פוליקאסט - א-מונוגמיה, פוליאמוריה ודברים מעניינים נוספים

בפרק אנחנו מדברות על התנהגויות שייתכן ורומזות לנו שמדובר בקשר שאנחנו לא רוצות להיות בו. אנחנו מתרכזות על הכח וההשפעה שלנו בקשר. מה אנחנו יכולות לעשות, איך אנחנו יכולות ויכולים לזהות שמשהו לא מתאים לנו, על היכולת לעשות תיאום ציפיות עם עצמי על מה חשבו לי בקשרים, עלה חשיבות של תיאום ציפיות עם פרטנרים ועל התנהגויות אולי לא נרצה בקשר. למשל: האמירה: "זה שלך", מעוניינים לזרום ולא לדבר, אין מקום להבעת רגשות, עלבון מעצם זה שמביעים את הרגש, חושבים שכל רגש שיש לי משמעותו שהאדם השני עשה משהו לא בסדר ועוד. שיחה חשובה חשובה ומעניינת ביותר.

בפרק מיקה ואני מדברות על אי-זוגיות.

- להחליט מה יש בכל מערכת יחסים ומה החשיבות שלה,

- להביא חברות הביתה לחגים,

- הציפיות שיש בזוגיות והאם אפשר לחשוב על זה אחרת

- משחקיות והתנסות

מיקה גבריאלי, לסביסית בת 40 מבאר שבע, אשת חינוך ופעילה חברתית, א-מונוגמית כבר למעלה מעשור

ליצירת קשר ודברים שאני (נועה) עושה:

בפרק אני מארחת שוב את דר תולי פלינט ואנחנו מדברים על הפערים בזוגיות והרצון לפתוח.

אנחנו נוגעים בנושאים רבים שסובבים סביב פער במיניות, תגליות על עצמינו בתוך הזוגיות, סוגים שונים של פתיחה, איך מתנהל הטיפול והשיחה על פערים במיניות והרצון לפתוח, ההשפעה של סטיגמות ו"צריך" חברתי ועוד.

שיחה עדינה על רגע מאוד רגיש בחייו של זוג.

לינקים:

פאנל עם מיכל צוקר

על מה דיברנו

בפרק אנחנו מדברות על המחקרים השונים שלה, על התנועה של ביחד ולבד בתוך החברה, על מה זו אהבה, התמודדות עם תגובות של החברה ועוד.

בפרק הקודם אורנה ואני דיברנו על חרטה. הפרק מצויין ומומלץ מאוד וגם הרגשתי שיש כאן עוד אלמנטים לחקור שלא נגעתי בהם, ביניהם העובדה שאורנה חוקרת נושאים שלעשה הינם חייה שלה. נשים כמוהה שבחרו לא להיות אימהות, נשים שהינן אימהות ומבינות שלא טוב להן בתפקיד הזה (מעין "מה אם"), ונשים מבוגרות שחיו כל חייהן ללא ילדים (הווה והעתיד שלה [ושלי]). עניין אותי לדבר על המפגש המתמשך הזה עם חומרים שמאלצים ומאפשרים לחקור גם פנימה.

אני מזדהה עם זה מאוד כמי שמתעסקת בא-מונוגמיה ודימוי גוף דברים שרלוונטים גם אליי ולחיי.

הערכים שלנו הם מצפן שבאמצעותו אנחנו מכוונות לאן אנחנו רוצות ללכת ולאורו אנחנו שואלות האם טוב לנו איפה שאנחנו נמצאות. כשיודעות מה הערכים שלנו קל יותר לשאול שאלות מכוונות כדי להבין מה טוב ולא טוב בסיטואציה ואיך אנחנו רוצות לשנות.

על מה אני מדברת בפרק  מה זה ערך

למה הוא חשוב ובמה הוא עוזר לנו

איך מזהות את הערכים שלנו תרגילים לזיהוי ערכים

סידור הערכים ואיך זה עוזר בתחושת תקיעות

ועוד

בפרק היום אני מארחת את דר' תולי פלינט בשיחה על טראומה ורוחניות

אנחנו מדברים בפרק על מה עשה בצבא, התמכרות, איך הפכתי לאתאיסטית ומה זו רוחניות עבורי,  השפעה של טראומה על מערכות יחסים ומיניות, רוחניות היא בדברים הגדולים והקטנים, ההתמודדות של בןת הזוג של מי שיש לו טראומה ועוד ועוד. שיחה מרתקת וחשובה ביותר.

יש לשים לב שבעוד שהתוכן אינו גרפי ולא מתאר פגיעה וטראומה הוא כן מתעסק בנושא ויכול להיות רגיש לחלק מהאנשים. אני מזכירה שבכל רגע ניתן להפסיק את הפרק ולחזור אליו אחר כך או להחליט שהספיק לכםן, וזה גם ממש בסדר.

כמה מהרפרנסים שאנחנו מתייחסים אליהם:

בפרק המרתק הזה דר' אורנה דונת ואני מדברות על חרטה.

בין השאר אני שואלת:

מה זו חרטה?

מה זה לא חרטה?

איך משתמשים בחברה שלנו באיום בחרטה?

איך להתמודד עם הפחד שאני אתחרט?

מה אפשר לעשות אם אני אכן מתחרטת על משהו? ועוד ועוד.

אנחנו משתמשות בדוגמאות של נשים המתחרטות שהפכו לאימהות, וקצת מדברות גם מתוך הפוליאמוריה.

ד"ר אורנה דונת היא סוציולוגית, חוקרת ומרצה בתחומים של אי-אימהוּת, אימהוּת, זמן ורגשות מנקודת מבט סוציולוגית ופמיניסטית. מחברת הספרים ממני והלאה: הבחירה בחיים בלי ילדים בישראל, ובכייה לדורות: חרטה על אימהוּת. במקביל לעשייתה וכתיבתה האקדמית אורנה מנחה קבוצות של נשים שמתלבטות האם להיות אימהוֹת, והיא פעילה משנת 2004 במרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית באזור השרון.

אתגר "אומרת כן לעצמי" - מתחילות בספטמבר

- התכנים נגישים לכן עד סוף אוקטובר

איזה פרק חשוב.

מה קורה בפרק?

בפרק רתם מספרת לנו על מגוון נושאים שקשורים ללהיות טרנס.ית בעולם:

מה זו אישה?

איך מטפלים היום בטרנסיםות ומה הביסוס המחקרי לגישות טיפוליות אלו?

בעבר והיום. מה חוויות החיים של נוער טרנסי, איך נראה הטיפול בנוער מגוון מגדרי ומה הטיפול הזה עושה? מה קורה אם מתחרטים ומה זה דהטרנזישן?

האם דת וטרנסיות מתחברים ומה הקשר לאידיאולוגיה? חלק מרתק במיוחד (טוב, גם חלקים אחרים)

מה בני ברית יכולות ויכולים לעשות כדי לעזור? 

בפרק אני מארחת את ליפז נוי וביחד אנחנו מדברות על הדרגנוע של מערכות יחסים:

הדרגנוע של מערכות יחסים הוא הציפיה החברתית של איך אמורה להיראות מערכת יחסים: דייטינג, להכיר להורים, לצאת כמה שנים, לעבור לגור ביחד, חתונה, ילדים, משכנתא, טיול

פעם בשנה, מונוגמיה.

בפרק אנחנו שואלות

למה הוא נקרא דרגנוע? למה הוא כל כך נפוץ? איפה הוא כבר קצת נשבר? במי הוא פוגע ואיך? האם צורת החיים הזו רעה בפני עצמה? ועוד

האזנה נעימה

ליפז נוי

מנחה למיניות אלטרנטיבית: מלווה א.נשים בתהליכי העצמה מינית. מנחת קבוצות ומקבלת למפגשים פרטניים. עובדת סוציאלית ללהטב"ק. בוגרת לימודי טיפול ושיקום מיני באונ' ת"א. דיג'יי במרחבים מאפשרים. מייצרת מרחבים לנשים שמעוניינות לחקור מגע ואינטימיות עם נשים אחרות. יוצרת סדנאות לזוגות ונשים הסקרנים לחוות את חווית השלישייה. יוצרת מרחבים לחקירת קינק וBDSM. חוקרת טנטרה ומיניות מודעת. אוהבת לקחת א.נשים להרפתקאות בטוחות.

היום אני מארחת את דר טל פלג שגיא

בפרק אנחנו מדברו על ההבדל בין הגדרות שונות כמו דיסתימיה, דיכאון מאז'ורי, דיכאון מתפקד,

איזון בין הכלה לבין לעודד לחזור לחיים ולהתמודד, לבדוק, להיכשל

להבדיל בין קולות פנימיים וחיצוניים ולקחת אחריות על הבחירות שלי

איך זזים מרומינציה וחשיבת יתר

על הדוקטורט שכתבה על רופאות בדיכאון

הבדלים מגדריים באבחון דיסתימיה

איך סביבה וחברים יכולים לעזור

ומדי פעם, גם חיבור לא-מונוגמיה

פרק מעניין מאוד!

דר' טל פלג שגיא

פסיכולוגית קלינית ומטפלת מינית מדריכה. מדריכה במרכז רותם בירושלים ומרצה באוניברסיטת בן גוריון. מומחית לטיפול אינטגרטיבי ולטיפולים בשיטות הגל בשלישי.

לכבוד יום ההולדת שלי נתתי לעצמי מתנה. ערבה גרזון רז מראיינת אותי. מה עולה בי? מבוכה, רצון לנראות, פחד שזה לא יעניין אף אחד, אבל הנה אני עושה בכל זאת. צעד פגיע ואמיץ וקצת שובב, ובעיקר עבורי. מקווה שיעניין אתכםן ותהנו

על מה דיברנו?

על הפודקאסט

על איך נראה היום יום שלי

על להיות אקטיביסטית שמנה ואישה שמנה

על המקום של א-מונוגמיה בחיי

על לצאת לדייטים

על הסדנאות שלי

ועוד :)

האזנה נעימה :)

תודה לערבה גרזון רז על הראיון הנפלא ועל כל מה שהיא מביאה לעולם:

ערבה גרזון רז, מנהלת קהילות, מחברת חיבורים ומייעצת ומנחה סדנאות בתחום ניהול קהילות.

מנהלת בשותפות את קהילת משחקות באש ומנהלת הבלוג אישווה- אישה שווה.

יוצרת המופע גוף אהבה שעוסק בחיבור ואהבה לגוף.

בפרק אני מדברת על להיות הפרטנרים.ות של א.נשים מרצים.ות.

אני סוקרת מה מאפיין ריצוי,

מה המחירים והקושי של לעמוד מול אדם מרצה,

מדברת על מה אפשר לעשות כדי לעזור לאדם המרצה להביע רצונות וגבולות בתוך הקשר

ומה קורה כאשר אדם מרצה מתחיל לשים גבולות (שזה נפלא ונהדר) ולמה צריך לשים שם לב

בפרק אנחנו מדברות על המסע של ראדיקה ממונוגמיה לא בריאה, לאהבה מאפשרת למונוגמיה בריאה. בדרך אנחנו נודעות בנושאים רבים כמ אחריות אישית בתוך מערכות יחסים, תקשורת טובה, בחירה חופשית, והחשיבות של מי אני בתוך מערכות היחסים שלי. פרק מרתק ומומלץ מאוד!

על ראדיקה סופי שילה מנחה וותיקה בעולם הטנטרה והמיניות המודעת. לומדת ומלמדת מזה כעשור. בהכשרתי אני בעלת תואר בחינוך מיוחד, מנחה בשיטת מ.א.ר.ג לטנטרה תרפיה, השתלמויות והדרכות בנושאי: הסרת שיריון, עבודה סומטית, אומנויות הטנטרה, חינוך למיניות בריאה, עבודה עם רצפת אגן ועוד...ליוויתי בדרך כבר מאות נשים, גברים וזוגות בחזרה להקשבה אל הגוף, לאינטימיות, לחיבור, ולמיניות בריאה ומודעת, במפגשים אישיים בקליניקה, סדנאות, כנסים ופסטיבלים בארץ ובעולם.

בנוסף אני מורה מוסמכת לטנטרה יוגה ולטנטרה מסורתית, ובשעות הפנאי גם צלמת.

בפרק אני מדברת על כך שלפעמים בעקבות החקירה הפוליאמורית אנחנו מגיעות למסקנה שבעצם מתאימה לנו מונוגמיה. וזה ממש מותר ובסדר. אני מדברת על כך שעצם החקירה משנה אותנו, שהבשלות של הקהילה הפוליאמורית נמדדת בכך שעובדה זו לא מערערת אותנו, ועל כך שהערכים החשוב בעיני בהקשר הזה הוא גמישות, יכולת להשתנות וקשב וחיבור עצמי.

האזנה נעימה.

אתגר "אומרת כן לעצמי" - 

בפרק עומר ואני מדברות על לחזור להינות מהדרך ומה מונע מאיתנו להינות. אחנו מדברות על ההשוואה לאני אידיאלית, קולות ושיפוטים של אחרים, והקיפאון שנוצר כשאנחנו מצפות לעשות באופן מושלם. אנחנו מדברות על הבאת הקול שלנו לעולם בהרבה מהדוגמאות אולם הדברים תקפים גם למציאת זוגיות, לאיך לעשות פוליאמוריה ולמעשה לכל דבר בחיים. אנחנו מסיימות בדברים השונים שאפשר לעשות כדי להינות מהדרך - לתת מקום כל הרגשות שלנו, לקבוע זמנים של כיף, לבקש תמיכה ועוד.

אתגר "אומרת כן לעצמי" - 

רכושנות במערכות יחסים

בפרק נדבר על הגורמים לרכושנות במערכות יחסים, איך רכושנות נראית במערכות יחסים בכללי ובא-מונוגמיות ספציפית, נדבר על ההשפעות השליליות שלה, על מה מפתה בה, ואיך אפשר ללמוד להיותפחות רכושניות ורכושניים

לינקים

אמתי הרטוב - אדריכל, מעצב ומתכנן עירוני. בלימודיו אמתי שילב תאוריה קווירית ואדריכלות ושאל שאלות לגבי איך אפשר להקוויר ולגוון את הבניינים והדירות שלנו, והאם תמיד בנינו ככה את הבתים שלנו והמרחבים שלנו (התשובה לזה היא לא). כיום בין השאר הוא מנסה לשכנע ראשי ערים שונות לגוון בסוג הבניינים והדירות שנבנים בשטחן.

בשיחה אנחנו מדברות על האופן בו הדירות כפי שהן בנויות כיום משרתות סוג מאוד מסויים של משפחה (שני מבוגרים וילדיהם שגרים כולם אך ורק ביחידת דיור אחת). דבר זה לא נותן מענה לרווקים, גרושים, הורות משותפת, משפחות שרוצות לגור קרוב לסבים ולסבתות, קומונות ועוד. 

אנחנו מדברים גם על המרחב הציבורי והפרטי, שהיום הוא מאוד מובחן ומובדל דבר שלא היה בעבר.

מדובר בשיחה מרתקת ועמוקה שמראה כיצד המרחב שיש סביבנו הגמישות והמגוון שבו מכתיבים כמה קל או קשה יהיה לנו לצאת אל מחות לנורמה. 

אתגר "אומרת כן לעצמי" - 

בפרק גאיה ואני מדברות על התזה של גאיה בה היא חקרה את הקשר שהחברה מייצרת בין מיניות רומנטיקה וזוגיות כפי שהוא עולה בקהילה הא-מינית והפירוק שאפשר לעשות לחיבורים אלו. 

 גאיה שטיינברג היא אקטיביסטית א-מינית, עם ניסיון של מעל לעשור בהרצאות והכשרות על א-מיניות. בוגרת תואר שני בסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית, במסגרתו ערכה מחקר על א-מיניות ומערכות יחסים תחת הנחייתה של פרופ' אווה אילוז.  

לינקים רלוונטיים: 

האתר המרכזי לא-מיניות באנגלית

בפרק אני מדברת על הקשיים שיכולים לעלות בלהיות משנית (בדגש על מישנית ללא ראשי.ת).

אני שמה דגש על כך שמערכת היחסים היא בין האנשים שבקשר ולא מול הפרטר.ית בבית, שחשוב לשמור על עצמאות ולזכור שאנחנו ראשיות בסיפור חיינו ועוד.

אתגר "אומרת כן לעצמי" - 

בפרק הזה צליל ואני מדברות על כלי תוך תקשורת מקרבת שנקרא התמרת שיפוטים לצרכים. באמצעות שלושה צעדים פשוטים ניתן לחזור מהשיפוט שיש לי על אחרים, אל מה למעשה אני צריכה.

אנחנו מתחילות בלדבר בהרחבה על שיפוטים מה הם מביאים לחיינו, מדגישות שלא באנו לבטל אותם ושלמעשה שיפוטים מלווים אותנו כל החיים, אנחנו ממשיכות בלדבר על צרכים, ובערך מדקה 24 נותנות את הכלי של התמרת שיפוטים לצרכים.

1. זיהוי השיפוט שלי

2. מה הייתי רוצה שהאדם השני יעשה במקום

3. אם הוא יעשה את הדבר שאני רוצה איך אני ארגיש ואחשוב

אתגר "אומרת כן לעצמי" - 

בפרק הזה אני מדברת על פערי זהות והאופן בו כשיש בנו פערי זהות, אנחנו פחות שבעי רצון ממערכות היחסים שלנו.

אני מקשרת את זה "לאמור" ולתפיסה שלנו שאנחנו אמורות להיות פוליאמוריות בדרך ספציפית ומה קורה כשיש פער בין הרצוי שלנו למצוי - מה שאנחנו מרגישות בפועל.

אתגר "אומרת כן לעצמי" - 

בפרק הזה של פוליקאסט אני מתמודדת עם השאלה שלפעמים שואלים אותנו כהוכחה לכך שפוליאמוריה לא עובדת - למי תתני כליה?

אתגר "אומרת כן לעצמי" - 

בחלק הראשון אני מדברת על התפיסה שפוליאמוריה היא פינוק ואנשים שלא יודעי שובע ולוקחים על חשבון אחרים.

בחלק השני אני מדברת על התפיסה שפוליאמוריה היא בהכרח הסתפקות בפירורים ונובעת מחוסר ביטחון עצמי

אתגר "אומרת כן לעצמי" - 

האם פוליאמוריה זה מסובך? כן, לפעמים.

האם זה אומר שלא כדאי לעשות פוליאמוריה? לא. 

אתגר "אומרת כן לעצמי" - 

והפעם בפרק אני מנתחת את השיר הצריף הקטן ומראה שם קצרים בתקשורת, חוסר ההדיות, מסקנות על מימוש עצמי ונפרדות בקשר. 

בפרק הזה אני מדברת על אכילת סרטים: יעזבו אותי\נטישה, אני לא מספיק, אני לא אמצא עוד מישהו, שהכל יתפרק, יחליפו אותי, וסרטים אחרים.

על מתי סרטים עולים, איך מזהים אותם, מה אפשר לעשות בזמן מופעלות, וגם לפני ואחרי, אני מדברת על הקשר של אשמה ובושה למידה בסרטים, ונושאים נוספים

הקשבה נעימה ומועילה :)

אתגר "אומרת כן לעצמי" - 

תענוג לארח את שרון קל אור ולדבר על פתרון קונפליקטים בא-מונוגמיה, זכות וטו, הצורך והיכולת לראות את כל הצדדים בא-מונוגמיה, כולנו ראשיים בסיפור חיינו ועוד ועוד.

קשה ממש לספר על מה הפרק הזה.

הזמנתי את צליל לדבר על סדנאות, ריטריטים, פסטיבלים - למה אנחנו הולכות לשם, ואל מה כדאי לשים לב. דיברנו גם על הדברים האלו, אבל גם הרחבנו ודיברנו הרבה על מה שלקחנו ולמדנו מהמרחבים האלו בנוסף על תקשורת מקרבת ומה היא נתנה לנו.

שיחה מעניינת על לא וגבולות, תשומת לב לדפוסים, התמודדות עם הקולות השונים שיש לנו, ריבים ועוד. 

אתגר "אומרת כן לעצמי" - 

בפרק אנחנו מדברות על החיים מחוץ לנורמה, היותם של החיים הקווירים פוליטים, על האם אנחנו רוצות לנסות להרחיב את הנורמה כך שתכלול גם אותנו או לפרק את המונח של נורמה, על כך שלעיתים אנחנו רוצות ונהנות להנכיח את השונות והקוויריות שלנו אבל גם שלעיתים ההנכחה נוצרת רק מעצם זה שאנחנו מדברות על החיים שלנו ומאחר והחיים שלנו לא נורמטיבים אחרים תופסים זאת כהנכחת יתר.

אתגר "אומרת כן לעצמי" - 

בפרק היום אני מדברת עם שי שפיצן על סימנים למערכת יחסים טובה.

חלק מהסימנים עליהם אנחנו מדברות הם: התכווננות ותיאום ציפיות, הודיה והערכה לפרטנר.ית, שמירה על פרטיות ורצון לתמוך בפרטנר.ית, ניהול קונפליקטים במטרה להגיע לפתרון ולראות איך ממשיכים הלאה בטוב, קבלה וחוסר שיפוטיות של צדדים שונים בפרטנר.ית - בלי תחושה שהם מיצגים אותי או שאני אמורה לייצג אותם, תקשורת ועוד

בן מיכאל ואני ישבנו לשיחה ארוכה על ארונות. אנחנו מדברות בעיקר על הארון הלהטבי ובדגש על הארון הביסקסואלי, אום מדברות לעיתים גם על ארונות אחרים, כמו הארון הא-מונוגמי, והסתרה או פחד לגלות מרכיבי זהות אחרים.

בפרק דיברנו על כך שהארון הינו תלוי קונטקסט, על הפחד לאבד קהילה ותחושת ביטחון ושייכות, לעומת הצורך והרצון להיות אותנטים ולהביא את עצמינו. דיברנו על כך שלצאת מהארון יכול להיות גם לא נוח  ומפחיד ושגם ייתכן שנעדיף זאת בכל זאת. סיפרנו על פעמים בהם להיות במרחבים שבהם כולם כמונו יצרו תחושה של הקלה ובית. ראינו שלפעמים צריך לצאת מהארון כמה וכמה פעמים, ודיברנו על איך כדאי לצאת מהארון בשיטת "מה פתא"ום" - פורום, תזמון, אווירה ומקום. מוזמנותים להקשיב לשיחה מעניינת ומגוונת.

איזה פרק מרתק זה היה.

רחלי מדברת על התהליך שלה של יציאה בשאלה, שמתרחש גם בנפרד וגם עם קשר להורות, פוליאמוריה והביסקסואליות שלה.

בדרך אנחנו מדברות על תחושת זרות ושייכות, מה היא רוצה להנחיל לילדים ועוד. 

איזה כיף שאתםן פה! ברוכות וברוכים הבאים.

את הפרק הראשון אני מקדישה להתחלות ומצטרפת אליי ליאור מאלי: תולעת ספרים מקצועית ואנרכיסטית חובבת.

 הייתה שיחה סופר מעניינת, על התחלות, קשיים, סימטריה, אנרכיה של מערכות יחסים ועוד.

אנחנו מתחילות וחוזרות אל הנושא של התחלות, וגם זולגות לנושאים אחרים.

אתגר "אומרת כן לעצמי" - 

טריילר חמוד לפוליקאסט - פודקאסט על א-מונוגמיה וחברות

מה יש בפרק:

-היי, אני נועה פז

- פודקאסט על א-מונוגמיה ונושאים משיקים

- יוצא פרק פעם בשבועיים

- הפרקים הקרובים יהיו על: התחלות, יציאה בשאלה-פוליאמוריה-ביסקסואליות, ארונות, אנרכיה של מערכות יחסים.