גמרא בעיון דורשי ירושלים סניף חולון

הבדלים בין מבוי לחצר
מחלוקת רב ושמואל ורבי יוחנן מה מבוי כולל ו(עוד מחלוקת מקבילה )האם העירוב מנתק את החצר מהחצרות הסמוכות לה.
דף עד עמוד א
(שיעור הרב אלעזר התקצר כי דיברנו על השינוי הפורמלי בתוכנית ועל המעבר של הרב אלעזר)

משנה:
חמש חצירות פתוחות זו לזו ופתוחות למבוי:
עירבו בחצירות ולא נשתתפו במבוי - מותרין בחצירות ואסורין במבוי, ואם נשתתפו במבוי מותרין כאן וכאן.
עירבו בחצירות ונשתתפו במבוי ושכח אחד מבני חצר ולא עירב - מותרין כאן וכאן, מבני מבוי ולא נשתתף - מותרין בחצירות ואסורין במבוי, שהמבוי לחצירות כחצר לבתים:
בגמרא מבואר שמשנתנו כרבי מאיר שמחייב גם עירוב וגם שיתוף.
כמו כן מובא שרב לא גרס במשנה את המילים 'פתוחות זו לזו', כיוון שלדעתו אם החצירות פתוחות זו לזו לא ניתן לשתף.
מוזמנים להאזין לפרטי הסוגיה וטעמיה,
ולעיון והעמקה במהות השיתוף, ומדוע הדאגה היא שדווקא מן התינוקות לא תשתכח תורת עירוב?
דף עג עמוד ב

מקום הפת גורם או מקום הלינה - גם בעירובי תחומין! מסתבר שזה לא מוחלט לגמרי...
מה דין אחים, נשים, עבדים, תלמידים?
דף עג עמוד א

בית שמאי אומרים: עירוב לכל חבורה וחבורה, ובית הלל אומרים: עירוב אחד לכולם.

למה דווקא חמש?
למה דווקא חבורות ולא יחידים?
מה הסבירות שיקרה מקרה כזה?
ומסתבר גם שיש מחלוקות בית שמאי ובית הלל שמאוד דומות למחלוקת הזו, ומהן ניתן לשער מה העיקרון.

הגמרא מעמידה את המחלוקת כשיש מחיצות בין החבורות, וישנן ארבע דיעות באיזה גובה מחיצות מדובר, ולהלכה אם המחיצות מגיעות לתקרה גם בית הלל מודים שעירוב לכל חבורה וחבורה, ובית שמאי מחמירים אפילו במחיצה שהיא מסיפס, שנמוך מעשרה טפחים.
עוד חילוק בגמרא שמעמיד את המחלוקת הוא האם העירוב מונח בבית שבו הטרקלין, או שהוא מונח בבית אחר בחצר.

דף עב
האזנה נעימה

חידוש גדול: שותפות כלכלית פוטרת מעירוב!
אמנם יש לזה כמה תנאים, ונחלקו בזה התנאים.
ברוך ה' פורמט חדש, הרב אלעזר והרב נתנאל מעבירים שיעור עיון במשותף! ואכן מרגישים יותר את השכינה השורה בין הסגנונות השונים, וגם מתחדשים חידושים מרתקים.
דף עא

הוספנו הקלטה מסדר החברותות.
הרב אלעזר הראה בתוך הפשט איך מחלוקת שמואל ורבי יוחנן לגבי מהות ביטול רשות, חוזרת וחורזת גם את הסוגיה שלנו.
דף ע עמוד ב

משנה חדשה בפרק: מי יכול לבטל את רשותו ולמי.
החידוש של המשנה, שלא מבטלים לשנים, הוא עקרוני ביותר. היינו חושבים, שההתאגדות לאגודות היא שלב בדרך אל האחדות: כל גוון יגדיר את עצמו כציבור, יחזק את עצמו, וימנה מטעמו נציגים, ואז אחדות העם תהיה מורכבת מכל הגוונים. מחדשת המשנה, שהפנִיה אל הפירוד בשום מצב לא מועילה ולא יכולה להיות שלב בדרך לאחדות.
האזינו לרב אביב מתאר את השאלה היחידה שמעסיקה אותו בחיים.
דף ע עמוד א

היחס הרך אבל הנוקב של רבי מאיר, לעומת היחס החותך של רבי יהודה.
קריטריון ה'פרהסיא'.
ומה דין מחלל שבת בפרהסיא בימינו?
דף סט עמוד ב

סט א

סח ב

סח א

סז ב

שתי מחלוקות עיקריות בסוגיה בין שמואל לרבי יוחנן:
נכרי שבא בשבת: לרבי יוחנן שוכרים, ולשמואל אין מבטלים.
לשמואל אין מבטלים רשות מחצר לחצר ולרבי יוחנן מבטלים.
רבי יוחנן סובר שביטול רשות זו פעולה קניינית ושמואל סובר שזו פעולה שתוקפה מוגדר על ידי חכמים במדויק.
בסוף הסוגיה רב חסדא בפלפולו מוכיח לרב ששת שגם רבי יוחנן יודה, שכשבאו נכרים והקיפו בשבת שני בתים משני צידי רשות הרבים, אין מבטלים, כי זה מנוגד לחלוטין למהות העירוב, והביטול רק ממלא את מקומו, וכן שמואל יודה שכשמת נכרי בשבת מבטלים, כי סיבת התקנה היא לבטל את ההשפעה של הנכרי.
רב ששת, כבקי במקורות, מתיירא מכח הסברא של רב חסדא, בטענה שהמקור לא עומד במבחן ההגיון, ורב חסדא מתיירא מהבקיאות של רב ששת, שעלולה להפיל לו את כל מה שפלפל.
דף סו עמוד ב

האם מותר לשכור מנכרי בשבת, והאם ביטול רשות מועיל במקום נכרי
דף סו עמוד א

איסור נכרי מחצר לחצר
שכירות מנכרי שהשכיר לנכרי אחר דליתיה
סה ב

היום נלמד כמה יתרונות שיש לשתיית יין, ובכלל היתרון של הזרימה הטבעית על פני הכבדות.
פטור שיכור מתפילה ומכל המצוות, חשיבות יישוב הדעת המעכבת תורה ותפילה, ופעולת היין החיובית על הנפש.
מגמת הסוגיה היא מגמת עירובין בכלל, לקרב לבבות ולאפשר מגוון בתוך רשות היחיד אחת.
דף סה ב

השבוע הסוגיה "גולשת" לדבר על שתיית יין: שתוי אל יתפלל, וכיצד מפיגים את היין.
ובכן, אנחנו לא מוותרים, ומחפשים את ההקשר. בכלל אנחנו לומדים את העיקרון הזה ממסכת עירובין, שהכל קשור (מעורב)...
אנחנו נקשרים בחבורה, בבית מדרש כלל ישראלי, עם שני רבנים מגוונים, וגם נעזרים בחידושי הרב אביב מבית המדרש באריאל.
בכח האחדות והעירוב נמצא גם את האחדות והקשר שבין המימרות במסכת עירובין.
וגם קצת רוח הקודש ישנו בסוגיה...
דף סד עמוד ב

לפני אביי נפלה שאלה גדולה: כיוון שעירוב לא תופס בשכנות נכרי, איך בכל זאת אפשר להתיר טלטול במצב כזה?
אביי הציע שכל הישראלים יבטלו את רשותם לאחד מהם, ורבא הציע שאחד הישראלים דווקא יתקרב אל הגוי ויתיידד איתו.
מבאר הרב אלעזר איך בצורה פשוטה מאוד המחלוקת היא בעצם איך מתמודדים עם נוכחות הגוים בכלל: האם ליצור אחידות בישראל כדי לשמר את ההבדלה מהגוים, או שדווקא העלאת הניצוצות תביא לאחדות האמיתית העליונה.
שוב אנחנו נוכחים איך מסכת עירובין היא בעצם מסכת האחדות. כל מי שרוצה באחדות ישראל חייב לדעת אותה. אשרינו שזכינו.
דף סד עמוד א.

מכאן גם כיוונים גם לשאלת ההפרדות מהפלשתינים וגם לשאלת הסיוע האמריקאי.

סג ב

סג א

סב ב

תחילת פרק שישי
סב א

מחלוקת רבי עקיבא וחכמים
סא ב

רחוק מאלפים אמה, בעיבורה של עיר, חוץ לתחום, בעיר אחרת

דף נט עמוד ב

דף נט

דף נח

נז א - נז ב

דף נו ב - נז א, עד המשנה.
ערי הלוים גם עומדות כאן ברקע, והיחס בין אלף אמה מגרש לבין תחום שבת אלפים אמה.

למדנו שלכל עיר יש מהות, שהיא הריבוע החוסם את השטח של כל הבתים שלה. גם לעולם בכללו יש מהות, וזוהי צורת הריבוע שלו. ארבעת רוחות השמים יוצרות צורת ריבוע. את המשמעות של ריבוע עולם נלמד היום.
חלקי הסוגיה: איך מוצאים את הצפון והדרום, ומה התכונות של כל רבעון בשנת השמש.

הרב אביב מחליף את הרב נתנאל.
דף נו עמוד א
האזנה נעימה

אלו שמתעברין עמה
יושבי צריפין
עיר שאין בה ירק, שיש בה עליות ומורדות

הרב אביב מחליף את הרב נתנאל
דף נה עמוד ב

נפל דבר בישראל! מצטרף אלינו הרב נתנאל יוסף נבון, להעביר שיעור מקביל לשיעור של הרב אלעזר, בסגנון שונה, כך שאנחנו נהנים מכל העולמות, זוכים לראות את התורה מזוויות שונות, ושותפים לאחדות נפלאה בין גווני התורה! שנזכה להוסיף לבית המדרש עוד ועוד רבנים מגוונים ועוד ועוד לומדים מגוונים גם הם.

סוגיית מדידת עיבור העיר היא מהקשות בשס.
איך מודדים עיר עגולה, מרובעת, משולשת, ובצורת קשת? ואיך פוסקים את זה להלכה במציאות?
מדוע בכלל נותנים לעיר צורה של מרובע? ולמה צורת הקשת כל כך קשה ואפילו בעייתית מבחינה הלכתית (לחלק מהפירושים על רש"י)?

דף נה, מעמוד א "תנו רבנן" עד עמוד ב "דרך בתים".

דף נד עמוד ב

ברוריה
תלמידו של רבי אליעזר
הוצאת התורה לעומת הכנסת אוכל
התורה מביאה חיים
ענוה משמרת ומקיימת את התורה
עירובין דף נד עמוד א, חלק שלישי מתוך ארבע בדברי אגדה בהקשר של 'מעברין'/'מאברין'

שטויות של נשים, חידות בלשון חכמה, ומי ניצח את רבי יהושע. סיפורים מעניינים, ומה שמאחריהם.
אגדתות. דף נג עמוד ב

פגישה ראשונה עם המושג 'עיבורה של עיר'.
מחלוקות רב ושמואל: מעברין או מאברין, מכפלה, אמרפל, מלך חדש.
שבחי רבי אושעיא מפי רבי יוחנן.
חשיבות ההקפדה בלשון.

שיעור פשט על שלושת המשניות האחרונות,
וסעודת סיום, עם שיעור משותף של הרב אלעזר עם הרב אביב זגלמן, נציג ומלמד החבורה המקבילה ב'דורשי ירושלים' סניף אריאל.
רבותינו נשאו דברי חיזוק בשבח ההתמדה והאחדות, והרב אביב סיכם את הפרק ואת התמונה הכללית שלו, המבטאת את המסר, שעומד מאחורי נושאי הפרק: קניית שביתה באמצעות רגלים.

כנציגנו בהפגנת המיליון הרב אלעזר מבאר את גדולת הלימוד ביחס למעשה, וכן את מהות העוני והעושר, ואת עומק מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה.

חלקי הסוגיה:
באיזה מקרה חולקים רבי מאיר ורבי יהודה, האומר שביתתי בעיקרו (במקום פלוני) או במקומי? מחלוקת רב נחמן ורב חסדא.
הוכחות לרב נחמן.
הלכה כרבי יהודה אליבא דרב נחמן.
ארבע אמות לעירוב בפת.
סוף דף נא א עד המשנה בדף נב א

דף נ.
משנה: מי שבא בדרך וחשכה לו והיה מכיר אילן או גדר ואמר שביתתי תחתיו לא אמר כלום.
לא אמר כלום, אבל מה דינו? מחלוקת רב ושמואל.
שני הסברים מה טעמו של רב.
הרחבה בעיקרון "כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו".
העמדת המשנה באילן בגודל מסוים.
ברייתות שתומכות אחת בשיטת רב ואחת בשיטת שמואל.

הרב אלעזר העמיק בקשר של האדם עם מקומו. המקום הוא מקיים את הדבר שנמצא בו, כמו שארץ ישראל מקיימת את העם היושב בה, ואבן השתיה ממנה הושתת העולם. לכן חולקים עד כמה הקשר עם המקום צריך להיות מסוים, ואם לא, אז איזה מן קשר זה.

מט א

סוגיה עם בשר... גולשים לדיון בעירובי חצירות
חלקי הסוגיה:
1. דיון בהשוואה בין שלושה אנשים כשתחום האמצעי מעורב לבין שלוש חצירות כשהאמצעית מעורבת.
2. באיזה מקרה מדובר ששתים החיצונות אסורות זו עם זו? מחלוקת רב יהודה ורב ששת.
3. מה דעת חכמים, במה הם חולקים על רבי שמעון? מחלוקת רב ושמואל.

דף מח עמוד ב

עצרנו לערב גיבוש, והרמנו את האווירה בהתחברות סביב הרעיון של בית המדרש שאנחנו שותפים בו. שיעור עם הרב אביב זגלמן, יוזם ומנכ"ל התנועה.
באים לבית המדרש 'לשמה'.
שותפים בבניין ירושלים.
דורשים את דבר המשפט מפי חכמי ישראל כולם כאחד.
כי אם לא נתכנס לבית מדרש אחד, איך נתכנס לבית מקדש אחד???

חרם שבין שני תחומי שבת
ארבע אמות
מחלוקת עם ר"ש

"אמר רב יהודה אמר שמואל חפצי נכרי אין קונין שביתה...
ורב חייא בר אבין אמר רבי יוחנן חפצי נכרי קונין שביתה."
קודם כל, מבררת הגמרא, איך זה מסתדר עם מחלוקת רבי יוחנן בן נורי וחכמים בחפצי הפקר (לעיל דף מה עמוד ב: https://open.spotify.com/episode/2n891crZQvYh1TR5gQVVi3?si=g5At5TD2QUeMb0jizVJXbw)
לפי מי פוסק שמואל ולפי מי פוסק רבי יוחנן? ולמה? מתברר, שהמחלוקת בין האמוראים היא האם גוזרים "גזירה בעלים דנכרי אטו בעלים דישראל". ומכאן שאלת העומק: מה הקשר? הרי לא יכול להיות שהמחלוקת פה היא בפסיכולוגיה, האם זה מבלבל ויבואו לטעות או לא, יש כאן משהו עמוק, בקשר בין חפציו של נכרי לשביתה, האם יש מושג כזה? ומה זה אומר על היחס של כל אחד עם הכסף שלו?
רבא בהתחלה פוסק כשמואל, ואז כרבי יוחנן. תמוה! וצריך עיון. הצטרפו אלינו.
עירובין דף מז עמוד ב. האזנה נעימה!

"אמר רב משרשיא: ליתנהו להני כללי"
על מה הוא מסתמך? בשש הוכחות מנסה הגמרא להוכיח את דבריו, ללא הצלחה, אבל בדרך אנחנו מגלים כמה דיוקים ועוד כללים, שמבהירים את התמונה.
מה ההגיון ללכת לפי כללי פסיקה, ומה ההגיון ללכת לפי הסברא בכל מחלוקת? ספרדים ואשכנזים! איך התורה שבעל פה מתפתחת ומה רצון ה' בזה?
הרב אלעזר חיזק אותנו עד כמה תוכנית הלימוד שלנו היא דבר ענק ונדיר!
האזנה נעימה
עירובין דף מז עמוד א.

הרב אלעזר מלמד אותנו בשם מורנו הרב ויצמן שיש שלושה סוגי עירובין, שמטרתם לערב, לאחד, זמנים שונים, אנשים שונים, ומקומות שונים, ובכך להעיד על אחדות האלוה! וגם מי מהם הוא היותר קשה לעירוב?
כמו כן דברים מתוקים על היחסים בפסיקת ההלכה בין התנאים: רבי עקיבא מחבירו, רבי יוסי מחבריו, רבי מחבירו, רבי יהודה מרבי מאיר ורבי שמעון, ומה הירושלמי פוסק בין רבי מאיר לרבי שמעון, בעלי הסוד?
דף מו עמוד ב

דף מה עמוד ב משנה "מי שישן", קניין שביתה לחפצי הפקר.
מחלוקת רבי יוחנן בן נורי וחכמים האם ישן קונה שביתה, ובעי רבא האם מחלוקת היא גם בחפצי הפקר או רק באדם ישן.
תחום של חפץ נקבע לפי תחום בעליו. לפי מה נקבע תחום של חפץ הפקר, שאין לו בעלים?
האם מודעות היא הדרך היחידה לקנות שביתה, או שמא יש כאן משהו עליון יותר. ומה זה אומר על השבת שלנו, בכל שבוע?
הפרק הזה התחדשנו ברבנים חדשים, הרב ינון כהן בשיעור הפשט, והרב אלעזר אהרונסון בשיעור הסיום. האזנה נעימה!

דף מה
משנה "מי שישב", מחלוקת ר"מ ור"י עם מעשה דר"ט.
המסכן נתקע מחוץ לעיר, היה לו פנצ'ר. האם זו בעיה ביכולת או ברצון? מהי הבעיה שבאמצעותה נלחם השטן העומד לנו על דרך החיים האיתנים (ביכולת) והטהורים (ברצון)?
לדעת רבינו חננאל הבעיה היא ביכולת. לדעת רבי אחא משבחא הבעיה היא ברצון.
רבי יהודה, בניגוד לרבי מאיר, מנסה בכל דרך להמציא פתרון, רק שיכנס לעיר, שיהיה כאנשי העיר.
רבי טרפון נכנס רק לבית המדרש, אבל האם זה אומר שהוא עדיין בתחומו הפרטי ולא כאנשי העיר? הרי מה נותן את הכח והאחדות לאנשי העיר אם לא בית המדרש?
עַל־מָה֙ אֲנַ֣חְנוּ יֹֽשְׁבִ֔ים הֵאָֽסְפ֗וּ וְנָב֛וֹא אֶל־עָרֵ֥י הַמִּבְצָ֖ר!