אחת על אחת

אף פעם לא השתתפתי בהפגנות. חשבתי שזה לא משנה שום דבר. 

עם תחילת חקיקת חוקי המהפכה המשפטית, התחלתי ללכת למחאות ולהיות פעילה בתנועת ההתנגדות להפיכה. 

כמוני עוד רבים שנזרקו לתוך הפעילות הפוליטית בפעם הראשונה, כי עכשיו משהו מרגיש אחרת. אבל אני עדיין לא יודעת - האם זה בכלל משנה?

פניתי לפרופ' תמר הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ומהאוניברסיטה הפתוחה, שחוקרת מחאות ומהפכות, וביקשתי ממנה להבין אילו מחאות מצליחות? אילו נכשלות? מה מיוחד במחאה הזו? והאם היא יכולה לייצר שינוי? 

לכל אחת יש את הסיפור שלה. היא מחליטה על חלקים ממנו, וחלקים ממנו נכתבו לה מראש.

לכל קבוצה יש את הסיפור שלה. לפעמים אלו סיפורים קצרים, לפעמים ארוכים, לפעמים לא ממש יודעים איפה הסיפור ומתחיל והאם הוא אי פעם יסתיים. 

הסיפור הישראלי ברור לכולנו. אנחנו משננות חלקים גדולים ממנו, יודעים לשלוף בכל אירוע את הפרק המתאים. 

פרק מיוחד לכל יום זכרון, פרק לכל חג, פרק לכל מועד, פסוקים שכתובים על שלטים במחאות, מילים שמצוטטות בשירי אהבה. 

עד כמה הסיפור הישראלי הוא שלך, ועד כמה את שלו?

יולי נובק, מנכ"לית שוברים שתיקה לשעבר שכתבה את הספר "מי את בכלל", גדלה בתוך הסיפור הישראלי. קראו לה בוגדת כשהיא שאלה עליו שאלות. היום היא כבר מתחילה לכתוב סיפור חדש.

מהו הסיפור הישראלי? לאילו נקודות אנחנו עיוורות בו? ומה אפשר לעשות כשאת מגלה את זה?

האזינו >>>

הקהילה הגאה השיגה לא מעט נצחונות בשנים האחרונות, בארץ ובעולם. כתנועת נגד, כוחות שמרנים מתמקמים בראשי המדינות ומנסים להשיב את הגלגל לאחור, למצב "הטבעי", ל"משפחה הטבעית" - אמא, אבא, ילדים.

נדמה שאף אחד לא לוקח רגע לשאול, האם הדבר שאנחנו קוראות לו "טבעי" או "ביולוגי", האם הוא באמת-באמת טבעי?

היום נדבר לא על מיניות הטרונורמטיבית מול מיניות קווירית, אלא נרד שלב אחד עמוק יותר, לשאלה שגם היום, אנשים חוששים לשאול - האם מיניות, בכלל, היא דבר הכרחי?

לא נשאל מה טבעי ומה לא טבעי, אלא נבין מה הוביל אותנו לחשוב שאלו מושגים קשיחים וברורים. דרך חקירת הזהות הא-מינית נבין איך יכולה להיות "מיניות כפויה" גם כשלא פועלים עלינו באלימות גלויה, ונחדור עמוק לתוך התודעה המינית שלנו, כדי להבין טוב יותר איזה מיניות אני באמת רוצה, או לא רוצה.

תצטרף אלי גאיה שטיינברג, אקטיביסטית א-מינית למעלה מעשור, ותלמד אותי את כל מה שלא ידעתי שלא ידעתי על הרעיונות שמעצבים את התודעה המינית שלי.

למה אני לא יודעת מה מענג אותי?

למה תעשיית הפורנו הופכת את הסקס שלנו לפחות מענג?

למה חשוב לאונן?

איך אפשר לחנך למיניות בלי לפגוע בערכים של הקהילות השונות?

למה חינוך מיני להט"בי חשוב במיוחד?

איך להתמודד את הפערים בחשק המיני במערכות יחסים?

ולמה אין ויאגרה לנשים?

פרק שני בסדרת מיניות וחירות עם המטפלת המינית המוסמכת לי ראובני.

אני מפחדת. אני לא יודעת ממש ממה, אבל אני מפחדת. אני מפחדת כי כולם סביבי נראים מפוחדים, זורקים מושגים חדשים לאוויר כמו "פסקת ההתגברות" ו"חוקים פרסונליים", בצירוף צקצוק ואמירת "בושה". אני מפחדת ממה שאני קוראת ושומעת, ומפחדת יותר ממה שאני לא שומעת.
פניתי לד"ר אורית קמיר, שתעשה לי סדר. מדוע תוצאות הבחירות האחרונות שונות ומפחידות יותר מאי פעם? היכן עומדת מדינת ישראל בתוך מגמת הלאומנות הכלל-עולמית? למה לצפות? והכי חשוב - מה אנחנו יכולות לעשות עם זה?
פרק מבוהל-אופטימי, פרק דחוף, פרק שאתן חייבות להשתתף בו ולשתף אותו.
האזנה נעימה!

"תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב. הקיץ הזה את הולכת לים עם בגד ים".
ככה, פשוט, ישיר, מיה דגן מגדלת דור של ילדות פמיניסטיות.
אבל היא לא לא התכוונה להיות אקטיביסטית.
כשהיא פתחה טיקטוק והתחילה לעשות שטויות, הגיבו על הגוף שלה והיא התייחסה לתגובות האלה.
כשהיא התחילה לצבור פופולאריות כבר אי אפשר היה להתעלם מהפיל שבחדר - מיה דגן, השתוטניקית, נהייתה לאקטיביסטית, בין אם היא רוצה בכך ובין אם לא.
בטיקטוק שלה נחים זה לצד זה רעיונות פמיניסטיים רדיקליים וביקורות על סרטוני סידור ונקיון. למי מכם שבטיקטוק, בטח השילוב הזה לא נראה מוזר.
הטיקטוק מאפשר בליל של מורכבויות, שבהן מיה דגן יודעת לשלוט ולהפוך אותן לחומר קורע, חד, מרגש, מעצים ומלמד.
את מיה ביקשתי לשאול על איך לעזאזל היא מצליחה להפוך את הפמיניזם לכל כך נגיש ואפקטיבי, והתשובה שלה תיקנה לי את השאלה. אי אפשר לעשות "הסברה", אפשר לדבר על מה שמפריע לך, על הרגשות שלך, להתחבר ללב שלך וככה להתחבר ללב של מי שרואה אותך.

כשיארא שהין גראבלה הייתה ממש קטנה, השכן של משפחתה ביפו היה ערבי. מתישהו הוא עזב, ובמקומו נכנסה שרון, ויארא שיחקה עם הבת שלה בגינה.

בכיתה ח', בטיול עם בית הספר לירושלים, היא הרגישה מתח באוויר. היא לא ידעה בדיוק מה מתרחש, אבל היא הלכה וחקרה, והתחילה ללמוד את הלאום שלה, את הפלסטיניות. מאז היא לוקחת חלק בפעילויות אקטיביסטיות פלסטיניות ופמינסטיות ביפו ובמקומות נוספים בארץ, והיא הראשונה שאשוחח איתה על הנושא הכה נפיץ, וככזה גם כל כך חשוב - פמיניזם פלסטיני.

נדבר על ג'נטריפיקציה, על פמיניזם בהתנחלויות, על אלימות בחברה הערבית, על רגישות תרבותית, על הקושי והשמחה שבאקטיביזם, על איראן, ועל עוד ועוד נושאים חשובים, מרתיעים אך מרתקים.

"פעם ראשונה בהיסטוריה של העם היהודי שההלכה נכפית" טוענת מלכה פיוטרקובסקי.

חצי מאזרחי מדינת ישראל התעוררו בעצב ברביעי בבוקר - גוש הימין ניצח ובגדול, עם ייצוג משמעותי לחרדים ולציונים הדתיים. מיד התחילו לרוץ ברשתות בדיחות על ירידה מהארץ ועל סיפורה של שפחה. כולן חוששות ממדינת הלכה. וגם אני. אז הרמתי טלפון למלכה ושאלתי שאלה פשוטה - "האם זה מה שההלכה רוצה?"

התשובה של מלכה, אשת ההלכה האורתודוכסית, פשוטה: לא ולא! את ההלכה אסור לכפות, ויש לפרש אותה כך שכל אחד שרוצה לשמור את התורה - יוכל. כן, גם אם הוא הומו.

בפרק הקרוב נציע גישה שונה להלכה, כזו שתראה לנו כיצד ניתן גם לשמור על זכויות הנשים וקהילת הלהט"ב לצד חיים הלכתיים, ולא בניגוד אליהם.

באיזה גיל התחלת להסיר שיער? ומאז שהתחלת, האם אי פעם הפסקת?
מדוע כולנו, כל אחת ואחת מאיתנו, מסירה שיער? ומדוע כל כך קשה לנו להפסיק?
למה שיער גוף נראה לנו לא יפה ולא טבעי?
מי מרוויח מהאובססיה להסרת השיער?
רתם אווה ליליאור, הראשונה שחקרה את תופעת הסרת השיער בישראל, תצטרף אלי היום לשיחה על הקשר בין פדופיליה, קפיטליזם, שתיקה ושעווה.
האזינו! ואם אהבתן שלחו לחברה שתוכל ליהנות מהפרק, וספרו לי מה חשבתן!

להיות אישה זו מחלה?

כשנשים בהריון בשנות השישים נטלו תרופה נגד בחילות התגלו נזקים בעובר. אז כדי להגן עליהן, ועל העוברים, אסרו לכלול נשים במחקר רפואי. רק בשנת 1997 הוסרה הנחיה זו. 

עד לפני כמה שנים, התרופה הנפוצה בעולם הייתה הגלולה, תרופה שמונעת מנשים את מה שרבים תופסים כתפקיד הטבעי והמהותי שלהן - להיכנס להריון. 

מה הקשר בין הרפואה והנשיות? האם רפואה מגדרית מצליחה לגשר על הפערים שנוצרו כשנשים לא נכללו במחקר? עד כמה לאישה יש זכות על גופה, ועד כמה זכות זו חיובית?

פרופ' יעל השילוני דולב, מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בן גוריון, תציע דרך חדשה לראות את האישה, המגדר והרפואה. 

האזינו, ואם אהבתן אשמח שתשתפו את הפרק עם מי שיתעניינו בפודקאסט!

בספטמבר המורות והמורים איימו בשביתה, וזה קורה כמעט בכל שנה.
אז מדוע עובדות ההוראה, אלו שאחראיות בצורה ישירה על עתיד ילדינו, צריכות להיאבק על שכרן?
המתמחות והמתמחים ברפואה, גם הן, מתפטרות בהמוניהן במחאה על התנאים הקשים.
כמוהן, גם צוותי העבודה הסוציאלית, האחיות, עובדות מעונות היום, ובכלל - נדמה שכל עובדי ועובדות מקצועות הבריאות, החינוך והרווחה במלחמת קיום כלכלי כבר שנים רבות.
מדוע המקצועות האלו סובלים מחוסר הכרה שמתבטא בשכר נמוך ובתנאי העסקה קשים?
מדוע המיומנות שנדרשת למקצועות אלו נחשבת לפחותה ביחס למקצועות הטכנולוגיים, או כלל לא קיימת?
התשובה שאנחנו נציע, כמו תמיד, טמונה בהיסטוריה הנשית של המקצועות האלו.
בפרק הקרוב פרופ' אורלי בנימין תפרק את המנגנונים שהביאו לחוסר ההכרה במקצועות הנשיים, ותציע "כלכלת טיפול מיטיבה" כפתרון לכך.
האזינו >>

מה זה מלחמה?

לפי התמונות בגוגל - טנקים, רובים, הריסות, חיילים. אבל מלחמה היא גם הרבה יותר מזה, וההשלכות שלה נמשכות הרבה אחרי שהחיילים חזרו הביתה.

עם עו"ד נטע לוי מעמותת איתך-מעכי שוחחתי בפרק הקודם על החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם שמצהירה על מחויבותן של המדינות החברות באו"ם לשילוב והגנה על נשים, לייצוג נרחב ולהטמעת חשיבה מגדרית במוקדי קבלת ההחלטות בענייני שלום וביטחון. דיברנו על תקדימים היסטוריים שמדגימים את הפער בין הפגיעה שחוות נשים באיזורי סכסוך לבין אי-ייצוגן במוקדי קבלת ההחלטות, על ארגוני נשים שקידמו הסכמי שלום שנראו בלתי-אפשריים, ועל העקרון הראשון של ההחלטה - ייצוג.

היום נשוחח על שני העקרונות הנוספים של ההחלטה - על ההגנה על נשים ועל הטמעת החשיבה המגדרית. נשאל מהן השפעות המלחמה בפרט על נשים, על הנזקים ארוכי הטווח במישור האזרחי ונאתגר את תפיסת "הביטחוניסטיות" הצבאית. נדבר על החזקת נשק פרטי ועל השפעתה על המרחב הביתי ונציג את הפרספקטיבה האזרחית לביטחון, שמדגישה את השגת הפתרונות ברי-הקיימא וארוכי הטווח שמציעה החשיבה המגדרית.

כיצד קואליציה יהודית-ערבית מתיישבת עם זכויות נשים וזכויות הקהילה הגאה?

עד כמה הגילנות נוכחת בפוליטיקה הישראלית והאם היא מכוונת בפרט לנשים?

איך האתוס הצבאי הישראלי משפיע על הפוליטיקה הישראלית?

למה סחר בנשים הוא אתגר לוועדת חוץ וביטחון?

האם חוק הפללת צרכני זנות פוגע בנשים?

ומדוע הפמיניזם יכול לאחות את הקרעים בעולם הפוליטי?

זהבה גלאון, קווין Z, מתארחת בפודקאסט הפמיניסטי "אחת על אחת", מגישה לי אבטיח צונן ותאנים מבית ג'ן, ותענה על כל השאלות האלו ועוד!

האזינו >>

מכירות את זה שיש מלחמה?

מכירות את זה שנחתם הסכם שלום?

מי מנהל את הסכסוך? מי יושב לצד שולחן המשא ומתן, מי דופק על השולחן וסוגר (או לא סוגר) פתרון?

בשנות התשעים היו שני סכסוכי דמים שגבו מחיר עצום - נחשפו מעשי זוועה בנשים במלחמות האזרחים ביוגוסלביה וברואנדה, אלו הדגימו בעיני הציבור את הפער העצום בין הפגיעה של נשים באיזורי סכסוך, לבין חוסר ייצוג מוחלט שלהן סביב שולחן מקבלי ההחלטות. בתחילת המילניום מועצת הביטחון של האו"ם קיבלה את החלטה 1325 שמטרתה ייצוג נשים מכלל האוכלוסיה במוקדי קבלת ההחלטות בנושאי ביטחון, הגנה על נשים והטמעת חשיבה מגדרית סביב שולחן מקבלי ההחלטות באיזורי סכסוך.

בשני הפרקים הקרובים עו"ד נטע לוי מעמותת איתך-מעכי תצטרף אלי לסיור בין שלושת העוגנים של החלטה 1325. בפרק הזה נשוחח על התקדימים ההיסטוריים שהובילו לקבלת החלטה 1325 - ובפרט על הנשים שזירזו את הפסקת הסכסוך בצפון אירלנד. נשוחח על העוגן הראשון של ההחלטה - הייצוג. וכמובן, נבין את השפעות החלטה 1325 כאן בארץ, על וועדת הביטחון בקורונה על טהרת הגברים, ועל וועדת טירקל לבדיקת אירועי המשט לעזה שבג"ץ עצר לאחר שלא שולבו בה נשים.

מוזמנות ומוזמנים להאזין, ולהצטרף גם בשלישי לחלק השני!

"פמיניסטיות, מתברר, אינן חסינות בפני קסמו של הכוח כשהן טועמות ממנו, וגם הן, כגברים, מוצאות מסכת גדולה של תירוצים והסברים על מנת להצדיק הדרה של חסרות כח. וכך, במקום שפמיניסטיות יפרקו את ההגמון מנשקו וכוחו, הן מצטרפות אליו."

-מתוך המאמר "לפענח את הכוח, לברוא עולם חדש" מאת ד"ר ויקי שירן-

פרק שני על פמיניזם ויהדות עם פרופ' חנה קהת, מייסדת וראשת קולך לשעבר. 

נשוחח על הפעולות האקטיביסטיות של הפמיניסטיות הדתיות - על החינוך האורתודוקסי, על הקשר שבין התפתחות הפמיניזם הרדיקלי של שנות השבעים לפמיניזם הדתי, על הצדדים הפמיניסטיים של דבורה הנביאה, על ייסוד תנועת הפמיניזם הדתי "קולך" ועל האלטרנטיבות והתוספות הפמיניסטיות שהתנועה מציעה לטקסי חיים ביהדות, בפרט לתהליך הגירושין ועל השינויים בחברות הדתיות המגוונות. 

פרק שני על החוק למניעת הטרדה מינית, עם ד"ר אורית קמיר שיזמה את חקיקתו בשנת 1998.

פרק ראשון על החוק למניעת הטרדה מינית, עם ד"ר אורית קמיר שיזמה את חקיקתו בשנת 1998. 

האם אישה דתייה יכולה להיות פמיניסטית?

פרופ' חנה קהת, מייסדת וראשת הארגון הפמיניסטי-דתי "קולך", טוענת שבהחלט כן.

בפרק הראשון מתוך שניים על פמיניזם ויהדות נסקור את התפתחות הפמיניזם הדתי, נציג קריאות פמיניסטיות לטקסטים המקראיים, ננסה להבין את היחס האלוהי לנשים ולמולו את יחס הגברים הדתיים-אורתודוקסיים לנשים.

למתעניינות, מוזמנות לקרוא את הספר "פמיניזם ויהדות: מהתנגשות להתחדשות" מאת חנה קהת, בהוצאת האוניברסיטה המשודרת. 

שיחה עם ההיסטוריונית פרופ' ליאת קוזמא על סחר בנשים בין מלחמות העולם. 

*טריגר אלימות מינית*

האם אונס יכול להיחשב כרצח עם?

האם אונס יכול לשמש ככלי נשק?

בעקבות הלחימה באוקראינה, בפרק הקרוב אשוחח עם ד"ר שלי הופמן מהאוניברסיטה הפתוחה על הקשר שבין תקיפה מינית למלחמה, על יחס המשפט הבינלאומי לאונס בזמן מלחמה ועל התפתחויות בתפיסת המשפט את האלימות נגד נשים בזמן מלחמה. 

יום האישה שמח!

שיחה עם חוקרת הספרות ד"ר דנה אולמרט על הקשר שבין חגיגות יום האישה לבין ביקורת ספרות פמיניסטית של וירג'יניה וולף ושל המבקרים העבריים המוקדמים מנחם מנדל פייטלזון וחווה שפירא. 

בפרק הראשון אציג את הצהרת הכוונות לקראת הפודקאסט, ואשוחח עם ד"ר אורית קמיר בעקבות ספרה כבוד אדם וחוה : פמיניזם ישראלי, משפטי וחברתי