שיטת ידיעות אחרונות

בפתח המילניום, כשקבוצת "ידיעות אחרונות" נמצאת בשיא כוחה, המערכת הפוליטית מתעוררת ומאיימת לפרק את אימפריית התקשורת שבנה נוני מוזס. נוני עולה לכנסת, מתריע מפני הפגיעה בחופש העיתונות ומהלל את תחקירי ההון-שלטון שפרסם. בקרב הח"כים, לעומת זאת, טוענים שהתחקירים הם חלק ממנגנון סחיטה שבאמצעותו שולט מוזס בפוליטיקאים. שר התקשורת מתגייס למענו – וחוטף עוגת קצפת בפרצוף. "חוק 'ידיעות אחרונות'" נקבר, אך לראשונה מוצמד תאריך תפוגה להגמוניה של מוזס בענף התקשורת. קריין: איתמר ב"ז

על סף האלף החדש, עם תום ההשתלטות על "ידיעות אחרונות", נוני מוזס פונה לחסל את העבודה המאורגנת בעיתון. את ועד העיתונאים החזק הוא מפורר בעזרת ניצול החמדנות והאנוכיות של הוותיקים. באמצעות גדודי בריונים שוברי עצמות הוא מכניע את עובדי הדפוס. מבחוץ מתגייסים למענו המו"לים המתחרים – נמרודי, שוקן ופישמן. ובמערכת פנימה מסייעים לו בכירי העיתונאים, שהפסידו בקרב נגד הדחת העורך הראשי והחליטו לצדד בהנהלה. קריין: אורן פרסיקו

בחזרה לתקופה יוצאת דופן בתולדות "ידיעות אחרונות": בחסות טראומת החקירות הפליליות, העיתון הופך לבית-חרושת לתחקירי הון-שלטון. עובדים מספרים על נוני מוזס, מו"ל שמטפח עיתונות חוקרת, מפטפט עם עיתונאים במסדרונות ועולה איתם לגג. אבל במערכת החדשות גבולות חופש הביטוי עדיין הוכתבו מלמעלה. התחקירים המפוארים השתלבו גם הם במערך האינטרסים והבריתות של בעל הבית. קריין: אורן פרסיקו

אחרי הידוק אחיזתו ב"ידיעות אחרונות", נוני מוזס הנהיג בעיתון שלטון ריכוזי שהתבסס על רשת של נאמנים שבמרכזה עמד "מנהל המשק", תפקיד מסתורי שבעבר מילא מפקד יחידת המחסלים של המוסד. מצלמות סמויות במערכת, האזנות סתר לעורכים, מנהלים ובני משפחה, בדיקות פוליגרף לעיתונאים וחבילות מזומנים עטופות בנייר עיתון. כשהשיטה גלשה לפלילים, נוני הצליח לחמוק מכתב אישום בזמן שהמו"ל המתחרה נשלח לכלא. קריין: איתמר ב"ז

כשעבדתי ב"ידיעות אחרונות" זומנתי לשיחה אחרי שהכנתי ידיעה על מהלך מעניין של אחד המתחרים. המסר שהועבר לי היה ברור: אנחנו לא קבוצת תקשורת, אנחנו קבוצת אינטרסים, ואם יש ידיעה שעומדת בניגוד לאינטרסים המסחריים שלנו – לא נפרסם אותה | קריין: יובל דרור

העיתון של משפחת מוזס קם מן האפר ומכה את "מעריב", המתחרה שכמעט קבר אותו. "נוסחת יודקובסקי", מהאתוסים המכוננים של התקשורת הישראלית, מפצחת את קוד עיתונות ההמון ומולידה את "העיתון של המדינה". הצד האפל של הנוסחה כולל טוויית רשת צפופה של מקורבים שעוזרים לעיתון והעיתון עוזר להם. "הגפילטע של פולה", מוסד ברנז'אי, מערבב את כולם יחד ומייצר עובדים מוקירי תודה. קריין: אורן פרסיקו

עיתונאי "ידיעות אחרונות" מתייצבים בבית-המשפט ומעידים על צנזורה, רשימות שחורות ולבנות והתערבויות פסולות של הבוס. השנה: 1948. הבוס: יהודה מוזס, הסבא של נוני. העיתונאים עוזבים ומקימים את "מעריב". הפוטש כמעט קובר את העיתון של המוזסים, אך הם מאתרים שותף אסטרטגי: מפלגת השלטון. בסיוע חברים בחלונות הגבוהים הם משיגים דריסת רגל במפעל ההימורים הלאומי. קריין: איתמר ב"ז

נוני מוזס נכנס לתקופת המפץ הגדול של התקשורת הישראלית כאיש החזק ב"ידיעות אחרונות" – והגיח ממנה כטייקון המדיה החזק במדינה. בריתות חשאיות עם מתחרים, עסקאות סיבוביות עם תאגידים ומנכ"לים כל-יכולים, טיפוח יחסי קח-תן עם פוליטיקאים. השיטה המושחתת שוכללה ונוצלה כדי לעצב את ענף הטלוויזיה בשלב קריטי בהתפתחותו, והבטיחה שמוזס יזכה במעמד בכורה. כך הפכה קבוצת "ידיעות אחרונות" לאימפריה. קריין: איתמר ב"ז

תאונת דרכים אחת הפכה את נוני מוזס ליורש העצר של אימפריית העיתונות המשפחתית, תאונה שנייה עיצבה את דמותו, והשלישית הושיבה אותו בטרם עת על כיסא אביו. פרויקט מיוחד של "העין השביעית" מתאר כיצד דחק נוני מעמדות הכוח את בני משפחתו ואת העורך המיתולוגי, דרס את דרכו לפסגה והפך לשליט היחיד של "ידיעות אחרונות", העיתון של המדינה. קריין: איתמר ב"ז