חיים בריא בעיר

שחר עבוד המתמודד פעם שניה עם סרטן המעי הגס פועל למען העלאת המודעות לגילוי מוקדם .

שחר פעיל בעמותת צו מניעה, ומספר בגילוי לב על ההתמודדות עם המחלה והטיפולים

ומבקש לצאת ולהיבדק על מנת לגלות מוקדם ולשמור על החיים.

האזנה נעימה

על התסמינים, דרכי המניעה והטיפול בסרטן צוואר הרחם עם ד"ר רגינה אגיזים, מומחית לרפואת נשים

מרכז רפואי 'מאיר' מקבוצת כללית

האזנה נעימה

פרק מיוחד עם ד"ר סיגלית פיש מומחית לפסיכולוגיה חיובית משירותי בריאות מכבי

נלמד עקרונות יישומיים לתרגול פסיכולוגיה חיובית, נבין לעומק את  ההשפעה של חשיבה חיובית על האושר שלנו

ונתרגל יחד בפרק חשיבה חיובית יומיומית

האזנה נעימה

תמלול הפרק:

שמחה שהצטרפתם אלינו לפודקאסט "חיים בריא בעיר" של עיריית כ"ס, לקידום אורח חיים בריא ולחוסן עירוני. היום נדבר על פסיכולוגיה חיובית ועל השפעתה על איכות החיים שלנו. אתנו סיגלית פיש, דוקטור לעבודה סוציאלית ומומחית בפסיכולוגיה חיובית ממכבי שירותי בריאות.

שרון: שלום סיגלית.

סיגלית: היי שרון. אני שמחה להתארח אצלך ולדבר על דברים שקרובים ללב שלי.

שרון: איזה כיף. האמת שחיכינו הרבה זמן לעשות את הפודקאסט הזה וממש אני סקרנית ללמוד ממך על פסיכולוגיה חיובית. בואי נתחיל קודם כל בכלל בהגדרה מהי פסיכולוגיה חיובית?

סיגלית: אוקיי, אז פסיכולוגיה חיובית כשמה כן היא, היא בעצם התחילה עם הפסיכולוגיה ההומנית של רוג'רס ומסלו. ובעשרים שנה האחרונות בעצם היא תפסה תאוצה ונכנסה ככה כזרם מאוד מרכזי בפסיכולוגיה על ידי פרופסור מרטין זליגמן שהוא פסיכולוג אמריקאי ובעצם הפסיכולוגיה החיובית שמה זרקור על מה שעובד, על מה שטוב, על מה שיש. על הכוחות של האדם, על היכולות שלו, ההצלחות שלו ובעצם מאמנת אותנו למקד את המחשבה ואת העשייה שלנו במה שעובד כדי להגביר רגשות חיוביים בחיי היומיום. בעצם הפסיכולוגיה עד כניסתה של הפסיכולוגיה החיובית, עסקה יותר בפתרון בעיות, בלנסות לטפל בקשיים, במחלות נפש, בבעיות של אנשים, בעיקר דיכאון וחרדה. בעצם הפסיכולוגיה החיובית מנסה לעשות תוכנית מניעה. מנסה להגביר את מה שיש לנו, את החוזקות שלנו כדי שנוכל להתמודד טוב יותר עם קשיי החיים. ופסיכולוגיה חיובית בעצם מציעה כלים, מציעה כלים להגברת רגשות חיוביים בחיי היומיום. כלים יישומיים, כלים שהם כלים אופרטיביים וכל אחד שרוצה ככה להיות חזק יותר ולהתאמן, יכול לעשות את זה בעזרת כלים מתחום הפסיכולוגיה החיובית.

שרון: אני אשמח לדעת אם יש עקרונות שככה אפשר מהם להבין יותר איך פסיכולוגיה חיובית עובדת.

סיגלית: אוקיי. אז בואי נדבר קודם כל באמת על העניין של רגשות חיוביים. יש לנו חוקרת בשם פרדריקסון שבעצם תבעה מונח שנקרא "יחס החיוביות". יחס החיוביות בעצם אומר שיש לנו איזשהו מינון נכון של רגשות חיוביים ורגשות שליליים בחיים שלנו שבעזרתו נגיע בעצם למצב אופטימלי של שגשוג, של צמיחה, של פיתוח בעצם יכולות אישיות והיא בעצם תבעה יחס של אחד לשלוש. זה אומר שבעצם כשאנחנו נמצאים במצב של יחס אחד לשלוש בין רגשות חיוביים לרגשות שליליים, אנחנו בעצם נמצאים במצב שהוא מצב אופטימלי לחיות את החיים שלנו. והעיקרון הזה של יחס חיוביות הוא אחד העקרונות שבעצם מנחה את הפסיכולוגיה החיובית ואנחנו עובדים בעצם כל הזמן על הגברה של הרגשות האלה. באופן טבעי כבני אדם יש לנו הטיית שליליות. יש לנו איזושהי...בטבע שלנו בעצם, לתת דגש וכוח גדול יותר לדברים שליליים שקורים לנו בחיים. הם בדרך כלל צובעים לנו את היום, צובעים לנו את החיים. ועל מנת לשים אור, זרקור על דברים טובים בחיים שלנו, צריך להתאמץ. זאת אומרת, דווקא לראות את הדברים החיוביים זה משהו שדורש מאיתנו איזשהו מאמץ ואיזושהי מכוונות, לעומת דברים שליליים שהרבה פעמים הם תופסים את הפוקוס שלנו, את המרחב שלנו בצורה הרבה יותר טבעית ולא דורשת מאיתנו הרבה מאמץ בשביל לראות אותם. אז העיקרון הראשון שאנחנו מדברים עליו בעצם זה הרחבה של רגשות חיוביים וצריך ללמוד איך לעשות את זה ובאמת יש הרבה כלים. מי שאוהב ככה מודלים, אז יש את מודל הפרמה של מרטין זליגמן שהוא בעצם נותן איזשהו מרחב של ראייה, אבל אני אוהבת יותר לקחת עקרונות שהם עקרונות פשוטים ולראות איך אפשר בעצם לתרגם אותם לחיי היומיום. אני מאמינה שבאופן כללי תאוריות ככה טובות ללמידה, להתפתחות קוגניטיבית ולאקדמיה, ודווקא התרגום לעולם היישומי ולעולם היומיום הוא מאפשר לנו חיבור טוב יותר לפסיכולוגיה החיובית.

https://view.genial.ly/61c0715ef311a40d9b72a315/interactive-image-interactive-image

האם ילדינו זקוקים להכנה לכיתה א' ובכלל הכנה לכל מעבר או אתגר בדרך?

מה כל הורה צריך לעשות לפני העלייה לכיתה א' של ילדיו?

ובכלל על הזכות לחינוך ועל הורות שמאפשרת לילדים.ות לגדול דרך האתגרים של החיים

הכל על ההכנה הרגשית של ילדנו לכיתה א' עם ד"ר אנאבלה שקד, פסיכותרפיסטית בגישה האדלריאנית, מנחת הורים בכירה ויוזמת פרויקט אתגר ההורות

האזנה נעימה ובהצלחה בכיתה א'!

לפרויקט ההורות:

www.parenthoodproject.co.il

 לספר "מה קרה כשקראמבל ירדה מהעץ ?

www.anabella.co.il/crambel 

מהי הפרעת קשב ? ומה הם התסמינים?

כמה אנשים בוגרים סובלים מההפרעה וכיצד מאבחנים?

מהם דרכי הטיפול בגיל המבוגר ?

והאם יש הבדלים בין גברים ונשים?

על הכל עונה בהרחבה ד"ר גבי וינשטיין- מומחה בנוירולוגיה ממכבי שרותי בריאות ומזכיר החברה להפרעת קשב בהסתדרות הרפואית

האזנה נעימה

*הפרק בשותפות מכבי שירותי בריאות

(חיים בריא בעיר, הפודקאסט של עיריית כ"ס לקידום בריאות ולחוסן עירוני בהגשת שרון ג'ורג'י)

שמחה שהצטרפתם אלינו לפודקאסט "חיים בריא בעיר" של עיריית כ"ס, לקידום אורח חיים בריא ולחוסן עירוני. היום נעסוק בהפרעת קשב אצל מבוגרים. איתנו ד"ר גבי ויינשטיין, מומחה בנוירולוגיה, ממכבי שירותי בריאות, מזכיר החברה להפרעת קשב בהסתדרות הרפואית.

שרון: שלום ד"ר.

גבי: היי, ערב טוב.

שרון: ערב נפלא. בוא נצלול יחד לעולם הקשב. מה היא בכלל הפרעת קשב?

גבי: אוקיי, אז הפרעת קשב בעצם מצב שבו קיימים תסמינים שאנחנו מחלקים לשתי קבוצות עיקריות, תסמינים של קשב ותסמינים של היפראקטיביות שנבחרו להיות הקריטריונים הנבחרים של ההפרעה ושל המצב הזה. שבעצם הוא מצב התפתחותי אבל מקודד גנטית כבר מגיל צעיר בעצם ומופיע כבר בגיל צעיר. אותם תסמינים שמוכרים לנו כהפרעת קשב מפריעים לאורח חיי הילד, המבוגר במצבים שונים. ההפרעה היא הפרעה כימית בעיקרה. אמרתי שזה מקודד גנטית והקידוד גורם לאיזושהי הפרעה כימית במוח שגורמת לאותם תסמינים שמביאים לאותם קשיים במהלך החיים.

ההפרעה נקראת הפרעה מכיוון שאצל רוב האנשים שמאובחנים כהפרעת קשב, התסמינים האלו הם תסמינים שמביאים למצוקה, מביאים לקושי תפקודי במהלך חייהם כילדים, מהלך חייהם כבוגרים. אבל יש אנשים שנמצאים ככה על הגבול של ההפרעה ואנחנו בעצם יודעים שהם סובלים מהתסמינים אבל לא ממש סובלים מההפרעה. אבל בסופו של דבר, כשאנחנו אומרים הפרעה אנחנו מתכוונים למצב של איזושהי מצוקה, איזשהו קושי שמקשה על החיים וגורם לאיזשהו מחסור בהתקדמות.

שרון: אז באמת מה ההבדל בין מי שמרגיש שהוא ככה קצת יותר היפר ויותר קשה לו להתרכז ולהקשיב לבין באמת החלק של ההפרעה? יש תסמינים שאנחנו יכולים להגיד זאת הפרעה וזה משהו שהוא גבולי או בכלל לא?

להמשך קריאה אנא היכנסו לקישור:

https://view.genial.ly/61c0715ef311a40d9b72a315/interactive-image-interactive-image

מה חשוב שנדע כהורים על תזונה בגיל ההתבגרות של ילדנו?

איך השפיעה הקורונה על הרגלי האכילה ואיך להתמודד עם "הרגלים לא רצויים"

שיחה עם דנה חוף, דיאטנית קלינית,  כללית, מחוז שרון- שומרון

האזנה נעימה

להמשך תמלל

https://app.genial.ly/editor/61c0715ef311a40d9b72a315

לרגל יום המעשים הטובים אנו הפעם מעניקים זרקור לטל גרבינר, תורם כליה אלטרואיסטי

טל מספר בפודקאסט על ההחלטה, התמיכה מהסביבה, התהליך הרגשי והפיזי ובעיקר על התחושות בעקבות הענקת חיים לאדם אחר

יש אנשים עם לב זהב , טל גרבינר הוא אחד מהם

האזנה נעימה

עד כמה הקורונה משפיעה על המצב הרגשי של המתבגרים והמתבגרות שלנו?

מה אנחנו ההורים ואנשי צוות יכולים לעשות על מנת לסייע להם להתמודד על התקופה?

מה הנורות האדומות שחשוב שנשים לב אליהן ומתי נכון לפנות להדרכה, ייעוץ וטיפול?

איך ניתן לחזק את החוסן שלהם בתקופה זו?

על כל השאלות עונה ריקי ברונז, פסיכולוגית בכירה, בשירות הפסיכולוגי החינוכי- התפתחותי, בעיריית כפר-סבא

פודקאסט חובה לכל הורה למתבגר ומתבגרת

האזנה נעימה!

שרון: שמחה שהצטרפתם אלינו לפודקאסט "חיים בריא בעיר" של עיריית כפר סבא לקידום אורח חיים בריא ולחוסן עירוני. היום אנחנו נדבר על אחד הנושאים הבוערים בתקופה – המגפה השקטה. המצב הרגשי של המתבגרים שלנו בתקופת הקורונה. איתנו ריקי ברונז, פסיכולוגית בכירה בשירות הפסיכולוגי החינוכי התפתחותי בעיריית כפר סבא. היי ריקי.

ריקי: היי שרון. מה נשמע?

שרון: מצוין ואני מאוד, מאוד שמחה שככה החלטנו לעצור הכל ולדבר יחד ולהביא למאזינות ולמאזינים שלנו גם את הכלים וגם את הידע על מה קורה למתבגרים בתקופה הזאת והלוואי שיהיה לזה ערך ככה להורים ששומעים והם יוכלו לעזור למתבגרים שבבית. אז ריקי, לפני שאנחנו צוללות לנושא החוסן הנפשי של המתבגרים, אני מאוד, מאוד אשמח שתספרי לנו על השירות הפסיכולוגי החינוכי בכ"ס.

ריקי: זה השירות הפסיכולוגי חינוכי התפתחותי בעיר. בעצם אנחנו קוראים לו שפ"ח. בקיצור שזה ראשי תיבות של שירות פסיכולוגי חינוכי. הוא מכיל בתוכו כ-60 פסיכולוגים שנותנים מענה לרוב מסגרות החינוך בעיר. לגנים ובתי ספר. אנחנו הפסיכולוגים עובדים תוך שיתוף פעולה הדוק עם אגף החינוך בעירייה, עם היועץ החינוכי, עם מפקחות של משרד החינוך וגורמים נוספים. וכולם יחד בעצם פועלים לרווחה נפשית טובה יותר של הצוותים והילדים במערכת החינוך. לכל פסיכולוג יש מסגרות שאותה הוא מלווה. אנחנו עובדים בעומס מאוד, מאוד גדול בימים אלה בגלל המצב הנפשי שכולנו מכירים של האוכלוסייה. והפסיכולוגים שלנו באמת עושים את הבלתי אפשרי ונותנים ליווי מסור ומאוד מקצועי. נמצאים במערכות בשטח, מלווים מנהלים, יועצות, גננות, מורים, סייעות. וככה בחשיבה משותפת מקיימים במידת הצורך מפגשים עם ההורים וככל שאנחנו יכולים, אז גם מטפלים בילדים. יש לנו בשפ"ח גם מרכזים מיוחדים. יש לנו מרכז אבחון, יש לנו שפ"ם שזה שירות פסיכולוגי משלים לטיפולים עם תשלום מסובסד ויש גם שני מרכזים לטיפולים באירועי חירום. יש לנו מרכז אובדנות להערכה וטיפול בילדים עם אובדנות ויש לנו גם מרכז לנפגעי פגיעות מיניות. בנוסף יש לנו גם מרכזים לטיפול בילדי גן ויסודי עם קשיי התנהגות. אני חלק מצוות הניהול של השפ"ח. אני מרכזת את תחום העל יסודי של החטיבות והתיכונים. אני מדריכה פסיכולוגים וגם עובדת באחד התיכונים בעיר.

שרון: מעולה. אז קודם כל, תודה וככה אנחנו קצת יודעים יותר על מה השפ"ח אצלנו עושה וגם כמובן באיזה תחומים יש לכם התמחות. ושיש גם שירות משלים שאפשר לקבל בעצם ליווי, יעוץ, טיפול ככה במחיר מסובסד ומי שזקוק יכול להגיע. אז בואי רגע נדבר על ההשפעה של הקורונה על הבריאות הנפשית של המתבגרים שלנו.

המשך קריאה בלינק הבא:

https://view.genial.ly/61c0715ef311a40d9b72a315/

פרופ' דודי פרג ממרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית עונה על כל השאלות הנוגעות להתקפי לב ודום לב

מהם הסימנים, כיצד לנהוג ואיך אפשר למנוע

האזנה נעימה מכל הלב

? מה ההבדל בין עודף משקל להשמנת יתר

? כמה ילדים וילדות , נערים ונערות סובלים.ות מעודף משקל ועד כמה יש לכך השפעה על הבריאות שלהם.ן בהווה ובעתיד

? איך אפשר לעודד את ילדינו בדרכים פשוטות לעסוק בפעילות גופנית ולאכול נכון

? עד כמה ההתנהלות שלנו ההורים משפיעה על ילדינו בכל הקשור להרגלי אכילה ופעילות גופנית

לרגל יום הילד הבינלאומי ,פרופ' דני נמט, מנהל מרכז ספורט ובריאות לילדים ולנוער במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית, והמנהל הרפואי של הוועד האולימפי, עונה בהרחבה על כל השאלות

!האזנה נעימה

תמלול הפרק

חיים בריא בעיר – הפודקאסט של עיריית כפר סבא לקידום בריאות ולחוסן עירוני בהגשת שרון ג'ורג'י.

שרון: שמחה שהצטרפתם אלינו לפודקאסט "חיים בריא בעיר" של עיריית כפר סבא לקידום אורח חיים בריא ולחוסן עירוני. לרגל יום הילד הבינלאומי, אנחנו נדבר היום על חשיבות הפעילות הגופנית בקרב ילדים ונוער ועל השמנת יתר ודרכי ההתמודדות. איתנו פרופסור דני נמט, מנהל מרכז ספורט ובריאות לילדים ולנוער במרכז רפואי "מאיר" מקבוצת כללית. פרופ' נמט הוא גם המנהל הרפואי של הוועד האולימפי בישראל.

שלום דני!

פרופ' נמט: שלום וברכה ויום ילד שמח.

שרון: נהדר, טוב להיות פה יחד. ובכלל אנחנו רוצים להגיד לך תודה מעיריית כ"ס על הליווי לאורך כל הדרך בהקמת המחלקה לקידום בריאות ולחוסן עירוני בכל השנים האלה יד ביד יחד איתנו. אנחנו רוצים לדבר היום על נושא ההשמנה בקרב ילדים. קצת נתונים גם על ילדים, גם על מתבגרים וגם בכלל איך אפשר להתמודד עם תופעת ההשמנה. דני, בוא נדבר על התקופה הזאת. מה עשתה תקופת הקורונה לילדים שלנו מבחינת אוכל, שינה, פעילות גופנית?

פרופ' נמט: וואו. א', תודה על ההקדמה. אני עושה את זה בשמחה רבה והכל אנחנו עושים למען הילדים שלנו. התקופה הזו אני חושב שכולנו מבינים שהיא הייתה תקופה מאוד מאתגרת. אנחנו כמבוגרים חשים אותה בצורה קצת אחרת מהילדים. אבל אם נחשוב על השינוי שקרה בחייהם של הילדים שלנו, יש כל כך הרבה דברים שמשפיעים על ה-WELL BEING שלהם. החל מזה שהם פתאום לא הולכים לבית ספר. שינוי בסדר היום, שינוי בחיים, השפעה על המצב החברתי שלהם. הם יושבים בבית. חלק מהזמן אפילו ישבנו בבית בבידוד בלי לפגוש חברים. לא יצאנו החוצה לחוגים, לא יצאנו החוצה לעסוק בפעילות גופנית חלק מן הזמן. לא נחשפנו לשמש. מאידך, נחשפנו להרבה מאוד זמן מסך, הרבה מאוד טלפון, שעות ארוכות אל מול הזום והדבר גם השפיע כמובן על שעות השינה שלנו. אי סדירות של השינה. כל הדברים האלה הם ללא ספק דברים שמשפיעים על הבריאות של הילד. גם על הבריאות הגופנית שלו כמובן, אבל גם על הבריאות הנפשית שלו. וכל הדברים האלה, אני חושב שכולנו וכל הילדים חוו בצורה מאוד חזקה ואני חושב שאנחנו לא מעריכים מספיק עד כמה התקופה הזו היא משמעותית וההשפעה שלה עוד תבוא לידי ביטוי בשנים הקרובות בחיים שלנו ושל הילדים שלנו.

שרון: אני מסכימה איתך ואני גם רואה את זה על הילדים שלי. אז בוא נסביר ככה למאזינים ולמאזינות שלנו למה באמת חשוב לבצע פעילות גופנית? למה היא כל כך חשובה לכלל הילדים?

פרופ' נמט: זו נקודה מאוד, מאוד חשובה. נקודה מאוד, מאוד חשובה ואני חושב שאנחנו צריכים לדבר על פעילות גופנית ולאו דווקא על השמנה. כי אני חושב שאם מישהו חושב שמשקלו תקין והוא לא מבצע פעילות גופנית זה בסדר, אז אנחנו יודעים היום בעולם הרפואה שזה ממש לא נכון. זאת אומרת, צריך לזכור שפעילות גופנית לפחות בגיל הצעיר, גיל צעיר מדבר על ילדים מגיל פעוטות ועד סוף התיכון. זה לא משחק. זה לא משהו שאנחנו עושים רק כדי לשחק עם חברים, אלא לפעילות גופנית יש חלק מאוד, מאוד חשוב בהתפתחות של הילד. גם בהתפתחות הגופנית בהגנה מפני מחלות עתידיות. גם בהתפתחות החברתית של הילד וגם בהתפתחות הנפשית שלו. ולא לבצע פעילות גופנית זה דבר שמוביל להשפעות מאוד, מאוד משמעותיות לאורך החיים. ההשפעה היא לא רק לזה שלא עשית שלושה חודשים פעילות גופנית ולכן תעלה במשקל או ישתנה לך לחץ הדם או יעלו לך רמת השומנים בדם באותם שלושה חודשים, אלא יש לזה השפעה לטווח מאוד, מאוד ארוך. והפעילות הגופנית היא חשובה כמעט בכל מערכת בגוף שאנחנו כרופאים חושבים עליה. כמעט בכל מערכת שאתה יכול לחשוב עליה.

המשך תמלול בלינק. לחצו על פרק 9

https://view.genial.ly/61c0715ef311a40d9b72a315/

לרגל יום הסוכרת הבינלאומי פודקאסט מיוחד עם ד"ר ליאת ברזילי יוסף, מומחית ברפואה פנימית ואנדרוקרינולוגיה ומנהלת המרפאה להשמנה , במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית

ד"ר ברזילי יוסף עונה על כל השאלות בנושא סוכרת:

? מהם סוגי הסוכרת

? מה הם גורמי הסיכון למחלה

? האם יש סימני אזהרה

? איך מאבחנים

? מה הן דרכי הטיפול

? האם קיימים טיפולים משלימים מומלצים

? האם יש דגשים מיוחדים מבחינת תזונה מומלצת לחולי סוכרת

ועוד

מאחלים לכם.ן בריאות וחוסן

! האזנה נעימה

תמלול הפרק

חיים בריא בעיר – הפודקאסט של עיריית כפר סבא לקידום בריאות ולחוסן עירוני בהגשת שרון ג'ורג'י.

שרון: שמחה שהצטרפתם אלינו לפודקאסט "חיים בריא בעיר" של עיריית כפר סבא לקידום אורח חיים בריא ולחוסן עירוני. לרגל יום הסוכרת הבינלאומי, אני מארחת היום בפודקאסט את ד"ר ליאת ברזילי יוסף, מומחית ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה ומנהלת המרפאה לטיפול בהשמנה במרכז הרפואי "מאיר" מקבוצת כללית.

שלום דוקטור!

ד"ר ברזילי-יוסף: שלום שרון מקסימה, תודה רבה על ההזמנה.

שרון: כיף לי להיות כאן איתך ואני חושבת שביום המיוחד הזה חשוב שניתן מידע לציבור לגבי מחלת הסוכרת. גם שידעו מהם הסוגים, מה התסמינים. מי עלול לפתח סוכרת ובעיקר איך מאבחנים, דרכי הטיפול ואולי באמת לשפר את המצב שלנו כדי שנחיה חיים מלאים. אז בואי נתחיל מנתונים. כמה חולי סוכרת יש בארץ?

ד"ר ברזילי-יוסף: טוב, אז באמת בישראל יש רשם סוכרת, אז ככה שאפשר לקבל נתונים שמתעדכנים אחת לכמה שנים. לפחות לפי שנת 2016 שזה הרשם המדויק האחרון, אז יש מעל 500 אלף חולי סוכרת. אפילו הוצאתי את המספר המדויק 507,349 חולי סוכרת. לציין בני שנתיים ומעלה שזה בערך 6% מהאוכלוסייה, אבל ככה כשמתחילים לקחת מספרים יותר מדויקים, רואים שאכן שיעורי הסוכרת עולים עם הגיל. וככה כשמסתכלים על אחוז הסוכרתיים באוכלוסייה שהם מעל גיל 35, זה השלב ששיעור הסוכרתיים עולה. עד כדי כך שאנחנו מדברים שמעל גיל 65, אפילו יש לנו 30% מהאוכלוסייה מעל הגיל הזה שהם סוכרתיים.

שרון: וואו.

ד"ר ברזילי-יוסף: כלומר, המספר הטוטאלי שהוא 500 אלף, זה המספר הטוטאלי, אבל כשמסתכלים בפלחי גילאים, עם הגיל יש עלייה בשכיחות של המחלה.

שרון: טוב, אז קודם כל, זה מידע חשוב. אני חושבת כשאנחנו מגיעים לגיל 65, חשוב שנצא וניבדק אם לא נבדקנו עד אז. ואני רוצה לשאול אותך, יש כל כך הרבה סוגי סוכרת. אנחנו שומעים גם סוכרת נעורים וסוכרת הריון וסוכרת אחד ושתיים. תעשי לנו קצת סדר. מהם סוגי הסוכרת בעצם?

ד"ר ברזילי-יוסף: אוקיי, אז באמת ציינת דווקא מאוד יפה. שרון, אני מרגישה שאת ממש מקצועית. אז הסוגים העיקריים הם כמו שציינת, סוכרת סוג 2, סוכרת סוג 1 וסוכרת הריון. וככה באמת קצת לעשות סדר. אז סוכרת סוג 2 זה מה שאנחנו מכירים כסוכרת שקשורה לאורח החיים של העולם המערבי שאנחנו עוד נדבר על זה. שזה מחלה שהרבה פעמים קשורה גם לאורח החיים שלנו, לעודף משקל, זה שהפכנו להיות יותר ישבניים, למזון המעובד. אז זה הסוכרת סוג 2 שדרך אגב, סוכרת הריון זה מן תת סוג של הסוכרת הזו. כי אנחנו יודעים שהריון זה איזה מצב שיש עומס על הגוף של האישה ההרה. עומס הורמונלי, עומס שעולים במשקל, עומס של תנגודת לאינסולין שאולי עוד נמשיך בהמשך. אז זה תת סוג אבל זה הסוג של סוכרת סוג 2. באמת סוכרת סוג 1 זה סוג אחר לגמרי שגם אותו אני אזכיר. הוא לא קשור לאורח חיים, הוא לא קשור להשמנה, אלא זה סוג של מחלה אוטואימונית. שהמחלות האוטואימוניות זה מחלה כשמה כן היא, שהגוף תוקף את עצמו. הוא תוקף איזה איבר בגוף שלו. במקרה הזה הגוף מייצר נוגדנים נגד הלבלב והלבלב נפגע ופחות מתפקד. באמת זו סוכרת שפעם היה מקובל להגיד שהיא סוכרת של ילדים או של הצעירים. היום אנחנו יודעים שאפשר לפגוש את הסוכרת הזאת. למעשה היא יותר שכיחה בצעירים, אבל גם בגילאים מבוגרים יותר. עד כדי כך שאפילו היה לי מטופל שלראשונה התגלתה לו סוכרת סוג 1 שפעם שמה היה סוכרת נעורים בגיל 80. והמנגנון היה מנגנון אוטואימוני. אז זה ככה בגדול הסוגים העיקריים. להזכיר שיש

המשך קריאה בלינק הבא:

https://view.genial.ly/61c0715ef311a40d9b72a315

פרק מיוחד לרגל חודש העלאת המודעות לסרטן הערמונית, הסרטן הכי שכיח בקרב גברים

 ?איך מאבחנים סרטן ערמונית ? מי בסיכון לחלות ? מה הן דרכי הטיפול? האם תהיה השפעה על חיי המין

על כל השאלות עונה בהרחבה ד"ר איתי שטרנברג - מנהל היחידה לאורולוגיה אונקולוגית, מרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית

פודקאסט חובה לגברים

האזנה נעימה!

בחודש המודעות לגילוי מוקדם לסרטן השד חברנו עיריית כפ"ס ומרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית לענות על שאלות בכל הנוגע לגילוי מוקדם

התסמינים, דרכי האבחון, החשיבות בגילוי מוקדם והדרכים להתמודדות מיטבית עם המחלה

 קחי דקה וקבעי בדיקה

גילוי מוקדם מציל חיים

מאחלים לך בריאות !

תמלול הפרק

חיים בריא בעיר – הפודקאסט של עיריית כפר סבא לקידום בריאות ולחוסן עירוני בהגשת שרון ג'ורג'י.

שרון: שמחה שהצטרפתם אלינו לפודקאסט "חיים בריא בעיר" של עיריית כפר סבא לקידום אורח חיים בריא ולחוסן עירוני. לרגל חודש המודעות לגילוי מוקדם לסרטן השד, אנו נדבר היום עם דוקטור פטריסיה מלינגר, מנהלת יחידת השד במרכז רפואי "מאיר" מקבוצת כללית.

שלום ד"ר מלינגר!

ד"ר מלינגר: שלום שרון, בוקר טוב.

שרון: בוקר אור ושיחה מאוד, מאוד חשובה לכל הנשים כי בעצם סרטן השד לא בוחר לו קבוצה מסוימת ואנחנו נדבר באמת על קבוצות הסיכון, אבל גם למה חשוב באמת שכל אישה תלך לעשות בדיקה לגילוי מוקדם. אנחנו יודעות כמה זה מציל חיים ואנחנו גם קצת נדבר על הנתונים היום. אבל לפני שנתחיל לדבר על חשיבות הגילוי המוקדם, אשמח שתציגי את עצמך ותספרי לנו על התפקיד שלך במרכז רפואי "מאיר".

ד"ר מלינגר: אני רופאה, רופאה מקולומביה, נולדתי בקולומביה ולמדתי רפואה שם. עליתי לישראל ב-1985. התמחות עשיתי בתל השומר וכבר מעל 20 שנה עובדת בבית חולים "מאיר". כ-5-6 שנים אני המנהלת של יחידת שד, שזה התפקיד שמביא אותי להיות אחראית על טיפול, על אבחון של צוות רפואי, זה לא רק אני לבד, זה צוות מולטי-דיסציפלינרי שבו יש אונקולוגיים, רדיולוגיים, פתולוגיים. עובדת סוציאלית, מתאמת שד. גם שירותי מזכירות כמובן שהם מנסים להגיע ולעשות את המקסימום עבודה ואת המקסימום עזרה לנשים שנמצאות בתהליך עם סרטן שד.

שרון: אז באמת כשניגשים לנושא של סרטן השד, אז צריך מעטפת מאוד גדולה של אנשי מקצוע כדי לעזור לאישה לצאת אולי בצורה הטובה ביותר לתהליך הזה ולעבור אותו יותר בקלות. ותכף אנחנו נדבר אולי גם על הצוותים. אבל בואי נתחיל ממה זה סרטן בעצם? לפני שאנחנו מדברות על סרטן השד.

ד"ר מלינגר: סרטן זה תהליך שהתאים הרגילים של רקמה מסוימת מאבדים את הצורה התקינה ובנוסף, מתחילים להתרבות בצורה בלתי רגילה בלי שום קונטרול והם גם, יש להם אפשרות לעבור מהרקמה שהיא איפה שהם התחילו לעבור לרקמות אחרות. זה בעצם סרטן.

שרון: אוקיי, ומה הם הגורמים לסרטן השד?

ד"ר מלינגר: אין גורם אחד בודד כמו בסרטנים אחרים. יש כל מיני גורמים שמעלים את הסיכון של סרטן שד. הגורם הראשון, כמובן זה עצם העובדה שאת אישה. סרטן שד הוא הרבה יותר שכיח בנשים. לא צריך לשכוח שיש גם גברים והגברים זה בערך 1% מכל הסרטני שד נמצאים בגברים או מופיעים בגברים. אז כמובן להיות אישה. גיל זה עוד אחד מגורמי הסיכון. סרטן שד הוא שכיח יותר מגיל 50 ומעלה. למרות שאנחנו שומעים כל הזמן שיש נשים צעירות וכמה חבל ולמה לא עושים בדיקות בגיל מוקדם יותר. סרטני שד מתחת לגיל 50 זה בערך 16% ומתחת לגיל 40 זה רק 6% מהסרטני שד. זאת אומרת, שפה הגיל כן מקבל מקום כגורם סיכון. היסטוריה משפחתית זה עוד גורם סיכון ובהיסטוריה משפחתית בעיקר כשיש לנו קרוב משפחה מדרגה ראשונה. בהיסטוריה משפחתית גם צריך לקחת בחשבון את העובדה שיכול להיות גידול בגלל בעיה גנטית. פה הבדיקות הגנטיות חשובות. כשאנחנו מדברים על הגנטיקה, בעיקר מדברים על ה-BRCA1 ו-2. ולמרות שיש עוד כמה גנים שצריך לבדוק גם כשעושים את הבדיקות הגנטיות. יש עוד גורמים כמו העובדה שמישהי שעוברת בדיקות שגרתיות ומוצאים לה ממצאים שהם שפיריים, אבל הם פרקורסוריים, הם שלבים ראשונים של שינוי, שאם משאירים אותם מספיק זמן, הם יכולים לפתח סרטן ואז זה קבוצה נוספת של נשים עם סיכון מוגבר. אורח חיים כמו השמנה, אלכוהול ועישון הם עוד גורמים שמעלים את הסיכון לסרטן שד.

לינק להמשך קריאה

https://view.genial.ly/61c0715ef311a40d9b72a315/

איך מתמודדים עם סכסוכי שכנים על רעש, ניקיון, עישון ושיפוץ הבניין?

מה הן הסמכויות של ועד הבית? ואיך מתמודדים עם החלטות רציניות שמשפיעות על איכות החיים שלנו בבניין משותף?

מי יכול לסייע לנו בגישור וייעוץ משפטי? מתי אפשר לפתור בקלות את הריבים הקטנים ומתי אין ברירה וצריך סיוע משפטי?

על כל אלה ועוד בפודקאסט עם עו"ד עדי מנצור - היועץ המשפטי של האגודה לתרבות הדיור 

האזנה נעימה ובעיקר מאחלים לכם ולכן יחסי שכנות טובה

למה הנקה חשובה? מה הם האתגרים בדרך להנקה ואיך הכנה טובה יכולה לשנות הכל? 

 ג'ניס זאוסמר - מנהלת הסיעוד במחלקת יולדות ג' במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית, מסבירה הכל ונותנת המלצות נפלאות

לגבי יצירת סביבה המאפשרת הנקה בבית ובמרחב הציבורי, רתימת המשפחה להנקה ומה הסוד בהנקה קלה ומוצלחת

הנקה נעימה

הנה עוד קצת מידע על מחלקת היולדות בבי"ח מאיר:

במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית חדרי לידה טבעיים ומפנקים המציעים חווית לידה בלתי נשכחת. בחדרים ישנם אביזרים להקלה ועזרה בהתברגות התינוק בתעלת הלידה, כדורי פיזיו, בוטן ופיתה, כיסא כריעה ועוד. החדרים גדולים ומרווחים וכוללים ג'קוזי ומיטת יולדות מודולרית המאפשרת מגוון תנוחות לידה. חשוב שתדעי לידה טבעית מתאפשרת בכל אחד מהחדרים שלנו ובתמיכה והדרכה של צוות המיילדות המופלא במרכז הרפואי מאיר.

 לאחר ההתאוששות מהלידה עוברת היולדת לאחת ממחלקות היולדות שלנו המציעות סביבה נוחה, נעימה ובטוחה לצעדים הראשונים המשותפים עם התינוק החדש. החדרים משופצים, מרווחים ומפנקים, מאובזרים בשידות החתלה ומצוידים במיטב הציוד החדיש ומיועדים לשתי יולדות בכל חדר עם פרטיות מרבית. בכל החדרים כורסה מפנקת למלווה העיקרי המאפשר לו/ה לקחת חלק פעיל ולהיות שותף מלא בשעות המיוחדות הללו. בנוסף ליולדת מוצע תפריט מזין ומגוון לארוחות באמצעות אפליקציה מותאמת אישית.

 ולאחרונה אף התחדש המרכז הרפואי מאיר בלידות מים! לידת מים היא חלק מלידה טבעית, בריכת הלידה מסייעת באופן טיבעי לשיכוך כאבים ומאפשרת התמודדות טובה יותר עם צירי הלחץ.  המים יכולים גם לסייע בריכוך הפרינאום לקראת הלידה , הילוד נולד לתוך המים למעבר יותר ידידותי לידי אימו

לידה קלה והנקה מוצלחת!

תמלול הפרק

חיים בריא בעיר – הפודקאסט של עיריית כפר סבא לקידום בריאות ולחוסן עירוני בהגשת שרון ג'ורג'י.

שרון: שמחה שהצטרפתם אלינו לפודקאסט "חיים בריא בעיר" של עיריית כפר סבא לקידום אורח חיים בריא ולחוסן עירוני. לרגל שבוע ההנקה, אנחנו מארחים היום את ג'ניס זאוסמר, שהיא מנהלת סיעוד במחלקת יולדות ג' במרכז רפואי "מאיר" מקבוצת כללית.

היי ג'ניס!

ג'ניס: היי שרון, היי כפר סבא.

שרון: איזה כיף לארח אותך היום וכיף שוב השיתוף פעולה עם מרכז רפואי "מאיר". וג'ניס, לפני שאנחנו צוללות לכל השאלות לגבי הנקה שחשוב לכל יולדת לדעת, אני רוצה שתציגי קצת את עצמך ותספרי לנו על תפקיד האחות במחלקת יולדות.

ג'ניס: אוקיי. אז אני אחראית מחלקת יולדות ג' בבית חולים "מאיר". מחלקת יולדות היא המחלקה היותר חדשה בבית חולים. אבל לפני זה הייתי אחראית תינוקייה או מחלקת ילודים הרבה שנים. ואני מוכרחה להגיד שכל השנים שאני עוסקת בתחום של האימהות והתינוקות אני נהנית מכל רגע, ממש.

שרון: איזה יופי.

ג'ניס: כן. עכשיו, המקצוע ובכלל המקצוע של ייעוץ הנקה במשך השנים עבר שינוי עצום. הייתי מבין האחיות היועצות הנקה הראשונות בארץ ואני ראיתי את ההתפתחות של המקצוע וגם שותפה פעילה בכל מה שקורה בבתי חולים ובפרט בארץ. וגם ראיתי איך המקצוע הולך ומתפתח כמענה להדרכה וייעוץ הנקה שרק גובר עם הזמן מהיולדות שצריכות את השירות הזה. אז אנחנו כבר לא רצות אחרי היולדות והמניקות, הן מחפשות אותנו. והמצב מצוין, באמת, באמת מהפך אמיתי. חשוב לציין גם שההתמקצעות הזאתי בתחום ההנקה מביאה המון סיפוק, לא רק לאימהות ולמשפחות ולתינוקות, אבל מה היא עושה לצוות, זה מדהים. אז אנחנו מאוד אוהבים את העבודה שלנו. אנחנו מקבלים סיפוק וגאווה אדירה.

להמשך קריאה היכנסו ללינק

https://view.genial.ly/61c0715ef311a40d9b72a315/

?למה חשוב להתחיל כבר בגיל הרך פעילות גופנית? , איזו השפעה תהיה לכך על היכולת שלנו ללמוד ולהתפתח בעתיד

מה ההבדל בין פעילות גופנית לספורט? ואיך נכון להתחיל לפעול 

ומה הקשר בין יושבנות למצב הבריאותי של ילדנו

  על הכל מדברת דר' עינת ינוביץ -ראש המגמה לגיל הרך במכללה האקדמית ויינגייט, מפתחת המשחקים'שווה בתנועה' ו 'יחד נטפס גבוה' 

אמא לספורטאיות עילית ואלופת ישראל לשעבר בהתעמלות מכשירים.

פודקאסט חשוב להורים צעירים!

האזנה נעימה!

תמלול הפרק

חיים בריא בעיר – הפודקאסט של עיריית כפר סבא לקידום בריאות ולחוסן עירוני בהגשת שרון ג'ורג'י.

שרון: שמחה שהצטרפתם אלינו לחיים בריא בעיר, הפודקאסט של עיריית כפר סבא לקידום בריאות ולחוסן עירוני. היום אנחנו נעסוק בחשיבות הפעילות הגופנית בגיל הרך. איתנו עינת ינוביץ, ראש המגמה לגיל הרך במכללה האקדמית בוינגייט, מפתחת המשחקים "יחד נטפס גבוה" ו"שווה בתנועה", אמא לספורטאיות עלית ואלופת ישראל בעצמה בעברה בהתעמלות מכשירים.

שלום עינת!

עינת: שלום שרון, איזה כיף להיות פה.

שרון: איזה כיף, איזה כיף שאת איתנו. אנחנו כבר מכירות למעלה משנה ופיתחת ככה במסגרת שותפות רחבה בעיר עם משרד הבריאות ומשרד התרבות והספורט ומשרד החינוך והרבה מאוד גופים בתוך עיריית כפר סבא את המשחק "שווה בתנועה" וזה כיף לנו שכל הגנים בעיר פועלים ביחד, עושים פעילות גופנית עם המשחק. אני רוצה לשאול אותך, יש המון, המון בלבול במושגים פעילות גופנית, ספורט, אורח חיים בריא ופעיל. את יכולה לעשות לנו קצת סדר במושגים?

עינת: כן. קודם כל, שאלה מצוינת. אז ככה נעשה הבחנה קצרה. פעילות גופנית היא בעצם פעילות פיזית שמופקת ע"י שרירי השלד שהתוצאה שלה היא בעצם הוצאת אנרגיה. כל אדם מבצע פעילות גופנית כחלק מהחיים הטבעיים שלו. לדוגמא, עלייה במדרגות, הרמת משאות, טיולים, הליכה, רכיבה על אופנים כשהמטרה שלנו היא להגיע ממקום למקום. ישנם אנשים שעוסקים בפעילות גופנית במתכוון שהיא יכולה להיעשות למטרות שונות. אם זה להנאה ופנאי, אם זה לשיפור הכושר הגופני. יש כאלה שישפרו וישמרו יותר על הבריאות או לשיפור המראה. בעצם מה שקורה בפעילות גופנית, מעלים את קצב חילוף החומרים ותוך כדי נפלט חום מהגוף לסביבה והפעילות נמדדת ע"י מספר מאפיינים. אם זה רמת האינטנסיביות, קבוצות השרירים שפועלות, משך הפעילות והמטרה שלה. יש רבים שמכנים את הפעילות הגופנית בשם "ספורט".

שרון: נכון.

עינת: אז בואי נראה ביחד מה זה אומר ספורט.

שרון: מה זה ספורט?

עינת: ספורט זה בעצם פעילות גופנית, אבל שהיא מכוונת ומאורגנת לפי כללי משחק מסוימים.

שרון: אה הא.

עינת: אנחנו מבדילים בין רמות שונות של פעילויות ספורטיביות. מי כמוך מכירה את ספורט הפנאי שזה פעילות חברתית, ספורטיבית שבד"כ היא מתבצעת בעוצמה נמוכה או בינונית.

שרון: כן.

עינת: לדוגמא, השתתפות בצעדות וריקודים עממיים. אתם אלופים בתחום הזה אצלכם.

שרון: נכון.

עינת: בעירייה.

שרון: רשות הספורט העירונית.

עינת: יש לכם המון, המון.

שרון: נכון.

עינת: המון עשייה בתחום של הספורט פנאי. יש את הספורט התחרותי שבו בעצם מתמודדים עם מטרות רשמיות שהמטרה שלהם זה בעצם הנאה מהפעילות עצמה או מהאימונים, אבל יש להם גם איזו מטרה, מטרת על. אם זה בפן האישי או הקבוצתי.

שרון: מדליה או גביעים.

עינת: כן. לדוגמא, טורניר כדורסל, נכון. ברמה יותר נמוכה. יש את הספורט ההישגי שבו ההישג הוא בעצם המטרה. לדוגמא, תחרויות ריצה, אתלטיקה וכדומה. ויש את ספורט הצמרת שכולנו עוקבים אחריו,

להמשך הפרק היכנסו ללינק

https://view.genial.ly/61c0715ef311a40d9b72a315/

קופצים מכל בום או רעש של אופנוע ? הילדים חוששים עדיין לצאת מהבית או להתחבק עם סבא וסבתא? 

היום שאחרי הקורונה והמשבר החברתי והבטחוני , איך אנחנו חוזרים בעצמנו  ואיך מסייעים לילדנו לחזור לתפקוד מלא

דיבור פנימי, נשימות, שיתוף, מגע וחיבוק הם חלק מהפתרונות עליהם טלי ורסנו אייסמן -סגנית מנהל מרכז חוסן ע"ש כהן האריס מספרת לנו.

האזנה נעימה!

עוד פרטים על מרכז חוסן ע"ש כהן האריס  באתר:

https://ch-resilience.org.il/

תמלול השידור

חיים בריא בעיר – הפודקאסט של עיריית כפר סבא לקידום בריאות ולחוסן עירוני בהגשת שרון ג'ורג'י.

שרון: שמחה שהצטרפתם אלינו לחיים בריא בעיר, הפודקאסט של עיריית כפר סבא לקידום אורח חיים בריא ופעיל ולחוסן עירוני. אנו נמצאים בתקופה לא פשוטה של סטרס מתמשך, ממשבר הקורונה, משבר כלכלי, משבר חברתי, פוליטי ומשבר ביטחוני. לא פשוט לנו בשנה וחצי האחרונות ולכן אנחנו רוצים רגע לעצור ביחד אתכם ולחשוב איך אנחנו חוזרים גם אנחנו וגם הילדים שלנו חזרה לשגרה חדשה בצורה הטובה ביותר ובונים שוב מחדש את החוסן שלהם ושלנו.

אז איתנו היום טלי ורסנו אייסמן, סגנית מנהל מרכז חוסן על שם "כהן האריס" ומסבירת פיקוד העורף לילדים בעיתות משבר. היי טלי!

טלי: אהלן!

שרון: איזה כיף להיות יחד. אנחנו עובדות כבר למעלה מ-4 שנים עם מרכז חוסן על שם "כהן האריס" כאן בכפר סבא. גם עבור הילדים, ההורים, משפחות, גיל השלישי וככה אני רוצה ביחד איתך לתת היום כלים להורים בשביל לדעת איך להתנהל עם הפחדים שעוד נשארו לנו מהשנה וחצי האחרונות הלא פשוטות שעוברות עלינו. אז לפני שאנחנו ממש צוללות לכלי החוסן, אני רוצה לשאול אותך מה זה חוסן בכלל? בואי, בואי ננסה להגדיר.

טלי: אז באמת שרון, אם תכתבי את המילה חוסן או resilience באנגלית, את תמצאי הרבה מאוד המשגות למושג הזה שהפך להיות מאוד, מאוד נפוץ. גם אצל מנהיגים, גם בקרב האנשים. גם עכשיו בתקופה הזו של האירועים הביטחוניים שהיו, כולם אמרו "לעם יש חוסן" וכו' וכו'. אנחנו במרכז חוסן על שם "כהן האריס" מגדירים את המושג הזה "חוסן" שזה בעצם היכולת שלנו לנהל את עצמנו מבפנים כשבחוץ לא קורה מה שאנחנו מצפים שיקרה. הניהול הפנימי הזה הוא דורש עבודה, הוא דורש כלים. כי כשאנחנו מדברים על העולם הפנימי הזה, אז יש בתוכו הרבה מאוד מרכיבים שאנחנו נדרשים לנהל אותם, כמו המחשבות שלנו, הרגשות שלנו, הקשב שלנו. אנחנו נדרשים להתאמן על זה ביומיום כדי להיות מסוגלים באמת בעתות חירום ומשבר ובמצבים אקוטיים אחרים להפעיל את אותם כלים ובעצם להפגין חוסן.

שרון: אוקיי. האמת שההגדרה מעניינת. כשאני חושבת על חוסן זה באמת היכולת של כל אחד להתמודד עם כל מצב של לחץ ומצוקה ובאמת לחזור לאיזושהי פעילות כמו שהיינו קודם. לחזור לאיזושהי שגרה בהתנהלות שלנו, לאו דווקא השגרה הפיזית מסביב כמו היכולת שלנו שוב לחזור לאיזושהי רגיעה פנימית.

טלי: נכון שרון. אז את בעצם מדברת על מרכיב נוסף בחוסן שהוא מדבר על, הוא מדבר על ההתאוששות.

שרון: נכון.

טלי: היכולת שלנו להתאושש אחרי משבר.

שרון: נכון.

טלי: תמיד בהרצאות שלנו אנחנו מראים תמונה של שיבולים ברוח,

שרון: אה הא,

טלי: ועץ. ואנחנו שואלים מי יותר חזק? והנטייה כמובן מיד להגיד את העץ.

שרון: עץ.

טלי: כי שורשים וגזע. אבל באמת, באמת כשתגיע רוח חזקה, אז השיבולים יוכלו להתכופף ובחלוף הרוח, להתיישר חזרה ואילו העץ, ברוח חזקה מאוד יכול להישבר.

שרון: כן.

טלי: ואנחנו רוצים להיות השיבולים. אנחנו רוצים להיות מסוגלים לעשות את התנועה הזו. להתאים את עצמנו לתנאים לא כל כך פשוטים ולהיות מסוגלים לחזור חזרה. אבל אם נדבר שוב על המושג חוסן, בהקשר של התמודדות בזמן אירוע, זה בעצם היכולת שלי לנהל את עצמי מבפנים כשבחוץ לא קורה מה שאני מצפה שיקרה. תחשבי כמה פעמים השנה זה קרה לנו בשנה וחצי האחרונות.

שרון: מלא.

להמשך קריאת התמלול הנוסף מוזמנים להיכנס ללינק

https://view.genial.ly/61c0715ef311a40d9b72a315/