שפיצקאסט - הפודקאסט של שפיץ, מגזין עברי בברלין

ד"ר מיכל קראמר, מנהלת המכון לזכויות יסוד באוניברסיטת הרטי, היתה בין מארגנות האירוע עם שופטת בית המשפט העליון בישראל דפנה ברק ארז, שפוצץ על ידי מפגינים פרו-פלסטינים. יוליה, סטודנטית באוניברסיטה החופשית של ברלין, פעלה למניעת תהליך ההסלמה בקמפוס מאז השבעה באוקטובר, אבל האכזבה המרה מהנהלת האוניברסיטה והתקיפה של הסטודנט להב שפירא גרמו לה להוריד פרופיל. בשיחה עם שתיהן ניסינו להבין מה באמת קורה בשטח, איך הגענו עד הלום - והאם יש סיכוי שהמצב ישתנה.  

מגישות: טל אלון ולילך בריקמן, הפקה ותחקיר: לילך בריקמן.

הפרק הופק בתמיכת ״מבט״ , תוכנית הטרנספורמציה הדיגיטלית של ארגון הרווחה המרכזי של יהודי גרמניה. היוזמה שואפת לאפשר לקבוצות פגיעות לקחת חלק בחיי הקהילה באמצעות הנגשת כלים דיגיטליים ותומכת בתהליכי שינוי דיגיטליים בקהילות היהודיות בגרמניה. מבט ממומנת על ידי המשרד הפדרלי לענייני משפחה, אזרחים ותיקים, נשים ונוער. לפרטים נוספים עקבו אחר ZWST_official באינסטגרם. 

בגיל 14 מרינה צ'רניבסקי היגרה מאוקראינה לישראל ואחרי שבנתה חיים שלמים, התחילה מחדש בברלין. הצד הישראלי שבה, כך היא מעידה, גרם לה להקים בעצמה את הארגונים שחסרו לה בנוף המקומי: תחילה יזמה מרכז שמכשיר אנשי מקצוע וחוקר אנטישמיות מבנית, בעקבותיו פתחה את ״אופק״, מרכז ייעוץ ליווי ותמיכה לנפגעי אנטישמיות ואפליה, ותחתיו הוקם בהמשך גם ״מתן״, קו קשב ותמיכה בעברית (בשיתוף עם ארגונים נוספים).

כפסיכולוגית ואשת מדעי ההתנהגות, שלוש היוזמות מספקות לה הכרות רחבה עם בעיות העומק שקדמו ל-7 באוקטובר ועם השלכות האירועים על הקהילות הישראליות והיהודיות בגרמניה. מה מדאיג אותה, מתי הגדרות של אנטישמיות מפסיקות להיות רלוונטיות מבחינתה, איזה קונטקסט חסר לישראלים, למה היא עדיין צריכה לעבוד קשה כדי להשיג מימון, ומדוע היא רואה בהחלטה לא לדבר עברית במונית מקרה ברור של אפליה. על השאלות האלה ורבות נוספות שוחחנו בפרק החדש.

מגישות: טל אלון ולילך בריקמן, הפקה ותחקיר: לילך בריקמן.

הפרק הופק בתמיכת ״מבט״ , תוכנית הטרנספורמציה הדיגיטלית של ארגון הרווחה המרכזי של יהודי גרמניה. היוזמה שואפת לאפשר לקבוצות פגיעות לקחת חלק בחיי הקהילה באמצעות הנגשת כלים דיגיטליים ותומכת בתהליכי שינוי דיגיטליים בקהילות היהודיות בגרמניה. מבט ממומנת על ידי המשרד הפדרלי לענייני משפחה, אזרחים ותיקים, נשים ונוער. לפרטים נוספים עקבו אחר ZWST_official באינסטגרם. 

רועי סיני ואורי רז התברגו היטב בסצנת המועדונים של ברלין, גם כשהמחיר היה לחמוק בעדינות משיחות על ארץ המוצא שלהם. אחרי 7 באוקטובר, כשרוב מוחלט של הסצנה שתק או אפילו הציג את הטבח כפעולת התנגדות לגיטימית, הם לא מסוגלים להמשיך כרגיל.

איך בידיאס צבר כוח בסצנה הברלינאית, למה גם מועדונים שתומכים בישראל מעדיפים על פי רוב לשתוק, מי בכל זאת העזו להביע עמדה נחרצת נגד הטבח ואיזה מחירים הם משלמים על כך, מה המצב בגרמניה לעומת שאר אירופה - ומה המסר שלהם לבליינים הישראלים בברלין. על שאלות אלה ורבות נוספות שוחחנו בפרק החדש.

מגישות: טל אלון ולילך בריקמן, הפקה ותחקיר: לילך בריקמן.

הפרק הופק בתמיכת ״מבט״ , תוכנית הטרנספורמציה הדיגיטלית של ארגון הרווחה המרכזי של יהודי גרמניה. היוזמה שואפת לאפשר לקבוצות פגיעות לקחת חלק בחיי הקהילה באמצעות הנגשת כלים דיגיטליים ותומכת בתהליכי שינוי דיגיטליים בקהילות היהודיות בגרמניה. מבט ממומנת על ידי המשרד הפדרלי לענייני משפחה, אזרחים ותיקים, נשים ונוער. לפרטים נוספים עקבו אחר ZWST_official באינסטגרם. 

הטבח בישראל והמלחמה שבעקבותיו מטלטלים גם את המערכת הפוליטית, השיח הציבורי והאווירה ברחוב כאן אצלנו. למרות שאנחנו עדיין בעין הסערה, ביקשנו לקבל מעט פרספקטיבה בשיחה עם ההיסטוריון הנודע פרופ' משה צימרמן, מומחה להיסטוריה גרמנית, היסטוריה יהודית-גרמנית ויחסי ישראל-גרמניה. למה מתכוונים בגרמניה כשאומרים "לעולם לא עוד זה עכשיו"? האם ניתן עדיין להבדיל בין אנטישמיות לביקורת על ישראל? אילו פערים יש בין העמדות הרשמיות לדעת הקהל? מה ההבדלים בין אנטישמיות מימין ומשמאל? ואיפה הכי מסוכן ליהודים? על שאלות אילו נוספות שוחחנו בפרק החדש.

מגישות: טל אלון ולילך בריקמן, הפקה ותחקיר: לילך בריקמן.

הפרק הופק בתמיכת ״מבט״ , תוכנית הטרנספורמציה הדיגיטלית של ארגון הרווחה המרכזי של יהודי גרמניה. היוזמה שואפת לאפשר לקבוצות פגיעות לקחת חלק בחיי הקהילה באמצעות הנגשת כלים דיגיטליים ותומכת בתהליכי שינוי דיגיטליים בקהילות היהודיות בגרמניה. מבט ממומנת על ידי המשרד הפדרלי לענייני משפחה, אזרחים ותיקים, נשים ונוער. לפרטים נוספים עקבו אחר ZWST_official באינסטגרם. 

היא נולדה בקיבוץ מגן שבעוטף, ולצד חמישה בני משפחה וחברת ילדות שמוחזקים בעזה, רשימת הנרצחים והחטופים ששיר קורן מכירה ואוהבת ארוכה ומייסרת. בפודקאסט היא מספרת על הבוקר המסויט של שבעה באוקטובר, משתפת איך היא מרגישה מול הסביבה בברלין ולמה לא נסעה לישראל בינתיים, וגם מבקשת מכולם: המשיכו להיאבק מכאן על החזרת החטופים.

הפקה ותחקיר: לילך בריקמן. 

הפרק הופק בתמיכת ״מבט״ , תוכנית הטרנספורמציה הדיגיטלית של ארגון הרווחה המרכזי של יהודי גרמניה. היוזמה שואפת לאפשר לקבוצות פגיעות לקחת חלק בחיי הקהילה באמצעות הנגשת כלים דיגיטליים ותומכת בתהליכי שינוי דיגיטליים בקהילות היהודיות בגרמניה. מבט ממומנת על ידי המשרד הפדרלי לענייני משפחה, אזרחים ותיקים, נשים ונוער. לפרטים נוספים עקבו אחר ZWST_official באינסטגרם. 

שפיצקאסט חוזר בפורמט חדש שסוגר לכם מלא פינות עם (כמעט) כל מה שאתן צריכות לדעת, אבל לא היה כוח לקרוא בגרמנית

מה תשמעו בפרק הראשון:

באיזה הקשר טבע הקנצלר שולץ את המונח Deutschland Pakt (ברית גרמניה) / מה קורה עם לגליזציית הקנאביס / למה חוק החימום החדש (Heizungsgesetz) צריך (קצת) לעניין אתכם / מיהם ההורים שיקבלו יותר כסף מהמדינה ומי לא יקבלו בכלל / מי זה Hubert Aiwanger ולמה לא מפסיקים לדבר עליו בתקשורת / מהי "חומת האש" (Brandmauer) נגד AfD והאם היא מתחילה להתמוטט / איך מתכננת עיריית ברלין להשליט סדר בגרליצר פארק / האם למועדוני הלילה יש סיכוי מול הרחבת הכביש המהיר A100 / למה המועצה המרכזית של יהודי גרמניה לא מכירה בתוצאות הבחירות בקהילה היהודית של ברלין / וגם שיחה עם הקולנוענית יעל ראובני על המסע שלה בעקבות יהודי מזרח גרמניה שמוצג בתערוכה חדשה במוזיאון היהודי 

מגישות: טל אלון ולילך בריקמן

הפקה ותחקיר: לילך בריקמן 

הפרק הופק בתמיכת ״מבט״ , תוכנית הטרנספורמציה הדיגיטלית של ארגון הרווחה המרכזי של יהודי גרמניה. היוזמה שואפת לאפשר לקבוצות פגיעות לקחת חלק בחיי הקהילה באמצעות הנגשת כלים דיגיטליים ותומכת בתהליכי שינוי דיגיטליים בקהילות היהודיות בגרמניה. מבט ממומנת על ידי המשרד הפדרלי לענייני משפחה, אזרחים ותיקים, נשים ונוער. לפרטים נוספים עקבו אחר ZWST_official באינסטגרם. 

גופנו במערב ולבנו במזרח – הדרמה שמתחוללת בישראל משפיעה גם על ישראלים שבחרו לחיות במקום אחר. ביום שאחרי ביטול עילת הסבירות ממשיכה קבוצה של ישראלים וישראליות בברלין ובגרמניה לארגן הפגנות, לגייס פוליטיקאים לטובת הדמוקרטיה הישראלית, ולנסות להשפיע על הסיקור התקשורתי.

בשיחה עם הפעילים שלומית ישעיהו ואסף לויטין דיברנו על פחד, עצב, סולידריות ומוטיבציה, על מטרות ההתארגנות המקומית, על הביקורת שהמחאה כאן מתמודדת איתה משני צדי המתרס, על המשמעות והאמביוולנטיות של מאבק מרחוק, על התחושה שהמרחב הגרמני מתחיל סוף סוף להבין את גודל השעה – ועל התקווה שעוד אנשים יצטרפו.

תחקיר והפקה: לילך בריקמן. האזנה נעימה!

גיבורת ספרה הראשון של מור רמות היא אישה ברילוקיישן בברלין שמקדישה את עצמה להורוּת וחווה בדידות ותלישות. הספר אמנם לא אוטוביוגרפי במלואו, אבל גם לרמות עצמה, אמא לשלושה שהגיעה לברלין בעקבות העבודה של בן זוגה, נמאס מהעיר שאפילו אחרי עשור לא מרגישה לה כמו בית.

בפודקאסט היא מספרת בפתיחות על טראומת האובדן שבעקבותיה החלה לכתוב, על החיים בבועה הבינלאומית במערב העיר, על אתגרי ההתמודדות עם הפרעות קשב של ילדים בהקשר הגרמני, ועל הדילמה הגדולה: האם למרות הגעגועים העזים נכון לחזור לישראל בתקופה הזאת.

תחקיר והפקה: לילך בריקמן. האזנה נעימה!

אירחנו את יוצר הקולנוע אופיר ראול גרייצר, שחי בברלין ב-13 השנים האחרונות. סרטו הראשון, ״האופה מברלין״ (2017), זכה להצלחה בינלאומית, היה מועמד לתשעה פרסי אופיר בישראל וזכה בשבעה מהם, לרבות הסרט העלילתי הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר והתסריט המקורי הטוב ביותר.

סרטו השני, ״אמריקה״, שבמרכזו מהגר ישראלי שנאלץ לחזור לישראל לאחר שנים של ניתוק, יוקרן לראשונה בברלין בפסטיבל הסרטים היהודי ברלין-ברנדנבורג ובהמשך השנה ייצא להקרנות מסחריות בגרמניה.

בהזדמנות זאת, שוחחנו בין השאר על סיפור ההגירה שלו עצמו, הדרך הפתלתלה שעבר עד למימוש המקצועי כקולנוען, למה ״אמריקה״ הוא גם סרט על הגירה וגם סרט פוליטי למרות שאולי הוא לא נראה כזה במבט ראשון – וגם האכזבה הגדולה מתעשיית הקולנוע הגרמנית, שמרחפת מעל ההצלחה שלו.

תחקיר והפקה: לילך בריקמן.

האזנה נעימה!

בגיל 23 הוא נחת בבית ספר לתיאטרון עם מסורת מזרח-גרמנית שבו היה הזר היחיד ולא הבין מה מדברים בכיתה. קצת יותר מעשור אחרי, הוא במאי רדיו ותיאטרון מוערך ועטור פרסים שעובד במוסדות תרבות מובילים. איך הוא תופס את התפקיד שלו (רמז: בלגן), איפה הוא כן מקפיד על נוהגי המקום, ומה יש לו לומר למי שנאבקים עם קשיי השפה וההגירה - האזינו לשיחה עם נעם ברוסילובסקי. 

תחקיר והפקה: לילך בריקמן

לפני כמה שנים נמאס ליואב לוי לקרוא בתקשורת הישראלית מידע נטול הקשר וחסר הבנה על "אלטרנטיבה לגרמניה", אז הוא החל לפעול כתחקירן עצמאי ולדווח בטוויטר על המפלגה והפוליטיקאים מטעמה. בשיחה איתו ביררנו למה הנושא בוער בעצמותיו, מדוע AFD מנסה למתג את עצמה כמפלגה פרו-יהודית ופרו-ישראלית, מהם ההבדלים בין נציגי המפלגה לבוחריה, באיזו מידה החרם על המפלגה מצד שאר המפלגות בגרמניה משיג את מטרתו, איך גורמים בימין הישראלי מנסים לתת לגיטימציה למפלגה ועוד.

תחקיר והפקה: לילך בריקמן

כמהגרות ומהגרים, רבים מאיתנו נהנים מהלגיטימציה לנוח מהשיח הפוליטי, או פשוט מתקשים לקחת בו חלק בגלל מחסומי שפה ותרבות. ויחד עם זאת, בחודשים האחרונים, המשבר הדמוקרטי בישראל העלה למודעות את הפערים הגדולים בין ישראלים רבים בברלין לבין קולות יהודיים שלכאורה מייצגים אותם. יוזמה חדשה מנסה להעניק את המידע והכלים הנחוצים לישראלים כדי להתערב בשיחה - ואולי אפילו לשנות אותה. 

שוחחנו עם יעל אטיה, שגדלה במשפחה חרדית תומכת ש"ס בבני ברק וכיום היא דוקטורנטית למדעי היהדות ומחשבה פוסט קולוניאלית בברלין. בין שלל עיסוקיה (שעל חלקם תוכלו לשמוע בפודקאסט), יעל עובדת בדיאספורה אליאנס, יוזמה בינלאומית שמטרתה לבנות חברה צודקת, שוויונית ודמוקרטית, על ידי איחוד המאבק באנטישמיות ובגזענות. 

תחקיר והפקה: לילך בריקמן

שוחחנו עם מור עיני על עולם הטק הברלינאי והישראברלינאי - המאפיינים, הפערים התרבותיים, היתרונות והחסרונות, באילו תפקידים קל יותר להשתלב גם בלי גרמנית, כיצד הטק משפיע על האופי של ברלין וגם מושפע ממנו - והפתרון היצירתי-פריווילגי שלה למצוקת הדיור בעיר.

מור עיני היא דירקטורית פיתוח עסקי ושותפויות בקרן ההשקעות של אקסל שפרינגר ופורשה. היא מגיעה מעולמות התחבורה החכמה בישראל, שם גם ניהלה את זרוע ההשקעות המוקדמות של דויטשה טלקום. בברלין הקימה את קהילת העסקים והטק של הישראלים בגרמניה.

תחקיר והפקה: לילך בריקמן

הפודקאסט נתמך על ידי יוזמת הדיגיטליזציה מבט של לשכת הרווחה המרכזית של יהודי גרמניה. מבט ממומנת על ידי המשרד הפדרלי לענייני משפחה, אזרחים ותיקים, נשים ונוער. היוזמה מלווה קהילות וארגונים יהודיים בדרך לטרנספורמציה דיגיטלית ובכך מאפשרת השתתפות דיגיטלית בתהליכים חברתיים של ילדים ובני נוער, אזרחיות ואזרחים ותיקים ומי שזקוקים לתמיכה.

שוחחנו עם מי שהיה שגריר ישראל בגרמניה עד הקיץ האחרון, ג'רמי יששכרוף, על משמעות הממשלה המסתמנת בישראל בהקשר לנושאים מרכזיים ביחסים עם גרמניה: הקונפליקט עם הפלסטינים, הפלישה הרוסית לאוקראינה, האיום האיראני, הפוזיציה מול מפלגת הימין הגרמנית אלטרנטיבה לגרמניה, גבולות השיח בין אנטישמיות לביקורת לגיטימית על ישראל ועוד. 

תחקיר והפקה: לילך בריקמן

הפודקאסט נתמך על ידי יוזמת הדיגיטליזציה מבט של לשכת הרווחה המרכזית של יהודי גרמניה. מבט ממומנת על ידי המשרד הפדרלי לענייני משפחה, אזרחים ותיקים, נשים ונוער. היוזמה מלווה קהילות וארגונים יהודיים בדרך לטרנספורמציה דיגיטלית ובכך מאפשרת השתתפות דיגיטלית בתהליכים חברתיים של ילדים ובני נוער, אזרחיות ואזרחים ותיקים ומי שזקוקים לתמיכה.

שוחחנו עם יאיר נבות, עיתונאי ופרשן לענייני רוסיה, על משמעויות המלחמה באוקראינה עבור גרמניה, הקשרים האישיים בין פוטין למרקל, תהליך הגמילה הקשוח של גרמניה מהתלות באנרגיה הרוסית, החבלה בצינורות נורד סטרים והמשמעויות שלה, עד כמה צריך לקחת ברצינות את האיום הגרעיני של פוטין, באיזו מידה הסיטואציה הנוכחית מאיימת על איכות החיים של מי שמתגוררים באירופה ואולי על העתיד הפוליטי של היבשת - ועוד. תחקיר והפקה: לילך בריקמן. 

הפודקאסט נתמך על ידי יוזמת הדיגיטליזציה מבט של לשכת הרווחה המרכזית של יהודי גרמניה. מבט ממומנת על ידי המשרד הפדרלי לענייני משפחה, אזרחים ותיקים, נשים ונוער. היוזמה מלווה קהילות וארגונים יהודיים בדרך לטרנספורמציה דיגיטלית, ובכך מאפשרת השתתפות דיגיטלית בתהליכים חברתיים של ילדים ובני נוער, אזרחיות ואזרחים ותיקים ומי שזקוקים לתמיכה. לארגונים חברתיים ולארגונים ללא מטרות רווח יש דרך ארוכה לעשות בכל הקשור לבניית תשתית דיגיטלית, והמשברים של השנתיים האחרונות הראו במיוחד עד כמה חשובה תשתית חברתית מתפקדת. יוזמת הדיגיטליזציה מבט של לשכת הרווחה המרכזית של יהודי גרמניה תומכת בתהליכי חדשנות על ידי הוראת מיומנויות דיגיטליות בכל הדורות והתחומים החברתיים ועל ידי קידום פרויקטים חדשניים.

תרחיש הבלהות מבחינת גרמניה - שלמרבה הצער לא נראה מופרך כלל כרגע - הוא שפוטין יחליט לסגור את ברז הגז לחלוטין. קנצלר גרמניה אולף שולץ כבר אמר שאין מדובר במשבר של כמה חודשים ומכל הכיוונים מזהירים מפני חורף קשה במיוחד, שבו במקרה הרע נוכל לחמם את הבית במחירים מופקעים ובמקרה הגרוע החימום פשוט לא יעבוד. וזה עוד לפני שדיברנו על מיתון וסגירה של ענפי תעשייה שלמים. שיחה עם העיתונאי אסף אוני על משבר האנרגיה שמאיים לשנות את חיינו, ואיך הוא עשוי בכל זאת לפעול לטובת משבר האקלים

במקביל לבחירות הכלליות בגרמניה והבחירות המקומיות בברלין, ייערך גם משאל-עם בנושא הפקעת כשישית מהדירות בעיר מחברות הנדל"ן הענקיות שמחזיקות בהן, והעברתן לניהול הציבור. למה ואיך הוחלט על קיום המשאל? מהם הטיעונים המרכזיים בעד ונגד? מה משקלו מבחינה חוקית ופוליטית? וגם על טוויסט מעניין בחוקה הגרמנית. פרק 7 עם העיתונאי איתי משיח

הוא הגיע לברלין רק לפני שמונה שנים, אבל לא היסס לקפוץ למים הפוליטיים, ומתמודד בשלושה מרוצים שונים: לבונדסטאג, לסנאט הברלינאי ולמועצת הרובע נויקלן. כנציג של מפלגה קטנטנה (הגנת בעלי החיים) הסיכויים של ישי רוזנבאום להיבחר קלושים (למעט אולי למועצת הרובע), אבל עצם המסע שלו מרתק 

הקנצלרית המיתולוגית אהודה מאוד בגרמניה ובעולם, גם משום שהיא מנהלת מעולה וגם משום שהיא משדרת הגינות ויושר, מצרכים נדירים בפוליטיקה. ויחד עם זאת, ד"ר עפר ולדמן משוכנע ש-16 השנים שבהן פוליטיקאית שמרנית על הנייר יישמה פוליטיקה סוציאל-דמוקרטית בפועל, גרמו נזק למערכת הפוליטית בגרמניה. פרק חמישי

האם כלי תקשורת בגרמניה מזוהים פוליטית? למה לתקשורת המקומית יש תפקיד משמעותי? מי הקורבן העיקרי של פייק ניוז במערכת הבחירות הנוכחית? איזה אתגרים יוצרת ההצבעה המוקדמת בדואר? ולמה גם בסיום יום הבחירות נצטרך כנראה להתאזר בהרבה סבלנות. פרק רביעי עם שני רוזנס, עיתונאית ברשות השידור הציבורית הבינלאומית של גרמניה (דויטשה וולה)

 ה"וואלאומט" הוא כלי אינטרנטי שאמור לסייע לבוחרות ולבוחרים בגרמניה להבין איזו מפלגה תואמת את דעותיהם, הן ברמה המקומית והן ברמה הלאומית. אלא שכדי להיעזר בו בצורה מועילה דרושה הכרות פוליטית מוקדמת. בעזרת העיתונאי והאקטיביסט יוסי ברטל סקרנו את הנושאים שמככבים בוולאומט של ברלין 

 למה מועמדת הירוקים אנלנה ברבוק איבדה מומנטום, איזו בעיה תדמיתית יש למחליף של מרקל במפלגה השמרנית, ואיך זה שדווקא מועמד המפלגה הסוציאל דמוקרטית הצליח עד כה למתג את עצמו כיורש הטבעי של הקנצלרית המיתולוגית? פרק שני עם העיתונאי אסף אוני, כתב גלובס באירופה

הבחירות הכלליות בגרמניה והבחירות המקומיות בברלין מתרחשות באופן יוצא דופן באותו היום. העיתונאי והאקטיביסט יוסי ברטל מבהיר על מה בעצם מצביעים