דרך אמת / התודעה הרוחנית של היהדות

שערי הונאה לא ננעלו - כמה חשוב לא לבייש אדם או לצערו באמצעות הדיבור שךנו
קל וחומר במעשינו. כדי לשמור על לב נקי.

קדושים תהיו - אני יהוה מקדישכם

שער שרובו בארמית - כי יש בו סוד גדול לגבי אילו איברים קשורים באילו מצוות 

אני מתרגמת ומסבירה ברמז. והמשכילים יזהירו.. כמו כן מובא בדקות האחרונות ההקשר לפרשת השבוע

בפרשת קדושים
שבת שלום

כמה תמציתי - ככה עוצמתי
הבטחות יקרות מפז - לא ישוער חסד השם המבטיח אותן
מה יעשה אדם, כדי שנשמתו תצא בנשיקה, ולא יהיה לו כל צער לא דין קבר ולא דין גיהנם

הרב ידבר אל ליבנו. אמנם ראשית יפתח בתוכחות. מעין אזהרה - שלא אמורה לנסוך פחד
כי אם הכרה בחשיבות חיינו ומשמעותם - וכל שיאמר אף אם לעיתים קשה לשמיעה, נאמר למטרה זו
למקד אותנו במה שחשוב באמת. על מנת שהדרך להתעלות תהא פתוחה בפנינו

נ.ב

סברתי שטוב פשוט להקריא. כמעט ללא ביאור מצידי. אם מישהו מכם מרגיש (כן אפילו אחד/אחת)
שחסר לו הביאור על מנת להבין טוב יותר. תרגישו לגמרי בנח לשלוח הודעה
uniqeit@gmail.com
או דרך האתר

וב"נ אכין פרק מבואר במיוחד בשבילכם - באהבה

לכלול בקצרה כל הנזכר בשערים שקדמו, ובו יתבאר סדר הנהגת האדם החסיד 

בדרך קצרה בכל מעשיו כל ימי חייו למען לא ימוט

ועתה בני שמע בקולי לכל אשר אני מצוה אותך, הכון לקראת אלהיך ישראל

אחרי שהבנו שהמידות הן רכיבי מנגנוני הנפש שלנו - והן יסוד לדפוס החשיבה והפעולה שלנו
נתבונן במידות המגונות - שחומרתן בבכך שמרחיקות את האדם מההדבקות באור עליון - אור החיים
ובמידות האסורות - שמביאות, בנוסף לניתוק מהבורא - נזק ליסודות החברה המתקנת

בין מדרגת הצדיק למדרגת החסיד - מהן באמת המידות? מהו
טיב הקשר בין המידות שלנו לכשרונות שלנו ואפילו לייעוד שלשמו הגיעה נשמתנו לעולם

בביאור מדרגת הצדיק בפרטות - אנחנו רגילים במחשבה שעל מנת להיות צדיק
עלינו לקיים 613 מצוות מן התורה ועוד 7 מצוות מדרבנן ---- להפתעתנו,מניין המצוות האפשריות לאדם
בזמן הזה, לפי הרמב"ם עומד על פחות ממאה. וגם חלקן אפשר שיזדמנו לנו ואפשר שלא

בואו לשמוע את הבסיס -- הפשוט -- לכניסה לשערי הקדושה

בביאור מושגי צדיק וחסיד באור גמור
מה ההבדל בין איש חסד לבין חסיד
ומהו החסד שמתחסד החסיד עם קונו

טמא = אטם

התנועה שבין קדושה לטומאה היא תנועה שבין
אטימות לפתיחות
ותולדתה - שכל ישר או חלילה עקמומי

וסוף דבר:
על כן על בחוריו לא ישמח כי כולו חנף ומריע וכל פה דובר נבלה

הנה לא הזכיר הכתוב לא עבודה זרה ולא גילוי עריות ולא שפיכות דמים
אלא חנופה ולשון הרע וניבול הפה
כולם מחטאת הפה ועליהם יצאה הגזירה..

סיפורו של נזיר
מה עניין הנזירות מיין
ואיך העניין נוגע לנקיות בעניין העריות
וגם סיפור על שני נזירים ובחורה
איך נדע אם עמדנו בניסיון?

בבאור הפגם המגיע מהמידות
וכאן יבואר ביתר פירוט מדוע קשה ענשן של מידות יור משל עריות ע"פ הסוד
וכן אפשר להבין מדוע הרהורי עבירה קשים מעבירה
שהרהורים קשורים במידות

עקרון יסוד על מנת להמלט מן הגזל

"תסתכל בצלחת שלך" 

כשאנחנו מרשים לעצמנו 'להתענג' ואפילו במבט
בהסתכלות בדבר שאינו שלנו.. קל וחומר באיש/ה שאינם שלנו
אנחנו מסתכנים בכך שהעיניים ימשכו אחריהן את הלב
כלומר - שתפול בליבנו 'חמדה' רצון לדבר ההוא שבו אנחנו מרשים למבטנו להיות עסוק בו
ומרגע שנופלת חמדה בלב האדם .. קרוב מאד הוא אל החטא
וחטא אדם ראשון יוכיח
שנאמר ותרא את העץ כי טוב הוא למאכל ותאווה לעיניים
הרי לנו שהחטא הקדמוני הוא לתת לעיניים לעורר תאוות שאינן ראויות

הרבה לפני פרויד.. (כשלוש מאות שנה בערך) פורש בפנינו הרמח"ו
בשם מורו האריז"ל את הקשר שבין גוף לנפש
לא רק תאור מפורט של הנפש.. אלא גם האופן שבו מתקיים קשר
הגוף - נפש. מה שאגב.. עדיין נחשב תעלומה בעיניי המדע
נ.ב
וכידוע ללומדי התניא.. לא נפש אחת יש לאדם. אלא שתי נפשות

באור פרטי מדת הנקיות

נקיון כפיים - שלא ידבק בהן מאום.. מצריך שימת לב
למהות הגזל - הרצון להרוויח על חשבון האחר

בבאור מידת הנקיות
מה ההבדל בין הזהיר לנקי? וגם אזהרה בהירה
שעד שלא מגיעים לנקיות, כל הבריות נופלות בחטא
רובם בגזל, מיעוטם בעריות ו.. כולם... באבק לשון הרע

בבאור מפסידי הזריזות וההרחקה מהם
ההרגלים הם כבלי הרצון
ברגע שפתחנו הרגל עד שנעשה טבע שני
אנחנו כבר לא חופשיים לעשות רצוננו
אלא משועבדים להרגל
כגון.. אילו יצוייר שהתרגלנו להרדם בשעות מאוחרות
וכעת אנו רוצים להתעורר לשחרית בנץ או אפילו ב- 07:00
הרי זה יקשה עלינו מאד - ההרגל להרדם מאוחר
לא מאפשר לרצון להשפיע ולהתממש
ונצטרך לעקור את ההרגל לפני שנוכל לממש את הרצון

אמצעי קניית הזריזות - כמו אמצעי קניית הזהירות
וכן מידת הכרת הטוב - ככל שהאדם מפתח אותה וזוכר
איך כל טובו כולו - מאת הבורא יתברך החפץ בו ובטובתו
באופן פרטי כן יגדל חשקו וחפצו בעבודה

שלושה שלבים בתהליך פיתוח הזריזות
להמנע מלהחמיץ את הזמן
לזרז את עצמי גם בעניין שאין לו זמן קבוע

לפעול מיד לאחר שצצה המחשבה הטובה

עוד על רעת העצל - שמביאה לידי הבנה לא נכונה של התורה

ובו בזמן משכנעת את העצל שהוא האוחז בדרך הנכונה וכל השאר טועים

באור מידת הזריזות

"גַּם מִתְרַפֶּה בִמְלַאכְתּוֹ אָח הוּא לְבַעַל מַשְׁחִית" (משלי י"ח ט').  
כִּי אַף עַל פִּי שֶׁאֵינֶנוֹ הַמַּשְׁחִית הָעוֹשֶׂה אֶת הָרָעָה  בְּיָדָיו,
לֹא תַחְשׁוֹב שֶׁהוּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ, אֶלָּא אָחִיו הוּא  וּבֶן גִּילוֹ הוּא.

סוף פרק ה' - החברה הרעה היא מפסידת הזהירות האחרונה.
אדם ידע מיהו. דע את עצמך - כדי שידע לא להתערב עם שונים.
טוב ונכון לבחור את החברה הקרובה, וחשוב לדעת איך לנהוג
גם כשמצויים בחברה של כסילים ומלעיגים

שלום עליכם עם קדוש - חג הפסח חלף ואנחנו חוזרים לשגרה, בעיצומם של ימי ספרת העומר. 

ימים שיש להם סגולה מיוחדת, סיעתא דשמיא דווקא בכל הנוגע לתיקון המידות

המשך באור מפסידי הזהירות והפעם: הציניות, הלגלוג במסווה של  'הומור', הצחוק וחוסר הרצינות כלפי החיים

מביאים על האדם שפטים

תורה מביאה לידי זהירות. ומפסידי מידת הזהירות שלושה
העומס מהטיפול והטרדה בעניני החיים היומיומיים, השחוק והלצון.. והחברה הרעה

סוף הפרק, כולל חזרת סיכום של החלק הראשון

לעורר על חשיבות וצורך הזהירות כל אחד לפי מדרגתו
(שלמי הדעת, רודפי הכבוד, והמון העם (תודעת שכר ועונש

בבאור חלקי הזהירות

על כן יאמרו המושלים בואו חשבון
?איך עושים חשבון נפש בדרך אמת

באור מידת הזהירות

שהאדם ישים לב למה שמתחולל בפנימיותו,
יתבונן במעשיו
יבחן את מחשבותיו

יקשיב לדיבוריו 

יפקח על עצמו ועל דרכיו 

  למען הציל נפשו - מהשחתה
ואת נשמתו מניתוקה ממקורה המבורך

משל למה הדבר דומה? לעירוני שנשא בת מלך.. מהי תכלית חיינו? היחס שבין הנשמה והגוף

בבאור חובת האדם בעולמו
כל מה שבראתי לא בראתי אלא בשבילך
תן דעתך, שלא תקלקל ותחריב את עולמי

שערי קדושה העוסק בעיקר העיקרים של היהדות - עלייה בשערי התודעה האנושית, ופריצת התודעה הגשמית אל מה שמעבר. השגת הראייה הרוחנית, המכונה 'רוח הקודש'

מתוך השער השלישי:

הנה נתבאר בשער הקודם כי נקל הוא היות האדם מתנבא, להיותו כולל כל העולמות וכולן מתפרנסים על ידי מעשיו. עלה בידינו מכל זה כי אדרבא הנבואה מוכרחת להמצא בעולם כדי להישיר האדם לתקן מעשיו לשימשיך שפע לכל העולמות ולא יתבטלו חס ושלום וכמו שכתוב (איוב ל"ג ט"ו) בחלום חזיון לילה וגו' אז יגלה אזן אנשים וגו' להסיר אדם מעשה וגו'. ואילו לא שרתה נבואה על משה רבינו עליו השלום והוריד תורה מן השמים המקיימת העולמות, כמו שכתוב (ירמיה ל"ג כ"ה) אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי, היו העולמות נחרבים חס ושלום. ובדרכו נמשכו אחריו כל הנביאים להישיר את העם ולהאיר עיניהם בחכמת התורה ובסודותיה על ידי רוח הקדש המתלבש בהם: