רוח מערבית - The Western Spirit

Matt Goodwin: How Woke Culture & Radical Islam are Threatening Western Values

On this episode of "The Western Spirit," Professor Matt Goodwin joins us for a discussion on the rise of woke culture and its impact on Western societies.

We'll examine the essence of woke ideology, including its unexpected alliances, such as with radical Islam, and its impact on Western identities and liberties.

We'll also explore the importance of mature conversations on diversity and inclusion, while acknowledging the challenges and risks associated with multiculturalism.

In a separate discussion, we'll delve into the topic of political realignment, observing how working-class white voters in the West are shifting rightward while university graduates lean left.

Former principal chief economist on President Trump's Council of Economic Advisers: "Despite all the claims, in the US, the wealthy pay more than their fair share of taxes"

On this episode of "The Western Spirit," we spoke to renowned economist Dr. Joshua Rauh.

Among the issues we discussed were his views on the debt crisis facing the US economy, why both political parties won't take the necessary steps to stop American economic decline, the problems with ESG investing, and why the Israeli economy is so impressive

.We also spoke about the necessity of freedom for a thriving economy, where it is eroding, and what can be done to get it back.

ד''ר עליזה בלוך: "מצד אחד אני בחוויה של החמצה שאנחנו לא ממשיכים בעירייה, אבל אני גם בתחושת סיפוק עצומה על המסלול שהעלינו עליו את העיר הזו כי היום בבית שמש מותר לדבר על איכות חיים, תרבות ועסקים"

ראשת עיריית בית שמש היוצאת עליזה בלוך מדברת על הכל: הסערה סביב חוק הגיוס ("החרדים צופפו שורות"), ההפסד בבחירות ("תחושת החמצה שאנחנו לא ממשיכים"), הקושי לנהל עיר עם הכתבות מלמעלה ("בסוף אצל ראש העיר נמצאת כל האחריות, ומעט מאוד סמכות"), התעקשותה להקים אזורי תעשייה ומסחר בעיר כדי לאפשר לעיר להתאזן תקציבית ("בחודשים האלה חלק מאזורי התעשייה ששיווקנו יתחילו להניב פרי, זאת התרגשות גדולה, וזאת חלק מהירושה שאני משאירה לעיר").

דיברנו על עתיד העיר הכל כך מורכבת הזו, על כך שבית שמש 2024 היא מדינת ישראל של שנת 2040 ואיך ניתן לחיות עם זה בשלום.

"אם יהיה צורך מבצעי אמיתי בגיוס חרדים, גם בחורי הישיבה יצטרכו להתגייס"

כך אומר ל'רוח מערבית' ח"כ משה רוט מיהדות התורה.

חבר הכנסת רוט, סגן יו"ר הכנסת וחבר ועדת החוץ והביטחון מציג את מה שהוא רואה כצרכים של הצבא, והוא לא מהסס להציג את העמדה החרדית לגבי גיוס בני הישיבות בפתיחות מפתיעה.

בהתייחס לחלוקה הנפוצה בין חרדים שלומדים בישיבות ובכוללים לבין חרדים שעזבו את הישיבה אומר רוט כי במצב הנוכחי, בגלל המצב הרוחני בצבא, גם חרדי שלא לומד בישיבה לא צריך להתגייס, בגלל הסכנה הרוחנית והחשש מאיבוד הזהות החרדית.

בשיחה מעמיקה דיברנו על פעילותו בהסברה למען ישראל בתקופת המלחמה, על תחושת השייכות שלו כלפי המדינה ועל תפיסתו לגבי התקציבים לעולם הישיבות: "אם מוותרים על כל התקציבים למוסדות חילוניים כמו תיאטרון וכו' ומורידים את המע"מ לאפס - אפשר מחר בבוקר לוותר גם על כל התקצוב למוסדות החרדים"

"מאז ה-7.10 כל ישראלי שמתגורר בתפוצות מסתובב עם מטרה על הגב. במשך חודשיים לא הצלחתי להירדם בלילה, הייתי בתחושה שכל רגע ההמונים בלונדון פורצים לי לבית ושוחטים את כולם"

כך אומרת ל'רוח מערבית' תהילה דרמון, מנכ"לית ומייסדת ICE Israeli  Community Europe ארגון הקהילות הישראליות באירופה.

לדבריה, "האנטישמיות באירופה הרימה ראש בצורה שאנחנו הישראלים עוד לא חווינו. זה ברחובות, בקמפוסים, זה לא דילג מעל אף מדינה".

"אנחנו, הישראלים באירופה אמנם לא חיים בישראל אך ישראל היא תמיד חלק מאיתנו, זה מי שאנחנו והתקופה מאז ה-7 באוקטובר רק העצימה את זה", היא מוסיפה.

בנוסף, עמדנו על ההבדלים בין הקהילות הישראליות לבין היהודיות באירופה, על מערכת היחסים המורכבת שלהן ועל הגשר ש-ICE בונה ביניהן.

"פוליטיקת הזהויות הורסת את המערב ואת היכולת לקיים חברה חופשית"

כך אומר ההיסטוריון הצבאי פרופ' דני אורבך ל'רוח מערבית'.

אורבך, שעוסק באופן קבוע באתגרי המערב והליברליזם בימינו, הסביר לנו שהסדר הליברלי-דמוקרטי שמבוסס על איזונים ובלמים, הופך ללא רלוונטי למציאות הבינלאומית החדשה שבה פוליטיקת הזהויות השתלטה על מדינות המערב.

שוחחתי עם אורבך על המקור של תרבות ה-Woke, על הפגיעה באיכות המחקר בעקבות הפיכת האקדמיה לפוליטית, ועל השנאה במערב כלפי ישראל שנובעת משילוב של פוליטיקת זהויות, תרבות ה-Woke וה"אכפתיזם" המערבי.

Victor Davis Hanson: DEI people only talk in a positive fashion about Jews when they're dead

On this episode of 'The Western Spirit' we spoke with renowned military historian and political analyst Victor Davis Hanson.

We discussed his belief that modern American Progressives feel they have a monopoly on victimhood and how national security may be harmed if Western powers insist on applying their ethical codes in conflicts with enemies who are not similarly constrained.

We also touched on the war in Gaza, why the Biden administration seems to have turned its back on Israel, and why the Jewish state needs to hold on just a bit longer until after the presidential election in the US.

Lastly, Professor Hanson discussed his view of American decline, the reason that Donald Trump is poised to win - and why that might reverse that decline.

"אין באוניברסיטאות בישראל שום גיוון אידיאולוגי, הדרך לטפל בזה היא לשלול תקציבים למוסדות שלא מוכנים לשלב מרצים שחושבים אחרת או להוציא את הפוליטיקה מהן".

כך אומר פרופ' משה כהן אליה, הנשיא לשעבר של המרכז למשפט ולעסקים ברמת גן. פרופ' כהן אליה הוא מהחוקרים הבולטים של תופעת הקיטוב החברתי בישראל ובעולם.

בשיחה מקיפה עם כהן אליה דיברנו על תיבת התהודה האקדמית, תרבות ה-Woke האמריקאית שמשתלטת גם על הקמפוסים בישראל ואיך השביעי באוקטובר הוכיח שאין מנוס מגישה חדשה לבעיה.

"ארגוני הפשיעה בחברה הערבית רק התעצמו מאז השבעה באוקטובר"

כך אומרת לנו עו"ד ראויה חנדקלו, שמונתה לאחרונה לעמוד בראש מטה המאבק בפשיעה של ועד ראשי הרשויות הערביות.

"אחרי שבועיים שכולנו היינו בהלם מאירועי אותה שבת, שבועיים שבהם כוחות הבטחון הציפו את הרשויות הערביות מחשש להתלקחות וכנראה הרתיעו את ארגוני הפשיעה, הכל חזר לקדמותו ואף התגבר".

עו"ד חנדקלו הסבירה כי מספר מקרי הרצח הגבוה עליו אנחנו שומעים הוא רק קצה הקרחון של חברה במשבר, יישובים ערבים בהם אנשים מפחדים לצאת מהבית, לפתוח עסק או לשלוח את הילדים לבית הספר.

היא טוענת שלא מדובר באזלת יד של הממשלה אלא במדיניות, כחלק מהאפליה המכוונת כלפי החברה הערבית: "כשהממשלה רוצה היא יודעת לפתור בעיות  הכוונה שלה לקצץ בתקציבי החברה הערבית היא דוגמא מצוינת למדיניות מפלה".

לא הסכמנו על הכל אבל ניהלנו את הדיון בצורה מכבדת ומתוך הבנה שיש כאן סוגיה שפוגעת בכל אזרחי מדינת ישראל.

Dave Rubin: "The ‘Silent Majority‘ in the U.S. is still pro Israel"

In this episode of 'The Western Spirit' we spoke with the host of the 'Rubin Report', Dave Rubin, about his views on Israel, Oct.7, the American political landscape, and the rise of Antisemitism in the U.S. and around the world.

Among other things, Rubin explained why he believes that Israel should reduce its reliance on the U.S., why many Americans hate Israel (and their own country) and why he thinks that Oct 7 would probably have not happened if Donald Trump had been President.

Some of Dave's views might surprise but they will definitely intrigue!

Join us for a fascinating and in depth discussion.

"החברים במטכ"ל הם שיבוט של נוסחה גנטית אחת"

כך אומר לנו מפקד זרוע היבשה לשעבר האלוף (במיל') יפתח רון-טל בהתייחס לעמדות הפוליטיות של אלופי מטכ"ל לאורך השנים.

רון-טל סבור כי לאחר המלחמה לא צריך לפחד מלדבר על מינהל אזרחי בעזה וצריך לזכור שמה שבאמת כואב לחמאס הוא הפסד שטח לישראל.

דיברנו גם על הלחימה הנוכחית בחאן יונס, הצורך בעסקה הגיונית להחזרת החטופים, המלחמה שכנראה בפתח בצפון והדיסוננס בין הבכי והנהי באולפנים לנחישות וההצלחות של הכוחות בשטח.

"ההנהגה הישראלית התעקשה שהמימון לאונר"א לא יפסק"

כך מספרת לנו עינת וילף, על שיחותיה עם מנהיגים בעולם. וילף, ח״כ לשעבר, מרצה ושותפה מחברת של הספר "מלחמת זכות השיבה", שוחחה איתנו על ארגון הפליטים הפלסטיני אונר"א שמשמש ככלי נשק נגד מדינת ישראל ולמה ממשלות ישראל, בין השאר גם תחת הנהגת בנימין נתניהו, לא נגעו בסוגיה הקריטית הזו ואיפשרו לארגון הזה להתעצם.

"פוליטיקאים אינם מסוגלים לקבל את ההחלטות הנכונות"

כך קובעת ד"ר רננה לויאני, מחברת הספר "האמת חייבת להיאמר - הבעיות הגדולות של האדם מול המדינה ופתרונן". דיברנו על כך שאי אפשר לצפות לניהול מיטבי של תקציב המדינה, על גרעין האמת בהתנגדות של ארגוני הנשים למתן נשק לגברים, על הבעיות של מערכת החינוך והפתרונות שבכלל לא יפתרו את הבעיה. שיחה מרתקת מזווית ראיה מפתיעה.

חיים רמון: "נתניהו והימין האכילו את מפלצת החמאס במשך שנים והתוצאה היא מה שאנו רואים עכשיו"

בשיחה מעמיקה דיברנו עם שר המשפטים לשעבר על הסכם אוסלו ועל תגובתו לטענותיו של בנימין נתניהו בעת האחרונה, על מאחורי הקלעים של ההתנתקות ועל הביקורת החריפה שלו כלפי אהוד ברק שלדבריו פגע אנושות בתהליך השלום ובביטחון ישראל.

"הסינים מנסים לשנות את המצב הקיים במערכת הבינלאומית ולכן בכל עימות הם בוחרים את הצד שנגד האמריקאים"

כך אומר לנו פרופ' שאול חורב ראש המכון לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית ולשעבר ראש הוועדה לאנרגיה אטומית.

בשיחה מקיפה דיברנו על מטרות סין ביוזמת 'החגורה והדרך', המאבק האמריקאי נגד הכנסת חברות סיניות לתפעול נמלי ישראל, עמדתה של סין במלחמה מול חמאס והיכולת הישראלית לתמרן בינם לבין האמריקאים.

בנוסף: מה צריכות להיות מטרות הקואליציה הבינלאומית למאבק נגד פעולות החותים והאם לישראל יש יכולות לטפל בבעיה בכוחות עצמה.

"קיומה של קונספציה היא טבעית, הבעיה נוצרת כשלא מאתגרים אותה ולא מאפשרים לקולות סותרים להישמע"

כך אומר לנו ראש אמ"ן לשעבר האלוף (במיל') אהרן זאבי פרקש.

בשיחה מעמיקה עם זאבי דיברנו על כשלי המודיעין שהובילו לטבח ה-7.10 ואיך מתקנים אותם, למה ישראל זנחה את מדיניות החיסולים הממוקדים ולמה כראש אמ"ן המליץ לדרג המדיני שנכון לבצע את תוכנית ההתנתקות למרות שסבר שהיא עלולה להגביר את הסיכון הביטחוני.

על המשמעות ורוח מערבית בפרק משותף!

בשיחה מיוחדת ביני (אריאל ויטמן) לבין תמיר דורטל עסקנו בנושא עלויות המלחמה, מאיפה יגיע הכסף ולמה אם לא נקבל את ההחלטות הנכונות אנחנו עלולים להגיע לקטסטרופה כלכלית.

בנוסף, דנו במערכת הרווחה הישראלית שמתמרצת בטלנות וחוסר מעש, ולמה דווקא עכשיו היא חייבת להשתנות.

לבסוף, ניתחנו את מערכת הבחירות בארה"ב, איך ישראל משתלבת בתוכה והאם דונלד טראמפ עלול למצוא את עצמו בכלא עוד לפני יום הבוחר.

"המלחמה גורמת לשינוי חסר תקדים בעמדות הציבור הערבי. ההזדהות עם ישראל מתבטאת בכך שלראשונה בכל הסקרים שערכנו בשנים האחרונות נרשם שוויון בין הזהות האזרחית הישראלית לזהות הלאומית הערבית"

כך מספר לנו ד"ר אריק רודניצקי, שעורך מחקר מקיף ומתמשך של מרכז דיין באוניברסיטת תל אביב שבודק את עמדות הציבור הערבי בישראל בשלל נושאים שעל הפרק.

על פי ממצאי המחקר כמחצית מהציבור הערבי מצדיקים את התגובה של ישראל על המתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר ורוב הציבור הערבי מאמין כי מחבלי חמאס פגעו בכוונה בנשים ובילדים.

התוצאות מצביעות גם על שינוי משמעותי בהזדהות עם החברה הישראלית והיחלשות משמעותית של הזהות הפלסטינית.

נתונים אלה הם רק קצה הקרחון של המחקר שעוסק בשינוי העומק שעוברת החברה הערבית. על כל זה, ועוד, בפרק שלפניכם.

"הסכם אוסלו שינה לתמיד את המציאות הישראלית, מה שקרה בעזה לאחר מכן, ועד השביעי לאוקטובר, קשור קשר הדוק להסכם ההוא ב-1993"

כך אומר לנו יובל בלומברג מחבר הספר "מלכודת אוסלו - מחלום השלום לרחובות המדממים".

בשיחה מרתקת דיברנו על הכוונות מאחורי ההסכם, למה מראש הוא נועד לכישלון ואיך הקונספציה ששררה אז בהנהגת המדינה לא אפשרה לעמדות אחרות להישמע.

בנוסף, דיברנו על האווירה הציבורית הסוערת והאלימה בישראל של לפני חתימת ההסכם, על כעסו של רה"מ יצחק רבין על המתנחלים, על המתיחות בינו לבין שמעון פרס ואיך כל זה קשור לאמונה הכוזבת, לדברי בלומברג, לשקרי ערפאת.

"כפייה היא שורש המתיחות החברתית בתחום הדת והמדינה, והיא גם מנוגדת לערכי התורה עצמה"

כך אומרת לנו הרבנית ואשת ההלכה מלכה פיוטרקובסקי, מהמנהיגות התורניות הבולטות וממובילות תהליך לימוד התורה של נשים בישראל.

 דיברנו עם הרבנית פיוטרקובסקי על האחדות שיש כעת בעם ובאלו דרכים ניתן אולי לשמר ואף לחזק אותה.

פיוטרקובסקי הסבירה למה לדעתה 'ביום שאחרי' רק נציגיו של מגזר הרואה באחריות המשותפת לחיינו במדינה - ערך יסוד, יוכל ליטול חלק בהנהגת המדינה.

בנוסף, היא מסבירה את הסיבות ליחס השלילי אל המתנחלים והאשמתם המופרכת באירועי שמחת תורה.

דיברנו גם על היחס היהודי הראוי לבעלי נטייה חד מינית, על התנהלות אנשי ישיבות 'הקו' הנוגדת לעיתים את דרך התורה ועל החשיבות של עריכת חשבון נפש אמיתי של נשות ואנשי השמאל וגם הימין הישראלי, שכדי להתמודד עם אתגרי המציאות, עליהם להיות בתהליך מתמשך של ביקורת עצמית.

"מבחינת צדקת המלחמה אין שוויון בין החמאס לבין ישראל: החמאס פעל בדרך פושעת, וכאשר ישראל פועלת בעזה נגד החמאס היא פועלת בדרך חוקית – היא פועלת למימוש זכותה להגנה עצמית"

כך אומר לנו פרופ' מני מאוטנר, שהוא מחשובי המשפטיים במדינת ישראל.

לדברי מאוטנר, המלחמה בעזה היא מה שמכונה "מלחמה חדשה", כלומר לא מלחמה של מדינה מול מדינה, אלא מדינה מול ארגון, במקרה של עזה ארגון טרור. מלחמות כאלה מערבות לא אחת אוכלוסייה אזרחית. בנסיבות האלה, הגם שהפעולות של צה"ל גרמו לאלפי אזרחים ופצועים, בהתחשב במכלול נסיבות המלחמה, נראה שהצבא פעל במסגרת כללי המשפט הבינלאומי.

התווכחנו על מה צריך להיות הקו האדום ביחס לעסקאות להחזרת חטופים, עד כמה התנהלות ישראל ביו"ש תורמת, או פוגעת, בביטחון הלאומי והאם האחדות הנוכחית תישאר איתנו גם לאחר המלחמה.

"העולם מסביב מסתכל עלינו ואם לא נשלים את משימת השמדת החמאס, יהיו לכך השלכות מרחיקות לכת לביטחון הלאומי"

כך אומר לנו ניצן דוד פוקס מגיש הפודקאסט 'המשחק הגדול' ואנליסט גיאופוליטי בכיר בבית ההשקעות אינפיניטי.

דיברנו עם פוקס על הקונספציה של ישראל שהביאה לתוצאה ההרסנית שראינו בשביעי לאוקטובר ולמה החשיבה הקבוצתית, בהנהגה המדינית והצבאית, לא אפשרה לעמדות שונות להישמע.

בנוסף, הסברנו מה האינטרסים של 'ציר ההתנגדות' של איראן, מה הסינים רוצים ומה מעניק לארה"ב כוח דיפלומטי מוסרי שנותן לבעלות בריתה את הביטחון בכך שניתן לסמוך עליה.

"הסנטימנט הציבורי לא יאפשר את הפסקת המלחמה לזמן ממושך במסגרת עסקה לשחרור החטופים"

כך אומר לנו היועץ האסטרטגי רוני רימון, שבין שאר תפקידיו ניהל את הקמפיין של בנימין נתניהו בשנת 2009, ושימש כיועץ בעשרות משברים תקשורתיים מהגדולים שהיו בישראל.

דיברנו על הצורך בכך שמנהיגינו יאמרו לנו את האמת, גם כשהיא לא נעימה, איך נכון לנהל אירועים תקשורתיים מורכבים כמו הצהרות לתקשורת של חטופים ששוחררו, ועל מה בנימין נתניהו בונה כדי שהוא יוכל לשרוד פוליטית גם אחרי המלחמה.

וגם: למה אחרי המלחמה ההפגנות נגד נתניהו וממשלתו יגדלו למספרים שלא ראינו במאבק נגד הרפורמה/מהפכה המשפטית.

"מה שעובר על יהודים בארה"ב מאז השביעי לאוקטובר זה לא פחות ממלחמה יום יומית נגד אנטישמיות ושנאה תהומית".

כך אומר לנו ג'ייקוב קורנבלו הכתב והפרשן הפוליטי של העיתון היהודי הוותיק ביותר בארה"ב ה'פורוורד'.

לדבריו, היהדות הפרוגרסיבית נמצאת במשבר עמוק לאחר שאנשיה גילו לפתע שרבים ממי שנחשבו בעלי בריתם - הפנו להם עורף.

גם יהודים שתומכים ברעיון שתי המדינות, שתומכים בהפסקת ההתקפות בעזה ובעזרה הומניטרית לעזה, עדיין מותקפים בשל יהדותם.

בנוסף, דיברנו על המשבר הפנימי בתוך המפלגה הדמוקרטית ואיך הדור הצעיר והרדיקלי מהווה - בטווח הארוך - סכנה משמעותית לישראל וליהודי אמריקה.

"במדינת היהודים, שהוקמה ע"י יהודים ולמען יהודים, כחלק מלקחי השואה, ליהודים אין את הזכות להגן על עצמם"

בשיחה עם הכלכלן, יו"ר מפלגת החופש, ולשעבר חבר במפלגת זהות גלעד אלפר שוחחנו על הזכות לנשק להגנה עצמית, הטיעונים נגד, וכיצד חוסר היכולת של האזרחים להתחמש מסכנת את ביטחונם ומשקפת תקלה מהותית באופייה של מדינת היהודים.

דיברנו גם על האפשרות שאחרי המלחמה ישראל תסבול מגל ירידה שיגמד את מה שקרה אחרי מלחמת יום-כיפור. כיצד הירידה הזו עלולה לסכן את עצם קיומה של מדינת ישראל ומה אפשר לעשות כדי להימנע מהצרה הזו.

צבי האוזר: "ניסיתי להציג עמדה שונה לקונספציה, אבל נתקלתי בעיוורון מערכתי"

בשיחה עם יו"ר ועדת חוץ וביטחון ומזכיר הממשלה לשעבר מספר האוזר כיצד הודר מעסקת שליט כי התריע נגדה, ואיך בדרג המדיני והצבאי רווחה תפיסה שאי אפשר היה לסדוק: "אם מישהו סטה מהעמדה 'הנכונה' הוא סומן ע"י המערכת". לדבריו, אותה קונספציה, "חיה ובועטת בצפון".

דיברנו גם על אסטרטגיית 'היום שאחרי' ברצועה, על אופיו של בנימין נתניהו ומה צריכה מדינת ישראל לעשות בעקבות גל האנטישמיות במדינות המערב.

כשלי הימין הפופוליסטי בישראל ובעולם פוגעים במערב

זה כשנה וחצי שרוי העולם במצב של מלחמה אשר החלה במזרחה של יבשת אירופה ובהדרגה זלגה החוצה בעודה מבעירה זירות חדשות, כמו התקפת החמאס בשביעי לאוקטובר. מדובר במערכה כוללת שמטרתה היא להחליש את המערב המושתת על ערכי הציביליזציה וכבוד האדם.

כך טוען פרופ׳ אפרים פודוקסיק מהאוניברסיטה העברית. בשיחה איתו ניסינו לבחון את משמעות המלחמה העולמית הזו עבור ישראל, במיוחד לאור האירועים של ה-7 באוקטובר.

ניסינו גם להתחקות אחר תפקידו של הימין הליברלי בהקשר זה- דיברנו בהרחבה על הטעויות של רבים בימין הישראלי שנפלו בשבי של התעמולה האנטי-מערבית.

באותו הקשר לאנטישמיות משמאל, מצאנו עצמנו דנים גם בתופעת התרחבות האנטישמיות לימין הפופוליסטי בארה"ב. הסברנו למה זה קורה ועד כמה הסכנה עלולה להפוך לבעיה חמורה עבור ישראל והעולם היהודי.

איך השמאל הפרוגרסיבי הפך לתומך בחמאס הרצחני

מאז הטבח הנורא קהילות יהודיות ברחבי העולם חוות גם הן איומים. סטודנטים יהודיים מותקפים בקמפוסי העילית בארה"ב והפגנות המוניות של סטודנטים, מרצים וסתם אזרחים מתקיימות נגד ישראל ובעד החמאס על בסיס יום יומי.

מאיפה מגיעה השנאה העזה הזו כלפי ישראל? איך קרה שחלקים כה גדולים בשמאל העולמי שונאים את המערב עצמו ומצדיקים ארגונים איסלאמיים קיצוניים כמו החמאס? ולמה נדמה ששונאי ישראל המובהקים ביותר מגדירים את עצמם כ'פרוגרסיבים'?

בשיחה מרתקת עם ההיסטוריון ד"ר עשהאל אבלמן מהמרכז האקדמי שלם, הסברנו מהי אותה פרוגרסיביות, מהם שורשיה ההיסטוריים ואיך דווקא מי שטוענים שהם בעד קידמה, הם אלה שתמכו בזוועות הגדולות ביותר במאה ה-20.

האלוף יצחק בריק בשיחה מיוחדת עם רוח מערבית: כניסת צה''ל לבית החולים שיפא תהיה טעות קטסטרופלית שתפגע במטרות המלחמה

בשיחה מקיפה סיפר לנו האלוף בריק על הפגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, על ההתרשמות שלו ממצב רוחו ותפקודו של נתניהו והאם השיחה גרמה לנתניהו לשנות תוכניות מבצעיות של המלחמה.

שוחחנו עם האלוף בריק, על התחזיות שלו, האם צפה תרחיש דומה למה שראינו ב-7 לאוקטובר וממה הופתע לטובה בתפקוד צה''ל מאז פרוץ המלחמה.

בנוסף: מה אמרו לבריק הרמטכ"לים לאורך השנים כשהתריע בפניהם על תרחיש דומה לאירועי השבת השחורה, ולמה דווקא בחודשים שלפני פרוץ המלחמה מערכת הביטחון הבינה שהיא חייבת לבצע את השינויים המהותיים שעליהם בריק דיבר לאורך השנים.

"כשמרן, אני בדרך כלל נוטה לפרש אירועים היסטוריים כפחות דרמטיים ממה שמקובל לחשוב, אבל בעיניי אירועי שמיני עצרת ישנו באופן מהותי את החברה הישראלית ב-50 השנים הבאות"

כך אומר לנו הרב חיים נבון. בשיחה מקיפה דיברנו על המגמות שעוברות על החברה הישראלית, ולמה, כפי שהוא טוען בספרו החדש "מתקרבים ורבים" שהתפרסם ערב המלחמה, הפערים בינינו הרבה פחות דרמטיים ממה שנדמה לנו.

הרב נבון הסביר למה ההנהגה הישראלית, וגם אזרחי ישראל, חייבים לשנות את התנהלותם, פחות להבליט את הקיצונים בחברה ואת המחלוקות המפלגות, ויותר להדגיש את הקונצנזוס הרחב.

בנוסף, ניתחנו את הגורמים לשנאה העזה כלפי ישראל והיהודים שהתגלתה במערב מאז תחילת המלחמה ואת הטראומה האידיאולוגית שחווים רבים ביהדות הפרוגרסיבית בארה"ב.

נגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג: "צריך לפרק את משרדי הממשלה המיותרים ולעצור מיד את כל הכספים הקואליציוניים"

בשיחה מיוחדת עם פרופ' קרנית פלוג, שמכהנת כסגנית נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, היא הסבירה כי על הממשלה להעביר מיד את מיליארדי השקלים של הכספים הקואליציוניים שטרם מומשו לשיקום המשק ולצרכי המלחמה.

פלוג הסבירה שכל מי שדורש 'לשפוך כסף' על המשק צריך להסביר מה מקור הכסף ומה הוא מוכן לקצץ מהוצאות הממשלה כדי לממן את זה.

הגירעון יגדל, היא אמרה, אבל צריך לדאוג שהכסף ילך למקומות נכונים ושלא יבזבזו איפה שאפשר לחסוך.

כשהמלחמה תיגמר, לדבריה, יהיה צורך בתקציב מכוון צמיחה בלבד, ללא כספים מגזריים וללא השפעות פוליטיות מפלגתיות.

בנוסף, נצטרך לבצע רפורמות רבות, בראשן רפורמה במערכת החינוך החרדית, שתאפשר את השתלבות החברה החרדית בשוק העבודה, מה שיתרום לאיכות חייהם ולצמיחת המשק - כי כמו שאנחנו רואים כעת - מלחמות עולות כסף רב וללא שינוי מהותי נתקשה להתקיים.

"בלי להפנים שיש לנו ענין עם חברה פלסטינית שמחנכת את בניה כבר מאה שנים לעקירת היהודים ודמויות המופת שלה הם רוצחי יהודים - נמשיך להיות מופתעים בכל פעם מחדש"

כך אומר לנו ד"ר דן שיפטן, ראש התוכנית הבינלאומית לביטחון לאומי באוניברסיטת חיפה.

שיפטן תאר את החברה הפלסטינית, הסביר שבלא שנוי תרבותי עמוק בקרבה, גם הנינים שלנו צפויים  להילחם בעזה ואיך הקונספציה של רבים, לפיה אם רק ניתן לפלסטינים אופק כלכלי, הם יזנחו את דרך הטרור, היא חסרת יסוד.

דיברנו גם על תרבות המערב הנתונה במתקפה דווקא מקרב האקדמיה במערב ומדוע חשוב להכיר בעובדה שלא כל התרבויות שוות מבחינה ערכית בכל תחום.

"המודיעין היה שם, המידע על ההתקפה של חמאס היה ברור לכל מי שרק הסתכל. אנשי החמאס אמרו בריש גלי מה התוכניות שלהם. ההנהגה הישראלית, הביטחונית והפוליטית, התעלמה".

כך אומר לנו אל"מ (במיל') יגאל כרמון שהיה היועץ לענייני טרור של שני ראשי ממשלה, יצחק שמיר ויצחק רבין, ומייסד מכון 'ממרי' לחקר התקשורת הערבית.

כרמון הסביר איך המדיניות שהנהיג במשך שנים ראש הממשלה בנימין נתניהו אפשרה לחמאס להתעצם בצורה לא מבוקרת. 

בדבריו כרמון הזהיר מפני כניסה קרקעית לרצועה שסכנותיה איומות.

ניסינו גם לנתח את תגובת העולם הערבי לאירועים ולמה אסור להתייחס למה שקורה במזרח התיכון מתוך הנחה שערכי המערב הנאור הם שמנחים את אזרחי המדינות השכנות לנו.

מה קורה כשחברת ענק נקלעת למשבר שעלול לסכן את עצם קיומה?איך היא צריכה להגיב ולנהל את האירוע הדרמטי?ומה קורה כשפוליטקאי בכיר נקלע לאירוע שעלול לחסל לו את הקריירה?

בשיחה עם איתי בן חורין, בעל משרד ייעוץ התקשורת והדיגיטל  'בן חורין אלכסנדרוביץ' ומחבר הספר "ניהול משברים", דיברנו על  הניסיון שלו במגוון אירועים שטלטלו את המדינה ואת הלקוחות אותם הוא ייצג.

בן חורין סיפר לנו על מאחורי הקלעים של 'המשבר', איך ניגשים לאירוע כזה בכלל ואיך לפעמים ניתן לנצל אותו לטובת הלקוח.

ניתחנו, דרך ניסיונו, את המשבר בו נמצאת מדינת ישראל, את תפקידו של איתי במאבק כנגד הרפורמה/הפיכה, דיברנו קצת על ארגוני המחאה ואופן החשיבה והתכנון שלהם, ואיך הוא מרגיש עם המעבר לפרונט וחיצי הביקורת אותם הוא חוטף מפוליטיקאים רבים.

בעולם המערבי יש היום חברות שההכנסות שלהן יותר גדולות מהתל"ג של מדינות קטנות ואפילו בינוניות. כך, העוצמה הכלכלית של חברות מסחריות הולכת וגדלה וגם ההשפעה שלהן על החברה ואפילו על הפוליטיקה. חברות רבות מביעות עמדות בנושאים הכי בוערים והכי שנויים במחלוקת.

בשיחה עם פרופ' זוהר גושן, יו"ר רשות ניירות ערך לשעבר ומי שכיום מכהן כפרופסור למשפטים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק ובקריה האקדמית אונו, ניסינו לנתח למה התופעה הזו מתרחשת דווקא בימינו.

ניתחנו מקרים של חברות כמו טרגט ובאד לייט בארה"ב וחברות כמו שטראוס בישראל. גושן הסביר מה המשמעות של המגמה הזו מבחינה משפטית, והאם יש סיכוי לתביעות של בעלי מניות בחברות האלה נגד ההתנהלות הזו בחברות? תביעות שכבר מתחילות לצוץ בארצות הברית ולא מן הנמנע שיגיעו גם לישראל.

פרופ' גושן, שהוציא עכשיו ספר מקיף על דיני החברות בישראל, שיתף אותנו בהבדלים בין חברות ישראליות, מה הרשויות יכולות לעשות כדי להקל על המשק ולמה לכל הרוחות כל כך יקר כאן? (רמז: הסיבה נעוצה בשוק לא מאוד חופשי).

וגם: למה אילון מאסק קנה את טוויטר למרות שהוא לא באמת רצה בכך?

אם היו מחייבים אתכם לשלם המון על מוצר באיכות נמוכה - הייתם מרוצים?

ובכן, זוהי מערכת החינוך שלנו: יקרה, ריכוזית, לא יעילה ולא ממש מתחשבת.

למה זה המצב ומה צריך לעשות כדי לשנות אותו? על זה התיישבתי לדבר עם דני בולר, מורה למתמטיקה, פעיל חינוכי ואושיית רשת.

לטענתו, הבעיות כוללות מטה מסורבל, מודל שכר משנות השישים ואיך לא - ההסתדרות.

כחסיד השוק החופשי שוחחנו גם על התמורות במדינה, הפרדת דת ומדינה ואיך כל זה קשור לאירועי כיפור המצערים בתל אביב.

פרק המאה של רוח מערבית הגיע ולכבוד האירוע ישבנו עם זוכה פרס נובל לכלכלה פרופ' ישראל אומן לשיחה מעמיקה על אירועי היום.

בשיחה שהתקיימה במשרדו באוניברסיטה העברית בירושלים דיברנו על הקרע בעם ולמה לדעתו לתורת המשחקים אין יכולת לתת מענה לפתרון המשבר.

פרופ' אומן הסביר שלצערו בגלל המצב הייחודי כאן הוא לא יתפלא אם מי שהכוח הפיזי בידיו הוא זה שינצח בוויכוח הפנים ישראלי.

דיברנו על המתח בין המחקר שהוא עוסק בו לדת ואיך הוא מיישב את הסתירה לכאורה - ולמה לטענתו בכלל אין סתירה, על האקדמיה הישראלית ולמה היא נוטה שמאלה, על עתיד מדינת ישראל ולמה למרות שהוא שכל בן בצה"ל הוא לא תומך בחוק לגיוס בני הישיבות.

וגם: על איזה מחקרים פרופ' אומן עובד כעת באוניברסיטה.

מה לא אמרו על "חוק השידורים" של שר התקשורת שלמה קרעי? רבים הביעו חשש מפוליטיזציה מוחלטת של שוק החדשות והתערבות בוטה של הממשלה. חלק הלכו רחוק יותר וטענו ש'הממשלה מקדמת חוק להשתלטות על שוק התקשורת' ואחרים האשימו את הממשלה בניסיון להידמות להונגריה ופולין.

בשיחה שקיימנו עם המשנה למנכ"ל משרד התקשורת ומי שלקח חלק גדול בחיבור הצעת החוק, אלעד מלכא הוא תיאר לנו את מהות החוק ומשמעותו. העלינו בפניו את כל הטענות נגד הצעת החוק והוא ניסה להרגיע אותנו. 

מלכא הסביר שמהזווית שלו לא קיימת ברפורמה המוצעת פוליטיזציה, אלא החוק למעשה משחרר את שוק התקשורת ומרחיק כל התערבות ממשלתית.

ניתחנו את מבנה השוק הנוכחי והבשורות שהחוק מביא עימו, על הפוליטיקה מסביב, אך בעיקר על הסיבה שמלכא סבור שהוא  נחוץ דווקא כעת.

"בינואר השנה הממשלה יצאה בבליץ כולל וחסר הגיון כשהציגה את הרפורמה המשפטית בצורה מגושמת ולא מקצועית. אבל לא רק הדרך מפריעה לי אלא גם המהות - ההצעות ברפורמה אינן מעידות על התעמקות רצינית באתגרי מערכת המשפט"

כך אומר לנו שר המשפטים והאוצר לשעבר משה נסים.

נסים שהגיע במקור מהמפלגה הליברלית והיה ממקימי תנועת הליכוד הסביר כי הצעות הפשרה ביחס לוועדה לבחירת שופטים לא מבשרות טוב.

נסים גם חשף בפנינו למה דחה את בקשת הקואליציה לשמש מתווך בינה לאופוזיציה בעניין הרפורמה.

נסים סבור שהממשלה מתנהלת בפזרנות, מפזרת כספים לכל סקטור עם כוח קואליציוני ומסביר: "כשאני הייתי באוצר זה לא היה קורה. זה הכסף של כלל הציבור".

דיברנו גם על הרבנות הראשית לישראל ונסים, שאביו היה הרב הראשי לישראל בעצמו, סבור שהרבנות היום כבר לא רבנות ונגועה בפוליטיקה הרסנית שאינה מאפשרת לה למלא את תפקידה.

נסים גם הזהיר שאם נמשיך כך ולא נדע להנגיש את הגיור ההלכתי במדינת ישראל אנחנו צועדים בעיניים פקוחות אל עבר אסון לאומי.

וגם: למה משה נסים סבור שאיכות חברי הכנסת מטעם הליכוד ירדה ומתי תהליך ההידרדרות החל.