בין קודש לנפש - פסיכולוגיה, יהדות, ומה שביניהם

שיריה של המשוררת האמריקאית אמילי דיקנסון עוסקים רבות בבדידות, בחיבור לבריאה ולבורא, ובעיקר במוות ובחיים, בחוויות המוות והמתים, ובמפגשים בין החיים למוות.
פעמים רבות שיריה הנוגים והרגישים נוגעים בשאלות דתיות פילוסופיות, ובפרק זה נתן את הדעת ונרחיב אודות כמה משיריה, לאור המקורות. (התמונה מתוך ויקיפדיה)

מהו הקשר בין אחד העם ו׳נאום השפנים׳ של הרב שך? האם ישראל כמעצמת סייבר נחשבת מדינה יהודית? מדוע ישראלים מתבוללים בחו״ל יותר מיהודי התפוצות? וכיצד ניסה פרויד להסביר במה הוא יהודי? על כל זאת ועוד בפרק השלישי והאחרון בסדרה, שמנסה לעשות סדר בשאלות הגדולות המלוות את היישוב המתחדש בארץ ישראל בחיבור בין עבר ועתיד של העם היהודי.

מה ענה החזון איש לבן גוריון, כשנשאל כיצד יכולים לחיות יחדו דתיים וחילוניים מבלי להתפוצץ מבפנים? מהו הסגנון האדריכלי-ישראלי המשקף את ההתנערות מהגלות? וכיצד הציונות הרוחנית במשנתו של ׳אחד העם׳ מבטאת את הדילמה בין היישוב החדש וקשריו עם הדת והמסורת. על כל זאת ועוד בפרק השני הממשיך לשרטט את קו השבר שבין חלוציות ומסורת, בין גלותיות וגאולה, ובין דתיים וחילוניים ביישוב המתחדש בארץ מימי העליות הראשונות ועד ימינו אנו.

היישוב המתחדש בארץ ישראל ב200 השנים האחרונות, העלה וממשיך להעלות דילמות ומחלוקות בנוגע לדרך הנכונה שתבסס יישוב מתחדש המתנער מהגלות, בשילוב עם רוח היהדות וערכיה ההיסטוריים והדתיים. בפרקים הבאים נעיין בדברי הרב קוק, י״ח ברנר, אחד העם, ועוד רבים אחרים, וננסה לשאוב תובנות מדבריהם בנוגע לשאלות אקטואליות בנות זמננו: התבוללות, הדתה, גלותיות, יחסי דתיים וחילוניים, רוחניות ומשיחיות לעומת חוסן כלכלי וצבאי במדינת ישראל הדמוקרטית.

האם הפרשנות החסידית לפסוקים ומאמרי חז״ל הינה חדשה, ואם כן מהיכן נובעת הלגיטימציה שלה? האם הפרשנות היא אינסופית, ומהו תפקידו של הסובייקט הלומד את הטקסטים? דיון על תפקידו הלומד והפרשן התורני על פי ההרמנויטיקה המודרנית.

האם יש ערך ללימוד תורה ללא הבנה? מהם הסודות הטמונים באותיות התורה? והאם חשוב להכיר את מחברי הפירושים התורניים הנלמדים, או שמוטב להתרכז בטקסטים שכתבו, ותו לא? דיון על עקרונות ההרמנויטיקה המודרנית בלימוד התורה.

בהתאם לשלושת קודקודי ההרמנויטיקה: המחבר, הטקסט, והקורא ; נדון במקורות התורניים השונים העוסקים במחבר. האם יש לפרש את הטקסט על פי כוונת המחבר, והאם זה אפשרי, וכיצד? ומהי מערכת היחסים בין המחבר לבין הטקסט שכתב?

האם ניתן לדעת מה נחוש לאחר המוות? איזה תפקיד מילאה הפסיכואנליזה בחסידות? ומהי תכליתה של האינטרוספקציה בחיי החסיד ובעל המוסר. המשך מהפרק הקודם בו עסקנו בדברי הרבי מפיאסצ׳נע והקבלתם לדברי בעלי המוסר.

מהי מטרת האינטרוסקפציה הרוחנית? מדוע יש לנו מחשבות זרות בזמן התפילה? וכיצד משתפים את הגוף והרגש בחיי האדם המאמין? תנועת המוסר, והחסידות בדרכו החינוכית של הרבי מפיאסצ׳נע שנרצח בשואה, עוסקות רבות בדרכי הגישה לנפש האדם כחלק מהעבודה הרוחנית, אך למעשה מציגות דרכים שונות ואף מנוגדות בשאלת חלקם של: הלב, הגוף, והרגש בעבודה הרוחנית. בפרק הנוכחי נעיין בדברי הרבי בספריו (הכשרת האברכים, מבוא השערים) שהתגלו באדמת גטו ורשא לאחר השואה, ונשווה אותם לשיטתו של רבי ישראל מסלנט ותלמידיו בעלי המוסר.

האם חילוני יכול ״ללמוד״ תורה? מה חידשה סלבודקא בתנועת המוסר? ומהו תפקידו של משחק השפה האתי והדתי לפי ויטגנשטיין?

מהו תפקידה של האירוניה בדת? מה למד רבי ישראל מסלנט מעמנואל קאנט, בנוגע לצורך ולתועלת שיש בלימוד המוסר? במה שונה משחק השפה ההלכתי ממשחק השפה המוסרי, ומהן גבולות השפה לפי ויטגנשטיין ורבי נחמן מברסלב? (מומלץ להאזין לפרק: ״גבולות שפתי משמעם גבולות עולמי״, העוסק בהרחבה בתיאוריית השפה של ויטגנשטיין).

מהו תחום הדעת: הרמנויטיקה? מהם עקרונותיו? וכיצד ניתן ליישם הלכה למעשה את המתודה הפרשנית המודרנית של המשולש ההרמנויטי (המחבר, הטקסט, הקורא) בלימוד התורה

מה חשבו הרבנים בארצות הברית של המאה ה:19 על העבדות? האמנם מחלת הנפש "דראפטומניה" קיימת? האם חגיגות ט"ו באב היו בלתי צנועות? ומה עושים כאשר מצוות מסוימות בתורה, נתפסות כיום כבלתי מוסריות?

השפה הפסיכואנליטית מאפשרת להמשיג ולהעמיק בחיי הנפש של האדם המאמין, בשאלה: האם יתכן מעשה טוב הנובע ממניעים פסולים? וכיצד אופני הגדרת העצמי, ומנגנוני ההגנה הנפשיים, נוטלים חלק בבחירות ובהחלטות שאנו מבצעים בחיי הדת וביומיום

משחקי השפה השונים החזון איש, בכתיבה ההגותית לעומת הכתיבה ההלכתית מציגים פעולות דיבור שונות, וכך ניתן לעמוד על סתירות כביכול שיש בכתביו השונים. שאלות כמו קו התאריך ותענית לזכר הנספים בשואה ממחישות את עולמו הפנימי המיוחד והעשיר כל כך של החזון איש הנחשף בכתיבתו יוצאת הדופן, בעזרת הגותם של ו. ג'יימס, ל. ויטגנשטיין וחוקרי "המפנה הלשוני".

בכתביו של החזון איש מתגלה כתיבה אישית-מליצית, העוסקת בתכנים יוצאי דופן באסכולה הליטאית, ומגלים עולם מופלא של אהבה, מסירות, ורוחניות. גישות בחקר השפה במחקר המודרני מסייעות לשפוך אור על התחכום והכלים בהם משתמש החזון איש בכתביו ההגותיים והאישים

החוויה הדתית בלימוד התורה, המתוארת בדברי רמב"ן, מקבלת הגדרה עכשווית אודות היותה אמנות אינסופית, על פי תיאוריית משחקי השפה של ל. ויטגנשטיין, והגישה הפוסט מודרנית.

החזון איש בכתביו מתאר כיצד העיון השכלי בהלכה, מביא את הלומד לטרנספורמציה מיסטית רוחנית חוויתית, ותיאורים אלו מעשירים את חקר החוויה הדתית בסגנון חדש של חוויה שכלית-קוגנטיבית, ומספקים הצצה למתח הקיים בין ההלכה והמיסטיקה, ולעוצמתו הרוחנית של השכל בהשקפה היהודית. (התמונה מתוך ויקיפדיה)

מהו המשותף לרבי ישראל מסלנט אבי תנועת המוסר, והפסיכואנליזה של פרויד? האם אמנם רציונלי לא להתחסן כנגד הקורונה? ועם כמה בחורות צריך להיפגש בכדי להגיע לפיזור סטטיסטי הגיוני שיאפשר למצוא את "האחת"?

"חושך שבטו שונא בנו": האם זו המלצה גם לתקופתנו? מהם עקרונות ענישת הגוף בתורה ובחז"ל, ומה היתה המחלוקת בין הרב קוק לרב דסלר, בנוגע לשאלה: האם ביטול הענישה הפיזית מבטא קידמה ועומק פסיכולוגי, או שמא להיפך?

האם אפשר לדבר על השואה, ולהסביר אותה? כיצד נדע שאנחנו מפרשים נכון את עצמנו ואת זולתנו? ומהי בעצם שתיקה? רבנו יונה, רמח"ל, ורבי נתן מברסלב פוגשים את הפנומנולוגיה והפסיכואנליזה בדיון על מודע ותת-מודע, בחיי היומיום ובחיי האדם המאמין

מהו עקרון ייחודיות הקידוד? מהו מלאך לדעת הרמב"ם? וכיצד התורה משתמשת בעקרונות קוגנטיביים במצוות השונות, הקשורות לזכירת יציאת מצרים?

כיצד מקבלים השראה? מהו הכשרון לניצול הכשרון? דיון על הממשק שבין היכולות והפוטנציאל השכלי שלנו, לבין היכולת לממש אותם הלכה למעשה, במקביל לטרדות היומיום ומשברי החיים.

מהי מטרת השינה? מה קורה לנשמה בזמן השינה, וכיצד היא מוצאת את דרכה בחזרה כאשר אנו מתעוררים בבוקר? האם יש תועלת מחלום טוב שלא התגשם? פסיכואנליזה, מוסר וקבלה, מציירים תמונה עכשווית על עולם החלומות, ועל שלבי השינה, מטרותיה, והכרחיותה.

האם אלוקים יכול להפוך משולש למרובע? האם קל יותר להתפלל לפסל ממשי? ומהי הפעילות המוחית המתרחשת במוחנו בזמן התפילה? דיון על "עגל הזהב" בהתייחס לאמונה מופשטת לעומת תפיסה חושית

מה היתה חוויתו של עולה הרגל בבית המקדש? האם יש דרך לשחזר את תחושות וחוויות הבאים בשערי המקדש? עיון בהלכות בית המקדש והקרבת הקרבנות מלמדים אותנו כי דווקא במקום הרוחני ביותר, נשמרה חוקיות פרקטית מחמירה, וחיבור הדוק לחיי היומיום.

מאבקי החרדים בהנחיות משרד הבריאות במהלך במגפת הקורונה, מעוררים תמיהה רבתי כיצד זה שפיקוח נפש, שדוחה את כל התורה אינו מנחה את התנהלות החרדים לדבר ה'. לשם כך נסקור את האידאולוגיה החרדית ביחס למדינה, ואת הקושי הפסיכולוגי שיש בציות לחוקי הבריאות והשלטון במקביל למצוות התורה. ונדון בתחושות: הגלותיות, הזרות, והמבוכה שמשליכות על הגישה החרדית למגפה המשתוללת.

האם הרצון לחיים סובייקטיבים אותנטיים, היה קיים תמיד בנפש האנושית? למה באמת כל כך קשה לשהות בבידוד? וכיצד מאחדים את העומק הנפשי והאישי עם העשייה השגרתית והכללית?

ספר הילדים המפורסם מעלה שאלות נוקבות על החיים והעולם, והמסרים שלו מקבילים ומהדהדים תובנות רבות מכתביו של רבי נחמן מברסלב והוגים יהודים נוספים: מה גורם לחלק מהאנשים להתחסן לקורונה, ולחלקם לחשוש מהחיסון? האם היופי הוא חלק אינטגרלי מהחוויה השכלית הרציונלית? האם הבחירה החופשית מוגבלת? וכיצד נדע מה מגדיר אותנו, ומה חשוב בחיינו?

כיצד מתמודדת היהדות עם שאלת מהותה של מדינת ישראל החילונית? האם זוהי "אתחלתא דגאולה", מעשה שטן, או סתם עובדה חסרת חשיבות? הדעות המגוונות והשונות של הוגים יהודיים אודות מדינת ישראל, מפגישות אותנו עם היסטוריה אמריקאית, אדריכלות ים-תיכונית, פסיכואנליזה, ופנומנולוגיה.

מה מפתה בקעקוע המוחצן והנצחי, ומה פסול בכך? הסברו המקורי של רבי נתן מברסלב מפגיש אותנו עם הגישה הפוסט מודרנית, והפרדוקס בין "אמת" ל"אמונה", וההבנה כי לעיתים העוצמה השקטה שאינה זקוקה להחצנה, היא היא הדרך לאמת הפנימית והיציבה

רבי ישראל מסלנט והחזון איש, לקחו חלק בעיסוק המערבי בתת מודע ובכוח הדמיון, ורתמו אותו לתנועת המוסר, ולימוד התורה. מה נחשב לדמיון חיובי בחיי הדת? מהו הבטחון האמיתי? ומהו המתאם בין תכונות האופי, לבין ההישגים הקוגנטיביים שלנו? (התמונה מתוך ויקיפדיה)

עיון בכתיבתו ההגותית של החזון איש, מפגיש אותנו עם סוגיות פסיכולוגיות בחיי האדם המאמין: מהם התנאים הפסיכולוגיים הנדרשים לחווית האמונה? לאן אפשר לטוס בעידן הקורונה? מהי הדינמיקה הנפשית של האדם המאמין? ומה מתחולל במוחו של הנביא? (התמונה מתוך ויקיפדיה)

הגותם של המיסטיקנים הסופיים: ג'לאל א-דין רומי, ועבד אל קאדר אל-ג'ילאני, מפגישים אותנו עם שאלות יסוד בחייו הפנימיים של האדם המאמין: מיהו "האני האמתי"? מהם הטקסטים הדתיים הקדושים יותר? וכיצד העולם והזולת משקפים את המתחולל בנפשנו פנימה? בפרק זה נעיין בשאלות אלו כמו גם בשאלות נוספות, מתוך המקורות היהודיים בחסידות ובספרות המוסר, ונתור אחר מכנה משותף בין דתי, המתגלה ומבצבץ מתוך דברי ההוגים.

רבי אברהם בן הרמב"ם בדרכו הפרשנית הייחודית, ובתקנות שתיקן בנוגע לסדרי התפילה, מהווה דוגמא למי שהעז ללמוד תכנים והנהגות דתיות, מבני דת אחרת, מתוך הכרה בהשפעתן המבורכת בדרכי העבודה הרוחנית, וזאת יחד עם שלילתן של הנהגות ואמונות אותן הוא סירב ללמוד מן הנזירים הסופים. בכך הוא מאפשר להכיר בפן הפסיכולוגי של הדת הנותן מקום לעקרונות הנפשיים של האדם המאמין שהינם משותפים לבני דתות שונות.

רבי אברהם בן הרמב"ם שהגותו והנהגותיו נלקחו מהנזירים המוסלמים-הסופים, מציג מקרה מבחן בפסיכולוגיה של הדת, ממנו ניתן ללמוד על חסידות בכלל, ועל השפעות בין דתיות בפרט.
האמנם יתכן להיות יהודי מאמין, ובה בעת ללמוד עקרונות רוחניים ומיסטיים מבני דתות אחרות

סטואים ויהודים משוחחים על ניצול הזמן, ועל חיי נצח
האם יש בכלל "חיים ארוכים"? כמה מילים אפשר לומר בדקה? ומה אפשר ללמוד מחווית הזמן שיש לנו בזמן החלומות, על חיינו בעולם הזה

סטואים ויהודים משוחחים על מהות הנפש, שאיפה לחיי נצח, וניצול הזמן: האם המוות בהכרח רע? ומיהו ה"אני" שימשיך להתקיים לאחר פרידת הנפש מהעולם ומהגוף?

מהם גבולות השפה? מה שגוי במונח הישראלי "ארוחת ששי"? וכיצד האמונה מאפשרת תפיסת זמן המתעלמת מזרימת הזמן הלינארית?
רבי נחמן מברסלב, ול. ויטגנשטיין משוחחים על משמעות האמונה בחיי האדם, ועל גבולות השפה והעולם

מי מפחד מהענקים? האם ישנה הסכמה כיום מהי מהותה של מדינת ישראל? ומה הקשר בין הרבי מקוצק לבין הפנומנולוגיה של א. הוסרל?

מה משותף לרבי נחמן מברסלב וניטשה? האם ישנה התעלמות של הפסיכולוגיה האקדמית והמדעית, מההגות הדתית ומחייו של האדם המאמין? והאם אמנם אנשים דתיים חוששים פחות מהקורונה?

מדוע חלקנו מאמינים לקונספירציות, וחלקנו מזלזלים בהן?
ומתי נוכל לומר על עצמנו שיש בלבנו אמונה?
- אמונה ופרגמטיזם בכתביהם של החזון איש, ויליאם ג'יימס, ולודוויג ויטגנשטיין.

האם הדת תלויה בפסיכולוגיה? באלו תחומים פוגשת הדת בהכרח, את העקרונות הפסיכולוגיים השונים? מבוא קצר בו נדון בקצרה בשאלות כמו: מעמד האשה, החזון איש וסוגיית קו התאריך, תנועת המוסר וניטשה, בטחון עצמי וסגנון אישי בחיי הדת.