אומץ

פרק 20 – העולם הדיגיטלי על פי שחר כספי.

הפעם אירחנו את שחר כספי מ״שאפל״ שיסביר לנו מה זה מנהל דיגיטל, מי צריך את זה ומה הם עושים? 

מדברים על הכל. מהממציא שחזה את האיטרנט בשנות השלושים, היהסטוריה של צריכת המוסיקה מתקליטים, לדיסקים, לתוכנות ״פיראטיות״, ליוטיוב, לשירותי סטרימינג שיש היום כמו ספוטיפיי. האם האינטרנט עמד בהבטחה שלו להוריד את שומרי הסף ולאפשר ליוצרים להגיע לקהלים ישירות ללא צורך במתווכים? איזה פלטפורמות קיימות היום, וכמה כסף אם בכלל מגיע משם לאמן?

שחר נוגע במושגים ששמענו הרבה ומחדד אותם: יצירת תוכן, קידום ממומן. איזה תקציבים צריך בשביל לפרסם ברשתות? המלכודת של הקידום הממומן. ההבדל בין להסתכל על מספרים לבין בחינת האיכות ובנייה אמיתית של קהל. שלבים במשפך השיווקי – חשיפה, אינטראקציה, המרה. איך מעבירים קהל משלב לשלב במשפך? סוגים שונים של קהל ואיך מגיעים אליהם, איזה קהל נמצא איפה?

איך אמן פונה לקהל באופן אישי ובלתי פורמלי בלי להרגיש שכל האנרגיה שלו הולכת לקידום על חשבון היצירה עצמה? איך מתגברים על המבוכה? מה נקרא תוכן טוב, ולאיזו פלטפורמה? האם העדר שומרי הסף וסגנון התקשורת ברשתות החברתיות מוביל בהכרח לשטחיות?

איך מודדים הצלחה היום, ומה התכונות שצריך כדי להגיע לשם? שחר וניב נותנים כמה דוגמאות לאמנים שעובדים בעיניהם נכון בדיגיטל. 

וגם: תופעת חסימת החשבונות, ולמה הקהל שלך הוא לא שלך אלא של צוקרברג? המטאוורס ואחריו. מה המשמעויות למוסיקה? NFT במוסיקה, והמשמעויות לאמנים מבחינת תמלוגים, והאם הדור הבא יקיא את כל הטכנולוגיות הדיגיטליות האלה ויחזור לחיים קצת יותר פשוטים?

״מוסיקה זה יותר בסיסי מאוכל. אני עבד נרצע של המוסיקה. בעתיד לא תוכל להתקדם במדע בלי לדעת תיאוריה מוסיקלית. יש בה כל כך הרבה רוח, אי אפשר שלא להמשך למקצוע הזה.״

מה יותר גבוה, הטקסט או המוסיקה? מה אתה אוהב יותר, מלודיה או הרמוניה? איך מנגינה מדברת, ומה היא רוצה להגיד?למה אתה עושה מוסיקה? האם צריך את הפידבק מהקהל, או שמספיק ללכת אחרי הקול הפנימי שלך? התפלספנו עם אחד המאסטרים.

למה בעיניו המוסיקה היום פחות מוסיקלית ויותר ״חטיפים וסוכרים״? מה השינוי המנטלי הכי גדול שצריך כדי לעבור ממפיק/מעבד לסולן? איך עושים מוסיקה מתוחכמת שנשמעת פשוטה? מה היתרונות והחסרונות של האופן הטכנולוגי שבו מוסיקה היום נוצרת ומופקת? ומה לנו היה בילדות שחסר לילדים היום?

גיא נותן לנו ביצוע מיוחד של השיר הראשון שכתב על גיטרה ״אם רק תדברי״, ומספר על ראשית דרכה של להקת ״הדורבנים״.על תחילת הדרך כחצוצרן בתזמורת נוער בלוד. איך דווקא כלי מלודי הפך אותו ל״פריק קשה מאוד של הרמוניה״. 

גילינו שגם גיא יודע את הסוד - מה רואים כשהופכים את הסמל של השיקגו בולס. איזה מסר יש לו למוסיקאים צעירים? וגם: הדמיון בין הדורבנים לכוורת, ומה הוא למד מהם בואן בסיבוב ההופעות האחרון.

“טרקתי לו חזרה את הדלת ונעמדתי מולו טווח אפס. הוא ניסה לברוח, תפסתי אותו מהציצית ומשכתי אחורה ׳אתה לא הולך לשום מקום!׳ רציתי שיתחנן על נפשו. אשתו שואלת אותו ׳מי זאת?׳ והוא עונה ׳זאת הילדה שהתעסקתי איתה׳״

ג׳סיקה איבגי היתה בת חמש כשחסיד מוכר ומקורב לרבי מלובביץ׳ תקף אותה מינית. בית הדין של לובביץ׳ שחרר אותו למרות שהודה במעשים. הזהירו את ההורים שלה שלא ידברו על זה, והסיפור הושתק. מאז היא הספיקה לצאת בשאלה ולחזור בתשובה. 

רק לאחרונה היא חשפה את הסיפור הזה בפומבי. היא מספרת על כל הקולות שאמרו לה שהסיפור שלה ״לא מספיק״, עד למציאת את צוות עורכי הדין שעזרו לה לתבוע בבית המשפט בארה״ב, ולפרסם את הסיפור. ״לספר כל פעם את הסיפור הזה ולקבל בסוף ׳לא׳ זה כמו לחיות את זה כל פעם מחדש.״

איפה הגבולות של אמונת חכמים, כלומר להאמין באדם ולתת לו את הכוח שלך? איך הפגיעה משנה את המוח של הנפגע/ת ומעווטת את התפיסה של מה נורמלי. איך מנקים את הטראומות ומחווטים את המוח שלנו למציאות שאנחנו רוצים, ולא למציאות המקולקלת שהפנמנו? שג׳סיקה אומרת: ״אין לי זמן להחלים לאט!״

״אני לא יודעת מה קרה באותו רגע, אבל פשוט הרגשתי שאני יודעת מה צריך לעשות. שאני שומעת את זה״.

מורן דוד היא אחת הנשים המשפיעות במוסיקה הישראלית. חוץ מזה שהיא הלחינה לא מעט שירים שכבשו את הרדיו (שירי מימון, עדן מאירי, אייל גולן, אליעד נחום, הראל סקעת, שרית חדד, עברי לידר ועוד),  היא גם מפיקת שירה הכי מבוקשת בארץ. הרבה מהזמרים והזמרות שאנחנו שומעים, מורן היא זאת שעומדת מהצד השני של הזכוכית ועוזרת להם להפיק את המיטב מעצמם. רשימה חלקית של הזמרים והזמרות אותם היא הדריכה בשנות האחרונות: חנן בן ארי, ריטה, שירי מימון, עברי לידר, עקיבא, עדן מאירי ואליאב זוהר.

איך אחרי שנים שעמדה על במות כזמרת ליווי היא החליטה לוותר על להיות דיווה, ולהתרכז בלעזור לאחרים. האם אמנים שכותבים שירים רגישים ומרגשים בהכרח רגישים לזולת?

גדי מביא למורן שיר להתייעצות בשידור, מה שמביא אותנו לשאלה מתי צריך להקשיב ליועצים ומתי ללכת עם מה שאתה מרגיש. טיפים של מורן לכותבים ומלחינים צעירים שרוצים לפרוץ בתעשייה. איך זה להיות אשה בתעשיית המוסיקה?

איך מוציאים מאמן את הטייק הכי ״וואו״? מורן נותנת דוגמאות של הדיוקים שהיא עשתה עם אמנים שעבדה איתם. וגם: מה יותר מפחיד, ללדת או למות? איך מתמודדים עם התקפי חרדה, ולמה הן המתנה הכי גדולה? התובנה של גדי לגבי ציפיות שלנו מעצמנו, ואיך הן הורסות לנו. למה הנחמה שלנו היא ״אתה לא מעניין אף אחד״?

בפרק הזה אנחנו מתחילים במאה קמ״ש והולכים ומגבירים את הקצב. אורן מניקס הזמין אותי ואת שלומית למעבדה שלו, שם הוא נתן לי להריח כל מיני דברים, ואיבחן אותי לפי שיטת ״התדר״. אמור לו מה אתה אוהב להריח והוא יגיד לך מי אתה.

להפתעתי אורן קלע בול ברוב אבחונתיו, חוץ מדבר אחד שהוא פספס בענק. האם יכול להיות שהפגם הכי גדול שלי הוא בעצם הכשרון הכי גדול שלי? האם נאלצתי ״לכבות״ את הכוח הזה בילדות? נגענו בנקודות כואבות ויצאנו עם שאלות. ככה זה כשמסניפים...

אנחנו שומעים הרבה בזמן האחרון על ״סערת ההפרדה המגדרית״. האם זמרות דתיות הן קורבנות של מערכת פטריארכלית, או האם מנסים לכפות על הציבור החרדי ערכים לא להם?  לדין דין יש רק מילים טובות להגיד על כל הצדדים, ומלמדת אותנו לראות את הטוב והקדוש שבכל צד ורצונותיו.

קראו לה ״מלכת השנטי״. הדיווה של המהפכה המוסיקלית של תחילת שנות האלפיים, עם להיטים כמו ״יחד לב אל לב״ (עם גאיה), ״אם תלך (בפרויקט של עידן רייכל) ו״מוכרת לי מפעם״. ואז בתפנית חדה בעלילה היא הקימה משפחה וחזרה בתשובה.

דיברנו על מודל היופי, על איך זה לגדל ילדים דוסים בלי מסכים ובלי אינטרנט, שירת נשים והמגבלות שההלכה שמה על זמרות, והתוצאות של הבחירה שלה על הקריירה כזמרת. הפרדוקס של מציאת החופש בתוך מסגרת נוקשה. מה קורה בהופעה שהיא רק לנשים שלא יכול לקרות בהופעה של קהל מעורב?

וגם: איך קרה שגדי רב עם חברת כנסת על סנדוויץ׳ בשביל דין דין?

״בכל אחד מאתנו יש אנרגיה גברית ואנרגיה נשית, כמו שיש לנו שתי ידיים.״ כדי להבין מי אנחנו כגברים, היינו צריכים להזמין אשה שתסביר לנו. קטי לוניוב מאמנת NLP לתקשורת בין אישית, באה לשיחה על גבריות ונשיות. כמו שאין יום בלי לילה, אין גבריות בלי נשיות. יש לזה הרבה שמות: ין ויאנג, משפיע ומקבל. זה נמצא בכל מקום בטבע ובחברה.

האם זה נכון שלגברים ונשים שפות שונות, ואם כן איך מגשרים על ההבדלים? למה נשים לא שוכחות, ולמה גברים חייבים לדעת מה ה״שורה התחתונה״ כשהם מקשיבים למישהו מדבר, וריבוי הפרטים רק מבלבל אותנו? קטי נותנת לנו טיפים איך לתקשר בצורה מוצלחת עם בני המין השני, ולחסוך המון מתח וכעס מיותרים. 

וגם: למה אני משתגע כשאשתי אומרת לי ״תביא לי משהו טעים״ במקום פשוט להגיד לי מה היא רוצה שאביא לה, ומה גרם לניב לבכות בהדרכת הורים? אני סוגר חשבון עם מירב מיכאלי בשם השפה העברית, ולמה זה דבילי לשאול אם אלוהים הוא זכר או נקבה.

"הרבה פעמים בהפקה העניין הוא להגיע לתדר משותף מול האמן. לשדר על אותו גל״.  

המוסיקה דורשת מאתנו את הכל, גם על חשבון מערכות יחסים, איזון ובריאות הגוף והנפש. איך מאזנים בין כל הרצונות ושומרים על השמחה?

עידו מימון בא לשפוך את הלב. על הדרך גם שאלנו אותו מה עושה מפיק מוסיקלי טוב היום לעומת פעם, ובז׳אנר שלו (היפ הופ) לעומת ז׳אנרים אחרים. השוונו טכניקות סימפול (למי שנוהג), שאלנו איך ועל מה צריך לקבל אישור, והאם גם בהיפ הופ הישראלי יש את קרבות האגו המוכרים לנו מעבר לים.

מה עושים כשנתקעים, כשאין חשק לעשות כלום. ומי אני בלי כל זה? למה אם אתה מרגיש שכולם רוצים ממך משהו זה בעצם דבר טוב? וגם: שיעור קצר בפירוש חלומות, ואיך השאלות שאנחנו שואלים מעצבות את התשובות שאנחנו מקבלים.

מה הקטע של זמרות שלא מוכנות לשיר מול גברים? למה שזמרת תקבל על עצמה לא להופיע לחצי מהקהל? ולמה לפי ההלכה לגברים מותר, ונשים צריכות להגביל את עצמן?

שרון רוטר היתה לרגע בפסגה, אמרה ״לא תודה״, ופנתה למקומות אחרים. מה הוביל אותה לבחירות שלה, ומה היא חושבת עליהן היום? על הפעילות שלה כזמרת, כעיתונאית, וכחלוצה בתחום היצירה הנשית המיועדת לנשים בלבד, על שיתוף הפעולה ארוך השנים עם ברי סחרוף, והאיזונים בין כל הדברים שהיא עושה לבין תפקידה כאמא ורעיה. מוזמנים להאזין!

השנה החדשה כבר כאן, ואיתה עונה שניה של הפודקאסט אומץ! הפעם האורח שלנו הוא האיש מאחורי תוכנית המוסיקה המובילה ברדיו, מושיקו שטרן. הוא משחזר את הדרך הארוכה והמפוטלת להצלחה. מהחוויות שלו כעיתונאי צעיר בעיתון ״כולנו״, שם עבד תחת הדרכתה של סיון רהב (לפני המאיר). זה היה בגיל 11! על העקשנות להתקבל לרדיו הפיראטי, עוד לפני שהיו תחנות איזוריות (זה היה בגיל 13). איך כל הדלתות היו סגורות בפניו עד האחת שנפתחה.

הוא סיפר לנו למה הוא לא התקבל לגלי צה״ל ומה הוא עשה עם זה, איך ארז טל המציא את גלגל״צ בטעות, ולמה גלגל״צ זה משחק לא הוגן בעיניו. וגם: איך הוא רואה את השליחות שלו בעולם? למה הוא לא אוהב שמקללים ברדיו? ומה בעיניו כוח העל שלו? על זאת ועוד בפרק 11 של הפודקאסט ״אומץ״…

"פחד הוא הזיכרון של כאב״. למה למוח שלנו הסכנה שכל הכיתה תצחק עלינו וסכנת חיים בשדה הקרב מרגישים אותו הדבר? אוהד קושמרו הרגיש שלדבר מול קהל מפחיד אותו יותר מהזכרונות שלו מה״מרמרה״. הוא הפך את זה לכלי עבודה, והיום הוא מאמן אנשים איך לדבר מול קהל.

גם דיברנו על קצרים בתקשורת. למי אין? קורה לכם שאתם לא מצליחים לתקשר עם הבן אדם שמולכם? שאתם פשוט לא על אותו התדר? נכון היה נחמד אם היה לכם ״מתאם״ שיכול לגשר בין הסגנונות השונים? לאוהד קושמרו יש שיטה שהוא מלמד. כנגד ארבעה סוגי מתקשרים דיברה התורה…

בפרק 9 של הפודקאסט ״אומץ״ דיברנו על למידה. מה אני מפסיד כשאני אומר ״אני יודע״, ומה היתרון בלא לדעת? למה הרבה פעמים ההערה הנכונה באה דווקא מאלה ש״לא מבינים״?

למה עדיף ללמוד ריבאונד מצ׳ארלס ברקלי ולא מלברון ג׳יימס? איך אפשר להמשיך לרצות להשתפר בלי לאכול את עצמנו על הטעויות? איך לעודד ילדים באופן שבאמת יבנה אותם? מה האינטרס שלנו למנוע מעצמנו לגדול? למה כדאי לסיים את יום העבודה עם סימן שאלה?

על זאת ועוד בפרק מלא וגדוש.  מוזמנים להאזין...

היום ניב הביא את החצי השני שלו, מיטל אשתו. הם לא רק שותפים לחיים, הם גם שותפים להרכב המוסיקלי Knob, ולעסק Knob Studio בו הם יוצרים את המוסיקה של חלק גדול מהפרסומות שאתם שומעים. איך אפשר לעבוד ביחד כזוג בלי להשתגע? הם טוענים שזה עובד נפלא, מה שישר גורם לי לחפש איפה ה״catch״? יכול להיות שאין?

הם מספרים איך הם פרצו עם להיט מועדונים בינלאומי, ואיך זה הוביל לקריירה בעולם הפרסום, על האומץ להמר על עצמם, על הגישה שצריך בשביל ליצור מוסיקה שמיועדת לפרסומות והאם זה מוציא ממנה את הנשמה? (ספוילר: אם הם היו חושבים ככה, הם לא היו עושים את מה שהם עושים). 

הם נותנים לנו עשר תובנות משנים של אימון אישי ועסקי, ועל הדרך עושים גם לי אימון. כבונוס, מצאנו את הקריינית שלנו לפודקאסט!

זה הולך להיות חשוף…

לפני הרבה שנים הייתי בכת. זה לא משהו שאני מרבה לדבר עליו. לא בדיוק הצד היפה והמחמיא שאנחנו מקפידים להראות בתדמית הדיגיטלית שלנו. 

לא, אני לא הבנתי שזו כת. אני זוכר את עצמי מנגן בהופעה עם מנהיג הכת, שבסך הכל היה אמן מתוסכל. כל הקהל היה שבוי, מהופנט מהקסם שלו. ראיתי בשורה הראשונה חבר שלי מתייפח, דמעות זולגות מעיניו. למה אני לא בוכה ככה? למה אני כזה אטום? כשאצליח לבכות ככה הוא ״יתקן אותי״ וסוף סוף אזכה לכל מה שאני רוצה בחיים. אבל משהו בתוכי זעק ״זה שקר!״ ידעתי, אבל לא הקשבתי לקול הזה. 

חשבתי שאני הבעיה. הסכמתי לשמוע, להשתנות. תכונות חשובות שבזכותן למדתי את כל מה שלמדתי בחיים, אבל זה מה שאיפשר למישהו לקחת אותי לסיבוב… מה זה סיבוב. רחוק מאוד מעצמי. עד שהתחלתי לפקפק בכל תפיסת המציאות שלי. האם להיות הילד הזה שאומר ״המלך ערום״? או שזה לא שווה את המחיר...

לפני כמה שנים התחלתי לראות פוסטים של בתיה אמירה דורון שהייתה שם גם היא כילדה, והתחילה לדבר על מה שהיה שם. הזמנתי אותה לתוכנית שלנו ״אומץ״, וניסינו שנינו להסביר, גם לעצמנו, את מה שקרה לפני 15 שנה. מוזמנים להקשיב.

״בכל פעם שהגעתי לצומת דרכים, זה היה או שאני סוגרת או שאני גדלה״, טלי שרון מהשחקניות המצליחות בישראל, עם קריירה של 20 שנה בסדרות, סרטים והצגות, החליטה שנמאס לה לשבת בבית ולחכות לטלפון לבוא לאודישן. אז היא פתחה בית ספר למשחק. 

הפעם ניב היה בבית עם אומיקרון, אז ביקשתי מאשתי שלומית לעזור לי לראיין את טלי. תובנות על הבמה, יזמות, גידול משפחה, המשחק ככלי לעבודה פנימית, והזכות שנפלה בחלקה ללוות מאות אנשים בתהליך של גילוי עצמי.

הפעם יש לנו את העונג והכבוד לארח את החברים המייסדים של אחת הלהקות החשובות והמשפיעות שהיו כאן: שוטי הנבואה! גלעד ויטל ורואי לוי יספרו לנו איך קבוצה של חברי ילדות ממטולה הגיעה לתל אביב בסוף שנות התשעים והפכה את המוסיקה הישראלית.

על המסעות בעולם שהשפיעו על המוסיקה ועל השקפת העולם שלהם. מהו המניפסט של שוטי הנבואה? איך המסרים של השירים יונקים מהנבואות העתיקות. למה הם טוענים שאנחנו בימות המשיח וצריך רק להגיד תודה? על השליחות שלהם להביא שמחה לעולם, ההשראה והדמיון לאותו יהודי מהגליל שאין לומר את שמו...

בפודקאסט שלנו אנחנו מדברים על יצירה, יזמות, והגשמה. אבל מה זאת הגשמה? 

לא משנה באיזה תחום אנחנו, הרבה יותר קל לדבר על הכלים המקצועיים. תוכנות, ציוד, שיטות ייעול. אפילו כשמדובר ביצירה, רוב הזמן השיח הוא על טכניקות. כל הכלים האלה חשובים, אבל הכלי האמיתי שאיתו אנחנו עובדים זה אנחנו בעצמנו. התודעה שלנו. וכמעט תמיד הדבר שהכי מפריע לנו להגיע למה שאנחנו רוצים בחיים זה… אנחנו. אז איך משתנים? בפרק הזה נתחיל לשאול את השאלה הזאת, שכנראה תוביל אותנו בעוד פרקים רבים.

"אחרי מה שעברתי בלוס אנג׳לס, לזכות באח הגדול היה לי קל".

האורח הראשון שלנו הוא הרקדן, הזמר, וכוכב הריאלטי אסף גורן, שזכה ב״אח הגדול״ ב-2019. אסף מספר איך עבר לארה״ב בלי שקל (או דולר), גר באוטו והתפרנס ממופעי רחוב במשך שנים. על החזרה לארץ במטרה לזכות בתוכנית, הדיכאון ביום שאחריה, איך הפרסום שינה אותו, והבטחון העצמי המטורף שחייב להיות לך כדי לזכות בדבר כזה. על הדרך הוא מנסה להסביר למה למרות שהוא חילוני הוא הולך עם פאות ענקיות וציצית, למה בעיניו אנחנו העם הכי מאוחד בעולם אפילו שזה ממש לא נראה ככה ולמה הוא נוסע למצרים לחפש את ג׳יימס בראון הערבי. וגם: למה אם אתם חולמים שיש לכם שש אצבעות בכל יד, תדעו שאתם יכולים לעשות הכל בלי לפחד.

מישהו שיחק עם ההגדרות של המחשב, מה שגרם לנו לשאול, ממתי הגדרות זה משהו שמשחקים איתו?  גדר זה גבול, דבר נוקשה ומגביל. משחק אמור להיות זרימה חסרת גבולות. האמנם? איפה הגדר מגבילה אותי ואיפה היא תומכת בי? איך אני מגדיר את עצמי? האם אני אמן, או שאני בעל עסק? לפעמים זה מרגיש כאילו יש לי שתי נשים, ואני מנסה להסתיר מכל אחת את קיומה של השניה. שהמוסיקה לא תדע שיש לי עסק, ושהעסק לא יפגע מזה שאני משקיע זמן במוסיקה. אז איך עושים שלום בין שני הצדדים שלי? 

וגם: מה הרג את הסטנד-אפ, למה אסור לזמרים להביע עמדה פוליטית, ולמה כשמתווכחים על פוליטיקה אתה מפסיד גם כשאתה מנצח? על זאת ועוד בפרק 2 של ״אומץ״...

מאחורי חזות ההצלחה שאנחנו משדרים לעולם, כולנו מסתירים פחדים וחוסר בטחון. בניגוד לעוצמה המדומה הזאת, עוצמה אמיתית פירושה כנות. לא לפחד לחשוף את חולשות. בפרק הראשון שלנו, ניב משתף באומץ רב בהתקפי החרדה שהוא חווה ועוד חווה מפעם לפעם, ואיך למד להתמודד איתם.