Skip to main content
זמן לחשוב

זמן לחשוב

By גופמן קריאייטיב - Gofman Creative

העולם שלנו משתנה בקצב שלא נראה מעולם. בכל תחום ותחום - טכנולוגי, חברתי, בריאותי, סביבתי - התקדמות אסטרונומית, ולעיתים גם רגרסיה, מתרחשות כיום במהירות הבזק.
סדרת הפודקאסטים "זמן לחשוב" של גופמן קריאייטיב מארחת מומחים ומשפיענים, אנשי רוח ומעשה, לשיחות בגובה העיניים במגוון נושאים שנוגעים לכולנו. חדשנות ודיגיטל, אקטואליה ושיווק, הזירה החברתית וגם תרבות ואופנה - לכל אלה ועוד נקדיש פודקאסט מעורר השראה, במטרה לצאת עם קצת יותר הבנה וגם כמה סימני שאלה.

אנחנו מזמינים אתכם לעצור לשעה קלה את המרוץ, להישען לאחור, לקחת את הזמן - ולחשוב.
Where to listen
Apple Podcasts Logo

Apple Podcasts

Google Podcasts Logo

Google Podcasts

Pocket Casts Logo

Pocket Casts

RadioPublic Logo

RadioPublic

Spotify Logo

Spotify

#097 | משה קמחי וישראל גופמן | זמן לחשוב
#097 | משה קמחי וישראל גופמן | זמן לחשוב
'זמן לחשוב' עם משה קמחי וישראל גופמן: להעביר כסף בקליק למשפחה באריתריאה ואוקראינה מהפכת התשלומים מגיעה להעברות לחו"ל, וסוף סוף אפשר גם להפקיד ישירות לארנק הדיגיטלי. מנכ"ל "נימה" מספר על הפתרון לאחת מנקודות הכאב של העובד הזר והמעסיקים העברת כספים לחו"ל היא עקב אכילס בהתעסקות הפיננסית, ובמיוחד סביב העסקת עובדים זרים. את הכשל הזה פותרת "נימה", שמאפשרת הפקדות במגוון אמצעים והעברה דיגיטלית מיידית כמעט לכל נקודה בעולם. לא רק למערכת הבנקאית ניתן להעביר דרכה כסף - גם לארנקים דיגיטליים, למשיכה במזומן ועוד, עם אפס ביורוקרטיה ובעלויות נמוכות. שוחחנו עם משה קמחי, המנכ"ל המייסד, שהגיע לזה כשראה את הוריו ואת העובד שטיפל בסבו - והפך לבן משפחה בעצמו - מתמודדים עם כאב הראש הזה. הוא סיפר לנו כיצד המוצר נותן כיום מענה גם לישראלים, איך הוא משנה חיים של קרובים באוקראינה, אילו הבדלים תרבותיים קיימים בעיסוק בכסף ובתשלומים בין הגיאוגרפיות השונות, ולמה חייבים לשים את סוגיית העובדים הזרים - את היכולת שלהם לעבוד ולחיות כאן בכבוד - גבוה בסדר היום החברתי והפוליטי.
22:32
December 05, 2022
#096 | טל חמאווי ואלון מדר | זמן לחשוב
#096 | טל חמאווי ואלון מדר | זמן לחשוב
״ידע הוא כח והוא נשאראצלך״ אומרת טל חמאווי לסטודנטיות של המכללהּ- בית ספר חברתי לנשים במצבי אלימות וזנות. חמאווי ואיריס שטרן לוי עומדות מאחורי העמותה שיוצרת הזדמנויות תעסוקה לנשים ונלחמת, על הדרך, בפטריארכיה. הקשיבו לשיחה שתבלבל ותעשה סדר בו זמנית.
23:59
November 30, 2022
#095 | עודד רוז וישראל גופמן | זמן לחשוב
#095 | עודד רוז וישראל גופמן | זמן לחשוב
מנכ"ל לשכת המסחר ישראל-אמריקה פותח צוהר לכלכלה ומסחר, ערכים ואינטרסים - ואיך כל זה משתלב עם האתגר הגדול בתולדות האנושות הקיטוב בישראל ובארה"ב מעיב על היחסים המיוחדים בין המדינות, אבל יש בהם אלמנטים עמוקים ויציבים בהרבה מזהות המנהיגים. עודד רוז, מנכ"ל לשכת המסחר ישראל-אמריקה, מרחיב על מרכיבי הברית, מהכלכלות השלובות ועד לשת"פ האסטרטגי, וגם על מה שבכל זאת צריך להטריד את כולנו. שוחחנו איתו על מסחר ורגולציה, צמיחה מול כלכלת אושר, וניצלנו את הפודקאסט כדי להבין טוב יותר את הדינמיקה הבינלאומית סביב משבר האקלים: האם יש בוועידות המתוקשרות פוטנציאל ממשי לשינוי, או שהן בעיקר פוטו-אופ ומינגלינג? כמה כוח יש ללקוחות ולעובדים? ואיך גם זה הפך לסוגיה פוליטית?
43:02
November 10, 2022
#094 | לפני 20 שנה הרופאים נתנו לו 9 חודשים. איך נבדקים לסרטן הערמונית? | זמן לחשוב
#094 | לפני 20 שנה הרופאים נתנו לו 9 חודשים. איך נבדקים לסרטן הערמונית? | זמן לחשוב
ד"ר אלי רוזנבאום ויצחק (איצי) באר מספרים בפודקאסט על הסרטן השכיח מכולם בקרב גברים, שעם גילוי מוקדם אפשר לנצח אותו אם ראיתם הרבה גברים משופמים בסביבה, סימן שהגיע נובמבר. לכבוד "מובמבר", חודש המודעות לסרטן הערמונית ובריאות הגבר בכלל, הזמנו לפודקאסט את ד"ר אלי רוזנבאום, מומחה לאונקולוגיה אורולוגית, ואת יצחק (איצי) באר, יו"ר עמותת "חיים עם סרטן הערמונית". מאיצי שמענו את סיפור ההתמודדות וההחלמה הדי מדהים שלו, כשכבר לפני 20 שנה הרופאים נתנו לו תשעה חודשים לחיות. ד"ר רוזנבאום סיפר לנו על מחקרים מעודדים, ביופסיות לא "עיוורות" אלא משולבות MRI לאבחון המחלה, וגם טיפולים חדשים שמאריכים חיים, משפרים איכות חיים, נכנסים בשלבים מוקדמים יותר ויותר ובעלי יעילות טובה שמעלה את סיכויי הריפוי. קמפיין חדש שהשיקה העמותה מעודד גברים מגיל 55 ומעלה לעבור אחת לשנה בדיקות סקר של רמות ה-PSA, כאינדיקטור ראשוני להימצאות המחלה. אין עדיין המלצה גורפת לכך, בין השאר מחשש לאבחון יתר, אבל זה יכול להציל חיים.
32:37
November 03, 2022
#093 | בן כהן גזית וגיא רונן | זמן לחשוב
#093 | בן כהן גזית וגיא רונן | זמן לחשוב
'זמן לחשוב' עם בן כהן גזית וגיא רונן: הטעויות שאנחנו עושים עם ילדים ברכב - ופתרון חדש לראש שנשמט בשינה מעבר מהיר מדי לבוסטר, עגינה שגויה של מושב הבטיחות, ויתור על חגורה כי "זה רק עד הסופר": יותר מדי משפחות יתחרטו לעד על רגע זחוח אחד. ואיך נשמור בנוחות ובבטיחות על הראש בנסיעה, בטיסה ובכיסא גלגלים? אם נמנמתם פעם בנסיעה, אתם בטח מכירים את זה מצוין: הראש נשמט, העורף נתפס, החלון מכה בנו שוב ושוב. אם בניתם על שנ"צ לילד, זה לא בדיוק זה. במצב של תאונה, קיימת גם סכנה ממשית לצליפת שוט. פתרון יצירתי שומר על הראש ישר באופן נוח ובטוח, כשהוא מחזיק אותו במעין קשת שמתאימה את עצמה לכל גיל וקוטר. למוצר קוראים NAPUP, והיזם, בן כהן גזית, הגה אותו מניסיונו האישי כאב לשלושה. הוא מעיד כי ערך עבורו 120 מבחני ריסוק - שזה 119 יותר ממה שעובר בממוצע כיסא בטיחות לתינוק. לטענתו, התוצאות היו פנומנליות: שיפור של 15% בהגנה על ילד בתאונות חזית/אחור ושל 31% בתאונות צד. ליין המוצרים של חברת Headovations שהקים כהן גזית התרחב למבוגרים וכן לנוסעים במטוס, שנהנים מתמיכת ראש, כרית, כיסוי עיניים ואפילו רמקול פנימי ומקום לאוזניות. Use case נוסף, שעלה כצורך מהשטח, הוא פתרון לאנשים עם צרכים מיוחדים. כאן כבר מדובר על ציוד רפואי שקיבל את אישור ה-FDA והמקבילה האירופית, ובחברה מקווים שייכנס בקרוב לסל הבריאות. הוא פותר לא רק את בעיית מנח הראש אלא גם מסייע באכילה, בנשימה ובתפקודים הקוגניטיביים והחברתיים. ניצלנו את הפודקאסט כדי ללמוד על טעויות נפוצות שלנו בנסיעה עם ילדים: החל מרכישת מושב בטיחות זול, שבמקרה של תאונה עלול רק להוסיף נזק; דרך מעבר מוקדם מדי לבוסטר או ויתור מוקדם מדי על הגנת הגב שלו - חשוב לזכור שזה כלל לא עניין של גיל, אלא של גובה (הגעה של הראש למרכז המשנעת); ועד לטיפול בתינוק בוכה תוך כדי הנהיגה.
22:60
October 20, 2022
#092 | רונן אהרון וישראל גופמן | זמן לחשוב
#092 | רונן אהרון וישראל גופמן | זמן לחשוב
'זמן לחשוב' עם רונן אהרון וישראל גופמן: אלופי העולם ביזמות, חלשים ב-Long run איך מתמודדים עם אי הוודאות המובנית בפרויקט תשתיות גרנדיוזי? כמה עולה לנו חוסר היציבות הפוליטית? ולמה גם משבר האקלים הפך לשאלה של ימין ושמאל? מנכ"ל ABB רונן אהרון מספק הצצה אל המנועים של המשק הישראלי ב-80 השנים האחרונות המותג ABB הוא כנראה לא מהמוכרים בקרב הציבור הרחב, אבל מדובר באחד מקטרי המשק הישראלי כבר למעלה מ-80 שנה. אין כמעט פרויקט תשתית לאומי גדול, מהמוביל הארצי ועד פריסת מערכות חשמל, שהנציגות הישראלית של הקבוצה הבינלאומית הזאת לא מעורבת בו. היא מובילה בפיתוח טכנולוגיות לתעשייה, לתחבורה ולתשתיות הציבוריות, ובכלל זה אוטומציה, רובוטיקה, מערכות חכמות, התייעלות אנרגטית ועוד. שוחחנו עם רונן אהרון, מנכ"ל ABB ישראל, על השעון האקלימי שממשיך לתקתק - ולא מחכה גם לרגיעה באוקראינה - ועל האתגרים שבהרמת פרויקט מסדר גודל חריג. בין היתר, שאלנו אותו איך מקבלים החלטות בתנאי אי ודאות, כשלכל החלטה משמעות אדירה בזמן ובמשאבים, וניסינו להבין מה אנחנו עושים לא נכון בישראל. גילינו, למשל, שבעוד שבעולם מקובל לדבר בפרויקט גדול על 80% תכנון ו-20% ביצוע, כאן זה הפוך. ומכאן נובעות לא מעט חריגות בלוחות הזמנים ובמסגרת התקציבית. ועדיין, אין שני לנו בנחישות, יצירתיות, ניתוח בעיות והתאמת פתרונות פורצי דרך. את הסתירה הזאת, כנראה, לא נצליח ליישב.
36:52
October 06, 2022
#091 | רוית גופמן ועוייד גלית צור | זמן לחשוב
#091 | רוית גופמן ועוייד גלית צור | זמן לחשוב
'זמן לחשוב' עם רוית גופמן ועו"ד גלית צור- מגשרת ומומחית לדיני משפחה: להיות לצד  הלקוח ברגעים הכי קשים שלו בפרק זה של זמן לחשוב מארחת רוית גופמן (גופמן קריאייטיב) את עו"ד גלית צור ממובילות עורכות הדין והמגשרות בתחום דיני המשפחה צור היא מהוותיקות בתחום ואשת אשכולות של ממש. בין היתר היא מאסטר ב NLP, מלווה כמנטורית עו"ד צעירות, והשיקה ספר בשם 'חוקי האהבה'. צור, אם לארבעה (ועוד ילד מאומץ), מספרת על הצעדים שהובילו אותה לעסוק בדיני המשפחה והרגישות הרבה שנדרשת על מנת למצוא את האסטרטגיה הנכונה ללקוח שנמצא בנקודת שבר גדולה בחייו. כמו כן משוחחות השתיים על הקרבות שנעשות בדרך, איך באמת בוחרים אסטרטגיה מנצחת  והבחירה לראות את הטוב בכל אדם ובכל משבר. האזינו>>
24:24
September 21, 2022
#090 | רוית גופמן ועידו לוטן | זמן לחשוב
#090 | רוית גופמן ועידו לוטן | זמן לחשוב
'זמן לחשוב' עם רוית גופמן ועידו לוטן, מנכ"ל עמותת רוח טובה מקבוצת אריסון – כיצד התנדבות במגזר העסקי תורמת לשורת הרווח? מזו התנדבות תאגידית? איך התנדבות עובדת ביחד עם שיקולים פיננסים? איזו השקעה נדרשת מצד תאגיד שרוצה להטמיע ערכי התנדבות? מהי התועלת שהארגון מפיק מהתנדבות עובדים? עמותת רוח טובה מקבוצת אריסון מחברת בין מתנדבים לעמותות וארגונים הזקוקים למתנדבים, באמצעות מנוע חיפוש ייחודי, שמאפשר מציאת התנדבות בהתאמה אישית. בין הפרויקטים הבולטים בהובלתה: יום מעשים טובים, התוכנית החינוכית "יוצרים שינוי", יוזמת פיוס בחברה הערבית ועוד. שוחחנו עם עידו לוטן, מנכ"ל עמותת רוח טובה מקבוצת אריסון על התנדבות במגזר העסקי, על האופן שבו התנדבות באה לידי ביטוי בארגון, על מודל שפיתחה העמותה הבודק את התועלת העסקית שמפיק הארגון כתוצאה מהתנדבות עובדים. וגם: על המודעות והחשיבות להתנדבות וקידום פעילויות למען הקהילה בחברה הערבית.
21:02
September 15, 2022
#089 | רוית גופמן, פרופ' תמר הרמן ופרופ' עדנה לומסקי־פדר | זמן לחשוב
#089 | רוית גופמן, פרופ' תמר הרמן ופרופ' עדנה לומסקי־פדר | זמן לחשוב
'זמן לחשוב' עם רוית גופמן, פרופ' תמר הרמן ופרופ' עדנה לומסקי־פדר – עברית כשפה רשמית בעולמות של אקדמיה, האם זה אפשרי? איך פגישה בבית קפה של ניסן נתיב הוביל לשאלה איך יתכן שאין כתב עת בשפה העברית ועד הקמתה? אם בעבר, הקוראים היו צריכים לשלם על כתבי עת, המגמה היום היא שהעלות על הכותבים והנגישות לקוראים היא חופשית לגמרי. קריאות ישראליות הוא כתב עת אקדמי, שפיט, מייסודה של האוניברסיטה הפתוחה והעורכות פרופ' הרמן ופרופ' לומסקי-פדר. תכליתו לתת במה לידע מחקרי מקומי בתחומי מדעי החברה והרוח בהגדרתם הרחבה, לעורר שיח חוצה דיסציפלינות ולהעשיר את ארון הספרים האקדמי בעברית בנושאים אמפיריים ותאורטיים הרלוונטיים לחברה הישראלית. כל מחקר עוסק בהבנה על החברה הישראלית, מנק' מבט כלכלית, פסיכולוגית, אנתרופולוגית. "המוסדות נמדדים כל הזמן על ידי קריטריונים בינלאומיים – גלובליים והמדד המרכזי הוא המאמרים באנגלית", אז האם יש מקום לכתיבה עברית באקדמיה? האזינו לפרק >>
25:04
September 12, 2022
#088 | מאיה שוורץ וישראל גופמן | זמן לחשוב
#088 | מאיה שוורץ וישראל גופמן | זמן לחשוב
'זמן לחשוב' עם ישראל גופמן ומאיה שוורץ : כיצד אפשר להבטיח שפריחת ההייטק תהפוך להזדמנות לייצר כלכלה חדשה בפרק זה משוחח ישראל גופמן (גופמן קריאייטיב) עם מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים שוורץ היא יזמת עם ניסיון של מעל ל-20 שנים בתפקידי הנדסה, פרויקטים וניהול. בעברה שימשה כסמנכ"לית הפיתוח העסקי של "דרומה- צפונה", קרן הפועלת לקידום מפעלים יצרניים. כיום, כאמור, שוורץ היא מנכ"לית איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים, המייצג כ-300 חברות מתעשיית ההיי-טק הישראלית. בכך לשוורץ מבט-על על תעשיית ההייטק, אולי האקוסיסטם החזק והמוביל בישראל שנמצא בימים אלה בסוג של משבר, או אולי תיקון דווקא ולא משבר? שוורץ מסבירה בפרק על כוחו של הייטק אל מול רגישותה של התעשייה (היא יותר שברירית ממה שחושבים), הקושי של התעשייה במשבר הנוכחי, המשכורות המנופחות בתעשייה, וכיצד אפשר להבטיח שפריחת ההייטק תהפוך להזדמנות לייצר כלכלה חדשה שתרתום את האוכלוסייה הישראלית כולה לרווחים משמעותיים ועוד. האזינו >
34:07
September 01, 2022
#087 | אלי גולדפרב וישראל גופמן | זמן לחשוב
#087 | אלי גולדפרב וישראל גופמן | זמן לחשוב
'זמן לחשוב' עם ישראל גופמן ואלי גולדפרב, מנכ"ל SIT: איך יוצרים שוק? מה חשוב כשיוצאים למסע להחדרת מוצר טכנולוגי חדש לשוק? איך מבינים שהביקוש הוא אמיתי ועד כמה האינטואיציה חשובה בתהליך קבלת ההחלטות? אילו קרבות כדאי להכריע ועל אילו ניתן לוותר? אתם מוזמנים להאזין לפודקאסט ולהחליט בעצמכם אלי מספר לנו על המסע האישי שלו, משלב החשיבה על השירות, דרך איתור הלקוחות הראשונים ועד לבניית מוצר חדש ומוביל שוק. בדרך, אנחנו מתוודעים למגוון הלבטים והשיקולים בתהליך – כיצד מאתרים מוצר או שירות, אילו פרמטרים חשובים כשמתקבלת ההחלטה להשקיע דווקא בו ומה הייתה השיטה שלו לבחון את יעילות המוצר. בפודקאסט מתאר אלי את תהליך ההתפתחות של המוצר גם בשלביו הבוגרים יותר וחושף את המדיניות שלו כלפי גיוס לקוחות וכלפי נטישה. מוזמנים להאזין >
49:12
August 24, 2022
#086 | שירה סגל קופרמן וגיא רונן | זמן לחשוב
#086 | שירה סגל קופרמן וגיא רונן | זמן לחשוב
'זמן לחשוב' עם גיא רונן ושירה סגל קופרמן: על התמודדות שונה ומיוחדת עם צעירים חולי סרטן "צריך לבדוק מה קורה עם צעירים חולי סרטן בישראל, צעירים שואלים שאלות שאונקולוגים הם לא הכתובת, מדובר באוטוסטרדה כשחולי סרטן נשארים בצד, סוגיית המיניות, הפוריות שייכות חברתית שיקום של הגוף נושאים שהמערכת לא רואה ואין רגישות לטיפול ייעודי לפי הגיל לכן הקמנו את עמותת חאלסרטן לתת מענה ראוי ובגובה העיניים" מספרת שירה קופרמן שותפה מייסדת ומנכ"לית בעמותת חלאסרטן "חלאסרטן" הוא מיזם חברתי ובליבו פועמת קהילה, המחברת צעירים חולים ומחלימים מסרטן, ומהווה רשת תמיכה לכל תחומי החיים הנפגעים מהמחלה – בדידות, זוגיות צעירה, פוריות, קריירה, עצמאות כלכלית, הורות צעירה, וכו'. בנוסף, משמש כחממת יוזמות לשירותים ייחודיים עבור מחלימים, כמקור מידע וידע, ומוביל את השינוי במערכת הממשל ובבתי החולים להתאמת התמיכה והטיפול. העמותה נוסדה על ידי זוהר ויענקל'ה יעקובסון, הוריה של טל יעקובסון ז"ל. טל הייתה סטודנטית צעירה לרפואה ולרפואה סינית ונפטרה ממחלת הסרטן, בשנת 2009 כשהיא בת 26 בלבד. בהשראתה של טל הוקמה העמותה, על מנת להוביל שינוי בתרבות הטיפול בסרטן. בכל יום 10 צעירים בגילאי 18-44, מתבשרים שהם חולים בסרטן, והמספרים עולים מידי שנה. מערכות הטיפול והתמיכה במדינת ישראל עדיין לא מכירות בקטגוריית הגיל הזו כאוכלוסייה בעלת צרכים ייחודים, וחלאסרטן פועלים כדי לשנות את זה. בפרק זה של ״זמן לחשוב״ מספרת קופרמן לגיא רונן על פעילות העמותה לצד תובנות אישיות. האזינו>>
20:44
August 23, 2022
#085 | רוית גופמן ואיתי ברשדסקי | זמן לחשוב
#085 | רוית גופמן ואיתי ברשדסקי | זמן לחשוב
'זמן לחשוב' עם רוית גופמן ואיתי ברשדסקי, יזם ומייסד עמותת מחוסגן: על חשיבות חיסוני השגרה, והסיפור שמאחורי מחוסגן "הורה טרי היום שנכנס לפייסבוק וכותב 'חיסונים', לצד המקורות מידע האמינים והמהימנים ייחשף גם הוא לצערי למידע שקרי שנמצא שם לא בטעות, וזה מאוד מפחיד. קל להפחיד אנשים ברשתות. ברשתות דעתו של צייצן בטויטר שקולה לדעתו של פרופ' במחלקה למחלות זיהומיות בבית חולים" מספר ברשדסקי עמותת מחוסגן מלווה אלפי גני ילדים פרטיים, ולמעלה מ-300 הרופאים המתנדבים בה מלווים את הגן מבחינה בריאותית לאורך השנה, מוודאים סטאטוס חיסוני מלא, משוחחים עם הורים חוששי חיסונים ומסייעים לגן לשמור על סביבה בטוחה ובריאה עבור הילדים. מחוסגן הינה יוזמה פרטית התנדבותית לחלוטין, של רופאים והורים. בתקופת הקורונה העמותה עמדה בחזית ההסברה לחיסוני ילדים, הרופאים בעמותה השתתפו בקמפיינים של משרד הבריאות לעידוד חיסונים ואף מייעצים באופן קבוע למשרד הבריאות. ברשדסקי, יזם ומייסד עמותת מחוסגן, הפועלת לקידום בריאות הציבור על ידי הנגשת מידע רפואי אמין בנושא חיסונים ומניעת מחלות זיהומיות לקהילה ובפרט לגני ילדים, להורים ולגננות.
34:04
August 15, 2022
#084 | רוית גופמן ואיציק חיון | זמן לחשוב
#084 | רוית גופמן ואיציק חיון | זמן לחשוב
"זמן לחשוב" עם רוית גופמן ואיציק חיון, מנכ"ל סלומט: טלפונים מחודשים - בשורה גדולה בעולם הקיימות והצרכנות הדרך  לעולם ירוק יותר רצופה אתגרים ומלאה ביוזמות.  אחת מאותן יוזמות ברוכות  היא האפשרות אותה מציע חברת סלומאט לעבור לשימוש בטלפונים מחודשים. באירופה מדובר בתופעה רחבה ומוכרת שמגיע בימים אלו גם לצרכן הישראלי. הנתונים של סלומט מראים שכ-80%  מתביעת הרגל הפחמנית של שוק הסלולר נובעים מתהליך הייצור של מכשירים חדשים,  ו-44% מהציבור הישראלי מחליפים טלפון סלולרי כל שנה. לכן, מעבר לשימוש  במכשירים מחודשים עשוי לצמצם מהותית את כמות הפסולת  האלקטרונית המזהמת את האוויר. לדברי איציק חיון, מנכ"ל סלומט: "התנועה הכלל עולמית לכיוון טלפונים  מחודשים היא בשורה גדולה בעולם הקיימות והצרכנות. נצעיד את ישראל וצרכניה  לכיוון של כלכלה מעגלית וטלפונים מחודשים. הגיע הזמן שישראל תצטרף לעולם  שזיהה את הטלפונים המחודשים כפתרון של כלכלה נבונה וירוקה." אז איך זה עובד בפועל? ומה אנו כצרכנים נוכל להרוויח מכך? האזינו>>
22:52
August 02, 2022
#083 | רוית גופמן ואטל בכר | זמן לחשוב
#083 | רוית גופמן ואטל בכר | זמן לחשוב
'זמן לחשוב' עם אטל בכר ורוית גופמן: על הערך המוסף של יועץ התקשורת פעם קראו להם יחצנים, אבל יועצי התקשורת החדשים עוטפים את הלקוח בקנה מידה רחב בהרבה ומאפשרים לו להגשים את עצמו דרך המדיה. אטל בכר, המשנה למנכ"לים במשרד התקשורת בן חורין-אלכסנדרוביץ', סיפקה לנו הצצה אל מאחורי הקלעים של סדר היום הציבורי עולם התקשורת עבר בשנים האחרונות תהפוכות גדולות. כיצד חברות וארגונים יכולים עדיין, למרות הקשב הקצרצר והקצב המטורף של החיים, להגשים את עצמם דרך המדיה? זו השאלה המרכזית שמעסיקה את אטל בכר, המשנה למנכ"לים במשרד התקשורת בן חורין-אלכסנדרוביץ'. בשיחה איתה ניסינו להפיק כמה תובנות מעניינות על קמפיינים ציבוריים, ניהול משברים ואימפקט חברתי אמיתי. אטל פתחה לנו צוהר לפעילות השוטפת של המשרד, אשר מתנהלת בשני צירים: ציר הלקוחות, שם ישנה מתודולוגיה סדורה לליווי ומעטפת עבור כל אחד בהתאם לתוכנית האסטרטגית ולתוכניות העבודה; וציר האקטואליה, שדואג להיות עם היד על הדופק ולראות היכן ניתן לשלב את הלקוחות השונים בהתאם לסדר היום. אבל מה שיפה במיוחד הוא היכולת להשפיע ולעצב את סדר היום. בנקודה זו אטל הציגה דוגמה מרגשת מאוד - על מנהל מחלקת הבריאות במשרד שהתלווה למשלחת פספורטכארד באוקראינה. הזירה התקשורתית משתנה לנגד עינינו, והיא הרבה יותר מעוד אייטם או יחסי ציבור; היא כבר עולם ומלואו - עולם אינטנסיבי ותובעני למדי, אבל עם המון תחושת סיפוק. או במילותיה של אטל: "לא הייתי יכולה לעבוד במקום שלא דורש ממני לבחור בו ובתחום העיסוק שלו בכל בוקר מחדש".
26:53
July 28, 2022
#082 | רוית גופמן והגר מן סרוסי | זמן לחשוב
#082 | רוית גופמן והגר מן סרוסי | זמן לחשוב
בפרק זה הגר מן סרוסי, מנהלת הדיגיטל והחדשנות של חברת מעוף המשאב האנושי מסבירה ומספרת על הדור החדש של העובדים, השינויים שהם מחפשים בעבודתם מצד אחד, והצעדים ופעולות בהן יכולים לנקוט המעסיקים בשביל לשמר אותם ולקצר תהליכים מצד שני. בנוסף, מספרת סרוסי  על הפלטפורמות שיווק החדשות בשוק ומסבירה למה היא ממליצה למעסיקים ולמגייסים להתרחב למחוזות הטיקטוק.
22:44
July 27, 2022
#081 | רוית גופמן ואפרת אילן | זמן לחשוב
#081 | רוית גופמן ואפרת אילן | זמן לחשוב
'זמן לחשוב' עם אפרת אילן ורוית גופמן: מה אומנות עושה לנו, ולמה זה כל כך שונה מאחרים היא מציירת לפי הזמנה, מנסה להבין מהלקוחות מה משמח אותם, ולא שוכחת לרגע להישאר עם רגליים על הקרקע ולחשוב גם במספרים. האומנית אפרת אילן מספרת לנו איך מסננים רעשי רקע ומגשימים חלום הסיפור של אפרת אילן, אומנית רב-תחומית עם מוניטין בינלאומי, הוא מעורר השראה. עם רקע במקצועות ריאליים לחלוטין - ראיית חשבון וכלכלה - היא החליטה ללכת עם הלב והחלום. זה התחיל בציור על שני קנבסים ומכירה של היצירות, רק כדי לרכוש ארבעה ולחזור על זה שוב ושוב. בהדרגה בנתה לה שם וקריירה שנייה, שבה היא מחברת את היצירתיות עם עולם המספרים ונשארת עם רגליים על הקרקע. כיום היא יוצרת בהזמנה ומציגה בגלריות, בעיקר בדיזיין סנטר שם אפשר להזמין ממנה עבודות. בקורונה, כשהקניונים נסגרו, היא הרחיבה את הפורטפוליו לעיצוב במתכות. העבודות של אפרת הן ממש כמוה: שמחות ומשמחות. היא עובדת לפי חוק פארטו - לפי מה שיתאים ל-80% מהאוכלוסייה. זה מבחינתה אחד היסודות להצלחה עסקית. מרתק לשמוע ממנה כמה תובנות על מוח האדם. מתברר שבניגוד למה שלימדו אותנו וקראנו בספרים, צבעים ואובייקטים שונים משפיעים על מוחות שונים לגמרי אחרת. אבל מה שבעיקר מרתק זה לשמוע מאפרת על הגשמה עצמית, דבקות במטרה ורתימת הסביבה להצלחה.
26:20
July 25, 2022
#080 | רוית גופמן ודייר רונן חדי כהן | זמן לחשוב
#080 | רוית גופמן ודייר רונן חדי כהן | זמן לחשוב
'זמן לחשוב' עם רוית גופמן וד"ר רונן חדי כהן, נוירולוג ילדים: כך תתמודדו עם ילדים עם הפרעות קשב במהלך החופש להורים לילדים המתמודדים עם הפרעות קשב יש לא מעט אתגרים בניהם המעבר החד מהלימודים לחופש. בפרק זה מספר ד"ר חדי כהן על החשיבות של שמירת השגרה גם בימי הקיץ, ומסביר מדוע ילד עם הפרעת קשב חשוף יותר לסכנות ופציעות כמו כן, עוסק הפרק בהפרעות ADHD , היתרונות של מי ש"זכה" בהן ונוגע בשאלת מיליון הדולר: האם כדאי להמשיך או להפסיק את הטיפול התרופתי? ד"ר רונן חדי כהן, נוירולוג ילדים ורופא התפתחותי בכללית שירותי בריאות ובמרכז הרפואי וולפסון
40:24
July 22, 2022
#079 | רוית גופמן ועינת שגיא אלפסה | זמן לחשוב
#079 | רוית גופמן ועינת שגיא אלפסה | זמן לחשוב
'זמן לחשוב' עם רוית גופמן ועינת שגיא אלפסה: במיוחד בחופש הגדול – איך שומרים על הילדים ומייצרים תרבות של בטיחות? לפי נתוני ארגון בטרם לבטיחות ילדים, מדי שנה מתים בממוצע 124 ילדים בתאונות שונות בבית, בדרכים ובפנאי. בחופשת הקיץ ישנה עלייה של 37% בתאונות ילדים. עינת שגיא אלפסה, מנהלת קשרי חוץ, ממשל ומדיניות ציבורית בארגון בטרם לבטיחות ילדים, מסבירה בשיחה מלב אל לב שכל הורה חייב לשמוע כיצד בטיחות היא ערך, ממש כמו תזונה, בריאות וחינוך, ואם רק נהיה מכווננים לערך הבטיחות, נצליח להגן על ילדינו טוב יותר ולשנות את הסטטיסטיקה.
26:49
July 19, 2022
#078 | רוית גופמן ואייל בירם | זמן לחשוב
#078 | רוית גופמן ואייל בירם | זמן לחשוב
'זמן לחשוב' עם רוית גופמן ואייל בירם – מנכ"ל ומייסד עמותת ישראליז: ההסברה הישראלית חייבת לצאת ממסדרונות משרד החוץ, איך מקדמים יחסים ותורמים להסברה הישראלית גם בעולם הדיגיטל. "אני יושב בצד השני של העולם בפיליפינים פחות מ 24 שעות אחריי שעזבתי את ישראל עם חיוך גדול על השפתיים ותיק שנמצא לידי ונמצא באיזה הוסטל שזרוק בעיירה שכוחה ואני רואה שני חברה יושבים לידי ממש באותו השולחן, מתחילים לדבר ואחריי פחות מדקה מגיעה השאלה הרגילה So where you’r from?, אז אני יושב עם חיוך ואומר, Im from Israel. אותם שני חברה פשוט קמים והולכים." לאחר 6 שנים של שירות חובה וקצונה ביחידה מובחרת השתחרר אייל בירם בשנת 2017 מצה"ל והחליט, כמו רוב הישראלים לצאת ולכבוש את העולם, במפגשיו הראשונים עם מקומיים וצעירים מאירופה וארצות הברית הוא הבין, כמו כולנו, שהתדמית של ישראל בעולם נוראית. לאחר אותו מקרה בפיליפינים, עלה לאייל הרעיון והרצון לתרום ולחזק את תדמית ישראל, לספר את הסיפור האמיתי מחוץ לגבולות המדינה. "צריך להבין שלבסוף מה שיותר חזק מהמותג עצמו, זה בני אדם שיבואו וידברו על זה" – המלחמה על ההסברה של מדינת ישראל בכלל וברשתות החברתיות בפרט לא שייכת למשרד החוץ בלבד. היא מתחילה ומסתיימת בנו, כשגרירים. "השיח לא צריך להישאר במסדרונות משרד החוץ" אנו צרכים שאנשים יתחברו אחד לשני ושיבינו את המורכבויות שמעבר לישראל כמדינה, "אם אנשים יתחברו לאנשים, יהיה להם קל יותר להתחבר לרעיונות". עמותת ישראליז שעומדת בחזית ההסברה הישראלית בעולם דואגת להגברת והעצמת ההסברה הישראלית על ידי חיבור בין אנשים והקמת פרוייקטים יזמיים משותפים למען עתיד טוב יותר. העמותה מחפשת את השגרירים שלה בכל מקום ובעיקר כיום בעידן הדיגיטלי ברשתות החברתיות השונות. להם היא עוזרת ומלדמדת כיצד לספר את הסיפור הישראלי לנמצאים מעבר לים.
24:31
July 18, 2022
#077 | רוית גופמן וטל אליהו | זמן לחשוב
#077 | רוית גופמן וטל אליהו | זמן לחשוב
'זמן לחשוב' עם טל אליהו ורוית גופמן: מתי הפכה מערכת החינוך למערכת הציון? בתי הספר התמכרו למספרים, הורים עברו ממעורבות מבורכת להתערבות פוגמת, והילדים עם הראש במסך. עו"ד טל אליהו, הממונה על החינוך בעיריית חדרה, מתגעגע לחינוך שהיה פה אם נדמה לכם שבתי הספר שלנו התמכרו למבחנים ולציונים, לתחרות ולהישגיות, אתם לא לבד. למרדף הזה אחר המרכיבים המדידים של החיים יש מחיר: הוא בא על חשבון ערכים אחרים, לא פחות חשובים, שאמורים ללוות את המתבגרות והמתבגרים ולהכין אותם לחיים. שוחחנו עם עו"ד טל אליהו, הממונה על תיק החינוך בעיריית חדרה, על דרכים לרפא את המערכת. הוא קורא להורים לגלות מעורבות - יוזמות חברתיות, ועד והנהגות, חוגים וטיולים - אבל לזכור שהתערבות יתר בתכנים ובוודאי בסגל ההוראה עלולה להזיק. אם פעם אמירה של מחנכת הייתה טאבו, היום היא בעיקר פתח לוויכוח מול הילד ביום ההורים. איך מורה יכול להתהלך בין הטיפות של קבוצות הוואטסאפ ההוריות? האזינו לפרק >>
26:53
July 14, 2022
#076 | דייר ניבה דולב וליאון ברזרר | זמן לחשוב
#076 | דייר ניבה דולב וליאון ברזרר | זמן לחשוב
'זמן לחשוב' עם ליאון ברזרר וד"ר ניבה דולב – דיקנית הסטודנטים במכללה האקדמית כנרת: תובנות מערכת החינוך מקורונה, כישורי המאה ה-21, מעמד המורה בישראל, חינוך בפריפריה וחינוך מיוחד – ואלו רק חלק מהנושאים שעלו בשיחה על מצב החינוך בישראל המצב הנוכחי של החינוך בישראל מחייב הסתכלות בראייה של המאה ה-21, והבנה שאנו נמצאים בעולם משתנה, תזזיתי, לא ברור ועמום – ידע הוא רק חלק מסוים ממנו, ישנם כישורים נוספים שנדרשים על מנת להצליח בו. אנו מבינים היום כי כל הילדים שנכנסים למערכת החינוך היום, יצאו אל עולם שונה לגמרי ממה שהוא כעת. הידע ישתנה עוד בדרך מנקודת מבטם של המורים, היום מורים נדרשים לשנות את החומר לפחות פעם בשנה, משהו שלפני זה לא היה קיים. לכלל המורים ברור כי ידע הוא דבר חשוב, וכי תפקידם, בין היתר, הוא להקנות את הידע לתלמידים. יחד עם זאת, חלק מזה שלילדים אין היום מספיק ידע כללי, נובע מכך שאנחנו המבוגרים לא טיפחנו סקרנות של ילדים. לדברי ניבה דולב, השלב שבו ילדים צריכים להתחיל להטמיע את המיומנויות השונות הוא כבר בשלב הגן. וכדי שהתהליך הזה יצליח, עלינו לוודא כי צוות הגן מיומן לכך. כיום אין הכשרה מספקת של צוות הגן, על מנת שיוכלו להעניק את ארגז הכלים עבור הילדים. הגננות והסייעות נדרשות כיום גם לנהל את הרגשות של עצמן, בסופו של דבר ילדים לומדים ממודל, ואם לא נחנך את אנשי ונשות החינוך, להדגים בעצמם את כל המיומנויות, להיות סקרניות, לא להתבאס מחוסר הצלחה, לא להתפרץ וכו' כל תכנית חינוכית שנביא לא תפעל ברמה גבוהה של יעילות. גם להורים יש חלק חשוב בתהליך – חייבים לערב את ההורים כשותפים, הם חייבים להיות שותפים בתהליכים חינוכיים, אם אנחנו מדברים שפה אחרת מהשפה בבית, ואם ההורים לא יתחברו לשפה הזאת, אז האימפקט של אנשי החינוך לא יהיה מספיק גדול, והרי זהו אינטרס משותף של המערכת ושל ההורים לתת את מירב הכלים לילדיהם. אם לא נשפר את מעמדו של המורה בישראל, המצב העגום של המורים בארץ לא הולך להשתנות. אנחנו צריכים לקחת דוגמה ממדינות אחרות כגון תאילנד או מדינות סקנדינביה, בהערכה ובמקומו של המורה בחברה. בפרק זה, ליאון וניבה שוחחו גם על מיומנויות המאה ה-21, הכוללות בין היתר יכולות תוך אישיות, ובין אישיות כגון: פתרונות בעיות מורכבות, חשיבה ביקורתית, יצירתיות, עבודת צוות, אינטליגנציה רגשית, שיקול דעת וקבלת החלטות, ניהול משא ומתן, גמישות מחשבתית ועוד. וכיצד השקעה במיומנויות אלה תשפר גם את מסוגלויות הלמידה של התלמידים ותשפר את היכולות החברתיות שלהם. וכך גם על מיזם הקמפוס של מחר- תכנית כלל מכללתית, בה הצוות האקדמי של המכללה האקדמית כנרת עובר הכשרה ארוכה לפיתוח ולמידה של כלים ומיומנויות בקרב הסטודנטים דרך הקורסים שהמרצים מלמדים.
37:38
July 11, 2022
#075 | רוית גופמן וניסו שליו ליבוביץ | זמן לחשוב
#075 | רוית גופמן וניסו שליו ליבוביץ | זמן לחשוב
"זמן לחשוב" עם רוית גופמן וניסו שליו ליבוביץ: מהבמות הגדולות והטלוויזיה אל מותג איפור מצליח ומעורר השראה מה גורם לנו להרגיש הצלחה? האם הדרך להגשמת חלום חייבת להיות מלווה בייסורים? ולמה בעצם חשוב לצאת מאזור הנוחות. בפרק חדש בסדרת הפודקאסטים זמן לחשוב מארחת רוית גופמן את ניסו שליו ליבוביץ כיום המייסד והבעלים של מותג האיפור המצליח NIS MAKE UP. בשיחה אישית ומרגשת מספר שליו שהחל את דרכו כשחקן מוביל בהפקות גדולות בקאמרי (קזבלן, עלובי החיים ועוד), בטלוויזיה ('כפולה' לצד נעה קירל) ובקולנוע (שושנה חלוץ מרכזי, דיבוב בסרט 'לשיר' ועוד) על ההחלטה הדרמטית לעזוב את הבמה ואור הזרקורים ולעבור לצד השני של המצלמה. שליו הוא כיום מהמאפרים המובילים והעסוקים בישראל (משי קלינשטיין, מגי אזרזר ועוד) ולצד זאת מתחזק עמוד אינסטגרם מעורר השראה עם עשרות אלפי עוקבים, מעביר סדנאות אישיות ומנהל מותג איפור מקצועי. האזינו לפרק וקבלו שק של השראה>>
29:54
July 07, 2022
#074 | רוית גופמן ודנה כהן | זמן לחשוב
#074 | רוית גופמן ודנה כהן | זמן לחשוב
'זמן לחשוב' עם  רוית גופמן ודנה כהן מנכ"לית עמותת HELPI – פלטפורמת התנדבות דיגיטלית המחברת בין מתנדבים לעמותות "אנחנו נתקלים לעיתים בקשישים, משפחות במצוקה שחסרים דבר שלכאורה נראה פשוט, התקנת מאחז יד באמבטיה לקשיש או תיקון מנעול בדלת לאם חד הורית.  וכל פעם זה מפליא מחדש שלעיתים כל מה שצריך בשביל למלא צורך ולתת תחושת ביטחון זה 7 דקות של עשיית טוב." תהליך מציאת פעילות התנדבותית עשוי להיות מורכב מסובך וארוך, אנשים רבים רוצים להתנדב אבל לרוב הם מחפשים פעילות התנדבותית אותה יוכלו לשלב במרוץ בחיים בין שלל העיסוקים העיקריים שלהם כמו עבודה, צבא ולימודים. כשהקמנו את HELPI עשינו את זה בדיוק מהמקום שכל אותם אנשים שיש להם את הנכונות לעשות טוב לא יפרשו עוד לפני ביצוע ההתנדבות. הלפי מעניקה שירות לחברות וארגונים מתוך אמונה שדרך מקומות העבודה ניתן להגיע  לקהל רחב יותר ולהגדיל את מעגל ההתנדבות בישראל באופן פשוט ונגיש. דנה כהן, מנכ"לית החברה, מתארת את הפער שבין מה דורשת פעילות התנדבותית פשוטה לבין מה שאדם הנזקק לעזרה מרגיש, לפעמים 7 דקות של עזרה לאדם נכה ישנו לו את איכות החיים באופן מהותי. דנה כהן, היא מנכ"לית הלפי Helpi  היא פלטפורמה להתנדבויות נקודתיות לקהל הרחב ולחברות ועסקים המאפשרת לעובדי חברות וארגונים ולמתנדבי הקהל הרחב להתנדב מתי, איך וכמה שמתאים, ללא התחייבות לטווח ארוך. בהלפי מנהלים תכנית התנדבות ותרומה לקהילה של עסקים בישראל, מפשטים ומיעלים את תהליכי ההתנדבות במטרה להגביר את המעורבות החברתית בישראל. בכל יום, מתקיימים מעשים מרגשים ומעוררי השראה דרך הפלטפורמה של Helpi, שלא היו מתקיימים אחרת: 50% ממתנדבי הפלטפורמה לא התנדבו באף מסגרת אחרת ב-3 השנים האחרונות. כלומר, , Helpiאפשרה להם להיות מעורבים חברתית ולתרום לקהילה, בפעם הראשונה מזה 3 שנים לפחות.
22:24
July 05, 2022
#073 | דודי מנביץ' וגיא רונן | זמן לחשוב
#073 | דודי מנביץ' וגיא רונן | זמן לחשוב
'זמן לחשוב' עם דודי מנביץ' וגיא רונן: לקראת מצב חירום תזונתי סל הקניות שלנו הולך ומתייקר, אבל בשער מתדפק משבר הרבה יותר בוער. האם בקרוב נמצא בסופר מדפים ריקים? ואיפה מפשלות הממשלות? דני מנביץ', יו"ר איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, מכין אותנו לתקופה לא סימפטית  נבואות הזעם על חוסרים עם פרוץ הקורונה לא התגשמו, ושוב נדמה לנו שזה "זאב זאב". אבל כל הסימנים מעידים שהפעם, זה הדבר האמיתי. שילוב של מגפה, מלחמה ומשבר אקלים ריסק את שרשראות האספקה, יצר פקק עצום בנמלים, הגביל את היבול ויצר מחסור של ממש בחומרי הגלם. לנו, בינתיים, זה רק יקר; בעולם זה הכניס עוד עשרות מיליונים למעגל הרעב.   הזמנו לפודקאסט את דני מנביץ', יו"ר עינת תעשיות מזון ולשעבר המשנה למנכ"ל אסם, ומי שמכהן כיום גם כיושב ראש איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים. מנביץ' הזהיר לאחרונה בכנסת מסיטואציה שעמה ישראל לא התמודדה מעולם, אפילו לא בתקופת הצנע. בשיחה איתנו הוא מסביר איפה טעינו, איך הגענו עד הלום, עד כמה ניתן לסמוך על מחסני החירום, האם ההתכנסות בחזרה כנגד כיוון הגלובליזציה היא רק טרנד חולף, ותכלס - מאילו מוצרי יסוד אפשר להתחיל להיפרד.
33:19
June 30, 2022
#072 | רוית גופמן ואלון ברנע | זמן לחשוב
#072 | רוית גופמן ואלון ברנע | זמן לחשוב
'זמן לחשוב' עם רוית גופמן ואלון ברנע: על שינוי התפיסה העצמית של המהנדסים והמהנדסות לקראת כנס אפקה, הכנס השנתי לפיתוח הון אנושי בהנדסה אלון ברנע, סגן נשיא לפיתוח באפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב מוטרד בימים אלה מהאתגרים הגלובליים, בהם סביבה וקיימות ומהיכולת של מהנדסים ומהנדסות לתרום לפתרונם בשיחה פתוחה וכנה טוען כי היום כל חברה שמספקת ללקוח שלה שירות ומוצר יכולה לקחת את שיקול הסביבה בתוךתהליך הפיתוח ולתת את הדעת על עסקת החליפין שהין שיקולי סביבה לשיקולים אחרים. כמו תוכנה שיכולה לעבודב-10% מהר יותר אבל תעלה ב-30% צריכת אנרגיה גבוהה יותר. ברנע מוסיף בגילוי לב כי היום לא בהכרח אפילו טובי המהנדסים יודעים לשקול נכון ברמה ההנדסית את עסקת החליפין הזו. האחריות להקנות למהנדסים ומהנדסות את הכלים היא של האקדמיה ומערכת החינוך. אגב שינויים, ברנע מתייחס לשילוב נושא הקיימות ואתגרי הסביבה בהכשרת המהנדסים במכללה, בניהם, הקמת מכון ושילוב קורס בהנדסה וכלכלה מעגלית. ברנע טוען כי כל מהנדס ומהנדסת נדרש לרכוש בתהליך ההכשרה ״גרין סקילס״ - כישורים שיאפשרו לו לדבר את השפה הסביבתית.
29:56
June 27, 2022
#071 | שמעון גפשטיין וישראל גופמן | זמן לחשוב
#071 | שמעון גפשטיין וישראל גופמן | זמן לחשוב
'זמן לחשוב' עם ישראל גופמן ופרופ' שמעון גפשטיין – נשיא המכללה האקדמית כנרת: הקמתה של אוניברסיטה בגליל היא עובדה מוגמרת, השאלה היא לפי איזה מתווה, היא שאלה קריטית שתשפיע באופן ניכר על חיי תושבי הגליל על רקע החלטת הממשלה לקדם אוניברסיטה בגליל, יצאו מכללות כנרת וצפת בהליך מכרזי לגיבוש מודל מיטבי לתשתית האקדמית בגליל. בהליך זה נבחרה ההצעה שהוגשה על ידי מכון מחקר שבראשו עומדת פרופ׳ חגית מסר ירון, אחת האקדמאיות המוערכות בישראל וסגנית יו״ר המל״ג לשעבר המתווה מציע שהאוניברסיטה בגליל תהיה מוסד משלים, ובה יילמדו תארים אקדמיים מתקדמים בלבד, שכרגע אינם נלמדים במכללות הקיימות בגליל, והתארים הראשוניים יישארו במכללות הקיימות, ובכך ימנע מצב של קניבליזם המוסדות האקדמיים. על פי המתווה המוצע הקמתה של האוני' בגליל חייבת להיות נדבך חשוב ומשלים. בפרק זה, שוחחו ישראל גופמן (גופמן קריאייטיב) ופרופ' שמעון גפשטיין (נשיא המכללה האקדמית כנרת), על המתווה של כנרת-צפת, ועל כך שהמתווה מתייחס לעובדה שאוני׳ בגליל, במתכונתה הנוכחית, תדיר חלקים נרחבים מצעירי הגליל מהשכלה גבוהה ותפגע בחוסן הכלכלי-חברתי של יישובים רבים בצפון. גופמן וגפשטיין שוחחו גם על כך שהמודל מתבסס על הון תשתיתי, אנושי ומחקרי קיים. האוני׳ שתקום (וזו עובדה שאין עליה עוררין שאוני' בגליל צריכה לקום) תשלים את החסר כיום קרי תארים מתקדמים ומחקר, ותשדרג את כלל המערכות באזור פעילותה. המודל המוצע הינו יעיל כלכלית, בר קיימא ומותאם למאפיינים הייחודיים של הגליל. האזינו>
30:42
June 21, 2022
#070 | דנה רצקובסקי וישראל גופמן | זמן לחשוב
#070 | דנה רצקובסקי וישראל גופמן | זמן לחשוב
'זמן לחשוב' עם דנה רצקובסקי וישראל גופמן: מהפכת הצרכנות מגיעה ללובי הבניין שלכם עבור אלפי משפחות, כבר אין דבר כזה להיתקע בלי חלב, ביצים או ממרחים: המקררים של mini yellow שינו את תרבות הצריכה, וזאת רק ההתחלה. שיחה עם סמנכ"לית השיווק והמכירות ביצים וחלב במרחק כפתור במעלית, מעדנים ופינוקים בנעלי בית - mini yellow מבית פז לקחה את ה-Last mile כמה צעדים קדימה, עם רשת מכולות אוטונומיות המוצבות במגדלי המגורים עצמם. כל שנותר לדיירים לעשות זה לרדת במעלית למתחם המשותף בבניין, לפתוח את דלת המקרר באמצעות אפליקציית yellow אשר הוזן בה אמצעי תשלום מעודכן, לבחור מוצר ולסגור בחזרה את הדלת. החיוב מתבצע אוטומטית, כך שגם ילדים יכולים. במלאות שנה למהלך הזה, שנה שבמהלכה צמחה mini yellow מ-40 מקררים ל-מעל 600 בפריסה מבאר-שבע ועד לקריות, אירחנו בפודקאסט את דנה רצקובסקי, סמנכ"לית השיווק והמכירות. היא סיפרה לנו על ניתוחי העומק שמאחורי בחירת תמהיל המוצרים שמשתנה תוך כדי למידה ותנועה, ועל זה שבעצם, רכישת דירה היום היא לא רק 4 קירות אלא חוויה שלמה. שאלנו אותה גם על כישלונות וטעויות שבוצעו בתחום הזה - למשל הקריסה הטרייה של שירות המשלוחים AVO - וניסינו להבין אם יש כאן תקרת זכוכית (ספוילר: אולי, אבל היא במרחק שנות אור). גילוי נאות: mini yellow היא לקוחה של גופמן קריאייטיב בתחום הדיגיטל והשיווק.
23:58
June 20, 2022
#069 | שגיב גרינשפן וישראל גופמן | זמן לחשוב
#069 | שגיב גרינשפן וישראל גופמן | זמן לחשוב
"זמן לחשוב" עם ישראל גופמן ושגיב גרינשפן מנכ"ל פריוריטי: ההייטק יוצא מאזור הנוחות המשבר בהייטק נמצא בניצניו, ולחץ מתחיל לבעבע בקרב חברות ההייטק השונות. החברות צריכות לעשות סוויץ' ולצאת מאזור הנוחות שלהם, להיות בתנועה מתמדת ולא להפסיק לחשוב על דרכי התחדשות. חברת ההייטק פריוריטי, ממשיכה לגדול ולהתרחב ורשמה בשנה האחרונה 4 רכישות משמעותיות, כאשר החמישית בדרך. מנכ"ל פריוריטי, שגיב גרינשפן מסביר ומפרט בפודקאסט למה לדעתו משבר ההייטק הנוכחי יתמקד בעיקר אצל הסטארטאפים ופחות אצל חברות גדולות המייצרות ערך ותפוקה קבועה. וגם – מה הקשר שלו לייצור דבש? האזינו>
40:23
June 16, 2022
#068 | אורן עזר וישראל גופמן | זמן לחשוב
#068 | אורן עזר וישראל גופמן | זמן לחשוב
"זמן לחשוב" עם ישראל גופמן ואורן עזר מנכייל אלקטריאון המפתחת כביש חשמלי להטענה אלחוטית של EV: בעוד 5-10 שנים כביש הטענה אלחוטי יהפוך לתשתית בסיסית השינוי בתחום התחבורה החשמלית הוא מהיר מאוד אם לפני שנתיים היו בישראל כמה אלפים בודדים של רכבים חשמליים, היום יש 20,000 והאתגר עובר לחברת חשמל. תדמיינו 2 מיליון רכבים חשמליים בישראל מדובר באתגר לתשתיות החשמל בארץ ובעולם. כך שאנו נמצאים בנקודת זמן שבה עלינו למצוא פתרונות, והמשימה היא לא של חברה אחת, מדובר במשימה ברמה של מדינה שיכלול גורמי ממשל, חברות ממשלתיות, תשתיות וחברות פרטיות וציבוריות שישלבו ידיים יחד לעבר האתגר התחבורתי וסביבתי ואני מאמין שהטענה אלחוטית שמאפשרת לווסת את הטעינה לאורך כל שעות היום, תהיה חלק ממנה אורן עזר הוא מנכ"ל חברת אלקטריאון Electreon הישראלית, שהינה חברה מובילה בעולם בפיתוח ויישום של טכנולוגיית טעינה אלחוטית לרכבים חשמליים (EV).החברה מספקת תשתית ושירותי טעינה מקצה לקצה, על מנת לענות על צרכי ודרישות ציי תחבורה, כגון ציים של אוטובוסים, משאיות, טנדרים ומוניות. טכנולוגיית החברה טוענת באופן דינמי (תוך כדי תנועה) וסטטי (בעמידה) רכבים חשמליים ובכך מפחיתה את עלות התפעול והבעלות של צי חשמלי, מונעת חרדת טווח נסיעה, מפחיתה את הצורך בנדל"ן לתחנות הטעינה ומפחיתה את גודל הסוללה דבר שהופך את התחבורה החשמלית לסביבתית יותר. לאלקטריאון כביש חשמלי בין מסוף הרכבת באונ' תל אביב לאוניברסיטה, וכן פרויקטים בשבדיה, גרמניה איטליה וארה"ב, זאת במקביל לפרויקט מסחרי ראשון שחתמה החברה לטעינת 200 אוטובוסים של חברת דן. "המשימה של אלקטריאון הינה הפחתה בפליטת הפחמן העולמית על ידי פיתוח טכנולוגיית טעינה אלחוטית לרכב חשמלי. כאשר אלקטריאון נוסדה בשנת 2013, רכבים חשמליים היו נדירים. כיום, כולנו מבינים שהעולם הולך לשם וזקוק לפתרונות יצירתיים וסביבתיים יותר על מנת לאפשר חישמול ציים מסחריים, נסיעה לטווחים ארוכים, עלויות נמוכות, מזעור דרישות הסוללה של הרכב, הפחתת פליטת הפחמן מייצור סוללות ועוד." אומר עזר האזינו>>
35:51
June 15, 2022
#067 | חיותה גורן ואלון מדר | זמן לחשוב
#067 | חיותה גורן ואלון מדר | זמן לחשוב
"זמן לחשוב" עם אלון מדר וחיותה גורן, מנכ"לית התנועה לחופש בחירה בלידה: על סקר היולדות החושף תמונה מטרידה על הנעשה בחדרי לידה. התנועה לחופש בחירה בלידה מייצגת ומקדמת את זכויות היולדת מול מערכת הבריאות שלא מצטיינת בשמירה על זכויותיהן של יולדות או אסדרה של תחום הלידה. לא שמעת על זכויות היולדת? הגיע הזמן להכיר התנועה לחופש בחירה בלידה מקדמת בדיוק את זה- חופש הבחירה של נשים יולדות. אל תתבלבלו לחשוב שמדובר בעמותה שמעודדת לידה כזו או אחרת או לחלופין נלחמת בתפישות גבריות (טוב, אולי גם). התנועה נאבקת שמדינת ישראל ומערכת הבריאות יכירו ויממשו את זכויותיהן של נשים יולדות על גופן, על הלידה שלהן ועל חופש הבחירה. תכירו את חיותה גורן מנכ"לית התנועה, היא תפתח לכם.ן את הראש. האזינו>>
30:03
June 14, 2022
#066 | אסף ברנע וישראל גופמן | זמן לחשוב
#066 | אסף ברנע וישראל גופמן | זמן לחשוב
"זמן לחשוב" עם ישראל גופמן ואסף ברנע מנכ"ל סנארה קאפיטל וסנארה ונצ'רס: מהפכה דיגיטלית בעולם הרפואה היא כבר רכבת שיצאה מהתחנה אם לפני 20 שנה עולם הבנקאות עבר רביזיה ומהפכה דיגיטלית, אנו נמצאים בנקודה דומה בעולם הרפואה שכבר כמה שנים צועד לעבר מהפכה דיגיטלית, זה לכשעצמו מזמן הזדמנויות רבות בישראל ומחוצה לה אסף ברנע הוא מנכ"ל סנארה ונצ'רס וקרן ההון סיכון החדשה סנארה קפיטל. סנארה ונצ'רס, היא פלטפורמת ההשקעות במיזמים חדשניים מתחומי ה-healthcare של טבע ופיליפס, המתמקדת בסטרטאפים בשלבי ה-Pre Seed, seed ו-round A ומונה 20 חברות פורטפוליו. סנארה משקיעה ברפואה הדיגיטלית ורואה עצמה כחלוצה בהשקעות במיזמים המפתחים פתרונות Bio Convergence ומתכוונת להמשיך ולחפש חברות המשלבות דיסציפלינות שונות לכדי פתרון טכנולוגי פורץ דרך בתחומי הרפואה. לאחרונה השיקה סנארה את קרן ההמשך סנארה קפיטל המגייסת עם ענקית המכשור הרפואית פיליפס 100 מיליון דולר על מנת לתמוך בסטארט אפים בשלבים מתקדמים יותר. מה הטיפ שלו אליכם: "במפגש שבו אנחנו הפציינטים הופכים ל'צרכנים' של ציוד Wellness החל משעון חכם שמבצע עבורנו מדדים כמו ספירת צעדים ועד מדידת לחץ דם, לצד ציוד רפואי ייעודי לניטור מדדים למחלות כרוניות, עלינו להסיר את החשש. אנחנו נמצאים בנקודת מפנה שבן אנחנו לא רק חולים אלא "צרכני" טכנולוגיות רפואה בתוך הבית ומחוצה לו. אם נשכיל לשים את החשש בצד, נצליח להנות מפתרונות דיגיטליים משופרים ונצעד ביחד עם עולם הרפואה צעד קדימה אל העתיד
45:18
June 14, 2022
#065 | רוית גופמן ורקפת שפירא כץ | זמן לחשוב
#065 | רוית גופמן ורקפת שפירא כץ | זמן לחשוב
"זמן לחשוב" עם רוית גופמן ורקפת שפירא כץ, סמנכ"לית משאבי אנוש בפיליפס ישראל: שוק התעסוקה לא עבר מעולם שינוי עוצמתי מהיר וקיצוני כמו אחרי משבר הקורונה מה הן הסיבות למחסור בעובדים בשוק העבודה שמורגש בכלל הענפים? איך מתמודדים עם האתגרים שהעסקים בארץ ובעולם חווים בתחום גיוס ושימור עובדים לנוכח שוק התעסוקה המשתנה? לאן אנחנו הולכים? לנוכח דו"ח התעסוקה שהתפרסם לאחרונה מספרת רקפת שפירא כץ, סמנכ"לית משאבי אנוש בפיליפס ישראל המעסיקה כ-1500 עובדים,  על התמודדות עם השינויים והצורך בחשיבה יצירתית מתמדת. "אנשים רוצים חיים הוליסטים שעושים גם וגם מתוך הבנה כי היום מקום העבודה הוא לא עיקר החיים וחברות רבות צריכות לחזק את המיצוב מעסיק על מנת לשמר את גאוות היחידה בשיוך למקום העבודה". כמו כן, משוחחות גופמן ושפירא כץ על סוגיית העבודה מהבית ועל השפעתה הרחבה על ויתור הערך המוסף של מקום העבודה  וחושפות מיזם מרתק העוסק בסוגיה ומאפשר שותפויות עסקיות חוצות גבולות גם בעתות שגרה לצד חירום. האזינו>>
31:14
June 09, 2022
#064 | רוית גופמן ותומר אייזן | זמן לחשוב
#064 | רוית גופמן ותומר אייזן | זמן לחשוב
"זמן לחשוב" עם רוית גופמן ותומר אייזן מנכ"ל חברת הפודטק המובילה Wilk : זה לא חלום! אנחנו בדרך לייצור חלב אמיתי מבוסס תא. האם ידעתם שבישראל (רחובות) נמצאות המעבדות שאחראיות על פריצת דרך עולמית בפיתוח החלב המתורבת? ולא רק זו, חלב אם מתורבת נמצא בפיתוח ויהווה Game Changer בעולם תחליפי החלב לתינוקות. תומר אייזן הוא מנכ"ל של חברת הפודטק Wilk חברה ציבורית הפועלת בתחומי הביוטק והפודטק. והינה החברה הישראלית היחידה בעולם המפתחת טכנולוגיות לייצור חלב אם אנושי וחלב פרה ויונקים מתורבת. לרגל שבועות, תומר מספר על המשמעות של פעילות Wilk המקדישה את משאביה לפיתוחים שלא פוגעים בבעלי חיים ובסביבה ותורמים לתזונה שלנו באמצעות הרכיבים האיכותיים הקיימים בחלב, על פיתוח חלב אם מתורבת, "אנחנו נהיה הכי קרובים למקור". על משבר התזונה העולמי שצפוי להגיע לשיאו ב 2050 עם גדילת האוכלוסייה ל 10 מיליארד איש ולגרום למשבר מזון שלא יאפשר לאנושות לספק את התזונה של כלל האוכלוסייה האנושית, ועל התפקיד שהם כחברה לקחו על עצמם גם בשיפור התזונה האנושית וגם בשמירה על הסביבה. מה הטיפ שלו אליכם? "תהיו צרכנים נבונים, תשאלו שאלות ותבחנו אילו ערכים תזונתיים שי במוצר שאתם צורכים ולצד זאת תשאלו האם אנו תורמים לסביבה כשאנו קונים מוצר כזה או אחר או מזיקים לה? עם שאלות אלו נוכל לתרום גם לתזונה שלנו וגם לסביבה.
20:08
June 02, 2022
#063 | ד"ר יריב איצקוביץ וישראל גופמן | זמן לחשוב
#063 | ד"ר יריב איצקוביץ וישראל גופמן | זמן לחשוב
"זמן לחשוב" עם ישראל גופמן וד"ריריב איצקוביץ' – חוקר התעמרות במקומות עבודה וראש המחלקה למשאבי אנושי במכללה האקדמית כנרת התעמרות במקומות עבודה הינה תופעה רחבת היקף הכוללת בתוכה מגוון רחב של התנהגויות בין אישיות לא ראויות אשר פוגעות בארגון, בעובדיו או בשניהם. מדובר בתופעה כלל עולמית אשר רבים מתחילים להבין את מרכזיותה ואת היקף ההשפעה והפגיעה שיש באמתחתה. תופעת ההתעמרות בעבודה היא תופעה רב מערכתית, ולכן יש להסתכל עליה מנקודת מבט אינטגרטיבית כשמנסים לטפל בתופעה תפיסה זו מצויה גם בבסיס פעילותו של פורום 190, ורום הרב מערכתי הראשון מסוגו בישראל אשר שם לו למטרה להעלות את מודעות הציבור לנושא מניעת התעמרות בעבודה, הפועל ביתר שאת ובתמיכתן של חברות הכנסת אפרת רייטן ונעמה לזימי, בקידום הצעת חוק למניעת התעמרות במקומות עבודה. בפרק זה נפגשנו עם ד"ר יריב איצקוביץ', ממקימי פורום 190, חוקר את נושא התעמרות במקומות עבודה וראש המחלקה ללימודי משאבי אנוש במכללה האקדמית כנרת. ושוחחנו איתו על מהי הגדרתה של התעמרות במקום עבודה, איך עובד או עובדת אמורים לפעול במקרה שחוששים שעוברים התעמרות במקום עבודתם וגם שוחחנו על הממצאים ומהספרים המדאיגים הבאים שעולים מהמחקרים שנעשו בנושא: - עובדים שחווים התעמרות נעדרים יותר מהעבודה - עובדים שחווים התעמרות מדווחים על כמות תאונות ונהיגה מסוכנת של פי 3 מאלה שלא חוו - עובדים שחווים התעמרות תופסים את האקלים הארגוני כלא אתי - עובדים שחווים התעמרות יחושו אי ביטחון תעסוקתי - עובדים שחווים התעמרות יחושו חוסר שביעות רצון כללית מהחיים - פגיעה באיכות ובפריון העבודה. עובדים שחווים התעמרות פחות יזמו - פגיעה ביזמות - מרבית העובדים שעומדים מהצד (לא חווים) התעמרות בדרך כלל לא עושים כלום וזה מעצים את הפגיעה בנפגעים
36:57
June 01, 2022
#062 | רוית גופמן והראל בן דוד | זמן לחשוב
#062 | רוית גופמן והראל בן דוד | זמן לחשוב
"זמן לחשוב" עם רוית גופמן והראל בן דוד: מקיימות ועד צבעוניות – כיצד החברות הגדולות גורמות לנו הצרכנים לבחור דווקא בהן מבין כל העושר שנמצא כיום על המדפים. ניתן לראות באריזה כ"עטיפה בלבד" אבל מאחורי הקלעים המציאות היא אחרת – אנחנו לא רוכשים מוצר אלא אריזה. בשנים האחרונות, האריזה הפכה לכלי שיווקי עבור החברות לדאוג שנרכוש דווקא את המוצר שלהן. הראל בן דוד ראש תחום פלסטיקה גומי ואריזות, באיגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה בהתאחדות התעשיינים, מסביר ומספר על פעילות תעשיית האריזות הישראלית, הפועלת לכך שהאריזות שלנו יהיו ידידותית לסביבה תוך שמירה על היותן כלי נגיש ושיווקי. כמו כן, מספר בן דוד על פעילות מכון האריזה אשר הוא עומד בראשו וההזמנויות הרבות לידע מקצועי ותמיכה שיש לחברות ותעשיינים ישראלים.
28:18
May 30, 2022
#061 | יעל ארקין וליאון ברזרר | זמן לחשוב
#061 | יעל ארקין וליאון ברזרר | זמן לחשוב
"זמן לחשוב" עם ליאון ברזרר ויעל ארקין: למה כלב הוא חברו הטוב ביותר של האדם? מה מצבם של בעלי החיים בישראל? מי נאבק להשמיע את קולם? מנכ"לית עמותת "תנו לחיות לחיות" מספרת על החוויות, המאבקים, שיתופי הפעולה והאתגרים במהלך 31 שנותייה בעמותה. כבר ב-1991 הצטרפה לעמותה כחברת ועד ובשנת 1999 שימשה גם כגזברית העמותה. בשנת 2010 מונתה למנכ”ל העמותה. צמחונית מגיל 12 וטבעונית ב 11 השנים האחרונות. אמא לליאור ודניאל. אימצה עשרות כלבים וחתולים מהעמותה. מטפלת באופן אישי בין היתר בפרויקט עקר החזר לכלבים אבל הלב שלה נמצא עם כל כלב, חתול או בעל חיים שהיא שומעת עליו ושאפשר לעזור לו. יעל ארקין, מנכלית עמותת "תנו לחיות לחיות" מציגה בפודקאסט את כל מה שצריך לדעת על בעלי החיים בישראל – איך נלחמים למניעת המתות של כלבים? איך אפשר לשקם אסירים בעזרת כלבים? ולמה צריך להלחם על זכויות של בעלי החיים במשקים? ולמה הקורונה דווקא הקטינה את כמות האימוצים אחרי שבתחילתה שלשה אותם?
45:43
May 26, 2022
#060 | רוית גופמן ורונית סגל | זמן לחשוב
#060 | רוית גופמן ורונית סגל | זמן לחשוב
"זמן לחשוב" עם רוית גופמן ורונית סגל מנכיילית פספורטכארד: על חשיבות ביטוח נסיעות לחוייל בעידן של מציאות גמישה בעידן החדש בו אנו נמצאים , מעל שנתיים אל תוך מגיפה עולמית דועכת, למדנו להיות גמישים יותר. נסיעות לחו"ל הפכו זמינות יותר ויותר ומאפשרות לנו כיום שינויים מהרגע להרגע בהתאם להתרחשויות עולמיות. כולנו נוטים להאמין שיהיה בסדר ועושים ביטוח נסיעה לחו"ל מבלי לחשוב על מצבים חריגים ומורכבים, אבל מה קורה ברגע האמת כשצריך את חברת הביטוח? בפרק זה, משוחחות רוית גופמן (גופמן קריאייטיב) ורונית סגל מנכ"לית פספורטכארד מקבוצת דיויד שילד על הצרכנים החדשים, מצבים חריגים הדורשים התערבות ביטוחית ודרכי התמודדות בפועל. כמו כן מעלות השתיים סוגיות הקשורות בבניית אמון ונתינת מענה יוצא דופן ללקוחות בשעת צרה, נותנות טיפים לפני נסיעה לחו"ל ואף עונות על השאלה (הרלוונטית לטיולי משפחות): האם לונה פארק הוא ספורט אתגרי? האזינו>
22:41
May 25, 2022
#059 | עובד יחזקאל וישראל גופמן | זמן לחשוב
#059 | עובד יחזקאל וישראל גופמן | זמן לחשוב
"זמן לחשוב" עם ישראל גופמן ועובד יחזקאל: על שינוי הנוסחה ביחסים שבין מורה לתלמיד ועתידם של ילדימערכת החינוך בישראל עובד יחזקאל, יו"ר המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, לשעבר מזכיר הממשלה ואף מורה להיסטוריה, מוטרד בימים אלה מהעתיד של ילדי מערכת החינוך. בשיחה פתוחה וכנה טוען כי אם לא תתקבלנה הכרעות נוספות בדבר התאמת מערכת החינוך לשינויים הבין לאומיים ומאפייני הדור הצעיר, מגמות הירידה בנתונים הבין לאומיים יהפכו למגמות קריסה, וזאת ברקע הרפורמה בבגרויות של שרת החינוך יפעת שאשא ביטון. באופן הבסיסי ביותר יחזקאל בעד הרפורמה, ובאופן כללי מאד מעודד רפורמות כי זו עדות לשרה ולממשלה שבאות לעבוד. יחד עם זאת, מסייג ואומר כי מקווה שמדובר בניצן ראשון בתוך תנועה גדולה של שינויים שצריכים לייצר על מנת שזו לא תהיה אפיזודה חולפת. אגב שינויים, עובד מתייחס להחלטת ממשלה אחרת, הנוגעת לאיחוד המכללות להוראה בישראל, שאת הסנונית הראשונה שלה הוא הוביל – עם האיחוד של מכללת לוינסקי אשר העמידה רבבות מורים לאורך השנים של למעלה מאה שנות מורשת ומכללת וינגייט בת למעלה מ-70 שנה עם מורשת של חינוך לספורט. זו כשלעצמה גם כן תוצאה של רפורמה, ויחזקאל מסביר על היתרונות המידיים שלה. ראשית, ההוכרחה כי כשרוצים - ניתן למזג מסגרות כדי לייעל את התועלות של כל אחת מהן. שנית, יש כאן הזדמנות יוצאת מן הכלל למערכת החינוך בישראל כי זו פלטפורמה לא רק להכשרת מורים אלא לשינויי מדיניות. ולבסוף, המעבר מאחריות משרד החינוך לאחריות המל"ג – מאפשר חופש אקדמי רחב יותר. ברגע של כנות עובד מתוודה כי במספר אפשרויות ניסו להחזיר אותו לממשלה והוא סירב, שכן עם הזמן הבין שמעדיף את החברה האזרחית כמרחב הפעילות שלו, ואת עיקר השיחה הקדשנו להבנת החזון ואילו שינויים דרושים לנו לגישתו. יחזקאל מדבר על מערכת שמשנה את הנוסחה ביחסים שבין מורה לתלמיד לכזו שבה המורה מביא ידע והתלמידים מביאים מיומנויות, והלמידה היא הדדית, עם תנועתיות גדולה יותר תחת מסגרת. הוא מבקש לקרוא תיגר על התפיסה שאומרת שמורה הוא מורה לחיים, שכן העידן שבו אנשים למדו מקצוע בגיל 20 ועבדו בו עד גיל 65-70 ויצאו לפנסיה – נגמר. המורה הוא גם וגם. בחצי מהזמן שלו הוא מורה ובחצי השני הוא יזם או סטארטאפיסט שעשה אקזיט – והתלמידים רק יעריכו אותו עוד יותר על כך. באותו האופן מערכת החינוך שצריכה להכשיר את כוח העבודה העתידי שלה, צריכה לאמץ גישה דומה כדי שהילדים המאד חכמים ידעו להשתמש בכלים שיש להם בתור חוויית הלמידה ויראו את הרלוונטיות שלה, ועדיין יבינו שהמורה הוא איש הייטק שהשקיע באיזה סטארטאפ ועשה אקזיט אבל בחלק מהזמן הוא בא ללמד אותם. עלינו לפתח מודלים נוספים על מנת להישאר רלוונטיים בעיניי התלמידים עצמם.
41:26
May 24, 2022
#058 | אריק קפלן וגיא רונן | זמן לחשוב
#058 | אריק קפלן וגיא רונן | זמן לחשוב
."זמן לחשוב" עם אריק קפלן וגיא רונן: הדרך לזהב בג'יו ג'יטסו מתחילה בחינוך האם ידעתם שישראל היא מעצמה של אגרוף תאילנדי וקיקבוקס? האם ידעתם שבסוף חודש מאי מארחת נהריה את אליפות אירופה בג'יו ג'יטסו? והאם אתם מוכנים למשחקי העולם? אריק קפלן הוא נשיא ומנכ"ל התאחדות איֶלת, המאגדת את משחקי הספורט הלא אולימפי בישראל - מקונג פו וקראטה עד פריסבי וסקווש, ממשיכת חבל עד שחמט וברידג'. לקראת משחקי העולם ביולי בבירמינגהאם, אלבמה, שמענו ממנו על כמה מהשמות החזקים של המשלחת הישראלית, ומה ייחשב מבחינתו, כראש המשלחת, להצלחה. עמדנו גם על הבעיה של החינוך לספורט בישראל - פונקציה שפשוט לא קיימת; עד כמה "עם הספר" מקפיד לעבוד גם על שרירי הליבה; ולמה, בעצם, זה כל כך חשוב (ולא רק לבריאות האישית). את החלק השני של הפודקאסט הקדשנו לכובע החינוכי של אריק - כחבר בוועד המנהל של מכון וינגייט, יועץ בעבר למשרדי ממשלה בתחום החינוך, כיום יו"ר ארגון ההורים בירושלים ומעל כל זה, אבא לארבעה. שוחחנו על רפורמת הבגרויות, על המחסור בכוח אדם איכותי למערכת, על האלימות הגואה בבתי הספר ובכלל, על דור המסכים. מוזמנים להאזין לנו תוך כדי לקרוס, ברייקדאנס או צניחה חופשית.
40:35
May 23, 2022
#057 | ד"ר רוני סימונס וישראל גופמן | זמן לחשוב
#057 | ד"ר רוני סימונס וישראל גופמן | זמן לחשוב
"זמן לחשוב" עם ד"ר רוני סימונס וישראל גופמן: הדור החדש של תהליכי גיוס ושימור העובדים ד"ר רוני סימונס, לשעבר בכיר במוסד וכיום מייסד שותף בחברת ENGARD, מספר לנו על הדור החדש של תהליכי גיוס ושימור העובדים ונותן הגדרה חדשה למונח "סיכון" בארגון  השנה האחרונה הביאה עמה אתגרי גיוס ושימור העובדים לא פשוטים. תקציבי רווחה גבוהים, מציאות היברידית חדשה, הכוח שהיה בעבר אצל הארגונים, עובר כעת לידי העובדים, וחווית המועמד והעובד, כפי שהכרנו אותה, השתנתה. איך שומרים על עובדים מרוצים? איך שומרים על חוסן נפשי גבוה בארגונים כך שהעובד יהיה מאושר והארגון יהיה בטוח מפני עזיבה או עובד ממורמר? מהם הטריגרים שמפעילים אותנו? מוטיבציית עובדים יכולה להיות מורכבת ממספר גורמים, ולאו דווקא רק משכר גבוה - עבודת צוות, עניין, חדשנות, מנהל טוב, יחסי אנוש – לכל עובד חשוב משהו אחר. ברגע שנבין שלכל עובד יש סט אחר של מניעים – נוכל להתייחס לכל אחד בנפרד. מציאות בה הכל מותאם אישית, אפליקציית אופנה תציע לנו בגדים לפי מוצרים שאהבנו ורכשנו, תרופות מותאמות לפי DNA, למה שלא נתאים אישית גם את הדרך שבה אנו מבינים ומטפלים באינדיבידואל בארגון? האזינו  >>
33:37
May 19, 2022
#056 | דוד חקק וישראל גופמן | זמן לחשוב
#056 | דוד חקק וישראל גופמן | זמן לחשוב
"זמן לחשוב" עם דוד חקק וישראל גופמן: הבית העוד יותר חכם  חשבתם שהבית שלכם חכם? עוד לא ראיתם כלום. מנכ"ל BSH ישראל מציג את הדור הבא של מכשירי החשמל, שיהפוך את החיים שלנו לפשוטים ושמחים יותר  הבית החכם, עם מכשירים חשמליים שלומדים אותנו ומתקשרים זה עם זה, הוא אחד הנושאים החמים כיום בקמעונאות. BSH נמנית עם החברות המובילות בתחום, והיא היצרנית הגדולה ביותר של מוצרי חשמל ביתיים באירופה. היא גם היבואנית הרשמית של מותגי בוש, סימנס, קונסטרוקטה וגגנאו.  דוד חקק, מנכ"ל BSH ישראל, מציג בפודקאסט את המילה האחרונה בתחום, וגם מכין אותנו לעתיד מחובר יותר, נוח יותר, חווייתי ומרגש יותר, עם כמה אתגרים ששווה כבר עכשיו לתת עליהם את הדעת. 
28:12
May 18, 2022
#055 | ד"ר יעל סהר וליאון ברזרר | זמן לחשוב
#055 | ד"ר יעל סהר וליאון ברזרר | זמן לחשוב
"זמן לחשוב" עם ד"ר יעל סהר קוסטיס: לעבוד בסביבה בטוחה יותר העבודה היא חלק מהותי מבריאות תקינה ומהחיים הפעילים והבוגרים שלנו, אבל מה קורה ברגע שאנו מאבדים את כושר העבודה שלנו, או שנפצענו בזמן העבודה? מה קורה לרופא שנדקר ממחט והאם המסלול שהמחט עושה יכול לפגוע בעובדים ממעגל שני ושלישי? הסכנות הבריאותית בתחומים שונים בשוק העבודה קיימות וחובתו של מעסיק להתריע בפני עובד עליהן. המטרה מושגת כאשר העובדים חוזרים הביתה בריאים ושלמים מעוד יום עבודה, אבל מה קורה כשלא? עפ"י מחקרי חתך, כלל העובדים במערכות הבריאות בעולם, יעברו אירוע דקירה ממחט של מטופל במהלך שנות התעסוקה שלהם. מחקר קנדי שפורסם בשנת 2021 הציג נתונים קיצוניים יותר – במהלך אותה שנה דווח כי שליש מעובדי מערכת הבריאות המקומית נדקרו ממחט של מטופל. גם הצוותים המטפלים וגם הצוותים במעגלים הרחבים יותר של מערכת הרפואה, חשופים בכל רגע נתון לסכנות שיכולות לפגוע ישירות בהם, ובהמשך גם בסובבים אותם. בפרק החדש של "זמן לחשוב" הזמנו את ד"ר יעל סהר קוסטיס, רופאה תעסוקתית בכירה וחברת ועד האיגוד הישראלי לרפואה תעסוקתית. ד"ר סהר קוסטיס סיפרה לנו על מצב הרפואה התעסוקתית בארץ, והאופן שבו האיגוד לרפואה תעסוקתית מבקש למסד את המודעות וההכרה ברפואה מונעת תחילה. כיום, בישראל יש כ-100 רופאים תעסוקתיים פעילים, שזה בממוצע רופא 1 לכל 35-40 אלף עובדים, בהשוואה למדינות המפותחות בהן היחס עומד על אחד ל-3,000. מה האתגרים של התחום בישראל ולאן אנחנו מתקדמים מכאן? מוזמנים להאזין לפטודקאסט!
38:23
May 16, 2022
#054 | גלית אסף וישראל גופמן | זמן לחשוב
#054 | גלית אסף וישראל גופמן | זמן לחשוב
"זמן לחשוב" עם גלית אסף וישראל גופמן: איך נדע שהעובדים והלקוחות שלנו מאושרים גלית אסף, לשעבר סמנכ"לית בנת"ע וכיום בכירה באימפריית הפינטק Payoneer, מתארת בפודקאסט את עולם התעסוקה החדש ואת הצרכנים העדכניים של הטאלנטים, בתקווה שנוכל להחזיק אותם אצלנו ליותר מכמה חודשים מה מניע את דור העובדים החדש? איך נגרום לו לבוא אלינו - ואפילו להישאר? כשקשיי הגיוס ושימור הטאלנטים הופכים לנושא אסטרטגי בכל ארגון וחברה, ודאי בהייטק אבל לא רק בו, קריטי לענות על השאלות האלה - הן ביחס לעובדים, הן כלפי המנהלים הבכירים והן מול הלקוחות, שגם אצלם הטעמים משתנים במהירות. גלית אסף חווה את הדילמות הללו ממגוון זוויות. עד לפני כמה שנים היא התמודדה איתן במגזר הציבורי כסמנכ"לית הכספים של נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים, החברה הממשלתית המופקדת על תכנון וביצוע הרכבת הקלה בתל-אביב. כיום היא רואה את זה כסמנכ"לית תפעול ושירותים בכירה בחברת הפינטק Payoneer. פיוניר היא פלטפורמת תשלומים בינלאומית המבקשת להנגיש את העולם המערבי ואת צרכיו ל-SMBs, עסקים גדולים ובינוניים המבקשים לפעול ולהעניק שירותים ללא מגבלות גיאוגרפיות. את הצורך הזה, שמתחזק בעידן הכלכלה השיתופית הגלובלית, מספקת פיוניר לעצמאיים ולעסקים בכל רחבי העולם. ב-2021 ביצעה החברה העברות בשווי של 44 מיליארד דולר בין יותר מ-200 מדינות. עבור גלית, מדובר בשליחות שפותחת אפיק פרנסה למתכנת מבנגלדש הישר אל השוק האמריקאי. במובן הזה, האמביציה דומה לזו שהכירה מהמגזר הציבורי. במובנים אחרים, במה שנוגע לגמישות וExecution- למשל, מדובר כמובן בעולם אחר. את עיקר השיחה הקדשנו לסוגיית ה-Work-life balance לפני ואחרי הקורונה. ניסינו להבין איך יוצרים את הקוקטייל המדויק שמתאים מצד אחד להנהלה ולמקבלי ההחלטות בארגון, ומצד שני משביע את רצונם של העובדים. במה נכון להתמקד, לאן להפנות את הזרקור, ואיך נכון יותר לבנות קריירה בעידן הנוכחי. ניסינו גם להבין איך זה שהעולם הטכנולוגי הוא עדיין גברי מדי, מה ניתן לעשות כדי לשנות, ואיך תיראה תעשיית הפינטק המקומית כשישראל תחגוג 80 שנות עצמאות.
26:36
May 12, 2022
#053 | ישי צוויקל וישראל גופמן | זמן לחשוב
#053 | ישי צוויקל וישראל גופמן | זמן לחשוב
"זמן לחשוב" עם ישי צוויקל וישראל גופמן: מי בודק אם השטר שלכם מזויף ומי ישפה אתכם על שוד של כספת נשיא ברינקס ישראל מסביר בפודקאסט למה, בניגוד למה שמקובל לחשוב, הכסף המזומן נמצא כאן כדי להישאר איך מגיע הכסף המזומן לכספומט? מי אוסף את הפדיון היומי של העסק ומזכה את חשבון הבנק? כיצד מזהים שטרות מזויפים? ומה קורה במקרה של שוד, הונאה או טעות תמימה בחישוב? את כל השאלות האלו הפנינו לנשיא ברינקס ישראל, ישי צוויקל. ביקשנו מישי תקציר בסגנון Follow the money - מנין הכסף בא ולאן הוא הולך. הוא סיפר לנו למה, בניגוד למה שאולי נדמה לחלקנו, הכסף המזומן ממש לא מתחיל להיעלם. ודאי לא בתקופת פוסט הקורונה, שבמהלכה השימוש בו רק עלה ועלה (ככלל, אנשים נוהרים במשברים למזומן, למתכות ולנדל"ן); ובטח לא בקרב אוכלוסיות שעבורן המזומן הוא אמצעי תשלום ומסחר בלעדי כמעט, כמו החברה הערבית, החרדים ומסורבי חשבון רבים. על פי ההערכה הרווחת, הדיגיטציה בשוק התשלומים תבוא, אם בכלל, על חשבון שוק כרטיסי האשראי. ניסינו להבין למה בישראל, מעצמת פינטק לכל דבר ועניין, שוק התשלומים המקומי נותר מסורתי יחסית, והטרנדים החדשניים מגיעים לכאן באיחור. ניסינו גם להבין איך יתנהג המזומן - ואיך תיראה ברינקס - עוד שנים קדימה. ישי הזכיר כי החברה, שאותה הוא מגדיר כחברת הסיכונים (פיזיים ודיגיטליים) הגדולה בעולם, קיימת כבר מעל 160 שנה. היא ידעה תמיד לעשות את ההתאמות, מימי הסוס והעגלה בשיקגו ועד ימינו אנו, עם כספות חכמות ושידורים טכנולוגיים בין-יבשתיים. בקיצור, לפחות בהקשר הזה, הוא לא מודאג.
26:26
May 11, 2022
#052 | יקי נוימן וישראל גופמן | זמן לחשוב
#052 | יקי נוימן וישראל גופמן | זמן לחשוב
"זמן לחשוב" עם מנכ"ל דוראל יקי נוימן וישראל גופמן: איך מצילים את העולם (וגם עושים מזה כסף) את הדו"חות הדיסטופיים של האו"ם והמדענים אנחנו כבר רואים בחדשות וחשים על גופינו. איך מצילים את הפלנטה שלנו מההתחממות הקטלנית שחוזים לה? שוחחנו עם יקי נוימן, מנכ"ל דוראל אנרגיה, מהחברות המובילות בישראל בתחום האנרגיות המתחדשות. שמענו ממנו בשורות אופטימיות על שיפורים טכנולוגיים, שכבר הצליחו לייעל באופן דרמטי את ייצור האנרגיה ולהצניח את העלויות, וכן על החלטות חשובות שביצע בשנים האחרונות הרגולטור. גולת הכותרת: היכולת שתהיה לנו בקרוב לצרוך בבית חשמל מספק וריטואלי פרטי, כשהכיוון, מעבר למחירים תחרותיים, הוא צמצום האימפקט הסביבתי. יקי תיאר לנו את האתגרים שנותרו בדרך למימוש היעד השאפתני שהציבו האו"ם וגם ישראל - אפס פליטות (Net zero) עד 2050. הוא מסכים שרכב חשמלי, כל עוד החשמל מגיע ממקורות מזהמים, לא באמת פותר את הבעיה, מה גם שכלים כבדים כמו משאיות וספינות לא יכולים לנוע בחשמל. לעומת זאת, הוא תולה תקוות רבות במימן הירוק - תחום שנשמע עליו רבות בשנים הקרובות.
33:26
May 10, 2022
#051 | הדס יריב וישראל גופמן | זמן לחשוב
#051 | הדס יריב וישראל גופמן | זמן לחשוב
.כיצד נדע שהאוכל שלנו בטוח? איך אפשר גם בריא וגם טעים? והאם בסוף נהיה כולנו טבעונים? הדס יריב, יועצת התזונה והמדע של איגוד יצרניות המזון בהתאחדות התעשיינים, עושה לנו סדר במטבח עוד מילדות הרגילו אותנו שבריא וטעים לא הולך יחד. אבל עם הידע, הטכנולוגיות והעושר הקולינרי הנוכחי, אין רחוק מהאקסיומה הזאת. יועצת התזונה הרס יריב מנסה להנחיל את התפיסה בקרב יצרניות המזון. היא מלווה חברות בפיתוח ושיפור מוצרים, כמו גם באסטרטגיה השיווקית שבקצה - איך לספר את הסיפור שמאחורי המוצר. בשיחה איתה דיברנו על דיאטות טרנדיות, על ההשפעה העצומה שיש לתזונה היומיומית במניעה ומזעור של מחלות, על השינויים העצומים שעבר התפריט מקום המדינה ועד ימינו ועל עתיד ההסעדה העולמית: יותר מזון מן הצומח, בשר מתורבת, הדפסות מרקמה חיה ובמקום רפת, מפעל ידידותי לסביבה לייצור סטייקים.
18:52
May 03, 2022
#050 | עופר חביב וישראל גופמן | זמן לחשוב
#050 | עופר חביב וישראל גופמן | זמן לחשוב
לייעל את התפוקה החקלאית, לנצח את הסרטן, וזאת רק ההתחלה: עופר חביב, מנכ"ל חברת הביולוגיה המיחשובית אבוג'ן, פותח לנו צוהר לעולם של גנים, מיקרובים והרבה מאוד דאטה, שכסף לא קטן בצידו לפיתוחים במדעי החיים יש פוטנציאל להאריך ולשפר חיי אדם, וגם לעשות מזה הרבה מאוד כסף. הבעיה היא שזמן הפיתוח נוטה להיות ממושך מאוד, ההשקעות הנדרשות הן אדירות, וסיכויי ההצלחה נמוכים. זאת משום שכאשר עוסקים במרכיבים פעילים, כמו מיקרוב, גן או מולקולה כימית, יש בין מיליארדי לכמעט אינסוף אפשרויות, שמתוכן צריך לבחור מה מחולל את ההבדל. ואם זה לא מספיק, אותו קנדידט צריך גם לעמוד במגוון רחב של קריטריונים ובהם בטיחות, עלות ייצור ואורך חיי מדף. הביולוגיה החישובית מנסה לייעל את התהליך. בגדול: היא מחברת את הביולוגיה לעולם המחשוב, מעבדת היקפי דאטה אדירים, מחלקת אותם לקטגוריות ומבצעת אנליזות. כך היא הולכת ומצמצמת את מרחב האפשרויות, במטרה למצוא את בעל הסיכוי הגבוה ביותר להצלחה. הזמנו לפודקאסט את עופר חביב, מנכ"ל חברת אבוג'ן (Evogene), כדי ללמוד על התהליך המרתק הזה ועל כמה מהיישומים הנוכחיים והפוטנציאליים שלו. אחד המשמעותיים שבהם נוגע לתעשיית החקלאות, תחום שעובר תהפוכות אדירות כשהוא מנסה לייעל את הייצור, לצמצם את הפגיעה בסביבה ולספק מזון לאוכלוסייה שהולכת וגדלה. תחום נוסף הוא טיפול ומניעת מחלות כמו קרוהן, מעי רגיז וחיזוק של המערכת החיסונית כדי לתמוך בטיפול בסרטן. בתחום הקנאביס הרפואי פועלת אבוג'ן בשני ערוצים: הן בניסיון לאופטימיזציה בגנומיקה של הצמח, והן בהבנה טובה יותר של המצב הגופני והצורך הרפואי המדויק. עופר סיפר לנו על המבנה והמודל העסקי המיוחד של אבוג'ן, שנסחרת הן בתל-אביב והן בנאסד"ק. במקום להסתפק בשיתופי פעולה עם חברות אחרות במסגרת של Revenue sharing, היא הקימה חברות-בנות עם רישיון בלעדי לשימוש במנועי הבינה המלאכותית שפיתחה, במטרה להגיע למוצרים מסחריים בעולמות התוכן השונים. ניצלנו את ההזדמנות כדי לשמוע ממנו, כמי שצבר רזומה נאה בשוק ההון, על הסיטואציה הכלכלית הנוכחית: לאן הולך השוק, מתי נראה שוב הנפקות גדולות, ומה אפשר לעשות בינתיים.
28:29
April 26, 2022
#049 | דוד פפו וגיא רונן | זמן לחשוב
#049 | דוד פפו וגיא רונן | זמן לחשוב
יו״ר הסתדרות הרוקחים מדגיש כי הקנאביס הרפואי הוא תרופה, וככזה - הוא צריך להיות מנופק בבתי המרקחת בשיחה פתוחה מספר דוד פפו על סביבת העבודה של הרוקחים בישראל, על חשיבות הרצף הטיפולי בבתי המרקחת ועל ההיערכות המיוחדת בזמן הקורונה. במהלך השיחה, מתאר פפו את המציאות הקיימת בתחום הקנאביס בבתי המרקחת ואת החשיבות שהוא רואה בכך שרוקחי ישראל יובילו את הבקרה ומתן הקנאביס, בדומה לשאר התרופות. בנוסף, השנתיים האחרונות היו משמעותיות ומורכבות במיוחד עבור הרוקחות והרוקחים בישראל, הרוקחים עמדו בחזית המאבק בנושא הקורונה, כאשר המשיכו לתת שירות וטיפול שוטף גם בתקופה שכל המדינה הייתה נתונה תחת סגר מחמיר, ולמעשה היו עוגן עבור צרכי התרופות ותוספי המזון. צוות רוקחי ורוקחות ישראל מציע הון אנושי הטרוגני ומיוחד, המשלב יהודים, ערבים, דרוזים וחרדים - מעט מאד ענפים ותחומים יכולים להתגאות בגיוון תעסוקתי ושילוב שכזה.
24:01
April 20, 2022
#048 | אליאן מרקוביץ' וישראל גופמן | זמן לחשוב
#048 | אליאן מרקוביץ' וישראל גופמן | זמן לחשוב
"זמן לחשוב" עם אליאן מרקוביץ' וישראל גופמן: עידן חדש באבחון הרפואי הדיאגנוסטיקה משתנה לנגד עינינו, ואיתה גם ממשקי המשתמש וחוויית המטופל. מנכ"לית דיאסורין ישראל, ד"ר אליאן מרקוביץ', מספרת על העולם המופלא והמתפתח של האבחנות הרפואיות 70% מההחלטות המקצועיות של רופאים נגזרות כיום מבדיקות מעבדה. השילוב שבין מגפת הקורונה לבין העלייה במחלות הכרוניות הזניק את תחום הדיאגנוסטיקה הקלינית, עם הזדמנויות בריאותיות - וגם פיננסיות - שעד לא מזמן ניתן היה רק לדמיין. ביקשנו לצלול לעולם הזה בעזרתה של ד"ר אליאן מרקוביץ', מנכ"לית דיאסורין ישראל. שמענו ממנה על המהפכה שעובר התחום בשנים האחרונות, עם כניסה מסיבית של רפואה מרחוק, דגש משמעותי על ממשקים דיגיטליים וחוויית משתמש, והרבה יותר תשומת לב לאיך שהמטופל חווה את הדברים מצידו. שמענו על הבדיקה המולקולרית לאבחון נגיף הקורונה, שפותחה כמעט בזמן אפס, וגם על הגיים צ'יינג'רים הבאים של עולם הרפואה.
20:22
April 19, 2022
#047 | מריאן כהן וישראל גופמן | זמן לחשוב
#047 | מריאן כהן וישראל גופמן | זמן לחשוב
"זמן לחשוב" עם מריאן כהן וישראל גופמן: מה אנחנו מפספסים בהייטק הישראלי "אנחנו עושים טוב, אבל אפשר הרבה יותר טוב", אומר לנו יו"ר איגוד ההייטק הישראלי. איך פותרים את המחסור בסיניורים מנוסים ולא רק למחר בבוקר, כדי שכל הטוב הזה גם יישאר? המחסור בידיים עובדות ובמוחות מיומנים, בעיקר מהנדסים ומומחים טכניים וטכנולוגיים מנוסים, צומח לממדים אסטרונומיים בתעשיות ההייטק בישראל. תוכניות ההכשרה למיניהן עושות עבודה חשובה, אבל הן יותר בגדר פלסטר ואספירין. הזמנו את מריאן כהן, יו"ר איגוד ההייטק הישראלי, כדי לחפש תרופות ארוכות טווח - אם בכלל יש כאלו. מנכ"לים, הוא אומר, תמיד יסתדרו וימצאו פתרונות - עיין ערך העסקת המהנדסים במזרח אירופה. האתגר הלאומי הוא לשמר את הפתרונות כאן, וגם להפיק מהם משהו ברמת המדינה. "אנחנו עושים טוב, אבל אפשר הרבה יותר טוב", אומר לנו מריאן, ומתייחס גם לפוטנציאל הטמון בגל העלייה שאולי בדרך. למה מספר הסטארט-אפים החדשים נמצא בדעיכה מתמדת? איך הוא עצמו, עם הכשרה של מהנדס בניין, התגלגל להייטק? ומה זה בכלל הייטק? אתם מוזמנים מאוד להאזין.
34:52
April 14, 2022
#046 | צביקה וילנאי וישראל גופמן | זמן לחשוב
#046 | צביקה וילנאי וישראל גופמן | זמן לחשוב
יוקר המחיה יוצא מפרופורציות והמשכורות לא מדביקות את הקצב. מועדוני הצרכנות מנסים לדאוג שנוכל לפחות לרכוש איתן יותר. עד כמה אנחנו מודעים בכלל לכוח הקנייה שיש לנו יחד? ולמה תזת "בתי הקפה המלאים" היא לא יותר מאשליה מנותקת? האם אנחנו פראיירים? כנראה. וזה רק אחד ההסברים ליוקר המחיה בישראל, עם פערים אדירים במוצרים זהים ביננו לבין ארה"ב ומערב אירופה - המילקי כמשל. ועדיין, בעידן של פוסט המחאה החברתית, נראה שהמודעות הצרכנית שלנו גוברת ונמצאת במגמת עלייה. אחד הכלים לשיפור כוח הקנייה - ליכולת להעלות מצד אחד את השכר ומצד שני את מה שאפשר לעשות איתו - אלו האיגודים המקצועיים ומועדוני הצרכנות. מועדון הצרכנות הוט, שחוגג בימים אלה יום הולדת 25, הוקם על ידי הסתדרות ההנדסאים והטכנאים כהשלמה לפעילות של האיגוד המקצועי. לימים הצטרפו אליו גם המהנדסים והעובדים הטכנולוגיים. כיום מונה המועדון יותר מ-300 אלף עמיתים מחזיקי כרטיסי אשראי (ללא עלות או דמי חברות). יחד הם מייצרים פעילות כלכלית בהיקף של יותר ממיליארד שקלים בחודש, יותר מ-14 מיליארד בשנה. הם נהנים מהסכמים עם למעלה מ-13 אלף ספקים ונותני שירותים כמעט בכל תחום - מזון, חשמל, טקסטיל, רכב, דלק, ביטוחים, חופשות ועוד - עם הוזלה שנתית בסדר גודל של 5,000 שקלים למשפחה כנגד הקניות השוטפות. אירחנו בפודקאסט את צביקה וילנאי, מנכ"ל מועדון הצרכנות הוט, ואל תתבלבלו עם מועדון לקוחות: בשונה מהאחרון, שמזוהה בדרך כלל עם קמעונאי ספציפי או חברה מסחרית ונועד להגדיל עבורם את שורת הרווח, צביקה מבהיר כי מועדון צרכנות מכוון ל"שורת הרווחה". להשארת הכספים בכיסי העובדים. להתאגדות לשם ניהול משא ומתן כקבוצה, מעמדת כוח שלעולם לא תהיה לצרכן הבודד. (ובינינו, מי יכול או רוצה להיכנס לסופר ולהתמקח?) רבים לא מודעים ליכולת שלהם להצטרף בקלות למועדון צרכנות שכזה ולהוזיל דרמטית את ההוצאה המשפחתית. שווה מאוד לבדוק. יש מועדון למורים, לשוטרים, כמובן "חבר" לכוחות הביטחון ועוד. עוקץ צרכני בחסות הקורונה צביקה שיתף אותנו מניסיונו על השוק הצרכני והצרכן הישראלי. הוא סיפר למשל על תקופת הקורונה, שבה היינו נתונים לחלוטין לחסדי ספקי האונליין המקומיים, מה שהוביל גם לעוולות ולתופעות פסולות. למשל, לקוחות שהזמינו מוצר באופן מקוון, רק כדי לקבל שיחת טלפון מהספק שהוא "אזל מהמלאי אבל יש לי הצעה אחרת שלא תוכל לסרב לה" - כשלמעשה, מלכתחילה לא היה מוצר כזה במלאי, ודאי לא במחיר שננקב. מלכודות צרכניות מהסוג הזה העסיקו רבות את המועדון באותה תקופה, כולל סיוע משפטי לעמיתים. ניתחנו עם צביקה כיצד הגענו ליוקר מחיה שכזה - החל בנסיבות האובייקטיביות, כמו שינוע אווירי וימי הכרחי ל"מדינת אי"; דרך רגולציה שלא הייתה מספיק אפקטיבית ואפשרה למונופולים ולקרטלים לצמוח ולחסום תחרות, למשל דרך ייבוא מקביל; ועד לכשרות, שיכולה אולי להצדיק התייקרות מסוימת, אבל בטח לא של 200%. וכל זה על רקע דו"חות כספיים של רווחי שיא לחברות. צביקה פוסל את תזת "בתי הקפה המלאים" - לטענתו, מדובר באשליה של אנשים מסביבה סוציואקונומית ומרקע מסוים, שלא מבינים מה קורה במרחק של דקות נסיעה. זה נובע גם מהוויתור על חלום הדירה בצל מחירי הנדל"ן הבלתי שפויים, שמביאים אנשים "לפחות ליהנות מהחיים". סל הצריכה הולך ומתייקר, הוא אומר, מבלי שהמשכורות מדביקות את הקצב. בינתיים, העולם הצרכני המודרני מציב לנו פיתויים ודורש מאיתנו רמת חיים מסוימת, והפער הזה רק הולך וגדל. רוב הציבור הישראלי לא מסוגל לעמוד ב"מצב סטרס" - הוצאה חד פעמית פתאומית של עשרת אלפים שקל - מבלי להזדקק להלוואה. במצב חירום ביטחוני משמעותי או אסון טבע כמו רעידת אדמה, ייתכן שנמצא את עצמנו מול שוקת שבורה. ניסינו להבין עם צביקה מה עוד אפשר לעשות כמדינה וכחברה. והאם יש ממש בהפניית הזרקור לעבר ועדי העובדים כמחסום, או שמדובר בפופוליזם. הוא הציג את הפנטזיה שלו: שכלול ושכפול של המודל הצרכני שהוא מייצג, כמודל לכלכלה שיתופית טובה וצודקת יותר שתשפר את מצב החברה. "זה נשמע גדול, יומרני, אבל אני מקווה שנצליח לתרום לזה אפילו בקצת".
31:01
April 13, 2022
#045 | רוית גופמן ואלון מדר | זמן לחשוב
#045 | רוית גופמן ואלון מדר | זמן לחשוב
"זמן לחשוב" עם רוית גופמן ואלון מדר: חשיבות ערבי שגרירים בקמפיין גיוס המונים אחד מהאירועים המרכזיים בקמפיין גיוס תרומות מהציבור הוא ערב השגרירים. בארוע הזה אנו מזניקים הקמפיין והעבודה המאומצת שקדמה לערב הזה סוף סוף מראה את פירותיה. מה כן ומה לא לעשות בערב שגרירים? האזינו לפודקסט של הזירה החברתית כדי לגלות
24:27
April 07, 2022
#044 | רמי רונן וישראל גופמן | זמן לחשוב
#044 | רמי רונן וישראל גופמן | זמן לחשוב
דייר חדש הוא כמו חתול בשק. מנכ"ל סטארט-אפ הפינטק וויצ'ק מספר לנו על המודל החדש שמעריך באופן אוטונומי, על סמך שאלון קצר וכלי בינה מלאכותית, את רמת הסיכון בעסקה שוק הנדל"ן בישראל רותח - ואיתו גם שוק השכירות. אבל השוק הזה מאוד לא משוכלל, אנכרוניסטי במאפייניו, רווי חשדנות ודל מאוד במידע. את המצב הזה מבקש הסטארט-אפ וויצ'ק (WeCheck) לשנות מהיסוד. הזמנו לפודקאסט את רמי רונן, המנכ"ל והמייסד, כדי ללמוד על המודל המעניין הזה וגם לחשוב יחד לאן השוק הזה הולך. עוד לפני הפתרון, הנה הבעיה, כפי שרונן מציג אותה: בחישוב גס של גובה השכירות הממוצעת כפול 700-650 אלף יחידות - כשליש מהדיור בישראל - מדובר בשוק שמגלגל באזור ה-35 מיליארד שקל בשנה. יחד עם זאת, אין בו כמעט מקצוענות: הרוב המכריע משכירים נכס אחד בלבד, כלומר: זה לא תחום העיסוק המרכזי שלהם וודאי לא המומחיות שלהם. המעבר למרחב הדיגיטלי אף הוריד משמעותית את מעורבות התיווך, כך שגם המעט הסמי-מקצועי הזה כבר כמעט שלא קיים. ותמורת מקדמה זניחה בגובה שכר הדירה החודשי, מתבקשים בעלי הדירות להעמיד לרשות הדיירים נכס של מיליונים - לא אחת מרכיב מרכזי בפנסיה - בציפייה לקבל לאורך השנה סכום של פי 12. מה הם באמת יודעים על השוכר? כלום. חתול בשק. מכאן קצרה הדרך למנגנונים אנכרוניסטיים כמו ערבות של דודים ודודות שכמעט שלא ניתן לאכוף. זה רע למשכירים, ועוד יותר מכך לשוכרים. אז מהו המודל החדש? רמי מציין שהחשיבה היא לחלוטין לא של חברת ביטוח, אלא יותר בכיוון של בנק כשהוא מתבקש להעמיד אשראי כהלוואה ללקוח פרטי או עסקי. במצב כזה, הדבר המרכזי שמעניין אותו הוא מידת הסיכון בעסקה. את זה בדיוק בודק וויצ'ק, סטארט-אפ מתחום הפינטק, המשתמש בכלי בינה מלאכותית ולמידת מכונה כדי להעריך את מידת הסיכון. התוצר שמקבל המשכיר הוא חוות דעת בארבע רמות על הסיכון שמגלם הדייר הפוטנציאלי באותה עסקה ספציפית: מתחת לממוצע; ממוצע; מעל הממוצע; או הטווח האדום המסוכן שמחוץ לטווח. בפועל, המשכיר נכנס לאפליקציה ייעודית, מזין את פרטי הנכס ואת מספרי הטלפון של שוכרים פוטנציאליים שפנו אליו. אלו בתורם מקבלים הודעה אוטומטית שמציגה להם שאלון קצר. בשקלול התשובות, מאגרים חיצוניים ובדיקות מצטברות שכבר נעשו בחברה, ובעזרת כלי ניבוי אלגוריתמיים מתקדמים, המערכת קובעת במידת דיוק גבוהה למדי את רמת הסיכון בעסקה. וויצ'ק מציעה גם מנגנון משלה לערבות, במחיר שייקבע בהתאם למידת הסיכון (לא יתאפשר בטווח האדום), ואפילו תשלום מראש של 12 חודשים (בניכוי דמי עמלה וריבית) בזמן שהיא גובה מהדייר את שכר הדירה חודש בחודשו. השירות הוא לא רק טכנולוגי ופיננסי: במקרי קיצון, החברה היא זו שתטפל בדיירים עד כדי פינוי כפוי. אבל רמי מעיד כי הרוב המכריע של המקרים מסתיים בהסדר לשביעות רצונם של כל הצדדים. האינטרס המשותף הוא להשאיר את הדיירים ולקיים את החוזה. לכן, במידת הצורך, תציע וויצ'ק הלוואת גישור קצרת טווח לדיירים עד שיעמדו על רגליהם. רמי מבהיר כי אף שאין מגבלה חוקית, החברה החליטה לקיים את המבדק רק לשוכרים שהביעו את הסכמתם לכך לגבי אותה עסקה ספציפית. לדבריו, הם בעלי העניין הרב ביותר לעשות כן - גם כדי להסיר חשש, חשדנות או דעות קדומות באשר ליכולת המשפחתית-פיננסית לעמוד בתשלומים, וגם למקרה של צורך בערבות צד שלישי או הסתבכות כלשהי. ואכן, רובם משתפים פעולה בשמחה. "יש כאן בפעם הראשונה אינדיקציה פשוטה, נגישה, צבעונית ומאירת עיניים לבעל הדירה על מי עומד מולו, וכלי אמיתי לקבל החלטות", אומר לנו רמי. "רוב האנשים הם נורמטיביים שרוצים לקיים את ההסכם ככתבו וכלשונו וליהנות מהנכס. אנחנו רוצים לשכלל את השוק הדי מיושן הזה, שלא השתנה יותר מדי מאז שנכנסו אתרי ההשכרה, ולהפוך אותו לידידותי יותר ובעל אינפורמציה ערכית".
43:29
April 06, 2022
#042 | נדב דואני וגיא רונן | זמן לחשוב
#042 | נדב דואני וגיא רונן | זמן לחשוב
"זמן לחשוב" עם נדב דואני וגיא רונן: מה עושים עם בריחת המוחות עשרות אלפי משרות משוועות לטאלנטים, אבל רבים מהם כבר מצאו את מקומם מעבר לים. מה חסר באקדמיה? מה מפספסות הממשלות? ואיך אפשר להחזיר אותם הביתה? הם נולדו בארץ, סיימו כאן בית ספר, ובלילה בלילה עדיין חולמים בעברית. אבל את התארים המתקדמים והמחקרים פורצי הדרך שלהם הם כותבים בשפות אחרות לגמרי, ובמרחק של אלפי קילומטרים. האם בריחת המוחות היא מחדל ישראלי מתמשך? ואיך מחזירים אותם הביתה? נדב דואני, בין שלל התפקידים שהוא ממלא והכובעים שהוא חובש, הוא גם מנכ"ל סיינס אברוד (ScienceAbroad) - גוף ששם לו למטרה לשמש בית וקהילה לישראלים שלומדים ועובדים בתעשיות בחו"ל, וכן לסייע לאלה מהם שרוצים לשוב ארצה. בשיחה עם נדב ביקשנו לצלול לשורש התופעה ולחפש לה פתרונות. נזכרנו בחתן פרס נובל לכלכלה, פרופ' ג'וש אנגריסט, שקיבל אותו מטעם MIT - לאחר שנאלץ לעזוב את האוניברסיטה העברית. אז איך דואגים שהפרסים הבאים יהיו כחול-לבן, ושהידע והאיכויות יישארו קרוב לעין ולא רק ללב?
23:01
April 04, 2022
#041 | ישראל גופמן ואמיר זיו | זמן לחשוב
#041 | ישראל גופמן ואמיר זיו | זמן לחשוב
כמה מכוניות נכנסות בכל רגע? האם זה זמן טוב לריצה בפארק? איפה המדרכות מלוכלכות? ואיזו שכונה זקוקה למענה מיוחד בתחום חיות מחמד? מנמ"ר עיריית הרצליה מציג את העיר החכמה בחירום ובשגרה, וגם חושף שת"פים מעניינים עם סטארט-אפים שמשדרגים את החיים חשבתם פעם כמה מערכות מידע, מחשוב ותשתיות טכנולוגיות יש אצלכם בעיר? מהעירייה, דרך מסגרות החינוך ועד לפחי הזבל, הרחובות שלנו מוקפים באמצעים מתקדמים ומרושתים, שנועדו לייעל את התפעול מצד אחד ולשפר את השירות מצד שני (ועל הדרך, לתרום למיתוג העירוני). בהרצליה, על כל האופרציה הזאת מנצח אמיר זיו, מנהל מערכות מידע ראשי (מנמ"ר) בעירייה. בשיחה עם אמיר ניסינו לפצח את הבאזוורד: מה זה בדיוק אומר להיות "עיר חכמה", וכיצד זה בא לידי ביטוי בחיי היומיום של התושבים? במיוחד היה מרתק לשמוע על מרכז החדשנות והיזמות של העירייה אשר נועד לרתום פתרונות מגוונים, לעיתים משני חיים, שיסייעו אפילו להקדים את התלונות והבקשות. המרכז מקדם שיתופי פעולה עם סטארט-אפים, וזה מצב של win-win: הם מקבלים שדה ניסויים ותרגול "על רטוב", עם תובנות אמיתיות ופידבק של לקוח גדול, ואילו העירייה נהנית מכלים פורצי דרך לטובת התפקוד השוטף. כמה דוגמאות מעניינות, חלקן עדיין בקנה או בשלב הפיילוט וחלקן כבר מיושמות ברחובות העיר: התייעלות אנרגטית בתחום צריכת החשמל; השקיה חכמה לפי רמת הלחות באדמה; קסדת מציאות מדומה לתרגול חציית כביש בבתי הספר; פתרונות סייבר וכפתורי מצוקה למיניהם; הטמעת סנסורים למדידת איכות הסביבה (רמות רעש, זיהום, טמפרטורה, לחות) ושידורן לאחור בכל רגע נתון; יכולת לפתוח ולסגור מקלטים מרחוק; ואפילו מסלול עירוני אפליקטיבי לתייר, מהמוזיאון דרך המסעדות המובחרות ועד לחופי הים. אמיר ביקש להדגיש כי דבר מזה לא היה מתממש לולא הרוח הגבית של ראש העיר משה פדלון, מנכ"ל העירייה אהוד לזר והצוות המסור שפועל לצידו באגף, במטה ובשטח. עוד הוא סיפר כי המצלמות הפרוסות בעיר, נוסף על תרומתן לביטחון האישי, אוספות דאטה רב שמאפשר ניתוח, הפקת תובנות וקבלת החלטות שלא על סמך תחושת בטן. ניתן בעזרתן לדעת כמה כלי רכב מכל סוג נכנסים לעיר ויוצאים ממנה בכל רגע, היכן נוצרות התקהלויות ויש צורך בהרחבת מדרכות ועוד ועוד. מערכת נוספת מנטרת את רמת הניקיון ברחובות, מהנושאים היותר חשובים לתושבים, כשהיא מציגה את מפת העיר במערכת ה-GIS העירונית וצובעת אותה בגווני אדום וירוק. התמונה הזאת נגישה בזמן אמת במוקד השליטה והבקרה, אבל גם בסמארטפון של ראש העיר. כידוע, עיריית הרצליה היא אחת המבוססות והאיתנות בארץ. הדיגיטציה המתקדמת בה אפשרה רצף תפקודי כמעט מלא אפילו בפרוץ הקורונה, עם יכולת לספק את כלל השירותים באתר המקוון מבלי לסכן את העובדים והפונים. אבל מה קורה בערים אחרות, חזקות פחות ובעלות משאבים פחותים? ואיך, דווקא על רקע הקדמה והשליטה, מצליחים לשמור גם על ערכים כמו פרטיות, בריאות, שטחים ירוקים ואסתטיקה? את כל השאלות הללו העלינו בשיחה עם אמיר. אתם מאוד מוזמנים להאזין.
31:19
March 30, 2022
#040 | דוד עדיקא וליאון ברזרר | זמן לחשוב
#040 | דוד עדיקא וליאון ברזרר | זמן לחשוב
איך תופסים עולם שלם בשבריר של שנייה? איפה עומד הצילום האומנותי בעידן הסמארטפון? ומה שלום האקדמיה לאומנויות בימינו? שיחה עם דוד עדיקא, אגדת פורטרטים וראש המחלקה לצילום בבצלאל למי שמצוי בתחום אומנות הצילום בישראל, את דוד עדיקא לא צריך להציג: שמו הולך לפניו כצלם מיתולוגי, אחד מאמני הפורטרט הגדולים שקמו כאן. הוא נודע, בין היתר, בניסיונות לאתגר את אידיאל היופי השבלוני - לרבים זכורה ודאי תמונתה המפתיעה של מירי בוהדנה בשער המגזין "סטודיו" - ובעירוב שבין האומנותי והאסתטי לבין החברתי והפוליטי. שוחחנו עם עדיקא על פערים חברתיים, אגב העיסוק האומנותי שלו במזרחיות ובדמויות מזרחיות - אם זה הצילום האייקוני של צ'רלי ביטון, או תערוכת הפסלונים בשחור. דיברנו על מקורות ההשראה שלו, ועל המקום של אומנות הצילום והתיעוד בעידן צילום ההמונים הדיגיטלי. לבסוף, בכובעו כראש המחלקה לצילום בבצלאל, דרשנו בשלומה של האקדמיה בכלל ושל לימודי האומנויות בפרט. אנחנו כנראה משוחדים, אבל ההאזנה הפעם מומלצת במיוחד.
42:54
March 24, 2022
#039 | רוית גופמן ושלמה דושי | זמן לחשוב
#039 | רוית גופמן ושלמה דושי | זמן לחשוב
מה עושים כשלאף אחד אין פתרון אחד? מנכ"ל שיתופים מציג את ה"קולקטיב אימפקט" שכבר הכפילה את מניין הניגשים לבגרות 5 יחידות במתמטיקה, ועכשיו פונה לאלימות במשפחה איך מובילים שינוי לאומי? מתברר שלבעיות מורכבות, Wicked problems, לאף אחד אין פתרון. אבל בשילוב זרועות של כלל המערכים – הממשלה, קרנות פילנתרופיות, עמותות, המגזר העסקי ובעלי המקצוע המומחים לדבר – אפשר לעשות דברים יפים ומוצלחים. את המודל האמריקאי, המכונה קולקטיב אימפקט, למד וייבא ארצה ארגון "שיתופים". הרעיון הוא לכנס לחדר אחד את כלל בעלי העניין ולצלול לעומקן של סוגיות – ממצוינות בלימודי מדעים, דרך אלימות מגדרית במשפחה ועד לתופעות של בדידות לעת זקנה. את הארגון מנהל מאז הקמתו ב-2006 שלמה דוּשי, מי שניהל בעבר את עמותת ציונות 2000, שימש כמזכ"ל הצופים וכשליח מרכז של הסוכנות בצפון אמריקה. היה לנו העונג לארח אותו בפודקאסט ולשמוע ממנו איך מניעים תהליכים ברמות האלה, מגיבוש האסטרטגיה וסרגלי המדידה ועד לתוצאות משנות המציאות בשטח..
23:03
March 23, 2022
#038 | גיא רונן ומתי גיל | זמן לחשוב
#038 | גיא רונן ומתי גיל | זמן לחשוב
ענקיות הפארמה חברו לאמזון בחממה חסרת תקדים לסטארט-אפים, שאמורה לתת בוסט משמעותי לתעשייה המקומית משהו חדש מתחיל בתעשיית הפארמה בישראל. אחרי שנים של נחיתות יחסית לתחומים אחרים בביוטק, דוגמת המכשור הרפואי, גם הסקטור הזה מתחיל לצבור תאוצה. גולת הכותרת במחקר ובפיתוח היא שיתוף פעולה נדיר של ענקיות הפארמה העולמיות פייזר, אסטרהזניקה, מרק וטבע, יחד עם אמזון, בחממה שהושקה כאן לאחרונה בתמיכת רשות החדשנות. דיברנו עם מתי גיל, לשעבר בכיר בחברת טבע וכיום מנכ"ל המיזם AION Labs, על התוכניות המיידיות וארוכות הטווח של החממה והתעשייה כולה. הוא הציב לנו את מודל האוטומוטיב: בלי ייצור של רכב אחד, אבל עם מובילות בטכנולוגיות רלוונטיות, ישראל הפכה למעצמת R&D בתחום. ניסינו להבין אילו סטארט-אפים מחפשות השותפות לחממה, כיצד מגישים מועמדות ועל סמך מה מתקבלים, אילו דלתות נפתחות בפני החברות הישראליות, ומהן האפשרויות לשיתופי פעולה ביום שאחרי. דיברנו גם על השינויים הדרמטיים שעובר עולם הפארמה ופיתוח התרופות, כולל לקחים חשובים מתקופת הקורונה. שווה להאזין!
26:04
March 14, 2022
#037 | ישראל גופמן והרב משה שטיין | זמן לחשוב
#037 | ישראל גופמן והרב משה שטיין | זמן לחשוב
איך משלבים ילדים עם צרכים מיוחדים בחברה ומאפשרים להם לרכוש כלים לתפקוד עצמאי? שיחה מרתקת ומרגשת עם הרב משה שטיין, מנכ"ל רשת פרח לחינוך מיוחד אם מחפשים חיבור בין חזון למעשה, עם אנרגיות אינסופיות בדרך ליצירת חברה טובה יותר, רשת פרח לחינוך מיוחד היא דוגמה מופתית. היא כוללת עשרות מסגרות בפריסה ארצית עבור ילדים מכל שכבות הגיל והאוכלוסייה, שנועדו לאפשר להם לממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בהם. כל ילדה וילד זוכים לטיפולים פרא רפואיים בהתאמה אישית ונהנים מסל מקיף וממעקב רציף אחר ההתפתחות האישית. תוך כדי, הם רוכשים כלים להשתלבות בחברה ולתפקוד עצמאי ככל שניתן. אז איך מנהלים פלטפורמה ציבורית גדולה כל כך, בפיזור נרחב כל כך, ובכל זאת מצליחים לגעת בכל ילדה וילד ולשנות עולם ומלואו? שוחחנו עם הרב משה שטיין, מנכ"ל רשת פרח, שפתח לנו צוהר לעיסוק הרגיש והמיוחד הזה.
18:33
March 09, 2022
#036 | רוית גופמן וג'ואנה לנדאו | זמן לחשוב
#036 | רוית גופמן וג'ואנה לנדאו | זמן לחשוב
איך ממתגים מדינה? מי הצליחה לעשות את זה בענק? ועל מה צריך לשים דגש במיתוג הישראלי? רוית גופמן מייסדת גופמן קריאייטיב וג'ואנה לנדאו, מנכ"לית ומייסדת ארגון Vibe Israel בשיח על מיתוג, אסטרטגיה ומחקר המובילים את תהליך המיתוג של לא אחרת מאשר מדינת ישראל. בפרק נוגעות גופמן ולנדאו בהבדלים שבין מיתוג להסברה ואף מנפצות כמה מיתוסים הקשורים בתודעת ישראל בקרב צעירי יהודי התפוצות האזינו
30:01
March 08, 2022
#035 | ישראל גופמן ושירה רודמן | זמן לחשוב
#035 | ישראל גופמן ושירה רודמן | זמן לחשוב
היחסים המיוחדים, האנטישמיות החדשה, ומה עידן טראמפ עשה לקהילה היהודית: שיחה מבוסטון עם אחת מבכירות הפילנתרופיה של יהדות ארה"ב בשנים האחרונות הנתונים מבהילים: אחד מכל ארבעה יהודים אמריקאים היה עד בשנים האחרונות לתקרית אנטישמית. למה זה קורה? למה דווקא עכשיו? איך זה שיהודים מצטרפים ל-BDS? וכיצד השפיעה הקדנציה של דונלד טראמפ בבית הלבן על הקהילה היהודית, ש-80% ממנה מזוהים עם המפלגה הדמוקרטית? שירה רודרמן היא מאושיות הפילנתרופיה בצומת שבין ישראל לארה"ב. בגיל 25 היא ייסדה עם בעלה ג'יי רודרמן קרן שבמצטבר השקיעה יותר מ-80 מיליון דולר במגוון רחב של פרויקטים ותוכניות, בעיקר לשילוב אנשים עם מוגבלויות. היא הצטרפה אלינו הישר מבוסטון לשיחה על סוגיות בוערות ביחסים בין המדינות. היא הזכירה שכבר לא מדובר רק בקהילה יהודית גדולה המתגוררת בין האוקיינוס האטלנטי לפסיפי, אלא גם ב-850 אלף ישראלים שחיים ועובדים בארצות-הברית של אמריקה. יש לה הסבר מעניין לתופעת החרם על ישראל, וגם כמה אמירות שכדאי מאוד לשים אליהן לב ביחס להסברה, ליחסים המיוחדים ולעולם היהודי בכללותו. אחרי שסגרנו כמה עניינים ברומו של עם ועולם, ניסינו להבין איך נראים החיים עצמם כשאת עובדת עם בעלך - ובפרט כשאתם טיפוסים שונים כל כך ומגיעים מרקעים כמעט הפוכים.
51:37
February 28, 2022
#034 | Alon madar, Tovia Roness and Sandy Woolf | time to think
#034 | Alon madar, Tovia Roness and Sandy Woolf | time to think
.Sababta is a Youth- Elderly movement that tackles loneliness. Before you jump to conclusions, data collected during 2020 shows that both age groups are vulnerable to the effects of loneliness. Sababta's co-founder, Tovia Roness, and Sababta member Sandy Woolf, sit for a cozy chat with Alon Madar to explain why Sababta is exactly what we need these days.
25:23
February 16, 2022
#033 | אלון מדר וגפן מאיר | זמן לחשוב
#033 | אלון מדר וגפן מאיר | זמן לחשוב
אנחנו רגילים לחשוב על נוער וזקנים כשתי קבוצות נפרדות ומופרדות. בעמותת סבבתא מאתגרים את התפיסה המיושנת ומציעים מענה חלוצי: תנועת נוער- גיל הזהב בה כולם.ן פעילים בצורה שוויונית. השיחה עם גפן מאיר, מנכ״ל העמותה, השאירה אותנו עם חמימוּת בלב.
21:60
February 10, 2022
#032 | גיא רונן וליאור קיי | זמן לחשוב
#032 | גיא רונן וליאור קיי | זמן לחשוב
האם העיר העברית הראשונה נעשית בית לעשירים בלבד? בין טייקונים לבעלי עסקים, עד כמה התושבים (שלא לדבר על הולכי הרגל) נספרים בה? ליאור קיי אבישי, מייסד "הפרלמנט האזרחי", רוצה להחליף את חולדאי ולקחת את העיר לכיוון אחר לגמרי על גגות תל אביב, שרו כאן פעם, משהו קורה הלילה. אלא שהגגות האלה הולכים ונעשים גבוהים, וכדי ליהנות ממה שקורה בהם, צריך כיסים עמוקים. הזמנו לפודקאסט את ליאור קיי אבישי, מייסד "הפרלמנט האזרחי של תל אביב-יפו", כדי להבין לאן צועדת העיר. את השיחה פתח ליאור בהצהרה: הוא קורא תגר על המנהיגות של רון חולדאי ומתמודד על ראשות העיר ב-2023. הוא מבטיח שזה לא קוריוז, מעריך שיהיו הפתעות, ומתחייב לא לגמור כמו אסף הראל - מי שדיבר על סוגיות דומות ומכהן היום כסגן של אותו הראש. "סגן לענייני כלום", ליאור קורא לזה. בשיחה איתו ניסינו להבין איך מובילים מאבק אזרחי, מאחדים אג'נדות כנגד ניסיון ל"הפרד ומשול" ומצמיחים מנהיגות מלמטה. דיברנו על המבנה הבעייתי ברשויות המוניציפליות בכלל ובתל אביב בפרט, וגם על כמה סוגיות בוערות בעיר: מפינוי תושבים ועד התחנה המרכזית, מהמדרכות שיום בהיר אחד נגזלו מהולכי הרגל ועד למחסור החריף בצל. ליאור מתגורר בדירת דמי מפתח - היה פעם דבר כזה - בכרם התימנים. הוא מתפרנס מעבודה סוציאלית. אין מאחוריו טייקונים או אנשי עסקים. בסך הכול תושב העיר, שמוטרד ממה שהיא הופכת להיות ומבקש להחזיר אותה לתושבים. יהיה מעניין לעקוב אחריו ואחרי היוזמה הזאת, שהחלה במאבק קהילתי מוצלח על גן קריית ספר ומכוונת לכיסא הכי בכיר בעיר - זה שאותו אדם מאייש כבר רבע מאה.
34:09
February 09, 2022
#031 | ישראל גופמן ואורן הלמן | זמן לחשוב
#031 | ישראל גופמן ואורן הלמן | זמן לחשוב
ארגונים לא מנגישים להם משרות, הורים לא רוצים שהילדים שלהם יהיו איתם בחוג, וחוקים שבקושי קיימים הופכים לאות מתה. איך מחוללים שינוי תרבותי-חברתי ומכריחים גם את המדינה והעסקים לספור אנשים עם מוגבלות? החברה הזאת חולה, אומר לנו אורן הלמן. אם 89% מההורים מצהירים בסקר שהיו מעדיפים שהחוגים של הילדים שלהם יהיו נקיים מבעלי מוגבלויות; אם מנהלים מנופפים באיזה דגל הצהרתי של שוויון והכלה, אך בפועל עושים לפעמים בדיוק את ההיפך; אם את הבת שלו, מתוך חוסר מודעוּת או רצון להתעסק עם הנגשה של הנושא, פטרו ממסכה בקורונה במקום רק מהקנס (ובעצם אמרו לה: תידבקי) - אז החברה הזאת חולה. אורן, סמנכ"ל בחברת חשמל, החליט לעשות מעשה. היא ייסד את מיזם "סיכוי שווה" לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה ובחברה, ונלחם ככל שרק מתאפשר לו כדי להבריא את החברה. בפוקדאסט הוא נתן לנו קצת נתונים: בישראל יש כ-800 אלף אנשים עם מוגבלות תפקודית חמורה מעל גיל 20, 53% מהם לא עובדים, וזה עוד טרום הקורונה - שבהמלכה הם פוטרו או הוצאו לחל"ת פי 4 ביחס לשאר האוכלוסייה ו"המצב הפך מעגום לאיום", כלשונו. למספר הזה מצטרפים עוד 250 אלף ילדים בחינוך המיוחד. בסך הכול: מעל מיליון איש שאינם מסוגלים לעלות במדרגות, להתנייד, לשמוע או לראות. לעבוד. כשמוסיפים את בני המשפחה, מגיעים לארבעה-חמישה מיליון שהנושא בוער בהם. את כוח הקנייה הזה אורן רוצה לנצל כדי להשמיע את קולם של החלשים ביותר: לא תעסיקו בעלי מוגבלויות? לא נקנה אצלכם. תעסיקו? נבוא, גם אם התור יהיה קצת יותר ארוך והשירות קצת פחות יעיל. בשיחה איתו בדקנו כמה עולה למשק תת התעסוקה של בעלי המוגבלויות, ומה צריך מנכ"ל לעשות כדי לפתוח עבורם את הדלת - אבל לפתוח באמת. שאלנו איך דייברסיטי בהקשר הזה יכול גם לשרת את הארגון, למה יש בו win-win של ממש, ואיפה אנחנו ביחס למדינות אחרות מבחינת רגולציה, חקיקה ואכיפה. בסוף ביררנו אם הוא אופטימי. התשובה, כמו כל דבר בחיים, מורכבת.
30:14
February 02, 2022
#030 | רוית גופמן וליאור בניסטי | זמן לחשוב
#030 | רוית גופמן וליאור בניסטי | זמן לחשוב
ערים מעורבות הן לא המצאה ישראלית, יש לא מעט כאלו בעולם בעירובים שונים, למשל על בסיס אתני כמו קייפטאון בדרום אפריקה, דתי כמו בבלפסט שבאירלנד או לאומי כמו ניקוסיה, בירתה של קפריסין. גם בארצנו יש ערים מעורבות, בהם חיים יהודים וערבים בשטח העיר ובניהן חיפה, לוד, ירושלים, רמלה, נוף הגליל, מעלות תרשיחא, עכו וגם תל אביב-יפו. ישראל מתמודדת, או לפחות מנסה להתמודד, עם אותה מורכבות שהערים המעורבות מציגות. בשיחה מלאת השראה מספר ליאור בנישתי, פעיל ויזם חברתי המתגורר בלוד לרוית גופמן על השאיפות לעתיד והעשייה מלאת התקווה בהווה.
23:01
February 01, 2022
#029 | רוית גופמן ואמיר תבואה | זמן לחשוב
#029 | רוית גופמן ואמיר תבואה | זמן לחשוב
לא עוד מוצר-פרסום! במחקר שנעשה על ידי ASI בשנה שעברה בנוגע לזכירות מותגים עלה כי 84 אחוזים מהנשאלים יחסו את הזכירות למוצר פרסום שקיבלו. לעומתם, באופן מפתיע 67 אחוזים בלבד, יחסו את הזכירות לפרסום בטלוויזיה. בפרק זה, מארחת רוית גופמן את אמיר תבואה, מנכ"ל NEXT DESIGN מקבוצת פרסום תבור. גופמן ותבואה משוחחים על עולם מוצרי הפרסום ושהשינויים שעבר בעשור האחרון, זכירות בפרסום, אתגרים לוגיסטיים וחווית לקוח שבקלות יכולה להיות מפתיעה וזכירה. האזינו>>
28:27
January 25, 2022
#028 | אלון מדר ואדיר שוורץ | זמן לחשוב
#028 | אלון מדר ואדיר שוורץ | זמן לחשוב
קמפיין גיוס המונים- שלוש מילים שמעוררות תחושות מעורבות. מצד אחד- פוטנציאל הכנסות, הגדלת חשיפה של הארגון והרחבת הקהילה. מצד שני- חור שחור ששואב את כל הלו״ז והמשאבים הארגוניים. אדיר שוורץ, המנהל המקצועי של JgivePro, ואלון מדר מהזירה החברתית, שוברים מיתוסים ונותנים עצות על איך לשגשג עם קמפיין גיוס המונים.
44:29
January 19, 2022
#027 | ישראל גופמן ומשה וולף| זמן לחשוב
#027 | ישראל גופמן ומשה וולף| זמן לחשוב
באיחור אופנתי הגיעו לכאן גוגל פיי ואפל פיי, וגם הבנקאות הפתוחה צוברת תאוצה. משה וולף, לשעבר מנכ"ל ענקיות הסליקה מס"ב ושב"א, מתאר את החיים הפיננסיים החדשים שלנו אם עדיין לא נפרדתם מהארנק, זה ודאי יקרה בקרוב: מהפכת האשראי והתשלומים בישראל נכנסת להילוך גבוה. יחד איתה מתעצמת גם רפורמת הבנקאות הפתוחה, שאומרת שממש כפי שקרה בשוק הביטוח ובחלק משירותי הבריאות, נוכל לחלק את סל השירותים הפיננסיים שלנו בין ספקים שונים ככל שנחפוץ וככל שישתלם לנו. זה קורה כי סוף סוף המידע שלנו הופך להיות שלנו, ובהנחיה שלנו הבנק יחויב להעביר אותו לצדדים שלישיים. מכאן קצרה הדרך לתחרות בריאה יותר ולאפשרות להציע לנו שירותים זריזים ויעילים על ידי גופי פינטק שאין להם מערכות ליבה כבדות, סניפים פיזיים ועשרות אלפי עובדים. משה וולף, האורח שלנו בפודקאסט, ליווה את המהפכה בשלביה המוקדמים. כאיש לאומי דיגיטל, ולאחר מכן כמנכ"ל של שתי מעצמות הסליקה והתשלומים הכבדות במדינה - שניות רק לבנק ישראל - הוא ראה את רפורמת הסליקה החכמה (תקן EMV, "תשלום בווייפי" בלשון העם) קורמת עור וגידים. את גוגל פיי הוא ניסה לשכנע להגיע לכאן כבר לפני שנים, אבל השוק נתפס אז בעיניה כקטן מדי (לאחרונה נכנסה ישראל לשירות כמדינה ה-40 במספר לערך). כיום מהפכת התשלומים מתקדמת במהירות יחסית. בתחום ה-EMV, למשל, החוק כבר מחייב את בעלי העסקים להטמיע את המערכות, אם כי יש להודות שהפריסה הארצית מדשדשת: לדברי וולף, רק ב-60% מבתי העסק זה קיים, ורק כמחצית מעסקאות האשראי מתבצעות באופן הזה. "זה לא מספיק. אנחנו רוצים מהפכה אמיתית ושוויונית בכל הארץ". בתפקידו האחרון ניהל וולף את שב"א, העוסקת בכרטיסי האשראי ובמשיכות מהכספומטים בכל הבנקים במדינה, וכן את מס"ב, האמונה על העברת כספים בין מוסדות פיננסיים. הוא התנגד לעמדת רשות התחרות ולפיה השתיים מצויות בהסדר כובל. בפודקאסט הוא מספר על המחלוקת ועל ההסדרים האפשריים. הוא גם נותן לנו כמה מספרים די מדהימים: מתברר שהמערכות שניהל במקביל מטפלות בכ-4 טריליון שקל בשנה - פי 7 לערך מתקציב המדינה ל-2022 - עם 4 מיליארד פעולות בשנה ומיליונים עד מיליארד שדות של נתונים שנאספים מדי יום. וולף טוען כי הטכנולוגיה בכלל והדיגיטציה בפרט הן המפתח למהפכות הפיננסיות, אך לא רק מבחינה תפעולית אלא גם פסיכולוגית: ממש כשם שהיה קשה או לא נעים לוותר על סוכן הביטוח, עד שנהיה פשוט כל כך לבצע את הניוד בקליק, כך יקרה - כבר קורה - גם בבנקאות. הוא משוכנע כי אנו עדים רק לקצה הקרחון: תוך שנה-שנתיים נחזה ב"פריחת הדובדבן", כהגדרתו, של לא מעט תפיסות וטכנולוגיות (בלוקצ'יין למשל) שייצרו כאן שוק תשלומים שונה לחלוטין משהכרנו. מבחינת הפרט, זה מחייב לנקוט משנה זהירות ולגלות אחריות: "אולי לא אכפת לי ש-99% מהפעולות והמידע שלי ידלפו, אבל לגבי המעט שכן קריטי שלא ייצא, כדאי לחשוב טוב טוב לאן מעלים מה ומול מי".
41:12
January 17, 2022
#026 | גיא רונן ורון גרליץ | זמן לחשוב
#026 | גיא רונן ורון גרליץ | זמן לחשוב
ארבעה משברים - רפואי, חברתי, פוליטי ולאומי - התפוצצו כאן בו זמנית. מהם המפתחות לאיחוי הקרע בין יהודים לערבים פוסט האלימות של מאי? האם הממשלה עושה די לעידוד תעסוקת חרדים? ואיך יוצרים אימפקט חברתי בחברה האזרחית? מרקם היחסים העדין בין יהודים לערבים בישראל נסדק קשות בשנה שעברה, עם אירועי האלימות הקשים ביותר שראינו זה שנים בערים המעורבות ובכל רחבי המדינה. מרכז אקורד - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי - ביצע מאז כמה מחקרים חשובים וגילה ממצאים מרתקים, חלקם מטרידים מאוד אך חלקם דווקא מעודדים. מתברר למשל שעם הזמן, חלה עלייה במידת האמפתיה והרצון לשותפות וקרבה משני צידי הקונפליקט, וכוונות החרם דועכות. מנגד, עדיין מזוהות רמות גבוהות ומדאיגות של אי אמון, פחד ושנאה. הן גבוהות יותר בקרב יהודים, אך התחזקו גם בצד השני. הזמנו לפודקאסט את מנכ"ל המרכז רון גרליץ, כדי לחשוב לאן ממשיכים מכאן.
33:28
January 12, 2022
#025 | ישראל גופמן ויעל נבט| זמן לחשוב
#025 | ישראל גופמן ויעל נבט| זמן לחשוב
למה החינוך הפיננסי בישראל משתרך מאחור, ואיך בכל זאת אפשר לצייד את הילדים שלנו במתנה לחיים? הזמנו לפודקאסט את יעל נבת שמתמחה בשוק ההון ובהתנהלות כלכלית של המשפחה שוק הון ספקולטיבי, ריבית צמודה ומשתנה, היפר אינפלציה. אם כל זה נשמע לכם כמו חומר לדוקטורט, תאשימו את המורים וההורים. בשונה ממקומות אחרים בעולם, בישראל אין חינוך פיננסים לילדים ונוער כמעט בכלל. גישות מיושנות, שרואות בדיבור על כסף כמעט מילה גסה, עדיין רווחות במחוזותינו. אלא שהילדים שלנו מסוגלים להבין הרבה יותר מהקרדיט שלפעמים נותנים להם, ובעולם של היום - מאוד יכול להיות שהם גם צריכים. יעל נבת כתבה בעבר סילבוס שלם למשרד החינוך, כדי ללמד את תלמידי כיתות י' על הכלכלה והבורסה. אבל מתברר שתוכניות לחוד - ולימודים לחוד. איפה זה נתקע? ואיך אפשר להתחיל לעסוק בזה כבר בגיל 9? אתם מוזמנים מאוד להאזין לפרק נוסף בסדרת הפודקאסטים "זמן לחשוב".
36:13
January 11, 2022
#024 | ישראל גופמן וד"ר יואב בליי | זמן לחשוב
#024 | ישראל גופמן וד"ר יואב בליי | זמן לחשוב
איך זה שבשנת 2022 אין עדיין תקינה מסודרת בישראל לשירות הפסיכולוגי הציבורי? למה השכר דל כל כך? ועם תור של עד 18 חודשים - עוד לפני הקורונה - איזו אפקטיביות יש בכלל למערך החיוני הזה? שיחה עם יואב בליי, פסיכולוג קליני בשירות הציבורי המאבק הזה מתנהל כאן כבר שנים, ואת המחיר משלמים החלשים והנזקקים ביותר. למעלה משליש מהפסיכולוגים בישראל מועסקים בשירות הציבורי, אבל גם עם ותק של עשרות שנים חלקם משתכרים, קשה להאמין, 5,000 שקלים בחודש. רובם עובדים בעבודות כפולות, ויש גם מי שנזקק להשלמה לשכר המינימום. יואב בליי, פסיכולוג קליני בשירות הציבורי וחבר פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, מספר אצלנו בפודקאסט על המאבק לשיפור השירות החיוני הזה - וגם נותן כמה פרטים חשובים, שמתברר שרובנו ממש לא מכירים, על האופן שבו ניתן לצרוך אותו כחלק מסל הבריאות.
31:31
January 05, 2022
#023 | גיא רונן ועוזי ברזילי| זמן לחשוב
#023 | גיא רונן ועוזי ברזילי| זמן לחשוב
הגנה על בעל החיים הבודד כבר מזמן לא מספיקה, ואפילו בשימור בית הגידול שלו אין די. מה בכל זאת אפשר לעשות למען השטחים הפתוחים והדורות הבאים? שיחה אופטימית עם עוזי ברזילי, מנכ"ל הקרן לשמירת הטבע והמורשת יבואנית רכבי השטח שתרמה לשיקום הדרכים בגולן, חברת התעופה שהטיסה לכאן נשרים מאירופה, תאגידים שמאמצים אתר מורשת או קבוצה מעורבת של תלמידים יהודים וערבים כדי ללמוד יחד על הטבע ולשמור על הסביבה - כל אלו הן דוגמאות לפעילות המבורכת של הקרן לשמירת הטבע והמורשת, שרותמת את הסקטור העסקי למלאכה. בפרק נוסף בסדרת הפודקאסטים שלנו מספר מנכ"ל הקרן עוזי ברזילי על פתרונות יצירתיים אך מעשיים להגנה על החי והצומח, גם במציאות של משבר נדל"ן חמור ומרוץ אינסופי אחר הקדמה והכסף.
27:13
December 29, 2021
#022 | ישראל גופמן ויניב פגוט | זמן לחשוב
#022 | ישראל גופמן ויניב פגוט | זמן לחשוב
"זמן לחשוב" עם יניב פגוט וישראל גופמן: האם החגיגה בבורסת ת"א תוכל להימשך ב-2022? אחרי שנת שיא בהנפקות חדשות, עם עליות דרמטיות במדדים ותשואות מרשימות אפילו באג"חים, מה צופה לנו השנה שבפתח? יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר בבורסת תל אביב, מציג תרחישים ותחזיות ומספר איך מושכים משקיעים צעירים לפני שהם בורחים לוול סטריט שנת 2021 הייתה מתעתעת מבחינות רבות, אבל במה שקשור לבורסה הישראלית - הייתה זו חגיגה שכמותה לא נראתה כבר זמן רב: תל אביב 125 רשם עלייה יפה, מדדי הנדל"ן, הבנקים וחברות הביטוח אפילו יותר, וגם החברות הטכנולוגיות שחוו האטה מסוימת ראו בעיקר מסכים ירוקים. "איפה שלא נזרוק אבן, כמעט, נראה מדדים שעולים בצורה חדה", אומר יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסת תל אביב. בפודקאסט "זמן לחשוב" של גופמן קריאייטיב, פגוט מדבר על רנסנס בבורסה, לא פחות: "אחת מכל ארבע חברות שנסחרות כיום בתל אביב היא חדשה, כזו שלא הייתה ציבורית עד לפני שלוש שנים. זה תהליך התחדשות יוצא דופן גם בהשוואה גלובלית במינון של חדשות מול ותיקות, וזו בשורה משמעותית שאנחנו מקווים לשמר בשנים הקרובות". באשר לגל הגיוסים האחרון, פגוט מציין כי הוא כלל מגוון חברות וסגמנטים שהיו חסרים בבורסה הישראלית. ולצד ההשקעה במניות, שמובילה בבטחה את התשואות ומוסיפה להיות "האלטרנטיבה השפויה להשקעות הנזילות" כהגדרתו, הוא מציין לחיוב את תיקי אגרות החוב: אלו הניבו תשואות של 4% עד אפילו 9%-8%, וזה עוד בסביבת ריבית אפסית. "באינפלציה של 2.5%, כסף שיושב בחוץ בלי פתרונות השקעה פירושו הפסד משמעותי", מזכיר פגוט, ומציע למשקיעים לראות את התשואות המרשימות שעשו החסכונות הפנסיוניים וקרנות ההשתלמות שלהם בשנה האחרונה. "אנחנו מדברים על מספרים דרמטיים. עכשיו דמיינו שאותה מדיניות השקעה הייתה קורית גם כשאתם מנהלים את הכסף הנזיל שלכם. יכולתם להרוויח לא מעט, אומנם תוך לקיחת סיכונים". השקל החזק, מציין פגוט, מקזז חלק משמעותי באינפלציה, "כאשר היבואן מביא מזגן בדולרים ומוכר אותו בשקלים". כמו כן, לצד עליות המחירים, הוא מבקש להסב את תשומת הלב גם לקריסות המחירים שראינו, למשל בשימוש בסלולר ובענף הביגוד. בתחום אחד, שלרבים הוא כואב במיוחד, אין לו בשורות טובות: מחירי הנדל"ן ימשיכו להיות גבוהים לעתיד הנראה לעין. "זה לא זבנג וגמרנו, בטח לא אחרי קיפאון של שלוש-ארבע שנים בצד ההיצע שנוצר בגלל הסיטואציה הפוליטית". אין ואקום ואין ארביטראז' כל עוד ערפל הקורונה איתנו, וחרף האינפלציה שכבר מגדרת את ה-7% בארה"ב, פגוט מעריך כי הבנקים המרכזיים יתקשו להעלות ריביות בקצבים מהירים. "בארה"ב מדברים על שלוש העלאות השנה והקטנה של תמריצים אחרים", הוא אומר, אך מתקשה לראות את זה קורה בתנאים הנוכחיים. "יש לזה כמובן השפעה על סקטורים שנהנים מסביבת ריבית נמוכה ואפסית. כשהיא נמוכה, אנשים מוכנים לקחת יותר סיכון". בפודקאסט מתייחס פגוט בהרחבה לשינויים שעוברת בשנים הללו בורסת תל אביב, עם הפנים לדור חדש ופרופיל חדש של משקיעים, וצורך בהנגשה של מידע עדכני ורלוונטי לצד אפיקים נוחים ואפליקטיביים להשקעה. "כל בורסה חפצת חיים חייבת לייצר ממשקים נוחים ופלטפורמות תוכן רלוונטיות. אין היום ואקום ואין ארביטראז' - זה הכול תלוי טכנולוגיה. אם למשקיע לא יהיה נוח כאן, אם הוא לא יוכל לקבל בקלות עצה טובה מיועץ או מנהל השקעות מהימן, הוא ייקח את הכסף לניו יורק ויסתמך על טיפים מילד בן 15 ברשת". במבט ל-2022, פגוט מדגיש כי אין יכולת אמיתית לנבא את מצב הפנדמיה. יחד עם זאת, בהנחה שמה שהיה הוא שיהיה - כלומר, גלים עם מגבלות כאלו ואחרות אך ללא סגירה מלאה של המשק לתקופות ממושכות וללא תסריטים קיצוניים כמו חבילות התמריצים של מרץ 2020 - הוא צופה לעתיד הקרוב עלייה בחוסר הוודאות סביב האוקמירון, שתלווה במימושים חדים ויציאה של כספים מנכסי סיכון במקומות המועדים יותר לפורענות. אבל לאחר מכן, לקראת סוף 22' ולשנים הבאות, הוא צופה המשך של המגמה החיובית בשוק ההון. "כל אחד צריך כמובן לנהל את הסיכונים שלו. אבל תחת תרחיש שאין בו אסקלציה בקורונה, אפשר לומר שאני אופטימי".
37:33
December 23, 2021
#021 | ישראל גופמן וד"ר שי בן יוסף | זמן לחשוב
#021 | ישראל גופמן וד"ר שי בן יוסף | זמן לחשוב
לאזן בין סיסטם לאקוסיסטם, לזכור בשביל מה אנחנו כאן ולהתעורר מהאשליה שהכול בשליטתנו: ד"ר שי בן יוסף, מומחה לקבלת החלטות במצבים מורכבים, מעביר בפודקאסט של גופמן קריאייטיב שיעור בהתנהלות ארגונית במשבר - ולוקח אותנו לחיים שאחרי גל הקורונה הבא.
44:53
December 22, 2021
#020 | ישראל גופמן ורות שוהם | זמן לחשוב
#020 | ישראל גופמן ורות שוהם | זמן לחשוב
מה יעשה המעבר דרומה לחיל המודיעין ולמדינה? לאן עוד נגיע במלחמת הסייבר? ואיך צריכה להיראות האקדמיה בעשור הבא? רות שהם, מי שהובילה פרויקטי ענק בצבא, במערך הסייבר וב-IBM וכיום מכהנת כמנכ"לית האוניברסיטה הפתוחה, מספרת בפודקאסט של גופמן קריאייטיב על העיקרון האחד שעליו הכול יקום או ייפול
44:13
December 15, 2021
#019 | אלון מדר ועו"ד לירון אשל | זמן לחשוב
#019 | אלון מדר ועו"ד לירון אשל | זמן לחשוב
"זמן לחשוב" עם אלון מדר ועו"ד לירון אשל: מרכז הליווי לילדים.ות נפגעי עבירה: איך שומרים על הילדים.ות מקורבנוּת משנית בהליך המשפטי? מחמישה ילדים.ות בישראל חווים פגיעה מינית. מתי מעט מהילדים מעיזים להגיש  תלונה במשטרה ואלו שכן חווים טראומה נוספת מההליך המשפטי-  קורבנוּת משנית. עו״ד ועו״ס לירון אשל מהמועצה לשלום הילד בשיחה עם אלון  מדר על מרכז הליווי לילדים נפגעי עבירה של המועצה ועל מניעת קורבנוּת משנית
23:19
December 09, 2021
#018 | ישראל גופמן ומיכל בלאט בן דוד | זמן לחשוב
#018 | ישראל גופמן ומיכל בלאט בן דוד | זמן לחשוב
"זמן לחשוב" עם היזמת מיכל בלאט בן דוד: על דילמות והחלטות בדרך לאקזיט הרגש או השכל? דלת פתוחה או סגורה? ולמה סודות הניהול לא מסתתרים בבאזוורדס של ספרי ההדרכה? היזמת והיועצת האסטרטגית מיכל בלאט בן דוד מספרת בפודקאסט של גופמן קריאייטיב על דילמות קטנות והחלטה ענקית אחת  אקזיט שמנמן הוא חלומו הגדול של כל סטארט-אפיסט מתחיל. כשמדי שבוע שומעים על עוד מכר שעשה את זה בענק, זה נראה קרוב מתמיד. ברוב המכריע של המקרים - ועל זה פחות קוראים בעיתונות הכלכלית - מדובר באשליה. אבל איך אפשר לדעת? 
37:07
December 01, 2021
#017 | אלון מדר ואוריה איזק | זמן לחשוב
#017 | אלון מדר ואוריה איזק | זמן לחשוב
?גב ללוחם ומצוק השחרור: איך עוזרים ללוחמים להשתלב באזרחות שמעתם על מצוק השחרור? זה מה שקורה ללוחמים ולוחמות אחרי השחרור מהשרות הצבאי. המעבר לאזרחות ממסגרת צבאית בשילוב עם חוסר בכלים וידע נחוצים לקבלת החלטות, מאפילים על סיכויי ההצלחה שלהם בבניית עתידם. אוריה איזק ואיתמר ישראלית ייסדו את עמותת גב ללוחם כדי לסייע לצעירות וצעירים לסלול את דרכם ואת עתידם. הקשיבו לראיון עם אוריה בו הוא מסביר מדוע מצוק השחרור הוא שלב קריטי בעל השפעה על העתיד ומה עושים בתכניות גב ללוחם כדי לוודא שבוגרים ובוגרות נוסקים מעלה.
20:01
November 24, 2021
#016 | בזלת | זמן לחשוב
#016 | בזלת | זמן לחשוב
באילו מצבים רפואיים מסייע צמח הקנאביס? עד כמה קשה להשיג עבורו רישיון? איך מתאימים את הזנים והמינונים? ולמה פוליטיקאים שמים מקלות בגלגולים? איתי רוגל ומרינה אספלר מקבוצת בזלת פארמה מספרים בפודקאסט של גופמן קריאייטיב על הענף ועל הפרח גיא רונן מאות מיליונים צורכים אותו בעולם, כמיליון וחצי בארץ, ליותר ממאה אלף ישראלים יש רישיון רפואי עבורו, והשוק סביבו מגלגל עשרות מיליארדי דולרים. ועדיין, שוק הקנאביס הרפואי נמצא בחיתוליו - בלי אמנות, כמעט בלי ספרות מקצועית, עם לא מעט בלבול ומבוכה מצד רגולטורים ועם הרבה מאוד ניסוי וטעייה של מטופלים, רופאים ורוקחים.  בתוך העולם החדש הזה, למו"פ הישראלי יש חלק מרכזי: היו אלה כימאים משלנו שבודדו לראשונה את המרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי של הקנאביס. כיום מתמקד המאמץ המחקרי בשיפור ההתאמה למטופלים, כמו גם בייעול הגידול בחממות ובהגברת ההדירוּת של הצמח, כך שהתפרחת תתקרב עד כמה שניתן לתרופה עם תקינה בינלאומית.  מהם האתגרים המרכזיים של הענף, עד כמה יש בו מקום לחדשנות, והאם המאבק ללגליזציה הוא איום עבורו - ואולי דווקא הזדמנות? איתי רוגל, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של קבוצת בזלת פארמה, ומרינה אספלר, מנהלת הבטחת האיכות של המפעל באור עקיבא, מנסים לעשות סדר. 
26:41
November 17, 2021
#015 | רוית גופמן ושרון כהן | זמן לחשוב
#015 | רוית גופמן ושרון כהן | זמן לחשוב
גילוי מוקדם מציל חיים! לרגל חודש המודעות לגילוי מוקדם של סרטן השד שמחנו לארח את שרון כהן- מנכ"לית עמותת שלובות התומכת במתמודדים ומחלימים מסרטן. בפרק מספרת שרון את הסיפור האישי שלה לצד הפעילות היוצאת דופן של עמותת שלובות. למה כ"כ חשוב להיבדק בגיל צעיר יחסית? איך בוחרים בחיים וממשיכים לחייך ולעשות טוב גם כשמתמודדים? על האנשים היקרים המתנדבים בעמותה והצורך האמיתי בתרומות שיתמכו במתמודדים. האזינו>>
20:54
October 27, 2021
#014 | ישראל גופמן ורז הייפרמן | זמן לחשוב
#014 | ישראל גופמן ורז הייפרמן | זמן לחשוב
הטאבלט החליף את הטרקטור, הסורק האוטומטי את הסטאז'ר, ובמקום לרפא אותנו התחילו לנטר. אבל מתברר שטרנספורמציה דיגיטלית היא הרבה יותר טרנספורמציה מדיגיטל, והיא תרבות ארגונית שלמה. רז הייפרמן, יועץ בכיר בתחום ודירקטור ב- BDO Digitalובמנורה מבטחים, מסביר בפודקאסט של גופמן קריאייטיב איך עושים את זה נכון ולמה עוד לא גירדנו את קצה הפוטנציאל עוד הרבה לפני התפרצות הקורונה, וביתר שאת במהלכה, "טרנספורמציה דיגיטלית" היא אחד הבאזוורדס הלוהטים של התקופה. כמו כל מושג שגור, לא כולם מבינים ומפרשים אותו נכון. ארגונים ששמים דגש על הדיגיטציה, שרואים בטכנולוגיה את חזות הכול, מחמיצים את העיקר. "המיקוד צריך להיות בטרנספורמציה", אומר רז הייפרמן, יועץ בכיר ומרצה בקורסי MBA בנושא, "בשינוי שהארגון חייב לעבור כדי להתאים את עצמו לעידן הדיגיטלי ולשרוד". השינוי הזה, על פי הייפרמן, הוא לא יעד כי אם מסע שאין לו סוף. "מי שעולה על הספינה הזאת כבר לא יירד ממנה לעולם". בשונה מפרויקט שיש לו מטרה מוגדרת, טכנולוגיות, משאבים ולוחות זמנים, טרנספורמציה דיגיטלית היא אוסף של פרויקטים שאמורים להתקשר זה עם זה ברצף מסוים ובהחלטה ארגונית Top-down, "כמו של מנצח בתזמורת שרואה את התמונה הרחבה". זהו תהליך רציף ומתמשך משום שטכנולוגיות ממשיכות להיוולד, ויחד איתן נולדים גם מודלים חדשים שעשויים לשדרג את המוצר או לשבש אותו לחלוטין - Disruptive Technology. דוגמאות לא חסר, מ-Airbnb ועד Uber. "מי חשב שחדר פנוי בבית יאיים על המלונאים, או שהתחרות לנהגי המוניות תגיע מחברה שאין בצי שלה ולו מונית אחת". אבל הטכנולוגיה, מדגיש הייפרמן, היא שרק המאפשרת - Enabler. זו קומת הבסיס שמעליה מתחוללת הדרמה הגדולה.
55:58
October 21, 2021
#013 | רוית גופמן ואייל גוזלן | זמן לחשוב
#013 | רוית גופמן ואייל גוזלן | זמן לחשוב
בעולם המשפט, אין לרוב מקום לחדשנות, מתיחת גבולות או שינויים מהותיים בתצורת ההתנהלות. הבירוקרטיה הענפה מכתיבה לרוב תהליכים מובנים  ולעיתים אף מקשה על הצורך להתגמש ולצאת מחוץ לקופסא. אז איך בכל זאת מכניסים חדשנות ויצירתיות פנימה? השבוע  בפודקאסט זמן לחשוב מארחת רוית גופמן את עו"ד אייל גוזלן, בעלים של משרד עורכי דין ירושלמי. בשיח מרתק הופתענו לשמוע על צורות העבודה החדשניות שעו"ד גוזלן מיישם בעבודה השוטפת ובהתנהלות היומיומית שלו אל מול הלקוחות. שמענו על השינויים המהותיים שעולם המשפט עובר בשנים האחרונות ובתקופות הקורונה בפרט, דנו בדרישות המאפיינות את הדור הבא של לקוחות וכן על היתרונות וההבדלים שבין ליווי משרד קטן יחסית אל מול פירמות גדולות. האזינו!
23:34
October 06, 2021
#012 | ישראל גופמן וד"ר נורית גל | זמן לחשוב
#012 | ישראל גופמן וד"ר נורית גל | זמן לחשוב
גיוס אנרגיית השמש לייצור חשמל הוא צו השעה, אבל לא רק מהסיבות שחשבנו. עם רקע עשיר הן בעולם הביטחוני והן בעולם האנרגיה, ד"ר נורית גל מסבירה בפודקאסט של גופמן קריאייטיב כיצד ירידת מחירי האנרגיה המתחדשת נותנת מענה לדילמה המסורתית של חשמל זול, אמין או נקי, ומהם האתגרים בדרך ליעד השאפתני של הממשלה ל-30% אנרגיה מתחדשת ב-2030
44:30
September 29, 2021
#011 | רוית גופמן ואלון מדר | זמן לחשוב
#011 | רוית גופמן ואלון מדר | זמן לחשוב
אסטרטגיה, משמעותה לקרוא את השוק, לצפות מראש אתגרים שעלולים לצוץ ולהתאים להם פתרונות מדויקים שיאפשרו המשך פעולה והצלחה של הארגון. כשזה נוגע לעמותות וארגונים חברתיים השיח מקבל כיוון מעט שונה, בשל המניעים והיעדים הרלוונטיים לתחום וקהלי היעד. השבוע ב'זמן לחשוב' משוחחים רוית גופמן, בעלים של 'גופמן קריאייטיב' ואלון מדר, מומחה בגיוס משאבים לעמותות  על שיווק חברתי, שיווק בכלל, איך בונים אסטרטגיה לעמותות ולמה זה שונה מבדרך כלל. האזינו!
23:28
September 20, 2021
#010 | זמן לחשוב | עמית סנדיק
#010 | זמן לחשוב | עמית סנדיק
עמית סנדיק, מעידה על עצמה "שהרוויחה" בעצמה ובאמצעות שנים של עבודה וקריירה תובעניות את היכולת לעשות כיום אך ורק את מה שהיא אוהבת. סנדיק, בעבר מומחית לייעוץ תקשורתי, דוברות ויחסי ציבור, הייתה בעלים של משרד יחסי ציבור מצליח, נכון להיום סנדיק היא עיתונאית אופנה ואומנות במגזין פורטפוליו, בוגרת לימודי אומנות מהמדרשה לאומנות ועוסקת גם כיום באומנות פלסטית ובקראפט. 'אם זה בוער בעצמותיך לך על זה! אל תוותר ותגשים את החלום׳ מעידה סנדיק, שכיום מסקרת ונחשפת לפריחתם של אומנים ומעצבים ישראלים. בשיחה עם רוית גופמן, מספרת סנדיק איך לפני 3 שנים, לאחר שהגשימה את חזון הקריירה שלה וקיבלה הצעה עסקית למיזוג המשרד שבבעלותה, החליטה לפרוש מהתחום והחלה להגשים את חלומה ולעסוק בכתיבה, באומנות ישראלית ובאופנה. עוד מספרת סנדיק על פריחת מעצבים ישראלים ותערוכה שאסור לכם לפספס.
26:02
September 13, 2021
#009 | רונן מואס | זמן לחשוב
#009 | רונן מואס | זמן לחשוב
מי תוקף אותנו, מה הוא רוצה להשיג, ואיך אפשר לעצור אותו בזמן? מנכ"ל חברת אבטחת המידע ESET ישראל מתארח בפודקאסט של גופמן קריאייטיב ומציג את השלבים הבאים במלחמת התוכנות והשרתים זו ללא ספק אחת מתופעות הלוואי המשמעותיות של הקורונה: זינוק דרמטי בתקיפות הסייבר. פתיחת המערכות הארגוניות לעובדים מהבית חשפו אותן לגורמים זדוניים, שיכלו בקלות יחסית לאתר נקודות תורפה, לחדור דרכן למערכת, להתבסס בה, להוריד עוד ועוד דאטה מהשרתים ולבצע תקיפה - אם לשם כופר, גרימת מבוכה, גניבת זהויות או שתיית מידע רגיש על משתמשים. המקרה המדובר של חברת הביטוח שירביט היה בבחינת קריאת השכמה. "זה יצר סוג של פאניקה", אומר מנכ"ל ESETישראל, רונן מואס. "אף אחד לא רוצה להיות הבא בתור שידברו עליו במשך שבועות בחדשות, ולא בהקשר חיובי". בפודקאסט "זמן לחשוב" של פירמת הפרסום והשיווק הדיגיטלי גופמן קריאייטיב, סוקר מואס את האיומים הנוכחיים והעתידיים במרחב הקיברנטי. הוא מצביע על שינוי מהותי בגישה: "זה כבר לא האם אני אפגע, אלא מתי ובאיזו עוצמה. לכן צריך להיערך נכון, עם כלים מגוונים וכמה שיותר שכבות הגנה, ועם כיסוי מלא של המערכת ושל כל יחידות הקצה כולל כמובן במובייל ובכל מערכת הפעלה". הוא מדגיש כי גם אם לאנטרפרייז יש יותר נכסים לדרוש מהם כופר, גם הארגונים הקטנים יותר חייבים לדאוג לעצמם: "פחות משנה כמה מחשבים יש לך בעסק - אתה צריך לשאול את עצמך כמה יעלה לך יום שלם של השבתה".
42:47
September 02, 2021
#008 | ד"ר אלין ספקטור | זמן לחשוב
#008 | ד"ר אלין ספקטור | זמן לחשוב
בעולם מהיר ומתקדם כמו שלנו, יש צורך אמיתי לעצור לרגע ולחשוב על האופן שבו אנו מחנכים את ילדינו ואיך אנו מעניקים הזדמנות שווה לדור הבא. כיצד אנו מעודדים מסוגלות גם באוכלוסיות שונות ומגוונות ומפתחים מה שנהוג לכנות - תודעת צמיחה. החשיפה לעולמות טכנולוגיים וחיזוק מקצועות הליבה בדרך יצירתית ומרתקת, שבחלק המקרים גם מתקיימת באמצעות במעבדות ניידות על גלגלים, היא רק חלק מהעשייה הברוכה של עמותת 'אופנים' בשנים האחרונות. בפרק זה שמחנו לארח את ד"ר אלין ספקטור - סמנכ"לית פדגוגיה ופעילות של העמותה. בשיח משותף עם רוית גופמן, מספרת ד"ר ספקטור על העשייה של העמותה  והאתגרים בדרך, לצד האני מאמין האישי שלה כאשת חינוך. האזינו!
32:27
August 18, 2021
#007 | ליה לוזון | זמן לחשוב
#007 | ליה לוזון | זמן לחשוב
ליה לוזון היא סמנכ"ל הפיתוח העסקי בקבוצת לוזון, שהיא אחת מחברות יזום הנדל"ן המובילות בישראל. בפודקאסט 'זמן לחשוב' מספרת ליה לוזון לישראל גופמן ('גופמן קרייטיב') על האופן שבו מתכונן פרוייקט נדל"ן יזמי בארץ, על ההתנהלות מול הרשויות, על יעילות בניהול פרוייקטים ועל האני מאמין הניהולי שלה. האזינו!
23:24
August 17, 2021
#006 | דנה שקד | זמן לחשוב
#006 | דנה שקד | זמן לחשוב
דנה שקד היא מעצבת פנים מוכרת וידועה בישראל המתמחה בעולם ההסעדה. בפודקאסט זמן לחשוב מספרת שקד לרוית גופמן על השינויים שחלו בתחום בשנים האחרונות, איך עובד תהליך נכון ובריא, מה האתגרים והיתרונות שצצו בתקופות הקורונה וכמובן טיפים שלה לבעלי עסקים מצד אחד ולנותני השירות בתחום מהצד השני. האזינו דנה שקד היא בעלים של סטודיו דנה שקד שהוקדם בשנת 2007 בין לקוחות הסטודיו רשת תחנת לחם, ביגה,  PIECE OF CAKE, ד"ר לק, קפה ג'ו, חלום יעקב.
27:02
August 11, 2021
#005 | אלון מדר | זמן לחשוב
#005 | אלון מדר | זמן לחשוב
מזה זמן מה, שעמותות וארגדונים חברתיים מגייסיפ משאבים ונוקטים בפרקטיקות הנהוגות בעולם השיווק העסקי. מה דומה ומה שונה בין השיווק החברתי לשיווק העסקי המסורתי? היכן עובר הגבול האתי המפריד בין 2 צוות השיווק? מה מאפיין קמפיין חברתי מצליח ואיך כל זה מיושם בשטח. האזינו!
34:26
July 28, 2021
#004 | תמיר אבני | זמן לחשוב
#004 | תמיר אבני | זמן לחשוב
.תמיר אבני הוא המנכ"ל והבעלים של חברת פרו אקטיב משאבי אנוש, שמספקת כבר 13 שנים, שירותי משאבי אנוש תפורים לפי מידה ללקוחות קטנים ובינוניים. אז איך נראה תהליך גיוס עובדים בתקופת הקורונה? מה תמיר יכול לספר לנו על שוק העבודה כמי שצבר בו קילומטרז' מכובד? איך למעשה מתבצע תהליך ההתאמה 'לפי מידה' ללקוח? ועל איזה מוסמכה חברתית תמיר מביע ביקורת קשה? האזינו!
29:03
July 19, 2021
זמן לחשוב | אלון מדר | #003
זמן לחשוב | אלון מדר | #003
.השבוע בפודקאסט 'זמן לחשוב' אירחנו את אלון מדר. בין הנושאים שעלו בשיחה: -כיצד פועל עולם העמותות, על חשיבותן ועל התובנות שעולות בנוגע לניהולן 'זמן לחשוב' עם המומחה בפיתוח משאבים לעמותות אלון מדר: על שיווק לארגונים חברתיים והקשר שלהם לגיוס כספים
38:01
June 23, 2021
זמן לחשוב | מירה כסלו | #002
זמן לחשוב | מירה כסלו | #002
 על כוחה של יצירה ועל חשיבותה של הקריאה בהגדרת האני מהן קבוצות הקריאה? כיצד מנותחות יצירות תנכיות? על אנרגיות של יצירה והרס וכיצד כל אלה מתגבשים לכדי הבנה של עבר והווה. 
34:24
June 15, 2021
זמן לחשוב | אהוד זקסנברג | #001
זמן לחשוב | אהוד זקסנברג | #001
על הקמת המדינה, תרבות הבנייה והשראה אדריכלית.
37:40
May 20, 2021