עולם הירושה
By מנחם פשיטיצקי
הפודקאסט נועד לידע כללי והעשרה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.
האזנה מהנה ומועילה!
עולם הירושהMar 23, 2022
פרק 87: קביעת הורות משפטית בהסכמה וירושה
בפרק זה אנו מארחים בפעם השלישית את פרופ' יחזקאל מרגלית.
אנו ממליצים להאזין לשני הראיונות הקודמים שנערכו עימו: פרק מספר 54 - על "המשפחות החדשות" ופרק 72 - על הולדה לאחר המוות (שימוש בזרע של נפטר).
פרופ' מרגלית משמש כפרופ' חבר ב"מכללה האקדמית נתניה", מרצה בכיר ומתמחה בדיני משפחה, משפט עברי, ביו אתיקה ודיני חוזים וכן שימש כחוקר אורח בבית הספר למשפטים באוניברסיטת "ניו יורק".
בשנת 2022 יצא לאור ספרו "יחסי הורים וילדים – בין דיני משפחה לדיני חוזים" ובו פרק מיוחד בנושא של "דילמת ההולדה לאחר המוות".
פרופ' מרגלית הוזמן לראיון זה, כדי לשתף אותנו עם חלק מהתכנים בספר חדש פרי עטו, שיצא בחודש 1/24 תחת הכותרת:
"קביעת הורות משפטית בהסכמה בישראל".
מתוך כריכת הספר:
"בשנים האחרונות הולך וגובר יישומם של חוזים והסכמים שונים ומגוונים בתוככי המשפחה, הן במישור האופקי הזוגי והן במישור האנכי שבין הורים וילדיהם.
בממשק שבין דיני משפחה לדיני חוזים בתחום הזוגיות יש כבר ספרות ענפה.
ספר זה, המעדכן, מרחיב ומבסס את עבודת הדוקטורט של המחבר, המסכם מחקר של למעלה מעשור וחצי שנים, ממלא אף הוא את החסר במחקר אקדמי מקיף ומעמיק בקשרי הורים וילדים".
האזנה מהנה ומועילה!
חומר קריאה רלוונטי ל"מיטיבי לכת" – מאמרים ופסקי דין שצוינו במסגרת הריאיון:
2. מאמרו של פרופ' מרגלית: "על "המשפחות החדשות", על צוואות וירושות ועל מה שביניהן".
3. מאמרו של פרופ' מרגלית: "עשיית שימוש בזרעו של נפטר – בין הגשמת חלום לחלום בלהות".
4. בג"ץ 7978/16 שרון סיראי – תעודת לידה מתוקנת לבקשת זוג נשים לסביות
5. בע"מ 7141/15 – פלונית נ' פלונית ותל השומר - שימוש בזרע של נפטר
פרק 86: בנקאות וייפוי כוח מתמשך - הרצאה
מומלץ להאזין לפרק זה לאחר שהאזנתם לשני הפרקים הקודמים בנושא של ייפוי כוח מתמשך (פרקים 14 ו 53).
אנו מגישים לכם את הרצאתה של עו"ד דנה ברכפלד – רכזת ייפוי כוח מתמשך, היחידה הארצית לפיקוח על אפוטרופסים (הנמצאת תחת ניהול האפוטרופוס הכללי).
ההרצאה הועברה לעורכי דין העוסקים בתחום במסגרת "השתלמות עומק בייפוי כוח מתמשך" והתמקדה בהתנהלות מול הבנקים לאחר כניסה לתוקף של "ייפוי כוח מתמשך".
עו"ד ברכפלד מעניקה לכם המאזינים טיפים וכלים בנקאיים עכשוויים.
האזנה מהנה ומועילה!
פרק 85: הכתובה במערכת המשפט הישראלית
האורח שלנו בפרק זה הוא פרופ' ישראל צבי גילת – מרצה ל"דיני משפחה וירושה" במכללה האקדמית נתניה.
בין תחומי מחקריו: השתנותה של ההלכה היהודית בזמנים מודרניים.
פרופ' גילת אינו מטיף לשינוי ההלכה היהודית – בספרו "דיני משפחה: יחסי הורים וילדים" הצביע על השינויים המשמעותיים בין תפיסת ההלכה הטהורה ל"אחריות הורית", שבה לאב עדיפות על האם בהרבה מובנים, לבין גישתם של בתי הדין הרבניים בישראל, הרואים בשני ההורים "אפוטרופסים טבעיים".
לשיטתו, בתי הדין הרבניים מחילים הלכה "מרוככת" שתתאים לדרישות טעמם של הגופים הביקורתיים על פסיקתם.
הריאיון עם פרופ' גילת עוסק במאמר פרי עטו תחת הכותרת: "אי ההלימה של הכתובה למעטפת המשפטית שבמדינת ישראל", במסגרתו הוא מראה את הקונפליקטים בין התכלית ה"טהורה" של הכתובה, לבין מעמדה המעורפל בפסיקות של הערכאות האזרחיות והדתיות כאחד.
בפרק זה נלמד מהי הכתובה וכיצד היא משתלבת עם דיני הירושה והמשפחה.
לקריאת המאמר לחץ על הקישור:
בתוך ספר סיני דויטש (משה גלברד ורות פלאטו-שנער עורכים, הוצאת נבו, צפוי לראות אור בשנת תשפ"ד).
פרק 84: משפט בין-לאומי פרטי ודיני ירושה – חלק ב'
בחלק ב' של הריאיון שקיימנו עם פרופ' סיליה וסרשטיין פסברג, (פרופ' אמריטוס באונ' העברית בירושלים אשר תחום המחקר העיקרי שלה הוא המשפטי הבין-לאומי הפרטי) הבאנו דוגמאות מחוות דעת הדין הזר במספר מדינות בעולם, כדי להמחיש את המשמעות המעשית של שימוש בדיני ירושה בחו"ל במשפט הישראלי.
לעיון בפסק הדין עליו דיברנו במהלך הפרק נא לחץ על הקישור המצ"ב:
פסק דין בע"מ 594/04 (הדין הזר בהולנד)
פרק 83: משפט בין-לאומי פרטי ודיני ירושה - חלק א'
האורחת שלנו היום היא פרופ' סיליה וסרשטיין פסברג, שהינה פרופ' אמריטוס באונ' העברית בירושלים.
תחום המחקר העיקרי שלה הוא המשפטי הבין-לאומי הפרטי עליו כתבה בהרחבה ובכלל זה פרסמה ספר מקיף בעברית שנחשב ספר יסוד בתחום על התאוריה של המשפט הבין-לאומי הפרטי והבין-לאומי הפרטי הישראלי.
בפרק זה אנו מתמקדים בממשק שבין המשפט הבין-לאומי הפרטי לדיני הירושה ובמילים אחרות נלמד איזה דין יחול על ירושתו של אדם המתגורר בחו"ל ויש לו נכסים בישראל או להיפך.
בטרם ההאזנה לפרקים 83 ו - 84 מומלץ להאזין לפרק 9 בו עו"ד צבי קויש מבהיר את עקרונות הבסיס במשפט בין-לאומי פרטי וירושה.
לנוחיות המאזינים מצ"ב הסעיפים הרלוונטיים בחוק הירושה דלקמן:
פרק שביעי: משפט בין־לאומי פרטי
135.הגדרה [תיקון: תשע״ו]
בפרק זה, ”מושב“ של אדם – המקום בו נמצא מרכז חייו; קטין, פסול־דין ואדם שמונה לו אפוטרופוס, חזקה עליו שמושבו הוא במקום מושבו של נציגו כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ״ב–1962, כל עוד לא הוכח שמרכז חייו נמצא במקום אחר.
136.סמכות בתי־המשפט הישראליים
בית משפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של כל אדם שמושבו ביום מותו היה בישראל או שהניח נכסים בישראל.
137.ברירת הדין
על הירושה יחול דין מושבו של המוריש בשעת מותו, חוץ מן האמור בסעיפים 138 עד 140.
138.דין נכסים מסויימים
נכסים העוברים בירושה לפי דין מקום המצאם בלבד, יחול על ירושתם אותו דין.
139.כשרות לצוות
על הכשרות לצוות יחול דין מושבו של המצווה בשעת עשיית הצוואה.
140.צורת הצוואה [תיקון: תשל״ו־2]
(א) צוואה כשרה מבחינת צורתה אם היא כשרה לפי הדין הישראלי, לפי דין מקום עשייתה, לפי דין מקום מושבו או מקום מגוריו הרגיל או לפי דין אזרחותו של המצווה בשעת עשייתה או בשעת מותו, ובמידה שהצוואה נוגעת למקרקעין – גם לפי דין מקום הימצאם.
(ב) לענין החלתו של דין זר לפי סעיף זה יראו את הכשרות הדרושה למצווה או לעדי הצוואה כענין שבצורה.
141.מיון מונחים
לענין קביעת הסמכות והדין לפי הסעיפים 136 עד 140 תהיה לכל מונח המשמעות שיש לו בדין הישראלי.
142.דין־חוץ המפנה אל דין אחר
על אף האמור בחוק זה, כשחל הדין של מדינה פלונית ואותו דין מפנה אל דין־חוץ, אין נזקקים להפנייה, אלא יחול הדין הפנימי של אותה מדינה; אולם כשהדין של אותה מדינה מפנה אל הדין הישראלי, נזקקים להפנייה ויחול הדין הפנימי הישראלי.
143.דין־חוץ שאין נזקקים לו [תיקון: תשנ״ח]
על אף האמור בחוק זה, כשחל דין־חוץ, אין נזקקים לו במידה שהוא מפלה מטעמי גזע, דת, מין או לאום או סותר תקנת הציבור בישראל.
144.סייג לתחולת דין־חוץ
על אף האמור בחוק זה, דין־חוץ המקנה זכויות ירושה על פי דין למי שאיננו קרוב למוריש קרבת דם או קרבה של נישואין, חיתון או אימוץ, אין נזקקים לו אלא במידה שאותו דין־חוץ מכיר בזכויות ירושה כאמור המוקנות בדין הישראלי.
פרק 82: הרצאה כללית בדיני ירושה - חלק ב'
אנו מגישים לכם את החלק השני מתוך הרצאה של עו"ד צבי קויש (מנהל מחוז באר שבע והדרום, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ורשם לענייני ירושה) שעסקה בנקודות הבאות: הגשת בקשות בפני "הרשם לענייני ירושה"
צווים דיגיטליים
טופס בקשה מקוון
מוקד הרשם לענייני ירושה
פומביות צווי ירושה וצווי קיום צוואה
בן זוג של המנוח שהינו ידוע בציבור שלו
הודעות ליורשים
בקשה לביטול צו
החובה להגיש צוואה מקורית
עדי צוואה שנפטרו
כאשר זוכה מעורב בעריכת צוואה – ההוראה לטובתו מתבטלת
זכות מגורים
הסתלקויות
הסכם חלוקת עיזבון
פשיטת רגל וירושה
עילות התנגדות לצו ירושה/לצו קיום צוואה
בקשה לתיקון טעות סופר
מחלוקת בשאלת היקף העיזבון
חוות דעת גנאלוגית
צוואה הדדית
הקנייה בבית הדין הרבני
מנהל עזבון
האזנה מהנה ומועילה!
פרק 81: הרצאה כללית בדיני ירושה - חלק א'
אנו מגישים לכם את החלק הראשון מתוך הרצאה של עו"ד צבי קויש (מנהל מחוז באר שבע והדרום, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ורשם לענייני ירושה) שעסקה בנקודות הבאות:
ירושה על פי דין
ירושה על פי צוואה
יורש אחר יורש
יורש במקום יורש
סוגי צוואות
תיקון או הוספה לצוואה
הפקדת צוואה אצל "הרשם לענייני ירושה"
הוראות צוואה אל מול "מוטבים" בביטוח חיים וכו'
זכות עקיבה
האזנה מהנה ומועילה!
פרק 80: חשבונות בנק משותפים ודיני הירושה
האורח שלנו היום הוא הרב פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקמפוס ירושלים של הקריה האקדמית אונו.
בפרק זה נעסוק בסוגייה פרקטית הנוגעת לשותפות בחשבון בנק וסעיף "אריכות ימים" עליו חותמים בעלי החשבון בעת פתיחתו.
מה דין שותפים בחשבון בנק עם פטירתו של אחד מהם ומהי זכותו של הנותר בחיים בכספי החשבון במועד הפטירה?
האם יש הבדל בין בני זוג שהינם שותפים בחשבון הבנק לבין קרובי משפחה אחרים או שותפים זרים?
מהי ההלכה הפסוקה בנושא?
האזנה מהנה ומועילה!
לעיון בפסיקה עליה דיברנו נא לחץ על הקישור הבא:
פסקי דין בנושא של חשבונות בנק משותפים
פרק 79: השפעה בלתי הוגנת
עו"ד ציפי סולומון דרמר (מנהלת מערך "הרשם לענייני ירושה") מארחת את עו"ד חיותה בן אדרת אברהם (מנהלת המחלקה המשפטית באפוטרופוס הכללי, מחוז ת"א והמרכז) לשיחה מעניינת ומלמדת על אחת מעילות ההתנגדות לצוואה הנפוצות ביותר – "השפעה בלתי הוגנת".
דיברנו על הנקודות הבאות:
מתי השפעה הופכת לבלתי הוגנת.
מה צריך להוכיח כדי לבסס טענת השפעה בלתי הוגנת?
דוגמאות מהפסיקה.
מי צריך להוכיח קיום השפעה בלתי הוגנת?
האם יש חריגים להטלת הנטל על המתנגד?
בטלות על חלק מהצוואה.
האזנה מהנה ומועילה!
לעיון בפסקי הדין שהוזכרו במהלך הפרק הנכם מוזמנים ללחוץ על הקישור דלהלן:
פרק 78: חידושי פסיקה בדיני ירושה
בפרק זה עו"ד מנחם פשיטיצקי (רשם לענייני ירושה) ועו"ד בת שבע אברך בר טוב (מנהלת מחוז ירושלים ורשמת לענייני ירושה לשעבר) מראיינים בצוותא את פרופ' איילת בלכר פריגת על חידושי פסיקה בדיני הירושה.
פרופ' בלכר פריגת, דיקנית בית הספר למשפטים במרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט", התראיינה בעבר במסגרת הפודקאסט בפרק 18 שעניינו "צוואות הדדיות" ובפרק 29 שעסק ב- "פרשנות צוואה".
הפעם בחרנו להתמקד בסוגיות פרקטיות, ביניהן:
יורש אחר יורש וניסיון המנוח "לשלוט מן הקבר" בעבירות נכסי העיזבון – מנוח קבע בצוואתו כי דירתו תועבר לאחר פטירתו לילדו (יורש ראשון) ואחריו לנכדו (יורש שני) ללא אפשרות מכירת הדירה.
האם ביכולת שני היורשים, להסכים בניהם כי הנכד יוותר על זכותו כיורש שני כך שאביו יוכל למכור את הדירה בניגוד לקביעת המצווה בצוואתו?
צוואה שנשתכחה – מה הדין כאשר אדם שכח כי ערך צוואה ולו היה נזכר בה, לאחר שנים, היה מבטל או משנה אותה?
זכות ירושה של צאצאים – זכות עצמאית או כזו הנובעת מכוח סעיף 14 לחוק הירושה, בהתאם לעיקרון הייצוג (של הוריהם)?
מה הדין שעה שמנוח נפטר רווק/גרוש, ללא צאצאים וללא הורים כשהוא מותיר אחריו אחים בלבד, חלקם אינם מאותו האב (אחים למחצה)?
הסכמי ממון והאיסור על עריכת הסכמי ירושה – חשיבות עריכת צוואה לצד הסכמי ממון.
האזנה מהנה ומועילה!
מיטיבי לכת המעוניינים לעיין בפסיקה עליה דיברנו בפרק מוזמנים ללחוץ על הלינקים דלהלן:
יורש אחר יורש –
צוואה שנשתכחה –
זכות הירושה של צאצאים –
הסכמי ממון והאיסור על עריכת הסכמי ירושה –
פרק 77: חלקו של בן הזוג במותו של אדם
ד"ר ריבלין הוא מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. כותב ומלמד בעיקר על היבטים תאורתיים ומעשיים של דיני המשפחה לרבות על הממשקים בין דיני משפחה למשפט הפרטי והמסחרי בכל מה שקשור לענייני חלוקת רכוש והעברת רכוש בין-דורית; על האינטראקציה בין המשפט לבין דינים דתיים; ועל נושאים שונים בהם ניתוח פילוסופי רלוונטי למשפט בדיני המשפחה ומעבר להם.
בטרם הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית, ד"ר ריבלין שימש כ"חוקר אורח" באוניברסיטת ניו-יורק ו"עמית" ב"מרכז ספרא לאתיקה", באוניברסיטת תל-אביב.
לפני מספר חודשים, "פורום עיוני משפט" פרסם מאמר חשוב פרי עטו תחת הכותרת:
"תיקון חוק הירושה: חלקו של בן-הזוג במותו של אדם, בין דיני הירושה לדינים אחרים".
מאמר חשוב ומרתק זה הינו הבסיס לראיון שנערך עם ד"ר ריבלין במסגרת פרק זה.
על מה דיברנו?
1. מדוע לעסוק בירושת בן-הזוג? מה מיוחד בבן-הזוג?
2. תזכורת על כללי הירושה לפי דין של בן-זוג לפי הדין הקיים
מיטלטלין
החלק היחסי
דירת המגורים
3. התיקון המוצע בתזכיר חוק הירושה
הרחבת חלקו של "בן הזוג הלא נכון"
היורשים היריבים כרמז לאופי הזוגיות
בן הזוג שהוא הורה לילדים משותפים: הצורך בהרחבה
קטינים
גדולים
4. חלק בן הזוג ומערכות דינים אחרות
ביטוח פנסיוני
יחסי ממון בין בני זוג
הדין הקיים, בקצרה
סימטריה, הדדיות והיעדר אינטראקציה – מחשבות לעתיד
הקשר בין יחסי הממון לבין בעיית "בן הזוג הנכון".
5. סיכום: בן הזוג ותכלול ההיבטים הרכושיים של המוות
לאחר שתאזינו לפרק תבינו שאם רוצים להסדיר כראוי את דיני הירושה בישראל, מומלץ להביא בחשבון את כל ההיבטים הרכושיים המתעוררים במות אחד מבני הזוג.
במילים אחרות, חוק הירושה אמור להתכתב עם דינים אחרים (כמו: דיני הרכוש הזוגי, דיני הנאמנות, דיני הביטוח) המשפיעים אף הם, על מצבו הכלכלי של בן הזוג שנותר בחיים, וזאת על מנת להגיע לתוצאה הוגנת יותר!
לעיון במאמרו של ד"ר ריבלין נא לחץ על הקישור הבא:
"תיקון חוק הירושה: חלקו של בן-הזוג במותו של אדם, בין דיני הירושה לדינים אחרים"
פרק 76: ירושות וחוק הירושה בעת מלחמה
עו"ד דורית אלעד - מומחית לדיני משפחה וירושה, המשמשת כסגנית יו"ר ועדת ירושה בלשכת עורכי הדין (מחוז מרכז), מראיינת את עו"ד ציפי סולומון דרמר – מנהלת מערך הרשם לענייני ירושה ורשמת לענייני ירושה על הנושאים הבאים:
1. החידושים האחרונים בסמכויות הרשם לענייני ירושה.
2. שינויי החקיקה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" בדגש על סעיפים 6 (הסתלקויות) ו - 9 (שניים שמתו כאחד) לחוק הירושה, שנעשו בהליך בזק לטובת נפגעי המלחמה.
3. הצצה לשירות חדש של "הרשם לענייני ירושה" במסגרתו ניתן לבקש רישום הורשה בפנקסי המקרקעין (טאבו) כבר במעמד הגשת הבקשה לצו ירושה/קיום צוואה באתר הרשם.
4. הגנה ליורשים פוטנציאליים: ניתן להירשם לשירות באינטרנט (מטעם האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים) שצפוי לעלות ממש בקרוב ולקבל במסגרתו התראה במייל או בהודעת טקסט לנייד, במידה ואתם יורשים אפשריים - בעת שמקורב אחר הגיש בקשה לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה.
האזנה מהנה ומועילה!
פרק 75: הצעת חוק הירושה
בפרק זה אנו מארחים את עו"ד יגאל-עם (איגי) פז, רפרנט דיני ירושה במחלקה למשפט אזרחי, ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, שידבר על הצעת חוק הירושה - התיקון הגדול והמשמעותי שמקדם משרד המשפטים לחוק הירושה הקיים, שכמעט ולא עודכן באופן משמעותי בשנים הרבות שחלפו מאז חקיקתו בשנת 1965, במטרה להתאים אותו לשינויים במציאות החיים ובמשפט הישראלי.
פרק 74: תזכיר חוק הירושה אל מול החוק הקיים
האורחת שלנו בפרק זה היא ד"ר תמר קלהורה - אחראית (בין היתר) על ייעוץ וחקיקה בדיני ירושה במחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי).
ד"ר קלהורה תדבר על המתח שמאפיין את חוק הירושה בין הרצון להגשים את רצון המוריש לבין הצורך בהגבלת שליטתו בשאריו לאחר מותו, כפי שבא לידי ביטוי בחוק הירושה ובתזכיר שמבקש לתקן אותו.
פרק 73: הקדשות
האורחת שלנו היום היא עו"ד זהבית שחרור מהמחלקה המשפטית באפוטרופוס הכללי אשר תרחיב את היריעה ביחס לבן משפחה קרוב של הצוואה – ההקדש (הקדשות ברבים).
בניגוד לדעה המקובלת ההקדש אינו מוסד דתי דווקא אלא חלק בלתי נפרד מחיינו. להקדש זיקה ישירה לצוואות והוא מאפשר להשפיע ולהיטיב עם הבריות לדורות גם לאחר הסתלקות המקדיש/מוריש מן מהעולם.
ההקדש הוא כלי משפטי חשוב הזמין לכל אחד ואחת מאתנו וזאת בקלות יחסית לעומת צורות התאגדות אחרות.
מומלץ להאזנה להרחבת ההשכלה הכללית ולכל המבקש לקדם מטרה ציבורית ולהפוך את עולמנו למקום טוב יותר בפרט.
להשלמת התמונה והרחבה נוספת ראו פרק מספר 38 "נאמנות וירושה" בהשתתפות כב' הש' בדימוס הרב ד"ר בן ציון גרינברגר ופרק מספר 47 בעניין "יורש אחר יורש" בהשתתפות הרב פרופ' יצחק כהן.
לעיון בפסק דין רע"א 46/94 נא לחץ על הקישור המצ"ב:
לעיון בחוק הנאמנות נא לחץ על הקישור המצ"ב:
פרק 72: הולדה לאחר המוות - שימוש בזרעו של אדם לאחר פטירתו
עו"ד בת שבע אברך בר טוב, מנהלת מחוז ירושלים באפוטרופוס הכללי ורשמת ארצית לענייני ירושה לשעבר, מראיינת את פרופ' יחזקאל מרגלית בהמשך לפרק 54 בו דיברנו על "המשפחות החדשות".
פרופ' מרגלית משמש כפרופסור חבר במכללה האקדמית נתניה, מרצה בכיר ומתמחה בדיני משפחה, משפט עברי, ביו-אתיקה ודיני חוזים וכן שימש כחוקר אורח בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו-יורק (N.Y.U).
בשנת 2022 הוציא לאור את הספר "יחסי הורים וילדים - בין דיני משפחה לבין דיני חוזים ובו פרק על דילמת ההולדה לאחר המוות.
כאשר מדובר באיש ואישה שהיו נשואים ובהמשך הגבר נפטר, ניתן בנקל לשער מה היה רצונו בשאלת ההמשכיות אך כשהשיתוף הזוגי התפרק יהיה קשה להעריך מה היה רצונו של הגבר שנפטר כאשר הוא לא הותיר הוראות ברורות בעניין.
השאלה מתחדדת אם המנוח היה רווק ללא בת זוג והמבקשים לעשות שימוש בזרעו הם הוריו.
מה ההבדל בין מקרה בו גבר הפקיד את זרעו בבנק הזרע לבין מקרה בו מבקשים לשאוב זרע מגבר שמת בפתאומיות?
נתייחס גם להיבט הנשי של שימוש בביציות של אישה לאחר פטירתה שנדון בבע"מ 5984/22.
לעיון והרחבה נא לחץ על הלינקים דלהלן:
1. בע"מ 5984/12
פרק 71: שירת השואה ביידיש כצוואה רוחנית של הקורבנות
עו"ד מנחם פשיטיצקי - רשם לענייני ירושה, מארח את ד"ר מרדכי יושקובסקי לשיחה מעניינת ולא שגרתית על שלושה שירים שנכתבו ביידיש בעקבות השואה, העוסקים בשאלות אמונה בקב"ה בשעתו הקשה של העם היהודי.
ד"ר יושקובסקי הינו מרצה לספרות המתמחה בתרבות, פולקלור ושפת היידיש, בעל דוקטורט מאוניברסיטת בר אילן, מתרגם ומנהל אקדמי של המרכז הבינלאומי ליידיש שליד הקונגרס היהודי העולמי.
השירים בהם נעסוק, תורגמו לעברית על ידי ד"ר יושקובסקי.
מנהיגי הציונות ביקשו לטפח את השפה העברית, והיידיש נדחקה לקרן זווית.
חרף זאת, לדברי יצחק בשביס זינגר (סופר היידיש הנודע שהיגר ממזרח אירופה לארה"ב), היידיש לא אמרה עוד את מילתה האחרונה שכן יש לה קסם רב שמערים על ההיסטוריה...
לקריאת שירי שואה ביידיש לחץ על הקישור.
פרק 70: סכסוכי ירושה
בפרק זה אנו מארחים את פרופ' דפנה הקר (בהמשך לפרק 19: "הצוואה כהזדמנות לאהבה") בשיחה אודות מאמרה "מאפייניהם של סכסוכי ירושות בישראל - ממצאי מחקר אמפירי ("הון משפחתי" - יולי 2015).
פרופ' דפנה הקר הינה פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים ובתכנית ללימודי נשים ומגדר בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת ת"א.
בראיון זה, פרופ' הקר מדברת על מאפייניו של סכסוך הירושה, דפוסי היחסים הבאים לידי ביטוי ברוב המכריע של סכסוכי הירושה במרכז הארץ והשפעתם של תרבות, דת ולאומיות על מהות הסכסוך.
האם לדעתכם קיימים יותר סכסוכי ירושה בקרב משפחות גרעיניות קלאסיות (אמא, אבא וילדים) בהשוואה למקרים בהם אדם נפטר כשהוא ערירי?
ומה באשר למשפחות מורכבות (כגון פרק ב', ידועים בציבור וכו')?
רוצים לדעת את התשובות?
האזינו לפרק המרתק עם פרופ' דפנה הקר.
לעיון במאמרה של פרופ' הקר :"מאפייניהם של סכסוכי ירושות בישראל" נא לחצו על הקישור המצ"ב:
פרק 69: יצירות אומנות גזולות מתקופת השואה - היבטים משפטיים
זהו פרק המשך לפרק הקודם (68) בו אנו מארחים את עו"ד רני נויבואר, ראש תחום חקיקה ומדיניות באפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה ומי שכיהנה בעבר כראש אשכול משפט אזרחי במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.
עו"ד נויבואר הייתה חברה בצוות הבין-משרדי להסדרת חקר מוצאות לנכסי תרבות שנגזלו בשואה ונמצאים בישראל.
במסגרת ראיון זה, עו"ד נויבאור מדגישה את האתגרים המשפטיים הכרוכים בהסדרת הסוגייה הכול כך חשובה הזו של השבת נכסי תרבות (לבעלים או ליורשים) שנגזלו מיהודים בתקופת השואה על ידי הנאצים, ששאפו לא רק להשמיד פיזית את היהודים אלא אף לבזוז את רכושם ואוצרות התרבות שלהם.
מדובר בנושא מורכב מאוד, הן לאור הזמן שחלף והן בשל הקושי באיתור מידע אודות היצירה, בעליה או יורשיה. כיוון שמדובר בנכסים שעברו מיד ליד וממדינה למדינה מספר פעמים, התוצאה המתבקשת היא התמודדות עם סוגיות משפטיות מורכבות כגון: מקום השיפוט, ברירת הדין, דיני ההתיישנות ותקנת השוק.
המצב המיוחד של נכסים שנגזלו מיהודים בשואה מחייב הסדר מיוחד גם מבחינת כללי המשפט הבין-לאומי הפרטי.
פרק 68: יצירות אומנות גזולות מתקופת השואה - דו"ח הצוות הבין-משרדי
האורחת שלנו היום היא עו"ד ליאת שטרק, מנהלת מחוז ירושלים של האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה. עו"ד שטרק ריכזה בצוותא עם עו"ד טל פוקס את עבודת הצוות הבין-משרדי להסדרת חקר מוצאות לנכסי תרבות שנגזלו בשואה ונמצאים בישראל.
עו"ד שטרק מתארת את עבודת הצוות ומשוחחת עם עו"ד ציפי סולומון דרמר על הדו"ח שהמלצותיו פורסמו ממש לאחרונה לרגל יום השואה התשפ"ג.
לעיון בדו"ח הצוות הבין-משרדי להסדרת חקר מוצאות לנכסי תרבות שנגזלו בשואה ונמצאים בישראל לחץ על הקישור המצ"ב:
https://drive.google.com/file/d/13T7cx-UUaUlFjvBDTkuIH1LMKORTpGre/view?usp=sharing
פרק 67: חסידות חב"ד וירושה - חלק ב
זהו פרק המשך לפרק 66 ובו אריה ארליך מתאר בשפתו הציורית והקולחת את תולדות חסידות חב"ד, מספר על העברת מרכז הכובד של החסידות לארה"ב ועל תהליך הורשת שרביט המנהיגות בעקבות פטירת האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון בשנת תש"י (1950) לחתנו רבי מנחם מנדל שניאורסון המכונה "הרבי" - האדמו"ר השביעי והאחרון.
עוד עוסק הפרק במשבר "משפט הספרים" - פרשייה שהתרחשה בחסידות חב"ד בשנת 1985 כאשר ספרים שהיו שייכים לחסידות נגנבו מספריית לובביץ'.
הרבי התבטא בחריפות בעניין ובין היתר אמר: "כל מי שבידו הספרים מספרייה קדושה זו... חייב להשיבם מיידית... שהאוחז ספרים גנובים אלו בביתו הוא כאוחז פצצה מתקתקת מסוכנת ביותר".
בתום הליך משפטי שהתנהל במדינת ניו יורק פסק בית המשפט כי הספרייה והספרים שייכים ל"אגודת חסידי חב"ד" ולא ליורשי האדמו"ר השישי רבי יוסף יצחק שניאורסון.
פרק 66: חסידות חב"ד וירושה - חלק א
האורח שלנו היום הוא אריה ארליך - עיתונאי, פובליציסט, שדרן רדיו, עורך השבועון "משפחה" ומחבר הספר "ברגע האמת: הרבי מלובביץ' והדיאלוג הביטחוני-מדיני עם מקבלי ההחלטות בישראל" (יצא לאור בשנת 2017) אותו כתב עם שלום ירושלמי ויוסי אליטוב.
כמו כן אריה ארליך מגיש בצוותא עם משה ויסברג את הפודקאסט "פאראנצ'ס" (טריבונות) העוסק במסע מרתק ועכשווי בחצרות החסידים.
בפרק זה נדון בתהליך הירושה/הורשה של המנהיגות בעולם החסידי על רקע תולדות החסידות במזרח אירופה בכלל ושושלת אדמו"רי חב"ד בפרט.
פרק 65: חוק יחסי ממון, חוק הירושה ומה שביניהם
האורחת שלנו היום היא השופטת בדימוס צילה צפת.
השופטת צפת כיהנה במשך 26 שנה כשופטת בערכאות השונות. בתחילה בבימ"ש לענייני משפחה במחוז ת"א , לאחר מכן בבית המשפט המחוזי בב"ש ובשנת 2012 עברה לכהן בבית המשפט המחוזי בת"א. בשנת 2017 מונתה לכהן כסגנית נשיא בבית המשפט המחוזי בת"א וזאת עד לפרישתה לגמלאות.
השופטת צפת שימשה בתפקידים בכירים בארגון השופטים הבינ"ל ובארגון השופטים האירופאי.
שמעו סיפור:
אישה הלכה לעולמה כשהיא מותירה אחריה בן זוג וילדים. על פי הוראות חוק הירושה, אם לא כתבה צוואה, רכושה יתחלק בין בעלה (מחצית) לבין ילדיה (מחצית).
כפי שקורה במקרים רבים, הילדים ויתרו (הסתלקו) על חלקם בדירת המגורים לטובת אביהם ועל כן ניתן צו ירושה לפיו האב הוא היורש היחיד של עזבון אשתו. הילדים עשו כן מתוך מחשבה שלאחר מות אביהם הכול יעבור אליהם.
אלא מה? האב נישא מחדש וכדי להבטיח את הזכויות של ילדיו, חתמו בני הזוג על הסכם ממון (שלא אושר בבית המשפט) ובו נקבע כי הדירה שייכת לאב ולאישה השנייה לא תהא כל זכות לגביה עקב החיים המשותפים שמנהלים שני הצדדים.
בהמשך נפטר האב כשהוא לא מותיר אחריו צוואה.
האישה השנייה הגישה בקשה לצו ירושה לפיו היא אמורה לרשת מחצית מרכושו של המנוח כולל הדירה האמורה ואילו הילדים התנגדו בטענה כי האישה השנייה של אביהם מנועה מלרשת את הדירה לאור ההסכם עליו חתמה שקבע למעשה הפרדה רכושית בין השניים.
מה הדין במצב שכזה?
או במילים אחרות האם הסכם ממון יכול להדיר יורש מזכותו בירושה (בהעדר צוואה)?
זה בדיוק המקרה שהונח בפני השופטת צפת ושתי חברותיה להרכב (השופטת שרה דברת - אב"ד והשופטת רחל ברקאי) במסגרת עמ"ש (ב"ש) 28507-10-10.
בראיון זה נצעד בעקבות פסק הדין הנ"ל ונבין מה היו הנימוקים שהביאו לתוצאה עליה תשמעו במהלך הפרק וזאת תוך התייחסות לדעת המיעוט.
לעיון בפסק הדין בעמ"ש 28507-10-10 נא ללחוץ על הקישור:
פרק 64: פרופ' שיפמן על מושגי יסוד בדיני ירושה
האורח שלנו היום הוא פרופ' פנחס שיפמן המכהן כפרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים ומי ששימש כנשיא המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן וכראש החטיבה לדיני משפחה במוסד זה.
פרופ' שיפמן הוא ממניחי היסוד לתאוריה האזרחית של דיני המשפחה בישראל ובין היתר טבע את המונח "פונדקאות". כמו כן חיבר ספרים ומאמרים רבים בתחום דיני המשפחה והירושה, אשר קטעים מהם מצוטטים לא פעם בפסקי הדין של בית המשפט העליון ובכך תרומתו החשובה לעיצוב הפסיקה בישראל.
פרופ' שיפמן פעל רבות בשדה הציבורי ובין היתר עמד בראשות הועדה לבדיקת דיני המזונות בישראל הקרויה על שמו: "ועדת שיפמן".
פרק זה מיועד ל"מיטיבי לכת" ולמי שמעוניינים להעמיק את ידיעותיהם בדיני הירושה.
בפרק חשוב זה פרופ' שיפמן מסביר ומנתח מושגי יסוד בסיסיים בדיני ירושה ונוגע בנקודות הבאות:
1. עקרון הנפילה המיידית - סעיף 1 לחוק הירושה קובע: "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו" - כלומר אין חלל שבו העזבון נמצא ללא בעלים ולכן מייד עם נפילת העזבון מהמוריש (מותו) היורשים זוכים בו. יחד עם זאת בעלות היורשים בנכסי העזבון אינה ממשית עד לשלב בו יקבעו זהות היורשים וחלקם בעיזבון, על יד צו ירושה או צו קיום צוואה. עקרון זה אומץ מהמשפט העברי.
2. חשיבות הנפילה המיידית לסדר הפטירות המשפיע על זהות היורשים.
3. שניים שמתו כאחד - סעיף 9 לחוק הירושה: "(א) מתו שניים או יותר ולא נקבע מי מהם מת תחילה, יהיו הזכויות בעזבונו של כל אחד מהם לפי כללים אלה: (1) היה אחד התובעים יורש-ודאי ותובע אחר היה יורש-ספק, עדיף התובע שהוא יורש-ודאי...".
4. חריגים לעקרון הנפילה המיידית.
5. הסתלקות - סעיף 6(ב) לחוק הירושה: "מי שהסתלק מחלקו בעזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה..." - סוג של פיקציה.
6. מעמדה של זכייה המותנית באירוע עתידי (פסק דין דשת).
7. חופש הציווי.
8. העדר ירושה משוריינת בדין הישראלי.
9. מזונות מן העזבון (כחריג לנ"ל).
10. כתובה בחוק הירושה כחריג מכוח הדין הדתי ל"העדר ירושה משוריינת".
11. זכויות מכוח חוק יחסי ממון.
12. ההבדל בין ירושה משוריינת להגנה על בן זוג מכוח הדינים של יחסי ממון.
13. העדר כבילה עצמית - ביטול תוקפם של הסכמי ירושה לעומת תוקפם של הסכמי ממון גם לעת מוות.
לעיון בפסק דין דשת (העוסק בשאלה האם יכול אדם להסתלק במקרה בו זכה בירושה על תנאי) נא לחץ על הקישור:
פרק 63: פרטיות לאחר המוות?
בפרק זה תעסוק עו"ד מיכל בן עמי ליבוביץ - מנהלת המחלקה המשפטית באגף האפוטרופוס הכללי, בשאלה האם למתים קיימת זכות לפרטיות, מה באשר לזיכרונות הדיגיטליים שמותיר אחריו אדם לאחר מותו ועל המורכבות שבין זכויות המתים לזכויות החיים.
פרק 62: חוק הירושה והמשפט העברי
פרופ' עמיחי רדזינר המלמד בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן הוא האורח שלנו היום.
פרופ' רדזינר עוסק בחקר המשפט העברי, דיני המשפחה בישראל ובהיבטים שונים של ההיסטוריה של המשפט המנדטורי והישראלי ובכלל זה חוקר את דיני המשפחה ההלכתיים, את בתי הדין הרבנייים בישראל, את פעילותם בהווה ובעבר וכן את ההתפתחות ההיסטורית של דברי חקיקה בארץ. בנוסף הוא משמש כעורך הראשי של "הדין והדיין" - כתב עת לפרסום פסיקה רבנית בדיני משפחה. בפרק זה פרופ' רדזינר מתאר כיצד נוצרו דיני הירושה במדינת ישראל הצעירה תוך התייחסות לנקודות הבאות: 1. מצב דיני הירושה בעת הקמת המדינה.
2. ניסיונות להצעת חוק ירושה המבוסס על המשפט העברי.
3. הצעת חוק הירושה 1952.
4. הוויכוח על מקומו של המשפט העברי בהצעת החוק.
5. עד כמה באמת מבוסס חוק הירושה על המשפט העברי?
באשר לנקודה האחרונה נראה שהמשפט העברי לא ממש השפיע על חוק הירושה כפי שאנו מכירים אותו היום וזאת חרף השאיפה להסתמך על עקרונות ההלכה היהודית כפי שנאמר בהצעת החוק משנת 1952.
הפרק מתבסס על מאמר פרי עטם של פרופ' עמיחי רדזינר וד"ר שוקי פרידמן: "המחוקק הישראלי והמשפט העברי: חיים כהן בין מחר לאתמול" (עיוני משפט, ינואר 2005).
לעיון במאמר נא לחץ על הקישור המצ"ב:
https://drive.google.com/file/d/1AL-vUN7r2vLmZGL2iTmetBkKWC3mKESp/view?usp=sharing
(הנכם מוזמנים להאזין לפרק 44: "צוואה גורלית – המאבקים על הירושה של "הרוטשילד מעדן" בו פרופ' רדזינר מניח זרקור על סכסוך ירושה מתוקשר שאירע לפני כמאה שנה במושבה הבריטית "עדן" בעקבות מותו של יהודי בשם בנין מנחם משה בשנת 1922).
פרק 61: הורשה בקיבוצים
האורח שלנו היום הוא ד"ר עו"ד מיכה דרורי - ראש המחלקה המשפטית של התנועה הקיבוצית.
עבודת הדוקטורט של עו"ד דרורי מתמקדת בהשוואת הזכויות במקרקעין של הישובים החקלאיים בישראל מול מספר מדינות החברות ב - OECD על בסיס סקרים שבצעה פרופ' רחל אלתרמן וסקרים משווים נוספים.
ד"ר דרורי מסביר כיצד ניתן להוריש נכסים בקיבוץ תוך הבחנה בין "הקיבוץ השיתופי" לבין "הקיבוץ המתחדש".
לאחר האזנה לפרק תדעו את התשובות לשאלות הבאות:
איזה רכוש זכאים חברי הקיבוץ להוריש לבני משפחתם?
מהו הליך שיוך נכסים?
מה השלכותיו על זכויות היורשים?
מהם הדגשים שעל חברי קיבוץ לשים לב אליהם שעה שהם כותבים צוואה על מנת שהוראותיה תקוימנה במלואן ללא התנגדות מצד כל שהוא בכלל ומהקיבוץ בפרט.
לעיון והעמקה הנכם מוזמנים ללחוץ על הקישורים הבאים לקריאת פסקי דין בנושא:
פרק 60: ירושת נכסים של נספי השואה
בלשון בני אדם המונח "ירושה" הוא מושג רחב מאד. אין זה סוד שישנם דברים בחיינו כגון חיוך וזיכרון שאינם נופלים להגדרות הפורמליות של חוק הירושה ועדיין הינם משמעותיים עבורנו יותר מאשר כל עיזבון ונכס בר חלוקה כזה או אחר . פרק זה עוסק באחד מן החריגים, בסיטואציה בה ההיסטוריה היהודית פוגשת את דיני הירושה במקום לא צפוי. במסגרת הפרק יספר כב' השופט בדימוס גדעון גינת על פסק דין פרי עטו שעניינו מאבק משפטי בין מדינות על הזכות לטפל בחלוף עשרות שנים בנכסי נספי השואה מקרן יהודי יוון והבלקן. יהיו הדברים האלה יד ושם לכל נספי השואה הי"ד.
לעיון בפסק דין ע"א 7191-05-12 (מחוזי ת"א) שנכתב על ידי כב' השופט גינת נא ללחוץ על הקישור המצ"ב:
https://docs.google.com/document/d/1dUghoJw_WXLXSHU1U4cZaocg9joKa5uW/edit?usp=share_link&ouid=115484669105418109448&rtpof=true&sd=true
פרק 59: הרב יובל שרלו על ייפוי כוח רפואי ומתן הוראות מקדימות בראי ההלכה
האורח שלנו היום הוא הרב יובל שרלו, ראש ישיבת "אורות שאול" השוכנת בדרום תל אביב ופעיל ציבורי בולט בזרם הדתי לאומי.
הרב שרלו עוסק במגוון תחומים ציבוריים ובכלל זה מכהן בוועדות אתיות רמות דרג, חבר בארגון רבני צוהר ובפורום תקנה ומכהן כראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צוהר.
בהמשך לפרקים הקודמים (14ו - 53) בהם עסקנו בנושא של ייפוי כוח מתמשך מבחינת הדין האזרחי (בעניינים רכושיים, אישיים ורפואיים) היום נדבר על ייפוי כוח רפואי בכל הנוגע לחולה הנוטה למות וזאת בראי ההלכה.
חשוב להדגיש כי ייפוי כוח מתמשך חל עד למצב בו אדם מוגדר כחולה הנוטה למות ומכאן ואילך ייפוי הכוח אינו תקף ויש צורך לחתום מבעוד מועד גם על ייפוי כוח לקבלת החלטות על טיפול רפואי לפי חוק "החולה הנוטה למות" (2005).
במסגרת הריאיון הרב שרלו סוקר את שני המסלולים העיקריים העומדים בפני אדם המעוניין לקבוע היום כיצד יתקבלו החלטות בענייניו הרפואיים שעה שהוא עצמו לא יהיה כשיר לעשות זאת בשל היותו "חולה הנוטה למות":
1. מתן הוראות מקדימות 2. ייפוי כוח מתמשך.
המדינה מאפשרת לכל האזרחים מעל גיל 17 שכשירים לקבל החלטות, לתת הנחיות רפואיות מקדימות או למנות מיופי כוח, למקרה שבו יהפכו לחולים הנוטים למות שאינם כשירים לקבל ההחלטות.
ההנחיות או ייפוי הכוח ניתנים להארכה או לביטול.
חרף האמור, הרב שרלו מסביר מה מרתיע אנשים מלחתום על המסמכים הנ"ל (לא לפתוח פה לשטן וכו').
על מה מדבר חוק "החולה הנוטה למות"?
החוק עוסק בחולים במחלה חשוכת מרפא הנמצאים בסוף חייהם, ומחייב את הצוות הרפואי למתן טיפול מקל להם ולבני משפחתם.
החוק מסדיר את הכללים לפיהם יוכלו להורות מראש שלא לקבל טיפול רפואי, אם לא יהיו כשירים לקבל החלטות, כדי להימנע מהארכת הסבל.
החוק קובע את המגבלות להימנעות מטיפול רפואי ואוסר על המתה במעשה או על סיוע להתאבדות.
הרב שרלו מבהיר מהי החשיבות הגדולה של חתימה על ייפוי כוח או מתן הוראות מקדימות מנקודת מבט דתית ומספר לנו על מיזם "צוהר עד 120" שנועד לתת מענה לציבור כיצד לקבל החלטות הרות גורל מבחינה הלכתית ומוסרית שעה שבן משפחה נמצא בין חיים למוות.
במצבים רפואיים אלה, קרובי החולה מתחבטים בשאלות הבאות:
האם לבצע החייאה בכל מחיר בחולה המוטל על ערש דווי?
האם יש מצבים שבהם מותר להפסיק פעולות הזנה?
האם ישנה חובה להזין חולה עם דמנציה מתקדמת?
מהי עמדת ההלכה לגבי טיפול פליאטיבי או שימוש במשככי כאבים ועוד ועוד
לכניסה לאתר "צוהר עד 120" נא ללחוץ על הקישור המצ"ב.
פרק 58: הסתלקות למתקדמים
האורח שלנו היום הוא פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקמפוס ירושלים של הקריה האקדמית אונו.
סוגיית ה"הסתלקות" כלומר ויתור של יורש אחד על חלקו לטובת יורש אחר מפורטת בחוק הירושה והינה מן ההליכים השכיחים והמוכרים במנגנון הירושה. ואולם כמו הרבה פעמים בחיים, מה שנראה מוכר במבט ראשון אינו פשוט כלל ועיקר.
בהמשך לפרקים: 16, 21 ו 26 להסכת חושף אותנו פרופ' כהן לשאלה המעניינת "מי היורש" במקרה פשוט לכאורה של הסתלקות.
השאלה נדונה בפני כבוד השופט שאול שוחט בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב (ת"ע 13030/01) ואנו נצעד בעקבות פסק הדין.
לסקרנים שבינכם נאמר כי ההכרעה השיפוטית סותרת במבט ראשון את ההיגיון ועדיין מוצא בית המשפט דרך הוגנת ויצירתית לפתור את השאלה המשפטית.
לעיון בפסק הדין נא ללחוץ על הקישור:
https://docs.google.com/document/d/1aKarNFOzuO6mzivWZwIxGM4hIvH6ZElF/edit?usp=share_link&ouid=115484669105418109448&rtpof=true&sd=true
פרק 57: שאלות ותשובות
במהלך החודשים האחרונים, עורכי דין המתמחים בירושות וצוואות הפנו אלינו שאלות פרקטיות שנולדו מתוקף עבודתם השוטפת.
בפרק מיוחד זה, עו"ד ציפי סולומון דרמר, רשמת לענייני ירושה במחוז תל אביב והמרכז, מציגה את השאלות כאמור לעו"ד צבי קויש, רשם לענייני ירושה במחוז באר שבע והדרום.
עו"ד קויש, בשפתו הציורית והקולחת עם קורטוב של הומור, משיב לשאלות תוך מתן דוגמאות ממקרים שהונחו על שולחנו.
הפרק עוסק (בין היתר) בשאלות הבאות:
· כיצד מקימים נאמנות בצוואה?
· מה ההבדל בין הקדש פרטי להקדש ציבורי.
· יורש שנפטר אחר המנוח - האם צו הירושה אמור לפרט את יורשי היורש שנפטר?
· מה אסור לכלול בצוואה?
· האם קיימת חובה להזכיר את הכתובה בצוואת הבעל?
· מדוע מנהל עזבון שמונה על ידי הרשם לענייני ירושה נדרש לפנות (לאחר מינויו) לבית המשפט לשם קבלת הוראות?
· יורש נכה שאשתו משמשת כאפוטרופוס שלו - מי יקבע מה ייעשה בכספים שהוריו הורישו לו?
· צוואה הדדית : אחד מבני הזוג הפך להיות לא כשיר, האם בן זוגו יכול לבטל את צוואתו?
· האם ניתן על פי החוק לכתוב צוואה שאינה בעברית?
· "הנני מוריש שקל אחד" - מה פירוש הדבר ומה המקור לכך?
· אדם כתב צוואה ואחרי זמן מה ביקש לבטלה - מה עליו לעשות?
· בקשה לצו ירושה : אחד היורשים מתגורר בחו"ל - כיצד הוא נרשם בבקשה, על פי מספר הדרכון או על פי מספר הביטוח בחו"ל?
הודעה ליורשים - מה עלינו לעשות כדי ליידע את היורשים אודות הגשת הבקשה.
· האם צו ירושה וצו קיום צוואה ובכלל זה הצוואה עצמה, הינם חסויים או שהם גלויים לכולי עלמא?
· אדם כתב צוואה ובה הוריש לבנו 100,000 ₪ המופקדים בחשבון מסוים. לאחר זמן מה העביר את הכספים לחשבון אחר - האם עליו לכתוב צוואה חדשה?
מאזינים המעוניינים לפנות אלינו בשאלות נוספות מוזמנים לשלוח מייל לעו"ד מנחם פשיטיצקי בכתובת:
האזנה מהנה ומועילה!
פרק 56: ירושות ונחלות בראי הפסיקה
בפרק זה עו"ד חגית קרני, רשמת לענייני ירושה במחוז חיפה והצפון, מארחת את עו"ד עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל בראיון המשך לפרק 41 (ירושת נחלות) והפעם נעסוק בהורשת נחלות בראי הפסיקה העדכנית.
במסגרת הריאיון תעלנה כל הסוגיות הקשורות להורשת משק חקלאי גם בזיקה לסעיף 114 לחוק הירושה ונלמד על הפתרונות הקיימים להורשה בין דורית במשקים חקלאיים.
האזנה מהנה ומועילה!
לעיון בפסק דינה של כבוד השופטת מיכל ברדנשטיין בתמ"ש 12739-11-18 (בית המשפט לענייני משפחה בירושלים), נא ללחוץ על הקישור הבא:
https://drive.google.com/file/d/1XrYkLoA1NuoAWbxfGlBP86sEpVGfzy8h/view?usp=share_link
לעיון בפסק דינו של כבוד השופט זגורי בת"ע 69253-05-18 (בית המשפט לענייני משפחה בנצרת), נא ללחוץ על הקישור הבא:
https://drive.google.com/file/d/1YvADNk8lTrJ_HYKXms59lezbP-AFI_la/view?usp=sharing
פרק 55: שיקולים לעריכת צוואה
האורח שלנו היום הוא כבוד השופט בדימוס משה דרורי - סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים לשעבר.
הריאיון עמו נסוב אודות מאמר שכתב תחת הכותרת "שיקולים לעריכת צוואה".
גלגל החיים בעולם הזה מתחיל בלידתו של אדם ומסתיים בפטירתו.
ניתן לומר בתמצית כי אין כל חובה לכתוב צוואה.
כאשר אדם נפטר ולא הותיר אחריו צוואה (או שלא ניתן לקיימה), חוק הירושה קובע כיצד תחולק ירושתו.
אבל ככל שבחרת לערוך צוואה וזה בהחלט עניין מומלץ בחלק ניכר של המקרים, היא עשויה להיות חיונית עבורך בשלב הרבה יותר מוקדם בחיים משחשבת.
מקובל בטעות לחשוב כי כתיבת צוואה רלוונטית רק למי שנמצא בישורת האחרונה של חייו - ולא כך הם פני הדברים שכן הצוואה נוגעת וישימה בכל שלבי החיים.
מתי רצוי או מומלץ לכתוב צוואה? כיצד ההמלצה משתנה ומתעצבת בהתאם לשלבי החיים שלנו? על כך ועוד בדבריו המאלפים של כבוד השופט משה דרורי.
האזנה נעימה ומועילה!
לקריאת המאמר "שיקולים לעריכת צוואה" פרי עטו של כבוד השופט דרורי לחץ על הקישור המצ"ב:
https://docs.google.com/document/d/1XXg5IQG-LQRYhraBa1npo6Cza-4xswzq/edit
פרק 54: על "המשפחות החדשות", על צוואות וירושות ועל מה שביניהן
עו"ד בת שבע אברך בר טוב, מנהלת מחוז ירושלים באפוטרופוס הכללי ורשמת ארצית לענייני ירושה לשעבר מראיינת את פרופ' יחזקאל מרגלית אודות מאמרו נשוא הפרק.
פרופ' מרגלית משמש כפרופסור חבר במכללה האקדמית נתניה ומתמחה בדיני משפחה, משפט עברי, ביו-אתיקה ודיני חוזים וכן השתתף כחוקר אורח באוניברסיטאות בחו"ל.
לאחרונה שב והתלהט הדיון בשאלה מהי הגדרת בן/ת זוג לעניין ירושה כדין. ואולם, הדיון המקביל מיהו הורה משפטי ומיהו הילד העתיד לרשת אותו לאחר מאה ועשרים טרם זכה לדיון הראוי לו במשפט הישראלי. המדובר, בין היתר במשפחות "מסורתיות" בדילמות כמו עשיית שימוש בזרע של גבר זר ו/או ידוע; ילד שנולד לאחר מות מורישו; ילד שנולד מהליך נשיאת עוברים וכד'. בהקשר של משפחות "חדשות" הדיון עולה, בין השאר, בילד שנולד לשני הורים מאותו המין, שלרוב עושים שימוש בצו הורות פסיקתי בכדי להיות מוכרים כהוריו המשפטיים. ואם כבר שני הורים מאותו המין, מה בנוגע לשלושה הורים... על כך ועוד בראיון המרתק שלפניכם.
לקריאת המאמר:
https://drive.google.com/file/d/1UWM9UG09WM1LJ1L8qM3C2SPnv8PFAtot/view?usp=sharing
פרק 53: ייפוי כוח מתמשך - למתקדמים
האורחת שלנו היום היא עו"ד גלי גרוס, המשנה לאפוטרופוס הכללי בראיון על אחד התחומים המתפתחים ביותר בזמן האחרון "ייפוי כוח מתמשך".
לפני שאתם מאזינים לפרק הזה, מומלץ להאזין לפרק 14 בו עו"ד דנה ברכפלד (מערך הפיקוח הארצי באפוטרופוס הכללי) עונה על שאלות בסיסיות בנושא של ייפוי כוח מתמשך.
מהו ייפוי כוח מתמשך ?
מדובר בכלי משפטי חדש יחסית (משנת 2017) המאפשר לאדם לתכנן מראש את חייו למצב בו יהפוך לבלתי כשיר.
מסמך זה מאפשר לכל אדם בגיר המבין את משמעותו של "ייפוי כוח" לקבוע כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו (הרכושיים, הרפואיים והאישיים) בעתיד כאשר הוא בעצמו לא יוכל לטפל בהם מסיבות שונות (דמנציה, מוגבלות נפשית, תאונה קשה ועוד).
עו"ד גרוס מתייחסת לנקודות הבאות: מטרתו של ייפוי הכוח המתמשך, כיצד מבוצע התהליך, מהם התנאים לכניסתו של המסמך לתוקף, מתי הוא פוקע, כיצד ניתן לבטלו ועוד.
האזנה מהנה ומועילה!
פרק 52: הרצחת וגם ירשת?
האורח שלנו בפרק זה הוא ד"ר יעקב (קובי) שפירא, ממונה ביחידה למשפט עברי במשרד המשפטים, מרצה למשפט עברי באוניברסיטה העברית בירושלים ומרצה ליחסי דת ומדינה באוניברסיטת רייכמן.
ד"ר שפירא עוסק בסוגיות שהזמן גרמן גם בראי המשפט העברי.
היום נשוחח על אחת הסוגיות הקשות בדיני ירושה: "הרצחת וגם ירשת?"
מי פסול לרשת?
סעיף 5(א)(1) לחוק הירושה קובע:" מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו; (2) מי שהורשע על שהעלים או שהשמיד את צוואתו האחרונה של המוריש, או שזייף אותה, או שתבע על פי צוואה מזוייפת (ב) מי שהורשע על שניסה לגרום למות המוריש והמוריש מחל לו, בכתב או על ידי עשיית צוואה לטובתו, חוזר ונעשה כשר לרשת את המוריש".
ד"ר שפירא סוקר בהרחבה את עמדת המשפט העברי בשאלה המעניינת האם אדם יכול לרשת את קורבנו ומביא שלל מקורות לכאן ולכאן.
לפני מספר שנים נשאל הגאון הרב יצחק זילברשטיין האם רופא שגרם למותה של אשתו באמצעות הזרקת כמות מופרזת של אופטלגין לגופה, זכאי לרשת אותה?
הנכם מוזמנים להאזין לתשובתו המפתיעה ולהחכים מעמדת חז"ל בסוגיית "הרצחת וגם ירשת".
פרק 51: מתנה מחמת מיתה
האורח שלנו היום הוא פרופ' רונן קריטנשטיין, משפטן חבר סגל "בית ספר הארי רדזינר למשפטים" באוניברסיטת רייכמן. תחומי המחקר שלו: דיני חוזים, מתנות וירושות והיחס שבין הסדרי הלכה להסדרים לאומיים.
פרופ' קריטנשטיין משמש כיום כעורך הראשי של כתב העת: "משפט ועסקים".
מהי "מתנה מחמת מיתה"?
נותן מתנה המעביר תכנים קנייניים כבר בחייו אבל גמר ההקניה של המתנה נעשה לעת מותו של הנותן.
למשל: הסב אברהם מעביר את הנכס לנכד יעקב ואומר לו שהנכס יהיה ברשותו רק בסוף חייו. הסיבה לכך היא חששו של הסב מיום סגריר (טיפולים רפואיים, מעבר לבית אבות) בו יהיה זקוק לעשות שימוש במתנה שנתן.
מה קובע חוק הירושה?
הוראת סעיף 8(ב) לחוק הירושה הינה חד משמעית: "מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אינה בת-תוקף אלא אם נעשתה בצוואה לפי הוראות חוק זה".
משמעות הדבר היא כי על פי החוק ניתן לתת מתנה מחיים או לכתוב צוואה ואין תוקף למתנה מחמת מיתה.
פרופ' קריטנשטיין סוקר את הספרות והפסיקה בנושא זה ומפרט מהם הנימוקים בעד ונגד האיסור הנ"ל לתת מתנה מחמת מיתה.
האזנה מהנה!
קישור למאמר: "מתנה מחמת מיתה".
https://drive.google.com/file/d/1RsFpYkgmoMXxFHrT0I654sgLIyQHYwei/view?usp=share_link
פרק 50: קבלת החלטות נתמכת
האורחת שלנו היום היא גב' אורנית דן - הממונה הארצית על צוות "קבלת החלטות נתמכת" באפוטרופוס הכללי.
כולנו מבקשים מעת לעת להוועץ עם מאן דהוא בטרם נקבל החלטות חשובות במהלך חיינו.
אך ישנם אנשים הזקוקים כמו אוויר לנשימה לאדם אחר שיעזור להם לקבל החלטות במהלך חייהם, למשל:
· אדם המתמודד עם אלצהיימר וחושש מבני משפחתו המנסים לשכנעו למכור את דירתו ולהעביר להם את הכסף על אף שהוא עודנו בחיים.
· דיירת בבית אבות המתקשה בהליכה, מתמודדת עם בעיות זיכרון ותפקוד קוגנטיבי לקוי המשפיעים על יכולתה לקבל החלטות מושכלות, מבקשת תמיכה בקבלת החלטות (קבלת זכויות שלא מוצו, ביטול מנוי טלפון שאינו בשימוש, קבלת דמי שכירות ראויים בעבור דירה שבבעלותה) בשל חששה כי תביא על עצמה נזקים כלכליים בלתי הפיכים בשל קשייה התפקודיים.
· מתמודד נפש שחי כמו אדם עני למרות שיש לו די כסף ואף דירה שאינו מסוגל להתנהל באחריות כלכלית בשל מצבו.
סעיף 67 ב' לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962 שהוסף במסגרת תיקון 18 לחוק, הציב אתגר גדול בפני האפוטרופוס הכללי. הסעיף עוסק בקבלת החלטות נתמכת ומאפשר מינוי תומכים בקבלת החלטות לאדם המתקשה בכך, אך יכול להחליט אם יקבל את הסיוע המתאים.
בתהליך זה ההחלטה נותרת בידי מקבל התמיכה וכך גם האחריות להחלטה ולהשלכות הנובעות מקבלתה.
הגב' דן סוקרת את הליך המינוי, התנאים למינויו, סמכויותיו, אחריותו ודרך ביצוע תפקידו של תומך בקבלת החלטות.
לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר עם מוקד המידע:
טלפון: 055-6838798
מייל: Hachlatot-apt@justice.gov.il
פרק 49: מבוא לדיני ירושה בארצות הברית
ארצות הברית (ארה"ב) היא המעצמה מספר אחת בחשיבותה למדינת ישראל.
אזרחים ישראלים רבים מחזיקים בו זמנית בנכסים בישראל ובארצות הברית ולהיפך.
הדין האמריקאי שונה מהדין הישראלי אך מתקיים ביניהם ממשק שוטף.
במסגרת פרק מבוא זה נלמד מושגי יסוד בדין האמריקאי ונתייחס לשאלות כגון -
האם לכתוב צוואות נפרדות לטובת נכסים בישראל ובארצות הברית ?
מה תוקף צוואה ישראלית בארצות הברית?
אלו מנגנונים ייחודיים קיימים בארצות הברית לטובת העברת נכסים לאחר הפטירה ?
מה ההבדל בין מס עיזבון למס ירושה ?
על כל אלה ועוד נשוחח עם עו"ד יצחק פיירשטיין, מומחה לדין האמריקאי ורפרנט לשעבר למדינות דוברי אנגלית באפוטרופוס הכללי.
כרקע לנושא זה, מומלץ להאזין לפרק 9 בו עו"ד צבי קויש מדבר על "משפט בין-לאומי פרטי".
האזנה מהנה ומועילה!
...
פרק 48: הגבלת שלטון היד המתה
עו"ד חגית קרני, רשמת לענייני ירושה במחוז חיפה והצפון בראיון מרתק עם כבוד השופט (בדימוס) ד"ר בן-ציון גרינברגר על המושג "שלטון היד המתה".
"מצווה לקיים דברי המת" הינו כלל תלמודי (גיטין יד ע"ב) הקובע כי יש לקיים את רצון המת.
"שלטון היד המתה" מתאר מצב בו המוריש שולט גם לאחר מותו בנכסים שהוריש באמצעות תנאים שקבע בצוואתו.
מחד, דיני הירושה מכירים בעקרון "כיבוד רצון המת" ומאידך מטילים הגבלות שונות על יכולתו של המצווה לשלוט על עתיד נכסיו ויורשיו לאחר לכתו.
האם לדעתכם מוריש יכול להורות בצוואתו כי בנו יירש מיליון ₪ בתנאי שיעלה לארץ/שיתגרש/שלא יתבולל וכו'?
מה הדין שעה שהמוריש מורה בצוואתו כי יורשיו ייהנו מזכות מגורים בלבד ולעולם לא יוכלו למכור את נכסי העזבון עד סוף כל הדורות?
במסגרת חופש הציווי, האם המוריש רשאי לקבוע תנאים להורשה ככל העולה על רוחו?
את התשובות לכל אלו, במבט השוואתי לנעשה בעולם, תוכלו למצוא בדבריו המחכימים של השופט גרינברגר המובאים בראיון זה.
האזנה נעימה!
פרק 47: יורש במקום יורש או יורש אחר יורש?
האורח שלנו היום הוא הרב פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקמפוס ירושלים של הקריה האקדמית אונו.
חוק הירושה מאפשר ליצור מערך קדימויות בין היורשים בשני אופנים - "יורש במקום יורש" (סעיף 41) ו"יורש אחר יורש" (סעיף 42).
נשמע לכם דומה? ממש לא!
העניין נעשה מורכב יותר כאשר מוסיפים למשוואה רכיב משפחתי נוסף - "צוואות הדדיות" אותן רשאים בני זוג לערוך מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר.
הנושא נדון בהרחבה בפסק דינו של בית משפט העליון בבע"מ 10807/03 "זמיר נ' גמליאל" בשנת 2007 ע"י כב' השופטים מרים נאור ז"ל, עדנה ארבל וסלים ג'ובראן, ובפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב - יפו מאת כבוד השופטת תמר סנונית פורר בתמ"ש 65125-06-18.
חשוב לקרא את לשון הסעיפים ולשים לב כי הוראת "יורש במקום יורש" אינה מוגבלת וניתן לקבוע מספר יורשים חלופיים ככל שחפץ המוריש/ה, לעומת הוראת "יורש אחר יורש" המוגבלת לשני יורשים בלבד אלא אם מדובר בהוראה לטובתו של מי שהיה בחיים במועד עשיית הצוואה.
פרק למיטיבי לכת, מאתגר ואקטואלי במיוחד.
לעיון בפסקי הדין הנ"ל לחצו על הקישורים הבאים:
פרק 46: צוואה נוטריונית - דגשים
האורחת שלנו היום היא עו"ד מיטל כץ - מנהלת המחלקה לרישוי נוטריונים באגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים.
האגף אחראי על אסדרת המקצועות הבאים: ראיית חשבון, שמאות מקרקעין, נוטריון, חוקר פרטי ושירותי שמירה ותיווך במקרקעין ובראשו עומד עו"ד עמיר הרן.
הפרק השלישי לחוק הירושה מדבר על ארבעת הדרכים החוקיות לכתיבת צוואה: צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה.
על פי הוראות סעיף 22 לחוק הירושה: "צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לענייני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי כאמור... לעניין סעיף זה נוטריון כדין שופט".
מכאן כי צוואה נוטריונית הינה "צוואה בפני רשות" ובה נעסוק במסגרת פרק פרקטי זה.
עו"ד כץ מבהירה מהי צוואה נוטריונית ועונה על השאלות הבאות:
מתי יש חובה לצרף אישור רפואי לצוואה נוטריונית?
מה הדין שעה שהמצווה הינו אילם, חירש או עיוור?
כיצד מתגברים על פערי שפה בין המצווה לנוטריון?
מהם הפגמים הנפוצים בעריכת צוואה נוטריונית?
עו"ד כץ משתפת את המאזינים בחידושים הטכנולוגים בתחום ובכלל זה באפשרות (המומלצת) הקיימת כיום לערוך צוואה נוטריונית באופן דיגיטלי מקצה לקצה.
האזנה מהנה!
פרק 45: הממשק בין אתיקה מקצועית לעריכת צוואה
האורחת שלנו היום היא עו"ד טובה פריש - מנהלת היחידה לאכיפה ובקרה ברשות התאגידים ומי שבעברה שמשה כרשמת לענייני ירושה (ארצית) וכיום מרצה לדיני ירושה במכללה למנהל.
עו"ד פריש מתארת את מתחם שלוש הנאמנויות המוטלות על עורך הדין: נאמנות ללקוח, נאמנות לחברה ונאמנות לעצמו ולמקצוע ומדגישה כי בתחום דיני הירושה הנאמנות ללקוח מקבלת מעמד בכורה.
המייחד את דיני הירושה בהשוואה לשאר הדינים האזרחים, היא העובדה המצערת לפיה בזמן הדיון המשפטי "הגיבור" אינו בין החיים...
עו"ד פריש מבהירה כי אין חובה על פי דין להיעזר בשירותיו של עורך הדין בכתיבת צוואה אך ככל שהדבר נעשה מוטלת על עורך הדין חובת נאמנות ללקוח (המצווה).
ד"ר לימור זר גוטמן, ראש המרכז לאתיקה ואחריות מקצועית של עורכי דין ע"ש דויד וינר במכללה למנהל כתבה מאמר תחת הכותרת: "נאמנויות וחובות עורך הדין בעת עריכת צוואה" (טרם פורסם) ובו בחנה פסיקה רלוונטית העוסקת בהתנהגות עורכי הדין בעת עריכת צוואה בעדים.
מניתוח הפסיקה המועטה בנושא עולה כי הנאמנות ללקוח היא הנאמנות המרכזית כאמור לעיל, שכן כיבוד רצון המצווה הינו עקרון על בדיני הירושה.
נאמנות ללקוח בענייני עריכת צוואה פירושה הקפדה יתרה מצד עורך הדין לוודא מול המצווה כי אכן הצוואה משקפת את רצונו.
קיימת חשיבות רבה לכך שרק עורכי דין הבקיאים בתחום יערכו צוואות.
"מיטיבי לכת" מוזמנים לעיין בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה: ע"א 64201-09-17 זאווי נ' טמבור (2.7.18) העוסק בנושא הפרק.
האזנה מהנה!
פרק 44: צוואה גורלית - המאבקים על הירושה של "הרוטשילד מעדן"
עמיחי רדזינר הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן החוקר את תחום המשפט התלמודי וההלכה המודרנית, ואת ההיסטוריה של המשפט בארץ ישראל במאה העשרים.
פרופ' רדזינר ניחן בכושר סיפורי יוצא דופן הבא לידי ביטוי בראיון המובא כאן על מאמר שכתב ביחד עם נתן ברון ז"ל - צוואה גורלית: המאבקים על הירושה של "הרוטשילד מעדן".
במה דברים אמורים?
בשנת 1919 יהודי בשם בנין מנחם משה כתב צוואה במושבה הבריטית "עדן" (בקצה הדרומי-מערבי של חצי-האי-ערב).
בנין היה עשיר כרוטשילד ומכאן כינויו "הרוטשילד מעדן".
בנין נפטר בשנת 1922 ואז התחולל קרב ירושה משפטי בין יורשיו הרבים בעשרות ערכאות, בתי משפט ובתי דין רבניים במספר מדינות על פני הגלובוס.
לבנין היו שלוש נשים ובן אחד בלבד, משה.
בנין הסתכסך עוד בחייו עם בנו משה ומכאן הצוואה שכתב ולפיה בנו משה יירש שישית בלבד ושאר בני המשפחה יירשו חמש שישיות.
הצוואה הינה מסמך מרתק מבחינה פסיכולוגית-משפחתית שכן היא חילקה סכומים דמיוניים לבני משפחת המנוח תוך פגיעה מעליבה ואכזרית בבנו הבכור ויורשו העיקרי לפי ההלכה היהודית.
המאבק נסוב סביב השאלה האם על פי הדין הדתי (שגם הערכאה האזרחית דנה על פיו) יש לפסול את הצוואה ובכך לסלול את דרכו של משה לעיזבון כולו כיורש יחיד על פי ההלכה.
מיטב המשפטנים והרבנים של אותה תקופה גוייסו (משני הצדדים) למאבק זה.
סקרנים לדעת כיצד הוכרע המשפט?
אתם מוזמנים להאזין לסיפור מפיו של פרופ' רדזינר.
פרק 43: פרופ' שחר ליפשיץ על ירושת בן זוג בין הפונקציונלי לפורמלי
שחר ליפשיץ הינו פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן.
בשנת 2015 הקים את "המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי" באוניברסיטת בר-אילן וכיום משמש כיו"ר המרכז.
בעבר כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ואף שימש כפרופ' אורח בבתי ספר למשפטים בחו"ל.
פרופ' ליפשיץ נחשב לחוקר מוביל בתחום דיני המשפחה בישראל ומאמריו צוטטו לא פעם בפסיקות בתי המשפט.
על מה נדבר היום?
בהתאם להוראות חוק הירושה כאשר המנוח נפטר ומותיר אחריו בת זוג וילדים, הרי שבת הזוג תירש מחצית והילדים ירשו את המחצית השנייה בחלקים שווים.
יחס דומה מתקיים כאשר המנוח הותיר אחריו בת זוג והורים ובמקרים מסוימים בת הזוג מקבלת שני שלישים מהעיזבון (כאשר היא "מתחרה" מול אחי המנוח או צאצאיהם או מול הורי הוריו של המנוח).
מכאן ברור כי בשיטתנו המשפטית "משתלם" מאוד להיות "בן זוג" בשל היותו יורש מרכזי.
השאלה המתבקשת היא מיהו "בן זוג" לעניין חוק הירושה?
פרופ' ליפשיץ יציג בשפתו הציורית והקולחת את האנלוגיה בין "ידוע בציבור כנשוי למעשה" לבין "פרוד כגרוש למעשה", תוך התייחסות לפסיקת בתי המשפט במבט השוואתי לעולם ולשינויים המוצעים בתזכיר חוק הירושה.
האזנה מהנה!
פרק 42: פרופ' יצחק כהן על שיתוף זוגי, כתובה, ירושה ומה שביניהם
בפרק זה אנו שמחים לארח את הרב פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקמפוס ירושלים של הקריה האקדמית אונו.
הפרק סוקר את התפתחות זכויות האישה במקרה של פטירה/גירושין מתקופת המשנה ועד ימינו.
במסגרת הריאיון פרופ' כהן נותן דגשים ועצות מעשיות לחיים - מומלץ במיוחד לזוגות צעירים בתחילת דרכם.
כך למשל נדון במקרה בו אדם הלך לעולמו כשהוא מותיר אחריו אישה ושני ילדים ונענה על השאלות הבאות:
· האם האישה יכולה לתבוע את כתובתה בנוסף על חלקה בירושה על פי דין (מחצית) במצב שבו בעלה המנוח לא כתב צוואה?
· האם ניתן לתבוע את סכום הכתובה שעה שנכתבה צוואה שאין בה התייחסות כלל לכתובה?
· כיצד חוק יחסי ממון מתממשק עם דיני הירושה?
עניינו של הפרק בניתוח סעיפים 11(ג) ו- 104 לחוק הירושה המובאים כאן לנוחיותכם כדלקמן:
סעיף 11 (ג):
"המגיע לבן זוג על פי עילה הנובעת מקשר האישות, ובכלל זה מה שאישה מקבלת על פי כתובה, ינוכה מחלקו בעזבון; הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן זוג על לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע בזכותו של בן-זוג לקבל מן העזבון מה שהמוריש קיבל לרגל הנישואין על מנת להחזירו כשיפקעו".
סעיף 104 עוסק בסדר העדיפות בין חובות העזבון:
"(א) הסכומים הבאים (בחוק זה - חובות העזבון) יסולקו לפי סדר עדיפות זה:
(1) ההוצאות הכרוכות בהלווית המוריש, בקבורתו ובהצבת מצבה על קברו, לפי הנהוג באותן נסיבות;
(2) ההוצאות של צו ירושה, של צו קיום ושל ניהול העזבון במידה שהן חלות על העזבון;
(3) החובות שהמוריש היה חייב עקב מותו ולא נתבטלו במותו (בחוק זה - חובות המוריש) לרבות המגיע לאשתו על פי כתובה במידה שסכום הכתובה אינו עולה על סכום סביר;
(4) המגיע לבן-זוגו של המוריש על פי עילה הנובעת מקשר האישות, פרט לכתובה כאמור בפסקה (3), והמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק.
(ב) חובות העזבון בעלי עדיפות שווה יסולקו לפי יחס הסכומים שלהם.
(ג) עדיפותם של מיסים ותשלומי חובה אחרים תהיה בהתאם להוראות החוקים הדנים בהם.
(ד) חובות העזבון עדיפים על מזונות מן העזבון".
פרק 41: ירושת נחלות
האורח שלנו היום הוא עו"ד עמית יפרח - מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל המשמש גם כיו"ר פורום התיישבות ורשות מקרקעי ישראל בלשכת עורכי הדין.
אדם המתגורר בעיר ומעוניין להוריש לילדיו את דירתו הרשומה על שמו בטאבו, יכול לעשות זאת בנקל באמצעות כתיבת צוואה פשוטה ואם לא יעשה כן, חוק הירושה יקבע מי מבין בני משפחתו הם יורשיו על פי דין.
לעומת זאת הורשת נחלה היא עניין מורכב הרבה יותר.
נחלה במושב היא חלקת מקרקעין המיועדת לטובת מגוריו ופרנסתו של המתיישב בה אך בעלת הקרקע הינה רשות מקרקעי ישראל וזכויות הורשת המשק נובעות מהוראות החוזה המיוחד מכוחו מחזיק בעל המשק בנחלתו (הסכם חכירה, הסכם משולש, הסכם דו צדדי וכו').
בפרק מעניין במיוחד עו"ד יפרח מבהיר כיצד ניתן להעביר נחלה מדור לדור באופן שוויוני, חרף המניעה הקיימת בהוראות רשות מקרקעי ישראל להעביר את הזכויות בה ליותר מיורש אחד.
האזנה מהנה!
פרק 40: זכות הירושה של מי שהורתו החלה לאחר פטירת המוריש באספקלריית המשפט העברי
בפרק זה אנו מארחים את ד"ר מיכאל ויגודה, חוקר בתחום המשפט העברי העומד בראש "היחידה למשפט עברי" המהווה חלק מאגף ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.
סעיף 3(א) לחוק הירושה עוסק בכשרות לרשת וקובע: "כל מי שהיה בחיים במות המוריש כשר לרשת אותו". סעיף 3(ב) לחוק מרחיב את היריעה כך שגם במקרה בו המוריש נפטר כשבת זוגו בהריון, הרי שהיילוד ייחשב כיורש ככל שהוא נולד תוך 300 יום לאחר מות המוריש.
הקידמה הטכנולוגית מעמידה בפנינו אתגרים שאבותינו לא יכלו לדמיין בחלומות הפרועים ביותר שלהם בכל מה שקשור ל"הורות טכנולוגית" - היכולת להפרות אישה בזרעו של אדם אף לאחר מותו (כשהזרע הוקפא עוד בחייו או שהוצא מגופו לאחר מותו).
לאור זאת נשאלת השאלה האם לא הגיע הזמן לתקן את חוק הירושה ולהכיר בזכות הירושה של מי שהורתו הייתה אחרי מות המוריש על מנת שלא יופלה לרעה בהשוואה לשאר היורשים?
ד"ר ויגודה סוקר את עמדת המשפט העברי בסוגיה.
מי מהמאזינים שמעוניין להעמיק בנושא מוזמן לקרא את המאמר: "ירושה טכנולוגית - זכות הירושה של מי שהורתו החלה אחרי מות המוריש" (עורכים: פרופ' אביעד הכהן וד"ר מיכאל ויגודה)
האזנה מהנה!
פרק 39: השפעת הטכנולוגיה על דיני הירושה (צוואות אלקטרוניות, עיזבון דיגיטלי)
בפרק זה אנו מארחים את פרופ' שלי קרייצר-לוי, פרופסור חבר במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, לראיון נוסף (הריאיון הקודם עסק בחופש הציווי - פרק 25) בנושא חדשני המעמת את העולם השמרני של דיני הירושה עם החידושים הטכנולוגים של ימינו.
במה דברים אמורים?
על פי חוק הירושה ישנן ארבע דרכים לכתיבת צוואה (עדים, נוטריון, רשות ושכיב מרע).
האם ניתן לראות בצוואה שהוקלדה במחשב אך לא הודפסה כמסמך חוקי מחייב?
ומה לגבי מסרון ששלחתי למאן דהוא או שכתבתי ולא שלחתי?
הם ניתן לראות ב"צוואות הדיגיטליות" הנ"ל כצוואה שנערכה כדין בהתאם להוראות חוק הירושה?
פרופ' קרייצר-לוי מספרת על ההתפתחויות הטכנולוגיות שצפויות להשפיע על דיני הירושה, על תוקפן של צוואות אלקטרוניות בחו"ל ובישראל ושל צוואות אלקטרוניות בחירום (מול פני המוות).
כן נלמד מהו "עזבון דיגיטלי"(חשבונות אימייל, רשתות חברתיות...) ונבין את הקושי המשפטי של חברה בינ"ל כמו "פייסבוק" להעביר ליורשי המנוח שהיה לו פרופיל בחברה את התוכן הדיגיטלי בחשבונו, אל מול הרצון לשמור על פרטיותו.
האזנה מהנה!
פרק 38: נאמנות וירושה
כבוד השופט (בדימוס) הרב ד"ר בן-ציון גרינברגר הוא האורח שלנו בפרק חשוב זה.
מהי נאמנות בדין הישראלי בהשוואה לנאמנות בדין הזר?
האם ניתן להשתמש בנאמנות ככלי אפקטיבי לתכנון העיזבון מבחינה הלכתית?
מה היתרון של השימוש במוסד הנאמנות בהשוואה לצוואה רגילה?
האם קיימת עדיפות ליצירת נאמנות במסגרת צוואה או דווקא בחיים?
השופט גרינברגר נותן מענה לשאלות אלו ועוד.
כמו כן נלמד על משמעות הכלל התלמודי "מצווה לקיים דברי המת", הנמצא במתח עם דיני הירושה במשפט העברי הקובעים שהירושה צריכה לעבור אל היורשים הטבעיים שהם קרובי הנפטר.
כלל זה משמש ככלי פרשני בפסיקה הישראלית כאשר ישנם פגמים בצוואה ואנו מבקשים להתחקות אחר רצונו האמיתי של המוריש על מנת לקיימו.
למיטיבי לכת מומלץ לעיין בפסק דינו המקיף של השופט הנדל בבע"מ 7033/15 (פלוני ואח' נ' פלונית ואח') העוסק בממשק הקיים בין דיני הנאמנות לדיני הירושה.
האזנה מהנה!