Skip to main content
חייזרים חינוכיים

חייזרים חינוכיים

By Tzachi Hananya

פודקאסט רב-תחומי על העתיד של החינוך
*👇נהנים.ות מהפודקאסט? נשמח לדירוג חיובי *
Available on
Google Podcasts Logo
Pocket Casts Logo
RadioPublic Logo
Spotify Logo
Currently playing episode

בונוס- צחי מתארח- 7 מיתוסים שצריך לשבור במעבר בין תקופת הלימודים לעולם העבודה

חייזרים חינוכייםApr 25, 2021

00:00
40:57
פרק 36- מה זה תכנות? עם יפתח בר

פרק 36- מה זה תכנות? עם יפתח בר

מה זה קוד? ומה אנשים שמתכנתים עושים בכלל?

לחלקינו זה אולי מובן מאיליו, אבל לחלקינו אין מושג.
אז בגדול, קוד הוא רצף של פקודות שאומרות למכונה איך להתנהג.

ובעולם שבו מכונות תופסות חלק יותר ויותר משמעותי בחיינו, כדאי שנלמד איך מדברים איתן.
השאלה הבאמת מעניינת בעיני היא, מה רף השליטה הבסיסי שכדאי שילדים יעמדו בו כדי שיהיו מסוגלים להתמודד עם העידן הנוכחי?

בפרק ה - 36 של חייזרים חינוכיים אירחתי את יפתח בר, סלב קוד ואיש מיוחד במינו. בשיחה ביננו הבנתי פתאום שקוד זה דבר שיכול וצריך לעניין הרבה יותר אנשים מאלה שמתעניינים בו. ובאופן ספציפי שאנשי ונשות חינוך והוראה צריכים להבין שיש להם קשר ואפילו אחריות בהקשר לנושא הזה. קוד זה לא הדבר המשמים שאנחנו עשויים לחשוב שזה. והאמת שבתכנות יש מידה רבה של אומנות ויצירתיות ושהוא יכול לעזור לרכוש יכולות חשובות כמו פתרון בעיות מורכבות, תקשורת בינאישית ויכולת עבודה בצוות.

יש רצף אינסופי של יכולות תכנות שמתחילות מאלה שהזכרתי קודם ומתקדמות ליכולות לבנות ארכיטקטורות ומכונות מטורפות. ובטווח שבין להכיר את מלאכת התכנות ללא להכיר אותה יש עולם שלם שכדאי שתחשפו אליו. אם אתם מתלבטים איך להתחיל…פשוט תתחילו כאן.

הפרק זמין עכשיו גם בספוטיפיי, אפל פודקאסטים ובאתר ״חייזרים חינוכיים״

מוזמנים לשתף, להגיב, לעניין ולהתעניין באהבה

www.tzachi-e.co.il

לפודקאסט מפתחים חסרי תרבות:
https://notarbut.co

לעמוד של יפתח בטוויטר:

https://tinyurl.com/2p8twetm

להרצאה של יפתח על מו׳׳מ:

https://tinyurl.com/5bjr53pp

לתוכנית לימוד הקוד לילדים של גוגל:
https://csfirst.withgoogle.com/s/en/home

Feb 02, 202342:38
פרק 35 - ניהול בעולם מתחדש עם ליאור פרנקל- ״העולם החדש״

פרק 35 - ניהול בעולם מתחדש עם ליאור פרנקל- ״העולם החדש״

״העולם החדש״ הוא ביטוי שנטבע בעולם הישן. לאורך שנים השתמשו בביטוי הזה כדי לספר על מעבר מתפיסת עולם אחת לאחרת- לכניסה לתקופה חדשה. אז מה חדש בעולם החדש הנוכחי? אולי נכון יותר לקרוא לעידן שאנחנו חיים בו העולם ה״מתחדש״ כי מה שחדש בו הוא שהשינויים הם הקבוע היחיד במרחב ובזמן- כלומר השינוי ממבט מקרו הוא קצב ההשתנות. גם בזה, אגב, אין חדש... כולם מבינים את זה. ועכשיו נשאלת השאלה מה עושים עם זה? ואיך זה משפיע על הדרך שבה אנשים צומחים ומצמיחים אנשים אחרים.

בפרק ה- 35 של חייזרים חינוכיים אירחתי את ליאור פרנקל לשיחה על הרבה דברים שאנחנו אוהבים ומתעניינים בהם. דיברנו, איך לא, על אותו עולם מתחדש, ועל איך להכין את עצמנו ואחרים לעידן ששום דבר לא בטוח בו גם בהקשרים מנטליים, אבל גם בכל מה שקשור במוצרים ושירותים חינוכיים והנדסה של מוצרי למידה ו״בתי ספר״. ניסינו לחדש ולהעמיק את השיח בהקשר הזה ואני מקווה שהצלחנו. קינחנו בשיח על ניהול שהשאיר אותי עם לא מעט נקודות למחשבה. שאלתי את ליאור, שבדיוק הוציא את ״הספר למנהל החדש״, מה הוא חושב שהספר שלו יכול לתרום לשיח בנוגע לניהול (בהינתן שיש בעולם מיליוני ספרים על ניהול) והוא ענה לי תשובות מודעות, עמוקות ואפילו די מפתיעות.

במובן הבסיסי והעמוק ביותר, אנחנו חיים בעידן החוויה. וניהול עצמי, מחשבתי וגם עסקי שרואה ומבין אנשים ומאמץ גישות מתאימות לרוח התקופה.
יש לו כח להיטיב עם האדם והעולם וגם להביא לביצועים מקסימליים.

אוטוטו חייזרים חינוכיים יוצאת להפסקה.
ועד אז, כרגיל, מוזמנים לשתף, להגיב ולשתף במחשבות.
הפרק זמין עכשיו בכל הפלטפורמות המוכרות ובאתר חייזרים חינוכיים.

לאתר העולם החדש (הבלוג של ליאור שבו תוכלו למצוא את רוב הפעילות והספרים של ליאור) :
https://frnkl.co

לאתר חייזרים חינוכיים:
https://www.tzachi-e.co.il

Sep 06, 202248:06
פרק 34 - "מאנדיי-יו" ואקדמיות העולם החדש

פרק 34 - "מאנדיי-יו" ואקדמיות העולם החדש

לפעמים כשאני יושב בסוף היום ומסתכל מהחלון זה מכה בי. המחשבה על הטרנספורמציה המטורפת שהעולם שלנו עובר. תחשבו על זה רגע, בעשרים השנים האחרונות העולם היה צריך להעביר את כל המוצרים והשירותים שלו מהמימד הפיזי למימד הדיגיטלי. את הבריאות, ההשכלה, הפיננסים והביטוחים, הבנקים, התחבורה, הדואר, שירות לקוחות- הכל. בשביל לעשות את כל הדברים האלה, העולם היה חייב לפתח דיסציפלינות, להוליד את מקצועות ההייטק ולהתחיל למלא את השורות של החבררות באנשים. כי הן צמחו בקצב אקספוננציאלי שהעולם עדיין לא ראה.


בהתחלה אלה היו חבורה של גיקים, מהנדסים שעובדים ב״מחשבים״ שרק הם הבינו על מה מדובר, אבל ככל שהתופעה התרחבה והטכנולוגיה התקדמה, היה נדרש להמציא מחדש תתי התמחויות ומקצועות חדשים שמעולם לא היו קיימים (תחשבו רק על עולם הסושיאל מדיה או הדאטא - איך הוא היה נראה לפני 15 שנים וכמה מאות אלפי סוכנויות שעוסקות בתחום קיימות היום בעולם). אז את מי שכבר היו בעניינים גייסו מאוד מהר ומי שהיתה להם אוריינטציה טבעית לזירות האלה- קידמו את עצמם גם להצטרף. אבל כיום הסיטואציה בשוק העבודה היא שקצב הגדילה של חברות והצורך בידיים וראשים עובדים גדול בהרבה ממה שיש בנמצא. ואז מה? אז צריכים להתחיל לחשוב על פתרונות.


האקדמיה של מאנדיי (Monday-U) היא פתרון ממש טוב. ובעיני פתרונות טובים (ועסקים טובים) הם כאלה שכולם מרוויחים בהם- וזה בדיוק מה שקורה שם. מאנדיי הם לא היחידים שעושים את זה, אבל נראה שהם לוקחים בעלות על החסמים והבעיות בתחום בצורה אחרת מחברות אחרות ועושים את זה בסטייל שייחודי לחברה שלהם. ולמה זה מעניין בעיני? כי זה קשור באסטרטגיה עסקית וארגונית, בשימור ומציאת כשרונות, במוביליות חברתית, ובעתיד של עולם התעסוקה ורווחת הפרט.


מאנדיי מקימים אקדמיות שמכשירות א.נשים למקצועות ההיטק. הם פותחים קורסים, ממיינים אנשים מכל שכבות החברה ומכל רקע מקצועי שאתם יכולים לדמיין (עד כמה הרקעים שונים ומוזרים תוכלו להאזין בפרק) והופכים את הזירה הזרה והמנוכרת של ההייטק לסביבה מוכרת ומאפשרת. בפרק ה 34 של חייזרים חינוכיים ארחתי את חן מירון- שמובילה את האקדמיה יחד עם יובל אזולאי לשיחה על האקדמיה- האתגרים, החסמים, השאיפות והחוויה האנושית. זאת היתה אמורה להיות שיחה מאוד עסקית וטכנית, אבל היא התפתחה לשיחה מרגשת ויוצאת דופן שנגעה בי באופן אישי


מדברים עכשיו הרבה על האטה בעולמות הגיוס והצמיחה, על אינפלציה ועל משבר משאבים עולמי בעקבות המלחמה באוקראינה- הכל נכון והכל שטויות. חברות לא יפסיקו לצמוח ולחפש כשרונות. והצורך בטרנספורמציה מקצועית ימשיך להועיל גם לפרט, גם לחברה וגם לכלכלה. בגלל זה עולם האקדמיות, בתי הספר וההכשרות המקצועיות ימשיך לזנק ושווה לכולכם להמשיך לעקוב אחריו וללמוד מהחברות שמחוללות מהפכה בתחום.

נ.ב- יש לפרק הזה שם של להקת רוק- אז שווה להאזין.


למי שבא לקבל התראה בכל פעם שיוצא פרק- אפשר להרשם באתר

https://www.tzachi-e.co.il/podcast

:לאתר MondayU

https://monday-u.com/

:לסרטון הסבר על התוכנית

shorturl.at/hrLNU

Jul 11, 202244:24
פרק 33 - בואו נדבר על כסף- עם יובל סמט מנכ׳׳ל רייזאפ

פרק 33 - בואו נדבר על כסף- עם יובל סמט מנכ׳׳ל רייזאפ

לכסף יש דימוי שלילי. הרבה פעמים אני מזהה בשיחות שאני מקשיב להן חיבורים בין הון לרוע ובין רווח לחזירות, אבל האמת היא שכסף הוא בסך הכל פלטפורמה.
כסף הוא רעיון- אמצעי לקדם דברים בעולם. הוא מאפשר לנו לסחור ולהחליף רעיונות, חומרים, שירותים ומוצרים. הוא מעודד אותנו לתקשר, לפתח ולהתפתח ומשפיע עלינו בהרבה מימדים שלא קשורים בעולם החומרי כמו רגש, זהות, מסוגלות, שייכות, בעלות ושליטה. אם כסף הוא עניין כל כך בסיסי ומרכזי בחיים שלנו, למה אנחנו עדיין מתייחסים אליו כ״ילד הרע״? ולמה לעזאזל אנחנו כל כך ממעטים לדבר עליו?

יש לשאלה הזאת הרבה תשובות שתוכלו להקשיב להן בפרק עצמו, אבל השורה התחתונה היא שלדבר על כסף זה חשוב! וזה יתרום לחברה שלנו. אגב, במיוחד לשכבות המוחלשות. בעניין הזה אנחנו נמצאים בתקופה מדהימה מבחינה היסטורית. עידן טכנולוגי שמקדם דמוקרטיזציה של כסף וידע. כזה שמאפשר, פוטנציאלית, לכולם לשחק בדבר הזה שקוראים לו כסף. אז כן, בערך יחסי, אי השוויון בעולם גדל ומגיע לדרגות קיצוניות, אבל לצד זה, בערך מוחלט יש לכולם יותר שפע. האפשרויות ״לשחק״ עם כסף או להרוויח כסף נגישות יותר מאי פעם. אבל כדי להגיע לרווחה נדרש מכולנו להבין מה החוקיות של המשחק הזה- להבין איך כסף עובד ואיך כדאי לנהל אותו. וזה לא משנה אם אתם מרוויחים בחודש 7 או 40 אלף שקלים.

כמו כל דבר אחר בחיים, הרוב נמצא איפשהו באמצע. רוב האנשים הם לא עשירים ולא עניים, אלא כאלה שסוגרים את החודש- לפעמים במינוס ולפעמים בפלוס. ויש חברה אחת, די מגניבה, שקוראים לה רייזאפ (Riseup) שרוצה לעזור לאנשים לנצח את החודש ולסיים כמה שיותר פעמים בצד של הפלוס. לייצר נצחונות קטנים ואז הון קטן ואז השקעה קטנה עם תשואה קטנה שבסופו של דבר יהפכו להון קצת יותר גדול עם תשואה יותר גדולה. על הדרך לצרף אתכם לקהילה של א.נשים בדיוק כמוכם שבאיזה קטע מגניב משתפת את תזרים ההוצאות וההכנסות החודשי שלהם ועוזרת האחד לשני להתייעל, לחסוך ולהרוויח.

סוריאליסטי? זה קורה...תבדקו... ויש לזה פוטנציאל אימפקט פנומנאלי.

בפרק ה 33 של חייזרים חינוכיים ארחתי את יובל סמט- מנכ׳׳ל רייזאפ לשיחה על כסף ואימפקט. על העבר המוצלח ביותר שלו תוכלו לקרוא משיטוט זריז בגוגל, אבל משהו אחד בטוח- הוא איש יוצא דופן ויש לו ולשותפים.ות שלו פיצוח חדשני, טכנולוגיה מעניינת וקהילה שגדלה בקצב מסחרר. מהמעט שיצא לי להתחכך, אני חושב שקורה שם משהו מיוחד באמת. כזה שעוזר לאנשים לעבור מימד ולשנות את מסלול החיים שלהם.


למי שבא לקבל התראה בכל פעם שיוצא פרק- אפשר להרשם באתר

https://www.tzachi-e.co.il/podcast


לאתר רייזאפ:

https://www.riseup.co.il/

לערוץ היוטיוב של רייזאפ:

https://www.youtube.com/c/riseupIsrael

לסרטון תמצית הספר סוויץ:

https://www.youtube.com/watch?v=q_cp8nebs_A

לסיכום של תיאוריית המסוגלות העצמית של אלברט בנדורה:

https://www.youtube.com/watch?v=wrzzbaomLmc

Jun 23, 202245:17
צחי מתארח בפודקאסט ״חמש אצבעות״- איך יראה החינוך בעתיד?
Jun 22, 202201:01:13
פרק 32 - למה פודקאסט? עם רן לוי- מייסד רשת עושים היסטוריה והפודקאסטר המושמע ביותר בישראל

פרק 32 - למה פודקאסט? עם רן לוי- מייסד רשת עושים היסטוריה והפודקאסטר המושמע ביותר בישראל

עד לפני שנתיים, כשהייתי מספר לאנשים על פודקאסטים, הייתי מנסה לראות על הפרצוף שלהם אם הם מכירים בכלל את המילה הזאת כדי להמנע ממבוכות. היום כבר ברור לכולם מה זה פודקאסט וכל גוף שמכבד את עצמו רץ להקים אחד. זאת לא עוד אפיזודה חולפת. הפודקאסטים כאן כדי להשאר ואולי בגלל זה כדאי שנבין מה הסיפור של התופעה הזאת ואיך אפשר להשתמש בה.

הפילוסוף מרשל מקלוהן טבע את הביטוי ״המדיום הוא המסר״. ואחת השאלות הראשונות ששאלתי את המרואיין שלי בפרק היא- מה המסר של פודקאסטים כמדיום בעיניו. או, אם תרצו, איך ומה פודקאסטים יכולים לשנות ולהשפיע על החיים שלנו? בדגש על תהליכי חינוך, צמיחה ולמידה.


על קצה המזלג, פודקאסטים מאפשרים דמוקרטיזציה של מידע, הם מעבירים את השליטה על התוכן והתזמון לצרכן המידע ומקיימים שוק ״מריטוקרטי״ ( חוקיות שלפיה ככל שאתה מצויין יותר, אתה מצליח יותר). ילד בן 16 יכול ליהנות מיותר האזנות מתאגיד מסחרי אם הוא מייצר תוכן טוב, ממוקד, מותאם לקהל, ואותנטי. בכלל, כל המגמה של שימוש בתוכן אודיו ומה שהוא מאפשר היא מעניינת וחדשנית ביותר. ובאמת שמתחשק לי לכתוב על זה עוד ועוד, אבל שווה לכם ולכן פשוט להאזין לרן מדבר על זה...אם יש דבר שהוא מצטיין בו זאת היכולת לרתק את המאזינים.ות לנושא שמעניין אותו ובכלל.


בפרק ה 32 של חייזרים, היה לי הכבוד והעונג לארח את גדול הפודקאסטרים בישראל- רן לוי. עוד לפני שמישהו ידע בכלל במה מדובר, הוא כבר היה אול אין בעניין. לימים הוא הקים את הפודקאסט המושמע ביותר בארץ- ״עושים היסטוריה״ וייסד יחד עם שותף את רשת הפודקאסטים הגדולה בישראל. כשסיימתי לערוך את הפרק הרגשתי תחושה שלא הרגשתי הרבה זמן- שאני אוהב את רוח התקופה שאני חי בה ואת מה שהיא מאפשרת.

אני מאחל לכולכם להרגיש ככה גם בסוף הפרק הזה.


הפרק זמין עכשיו גם בספוטיפיי, אפל פודקאסטים ובאתר ״חייזרים חינוכיים״

למי שבא לקבל התראה בכל פעם שיוצא פרק או להתעניין במוצרים ושירותים של חייזרים חינוכיים, אפשר להרשם כאן 👇🏼🛸

https://www.tzachi-e.co.il/podcast

מוזמנים לשתף, להגיב, לעניין ולהתעניין באהבה

:לאתר רשת עושים היסטוריה

https://www.osimhistoria.com

לבלוג של רן לוי:

https://ranlevi.co.il

לפודקאסט ״עושים היסטוריה״:

shorturl.at/mGX68

Jun 08, 202251:01
פרק 31- קהילה: מערכת הפעלה - עם נאור נרקיס מייסד ״התוכניסטים״

פרק 31- קהילה: מערכת הפעלה - עם נאור נרקיס מייסד ״התוכניסטים״

איפשהו בעשור האחרון כולם התחילו לדבר על קהילות. והאמת, לא רק לדבר, אלא גם לנסות להקים ולפתח אותן. היום כולם כבר יודעים ש״מנהל.ת קהילה״ זה מקצוע- גם במובן הליטרלי וגם בפן הביצועי. אבל אם תחשבו על זה רגע, ניהול קהילה כמקצוע זה לא באמת עניין חדש. לאורך ההיסטוריה תמיד היו שם מנהלי ומנהלות קהילות, אז למה פתאום כולם כל כך בעניין של קהילות עכשיו? האם הצורך שלנו השתנה והאם הבנו משהו על הכח של קהילות לייצר אימפקט?


אם תשאלו את האורח שלי בפרק, נאור נרקיס, 12 אלף שנים של חיים בקהילות זה לא ממש ״פתאום״, אבל כן, העידן הטכנולוגי מאפשר להן להיווצר ולצמוח במהירות ותדירות גבוהה יותר. מעבר לזה, קהילה זה עסק טוב- כזה שכולם מרוויחים ממנו. הוא טוען ש״קהילה זאת מערכת הפעלה״ שמורכבת מזהות, פרודוקטיביות ונוכחות מנהיגותית/ ניהולית ושכל הקהילות בנויות למעשה על אותם עקרונות (תוכלו לשמוע על זה בהרחבה בפרק כמובן).


קהילות קשורות קשר הדוק לתהליכי למידה וצמיחה. לי באופן אישי יש הרגשה שהיכולת להקים, להגדיל ולתחזק קהילות היא כישור שכל מנהל, מורה, מנחה, מדריך או יזם צריכים להתמצא בו ולהבין אותו. אז הכנתי לכם פרק עם האיש הכי מדהים בתחום הקהילות בארץ.


האורח שלי בפרק ה 31 הוא נאור נרקיס- הוא ייסד את קהילת ״התוכניסטים״, מרצה על קהילות, כותב ומקליט על קהילות (מצרף לכם לינקים בתיאור הפרק בספוטיפיי) ועוזר למאות ארגונים וחברות להקים ולפתח קהילות. בפרק איתו תלמדו איך אפשר לחשוב על קהילות בצורה משוכללת ומהם העקרונות המנחים לבניית קהילה מוצלחת.


למי שבא לקבל התראה בכל פעם שיוצא פרק- אפשר להרשם באתר

https://www.tzachi-e.co.il/podcast

לקהילת התוכניסטים:
https://www.facebook.com/groups/tochenistim

לאתר התוכניסטים:

https://tochenist.cmtz.me

למדריך החינמי של נאור על בניית קהילה:

shorturl.at/npP03

לערוץ היוטיוב של נאור:

shorturl.at/fiqI2

לפודקאסט החדש של נאור בנושא קהילות- המנק״ל:

https://hesket.co/mankal

May 25, 202241:31
פרק 30 - מה קרה לגני הילדים? עם אחינועם חנניה- ילדי הטבע הדמוקרטי

פרק 30 - מה קרה לגני הילדים? עם אחינועם חנניה- ילדי הטבע הדמוקרטי

אני לא מכיר הורים שלא מוטרדים מהמצב של גני הילדים. והאמת, איך לא? בחדשות מפמפמים את מקרי האלימות וחושפים תמונות מזעזעות, הביקוש לגנים גבוהה בהרבה מההיצע והמרדף אחרי גן טוב לא נופל מחיפוש דירה משופצת בדיזנגוף במחיר אטרקטיבי. הגנים מצידם שחוקים ועייפים מהאינטראקציות. הם הפכו לבור ניקוז של סטרס וכתוצאה מכך בעלי ובעלות הגנים פשוט בורחים מהתחום. המחסור במשאב האנושי חמור כל כך שפתיחת שנת הלימודים הבאה מוטלת בספק.
אל תצחקו, זה לא איזה גימיק...באמת יש מצב שהיא לא תפתח.

הרי כולם רוצים חינוך טוב, אבל מי מוכנים לחנך ולטפל?
לכולם יש מה לומר, אבל מי יודעים מה לעשות?
ההורים מזועזעים המהמצב - דורשים תשובות ומתלוננים על הפקרות
הפוליטיקאים מבטיחים שיעשו וגוזרים קופון על חשבון החרדות ההוריות
אנשי האקדמיה וגדודי היועצים והיועצות יורים מהמרפסות הצעות לשינוי
והיזמים שמריחים שוק בשרני, מנסים להכנס לתחום ולהקים רשתות גנים
מחוקקים חוקים, מקצים תקציבים, מעלים את המודעות- ועדיין, אותן בעיות.
כמי שפועל בזירה אני אומר לכם, הכוונות של כולם טובות, אבל לא מחוברות למציאות.
ועכשיו לשאלת השאלות- איך יכול להיות שכולם מעוניינים בשינוי והשינוי לא מגיע?

בתפיסה שלי, כשאתה לא מצליח לפתור בעיה באופן עקבי, כנראה שאתה צריך לחזור לאחור ולהבין אותה טוב יותר. הרי אף גננת לא קמה בבוקר ומחליטה שהיום היא תכה ילד, ואף איש חינוך לא נכנס לתחום כדי לעשות כסף גדול. שום שינוי לטובה לא יקרה אם נטיל חובה על התקנת מצלמות או נאיים עם כולם להיות טובים יותר. אין למה ואין על מי לאיים כאן. התסכול הוא עצום, אבל כולנו אשמים ואיש לא אשם בעת ובעונה אחת. אי אפשר לזרוק את הילדים למסגרות ולקוות שיהיה בסדר. אי אפשר להמטיר הוראות ולצפות לראות שינוי. אנחנו צריכים לאמץ תפיסה קצת יותר פרואקטיבית בעניין הזה כדי שמשהו יזוז כאן.

הדרך להבראת הגנים ותחום החינוך לגיל הרך ארוכה והיא צריכה להתחיל בשני מהלכים מרכזיים: האחד- שיקום האמון בין ההורים, המטה והשטח ויצירת שותפות. השני- הבנה טובה יותר של הצרכים והאתגרים של מערכות החינוך לגיל הרך. זה הזמן לרדת מהגדר ולשאול שאלות אחרות- לא מה צריך לקרות, אלא איך אפשר לאפשר לו לקרות ומה הגורמים שמונעים ממנו לקרות. רק ככה נוכל כולנו לייצב את התחום הכל כך חשוב הזה. הבשורה הגדולה של הפרק הזה היא שהגיע הזמן לרדת מהעץ, להיות פרואקטיביים ולהבין שלא יגיעו פתרונות קסם. תמונת השינוי שכולנו רוצים לראות תהיה מורכבת, בסופו של דבר, ממאות אלפי ״פיקסלים״ קטנים שירכיבו אותה. מיקרו אינטראקציות חינוכיות, ניהוליות, פסיכולוגיות, בינאישיות, פולטיות שכולנו צריכים לכונן בשביל הילדים שלנו. בשביל החברה שלנו.

לכבוד הפרק ה-30 של חייזרים חינוכיים, הזמנתי את אחת מנשות החינוך והמומחיות הכי רציניות שאני מכיר לתחום הגנים- אחותי אחינועם. ״אחי״, היא שילוב מנצח בין מישהי מאוד מנוסה ביחס להיותה צעירה ורעננה (שלא לאמר מרעננת) - דבר שמאפשר לה לראות ולהניע דברים אחרת. היא מנהלת מערכת חינוכית של עשרות ילדים, פיתחה שיטה ארגונית לניהול גנים ומלמדת אותה בקורסים פרטיים. היא אפילו מייעצת למערכות חינוך לגיל הרך איך להפוך את הארגון שלהם למסודר, מתפקד ומצליח יותר. ברמה האישית, היא אחת הדמויות המשפיעות ומעוררות ההשראה בחיי בתחום החינוך ובכלל. בפרק איתה ננסה לענות על השאלות שמציקות לכולנו- למה ישנם מקרי אלימות בגני ילדים, מה אפשר לעשות כדי להמנע מהם, איך מזהים מערכת חינוכית בריאה ומה אפשר לעשות כדי להשביח את מלאכת החינוך ואת הפועלים והפועלות בזירה.


למי שבא לקבל התראה בכל פעם שיוצא פרק- אפשר להרשם באתר
www.tzachi-e.co.il/podcast

לאתר ילדי הטבע הדמוקרטי:
ganyeledteva.co.il/
לערוץ היוטיוב של ילדי הטבע הדמוקרטי:
www.youtube.com/user/0542318413
להרצאה של אחינועם במרכז טאוב בנוגע לחוק הפיקוח על מעונות היום:
www.youtube.com/watch?v=tvJdxj1V9To
May 11, 202250:49
פרק 29 - "להפוך לאקסמנים: איך ללמוד לקויי למידה? עם יותם אושר מייסד "זינוק

פרק 29 - "להפוך לאקסמנים: איך ללמוד לקויי למידה? עם יותם אושר מייסד "זינוק

בסדרת סיפורי אקס-מן (X-men) מסופר על חבורה של מוטנטים עם כוחות על. המוטנטים האלה חיים בחוויה של זרות, מוזרות וחריגות, עד שיום אחד מגיע בחור מלא תושייה בשם פרופסור אקסבייר ומלמד אותם לחשוב אחרת על עצמם ועל היכולות שלהם. הוא הופך אותם מחבורה ביישנית ומפוחדת לקבוצת לוחמים שמודעים לכח העל שלהם ומנצלים אותו לטובה.

הסיפור הזה תמיד מזכיר לי קצת את מה שקורה ומה שיכול לקרות לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז או "לקות למידה" אחרת. אני בעצמי אובחנתי בגיל מבוגר מאוד ולקחתי על עצמי משימה ללמוד לנהל את ה"הפרעה" שלי כך שתשרת אותי בצורה הטובה ביותר. בעולם שלי אין "הפרעות" ואין "לקוחות". למעט מקרים מאוד חריגים וחמורים, לרוב התלמידים שמוגדרים כבעלי "לקויות למידה" יש יכולות מדהימות וכל מה שצריך זה לייצר עבורם סביבה שתוציא מהם את מה שהם מסוגלים.
ואז מגלים שהאנשים האלה הם בעצם, במקרים רבים, גוש של כישרון שלא ידעו לעבוד איתו. חבל…

יותר מכל אבחנה לימודית, ניורולוגית או מוטורית, ללקויות למידה יש השפעה על המרחב המנטאלי. השלבים שבהם מערכות החינוך מתחילות ללמד והשלבים בהם הזהות העצמית של הילד מתפתחת ומתגבשת חופפים. כשהמערכת מסמנת אותך כ"לקוי למידה" כולם מתחילים להסתכל עליך כחריג וכושל. בסופו של דבר, אתה מפנים את המבט הזה ומסתכל על עצמך ככה. אתה מתחיל להאמין שמשהו בך לא בסדר, דבר שמשפיע על היכולת שלך להאמין בעצמך וביכולות שלך ולהגשים את עצמך בחיים.

לפני כמעט 14 שנים יותם אושר הקים את מרכז זינוק יחד עם כמה שותפים. הם גיבשו שיטה וגישה ללימד ולפיתוח אנשים בעלי "לקויות למידה" והכנה שלהם לפסיכומטרי. הם יצרו התאמות ופלטפורמה חוייתית שלקחה ועדיין לוקחת אנשים מחוויה של כשלון מוחלט, חוסר ביטחון וחוסר אמונה ביכולת ללמוד והפכו אותם לאקס-מנים.  אני הייתי אחד מאותם אנשים שמרכז זינוק הצליח לגרום לו ללמוד בפעם הראשונה. בפרק עם יותם תוכלו לשמוע על מה אנשים עם הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה צריכים, אילו שיטות למידה יכולות לסייע להם ובאיזו פלטפורמה אפשר לאפשר להם (או לכם.ן) לפרוח ולהתבטא בצורה הטובה ביותר.

הפרק זמין עכשיו גם בספוטיפיי, אפל פודקאסטים ובאתר ״חייזרים חינוכיים״

למי שבא לקבל התראה בכל פעם שיוצא פרק- אפשר להרשם באתר

https://www.tzachi-e.co.il/podcast

מוזמנים לשתף, להגיב, לעניין ולהתעניין באהבה

על העריכה הנפלאה של הפרק: Shira Kleinhaus   💜

לאתר של מרכז זינוק:

https://znk.co.il/

לערוץ היוטיוב עם סרטוני הלמידה של זינוק:

https://www.youtube.com/user/ZinukTV/featured

להאזנת המשך, ממליץ על הפודקאסט של שירלי הרשקו "אנשי הקשב":

https://spoti.fi/3LH92gA

Apr 27, 202245:01
 "פרק 28 - איך ללמוד וללמד בעידן המידע? עם גדעון זילר יו"ר ומייסד "מתודיקה

"פרק 28 - איך ללמוד וללמד בעידן המידע? עם גדעון זילר יו"ר ומייסד "מתודיקה

אנחנו נמצאים בעיצומן של לא מעט מהפיכות, אחת המשמעותיות שבהן קשורה באופן שבו אנחנו לומדים ומלמדים, או אם נצלול עמוק יותר- לאופן שבו אנחנו חושבים על למידה מלכתחילה. בעידן המידע, כשהאינפורמציה נגישה, זמינה ואינסופית, היכולת ללמוד ולדעת ללמד הפכו למצרך, כישור ויכולת קריטית לפרטים, לארגונים וחברות.

בכלל, התודעה המסורתית בנוגע ללמידה נסדקה. פעם היינו חושבים על תלמיד כאדם שיושב בכיתה ושותה חומר ששופכים עליו, היום אנחנו מבינים שהלמידה מתקיימת בכל מקום ובכלל זמן. פעם היינו עוברים מערכי למידה באוניברסיטה ובבתי הספר, היום אנחנו עוברים מערכי למידה, הכשרה והתפתחות בכל ארגון או תאגיד שמכבד את עצמו. גם התפיסה המבנית בנוגע לאיך ללמד השתנתה- לכולנו כבר ברור שבני אדם לומדים מתוך חוויה, מגע, ניסוי וטעיה, ולא בהכרח בצורת הקנייה דידקטית. או שלפי כל מדד ביולוגי, קוגניטיבי ומנטאלי, שיעור באורך 45 דק' (או חלילה "שעה אקדמית" ) הוא פשוט לא אפקטיבי. לחלופין, סביבות הלמידה החדשות מיישמות עקרונות אחרים שתורמות לתהליכי הלמידה כמו שילוב אלמנט השתתפותי, פחות הקניה ויותר עיבוד ושימוש במדיה ובטכנולוגיה להעברת המידע.

בסופו של דבר, עולם הלמידה עומד בפני שתי שאלות קריטיות בעת הזו: הראשונה היא מה אנחנו צריכים ללמד כמורים, מנהלים או הורים את הילדים או מושאי הלימוד החינוך שלנו כדי לאפשר להם חוויה מייטיבה, חיובית ומצמיחה בעולם. השניה היא איך ללמד את אותם הדברים. ותתפלאו, סוגיית האיך לא פחות חשובה מסוגיית המה.

האורח שלי בפרק ה 28 של חייזרים חינוכיים הוא גדעון זילר, המייסד של חברת מתודיקה שעוסקת הלמידה אפקטיבית. באופן אישי אני חושב שמתודיקה היא חברה יוצאת דופן מכל מיני בחינות, אבל בעיקר מסיבה אחת מרכזית- מה שהם קוראים לו "9-99". במתודיקה מנגישים את תורות הלמידה האפקטיבית בצורה הוליסטית למגוון סוגים של גופים- החל ממערכות חינוך, דרך מוסדות אקדמיים, ועד עולם התאגידים המסחריים והמערכות הארגוניות הדיגיטליות. בסוף, למידה היא למידה היא למידה. אני חושב שממש זכינו באורח כמו גדעון. הוא גם איש צנוע ונעים בצורה נדירה, ולצד זאת הוא נחשב לאחד האנשים המנוסים והעשירים ביותר בידע בתחום בארצנו. יותר מכל, הוא יודע להעביר מסרים מורכבים בצורה פשוטה שזה תמיד כיף למאזין. בשיחה איתו דיברנו על מגמות מרכזיות בעולמות הלמידה והתייחסנו, כמובן, לכלל הסוגיות והנושאים שהזכרנו בטקסט הזה.

הפרק זמין עכשיו גם בספוטיפיי, אפל פודקאסטים ובאתר ״חייזרים חינוכיים״

למי שבא לקבל התראה בכל פעם שיוצא פרק- אפשר להירשם באתר

https://www.tzachi-e.co.il/podcast

מוזמנים לשתף, להגיב, לעניין ולהתעניין באהבה

על העריכה הנפלאה של הפרק: Shira Kleinhaus   💜

*בשל תקלה בשלב ההקלטה הסאונד בפרק פחות איכותי, עמכם הסליחה. החל מהפרק הבא התקלה תתוקן ותוכלו להינות מסאונד בסטנדרטים של פרקי עבר.

להרצאה של גדעון על מגמות בלמידה:

https://www.youtube.com/watch?v=15Ev0ua9yJM

לאתר מתודיקה:

https://new.methodic.co.il/

לפרק על מעורבות בלמידה:

https://www.tzachi-e.co.il/podcast/episode/2c56b548/13-

Mar 23, 202248:38
 פרק 27 - רובין סקול: המהפכה השקטה של הלמידה הדיגיטלית - עם אסף וייס מנהל מיזם קמפוס

פרק 27 - רובין סקול: המהפכה השקטה של הלמידה הדיגיטלית - עם אסף וייס מנהל מיזם קמפוס

מאז ומעולם השכלה היתה סוגייה פוליטית וחברתית. הידע, החינוך וההשכלה היו מנת חלקם של המעמדות החזקים בחברה ששימרו את מנגנוני הכח והעבירו אותם בירושה מדור לדור. החידושים הטכנולוגיים שהגיעו לעולם בעשרות השנים האחרונות שינו באופן היסטורי את מאזן הכוחות הזה. הנגישות לידע, שהיתה שמורה בעבר לחונטות אליטיסטיות בלבד, ניתנת כעת לכל אדם בעולם שיש לו חיבור לאינטרנט. ובכלל, אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפיכה מחשבתית בנוגע לכל מה שקשור בלמידה- מהי והיכן היא מתקיימת.

גם במדינה הקטנה שלנו הבינו שידע הוא משאב ציבורי ושלמדינה ישנה מחוייבות להנגיש אותו לכולם.

מתוך ההקשר הזה המיזם הלאומי ״ישראל דיגיטלית״ בשיתוף עם המועצה להשכלה גבוהה הולידו את החזון המדהים של קמפוס IL- אתר קורסים דיגיטליים שמועברים על ידי גופים רשמיים ומוסמכים לכך ונגישים לכל הציבור *בחינם*!. כל הסיפור של קמפוס מיוחד בעיני משתי סיבות מרכזיות: האחת היא הדמוקרטיזציה של המידע שהיא מאפשרת והשניה היא המוצר הלימודי.

כשהייתי צריך לעשות פסיכומטרי, שילמתי על קורס אלפי שקלים שלא היו לי. היום מציעים בקמפוס את הקורס הזה בחינם (חפשו ״הפסיכומטרי של המדינה״) ובאיכות גבוהה מאוד. מה עוד…רוצים ללמוד תכנות? לשפר שליטה ביישומי אופיס? לפתח מיומנויות מו׳׳מ? לשפר שפה? יש הכל, באיכות, בחינם ולכולם. כשההשכלה מוצעת לכולם וכשהכסף והרקע הוא לא חסם, הפוטנציאל של השכבות החלשות להתפתח משתפר משמעותית. ההנגשה הזאת היא מהלך דמוקרטי שיש לו חשיבות לחוסנה של החברה ולצמצום פערים בחברה שלנו. גם בנוגע למוצר יש כאן בשורה- דילוג מעל חסם התלות במערכות ההשכלה וההתאמה הסגנונית אליהן. את הקורסים אפשר לצרוך בחלקים קטנים, בשעות שמתאימות לך ובלי להיות תלוי בגוף כזה או אחר שמכתיב מתי ואיך בדיוק ללמוד. מערכת הלמידה עצמה, שיושבת על פלטפורמת אדקס העולמית, היא בשורה ללא מעט תלמידות ותלמידים. יש לא מעט סטודנטים שלא מסוגלים לשבת בשיעור בכיתה, אבל לומדים באינטרנט שלוש שפות תכנות עד גיל שש עשרה. סגנון הלומד הזה יכול לקבל כעת מערכת למידה שיותר מתאימה לו.

האורח שלי בפרק ה- 27 של חייזרים חינוכיים הוא אסף וייס- המנהל הנכנס של קמפוס IL. אסף הוא אדם מרשים ומקצועי להחריד ונדמה שהוא האיש הנכון בזמן הנכון לפרוייקט הזה. לאורך בפרק אסף יספר לנו ברהיטות על מהפכת המידע והמשמעויות החברתיות והטכנולוגיות שלה. הוא ישתף אותנו במידע על העבר, ההווה והחזון העתידי של קמפוס ועל הדרך ליצור ולשפר מוצר לימודי מונחה יוזר. לקראת סיום הפרק גם התפלפלנו בנוגע לכמה סוגיות ביקורתיות בהקשרים האלה…שווה להאזין :)


הפרק זמין עכשיו גם בספוטיפיי, אפל פודקאסטים ובאתר ״חייזרים חינוכיים״

למי שבא לקבל התראה בכל פעם שיוצא פרק- אפשר להרשם באתר

https://www.tzachi-e.co.il/podcast

מוזמנים לשתף, להגיב, לעניין ולהתעניין באהבה

על העריכה הנפלאה של הפרק: Shira Kleinhaus   💜

*בשל תקלה קלה בשלב ההקלטה, הסאונד בפרק פחות איכותי, אבל בסך הכל סביר בהחלט. עמכם הסליחה.

לאתר קמפוס:

https://campus.gov.il

לקהילת היפו-קמפוס:
https://www.facebook.com/groups/CampusIL

לפודקאסט ״המאסטרים״ של קמפוס:

https://open.spotify.com/show/1OHxm8zhTaKH9RfKT6Ao1D?si=2b465f3e53624800

Mar 09, 202249:47
פרק 26 - הגיים צ'יינג'ר: מערכות חינוך עירוניות- עם שירלי רימון ברכה ראש מנהל החינוך ת''א-יפו

פרק 26 - הגיים צ'יינג'ר: מערכות חינוך עירוניות- עם שירלי רימון ברכה ראש מנהל החינוך ת''א-יפו

במרץ 2020, כשכולנו הבנו שאנחנו באמצע אירוע היסטורי של מגיפה עולמית, תומאס פויו (Tomas Pueyo) כתב מאמר על מגיפת הקורונה שהפך לויראלי בכל העולם. הוא דיבר שם על ״הפטיש והריקוד״. ה"פטיש" הוא האירוע המכונן א השבר שקורה עכשיו וה״ריקוד״ הן האדוות- השינויים, המשמעויות וההתאמות שכלל השווקים והמערכות יצטרכו לבצע בנוגע למכת הפטיש- למגיפה עצמה. אחת המערכות שגם חטפו את הפטיש לפרצוף וגם נאלצו לרקוד את הריקוד בצורה המעניינת ביותר היא מערכת החינוך. אין אזרח ואזרחית בעולם שלא הרגישו את זה, כולם חיפשו פתרונות.

חסמים ואילוצים הם תמיד הזדמנות להפגין יצירתיות, גמישות וחדשנות וזה בדיוק מה שמערכות החינוך היו צריכות לעשות. כשהעומס על מערכת החינוך הארצית היה אדיר והיה נדרש לתעדף אינסוף החלטות ופעולות לביצוע מיידי, כולם חיפשו את הגיים צ׳יינגר ואני חושב שהם מצאו אותו במערכות החינוך העירוניות- במנהלי החינוך. אני טוען (וזה רק אני כמובן) שבלי הפרואקטיביות של מנהלי החינוך (שכמובן הפעילו את המנהלות.ים ונשות ואנשי השטח), דברים היו מתדרדרים לתהומות עמוקים עוד יותר ממה שאנחנו מכירים. מערכות החינוך העירוניות די הצילו את המצב בעיניי ועדיין עושות זאת. כמי שמנהל ארגון חינוכי אני יכול לספר ממקור ראשון שאת המענה שקיבלנו ממערכת החינוך העירונית על מחלקותיה השונות, לא קיבלנו מעולם מהרמה הארצית ברמת המהירות, הדיוק, המסירות והענייניות.

אחת המחשבות שמעסיקות אותי בשנתיים האחורונות בנוגע לזירה החינוכית היא איך נזכור את התקופה הזאת ומה יהיה הנרטיב בדיעבד. האם נבכה יותר את מכת הפטיש- את השבר האדיר במערכת החינוך או את הריקוד שעדיין מצמיח תובנות, דרכים, סגנונות למידה וחינוך חדשים מתוך אילוצי המצב. בעולמות הלמידה מדברים המון על ההאצה המטורפת של טכנולוגיות הלמידה, סגנונות למידה היברידיים (חצי מרחוק וחצי פיזי), על שימוש בפלטפורמות טכנולוגיות, על מעבר ללמידה אסינכרונית (כל אחד לומד בקצב שלו מול הפלטפורמה מתוך שיעורים מוכנים מראש). זה דבר שהיה קורה גם ככה, פשוט הרבה פחות מהר. הסיפור הגדול באמת הוא התובנה שברגע האמת מערכת החינוך נאלצה לבזר את עצמה לארכיפלג של איים חינוכיים בצורת מוסדות החינוך העירוניים כדי להשיג תוצאות טובות יותר, ביצוע מהיר יותר ובקרה ומתן מענה איכותיים יותר. ועכשיו השאלה היא, האם אפשר או צריך לחזור לאחור למתכונת ריכוזית.

אם אתם שואלים אותי, אין מציאות שבה מערכת החינוך בישראל מצליחה לנתר קדימה שלא באמצעות רשויות מקומיות. אבל מעבר לזה, העיריות עצמן כבר הבינו שאין להן למה לחכות והן מקדמות יוזמות, סגנונות ניהול ושפות חינוכיות רוחביות שהן מייצרות לעצמן. חלק מהעיריות מייצרות מהלכים בודדים או סדרת מהלכים של קידום תחום כמו הגיל הרך או הכנסת בתי ספר משיטות חינוך פרוגרסיביות לערים, אחרות, כמו עיריית תל אביב-יפו למשל, מחליטות על מהלכים רוחביים כמו "פורצי דרך" מטמיעים גם ערכי ליבה ועקרונות עבודה וגם מהלכים מבניים שתומכים בהם (תוכלו לשמוע על זה בהרחבה בפרק). ותעשו לי טובה, אל תסגרו את כל הדיון הזה ב"בסדר, עיריית תל אביב- יפו, יש להם כסף". גם כי הכסף מחולק לעיריות באופן דיפרנציאלי וגם כי אם תאתגרו את עצמכם ותמשיכו לחפור, אתם תגלו שקורים דברים גדולים גם מחוץ לערים המרכזיות בארץ.

בקיצור, האורחת שלי בפרק ה- 26 של חייזרים חינוכיים היא שירלי רימון ברכה- ראש מנהל החינוך בעיריית תל אביב-יפו. ומצטער אם זה יביך, אבל אי אפשר להתעלם מהכריזמה, החדות והמנהיגות של האשה הזאת. עשר שניות אחרי שסגרנו את המקרופונים היא כבר היתה בשיחת זום עם עשרות מנהלות ומנהלי בית ספר ופנתה לכל אחת ואחד מהם באופן אישי ושאלה לשלומם ממקום אמיתי ואותנטי. שמעתי אותה מתראיינת לא פעם ולא פעמיים לגופי תקשורת גדולים ותמיד היה לה משהו מעניין לומר. אולי זה בגלל שהיא מעולם לא ניתקה באמת מגע עם השטח. ובימינו א.נשים שמתמצאים גם בשיחות מיקרו וגם בשיחות מקרו זה מצרך נדיר. אולי אפילו במיוחד בעולם החינוך. בפרק איתה תוכלו לשמוע על התובנות שזיקקנו מתוך מה שעבר ועדיין עובר על מנהל החינוך בעידן הקורונה, על המהלכים הרוחביים שמובילים במערכת החינוך בתל אביב-יפו ובמערכות חינוכיות בכלל ועל החשיבות של מערכות החינוך העירוניות לטובת קידום הזירה החינוכית.

*בשל תקלה קלה בשלב ההקלטה, הסאונד בפרק פחות איכותי, אבל בסך הכל סביר בהחלט. עמכם הסליחה.


Feb 24, 202250:35
 פרק 25 - חינוך דמוקרטי: שיטה חינוכית או תנועה תרבותית? עם המנכ"לים המתחלפים של המכון- מיכל גלבוע אטר וליאור טל שדה

פרק 25 - חינוך דמוקרטי: שיטה חינוכית או תנועה תרבותית? עם המנכ"לים המתחלפים של המכון- מיכל גלבוע אטר וליאור טל שדה

מי שרוצים להבין מה זה חינוך דמוקרטי, צריכים לחשוב עליו לא כשיטת חינוך, אלא כתרבות. זו תפיסת עולם שמוטמעת ומועברת דרך ביטויים ומנגנונים חינוכיים. הפעם הראשונה שנתקלתי בבית ספר דמוקרטי הייתה לפני 13 שנים - הייתי מרכז שבט בצופים ולקחו אותנו לסיור בבית הספר הדמוקרטי ביפו. כשניסיתי להבין מה זה אומר בכלל חינוך דמוקרטי, שאלתי על מבנה בית הספר, על החוקים והתכנים שמועברים בו ואיך הם שונים מבתי הספר המסורתיים שאני מכיר. אם הייתי עומד מול עצמי אז, המשפט הראשון שהייתי אומר לעצמי הוא המשפט הראשון שמיכל אמרה לי בראיון: בתי ספר דמוקרטיים הם רק מופע אחד של חינוך דמוקרטי והם למעשה בתי ספר שמכילים את התרבות הדמוקרטית.

אמנם בתי הספר הדמוקרטים הראשונים קמו כמעין אלטרנטיבה למערכת החינוך המסורתית, יעקב הכט ועוד חבורה של אנשים מופלאים ראו בעיני רוחם תמונת מציאות חינוכית אחרת ויצרו אותה. היום רוב רובם של בתי הספר הדמוקרטיים מתפקדים כבתי ספר מוכרים ורשמיים. רוצה לומר, כפופים ל"מה" של משרד החינוך ול"איך" של התפיסות החינוכיות הדמוקרטיות. קול הא? אבל למה אני מספר לכם את זה בעצם? כדי להרחיב את המחשבה של כולנו על חינוך דמוקרטי מעבר ל"שמעתי שתלמידים יכולים לתבוע מורים לדיון משמעתי" או "הילדים יכולים לבחור האם להכנס לשיעורים או לא". מה שמעניין יותר בהקשר של החינוך הדמוקרטי הוא לא איך עושים את הדברים, אלא למה עושים אותם ככה.

והנה התשובה: בגלל האמונה בזכויות הטבעיות שמגיעות לכל אדם (כן, גם אם האדם הזה הוא ילד) והאמונה בדיאלוג. דיאלוג לא כהגדרה טכנית של שיחה בין שני אנשים, אלא כגישה רוחנית. החינוך הדמוקרטי מקדם דיאלוגיות כי דיאלוגיות היא מהלך דמוקרטי. כשאנחנו דיאלוגיים אנחנו פתוחים לדעות ולמה שנמצא מולנו כדי להתרם אחד מהשני. ושלא תטעו כאן, אין שיוויון בין תפקיד המורה לתלמיד באינטראקציה, אבל יש שיוויון בזכויות שלהם כבני אדם ולכן אין טאבו על כיוון הקשר בהכרח. כמי שמנהל ארגון חינוכי דמוקרטי, שואלים אותי המון פעמים מה הסיפור של החינוך הדמוקרטי מבחינת הפרקטיקה החינוכית ואני עונה את התשובה הזאת: למצוא את האיזון ההרמוני בין ההליכה על הציר הפרטי והאינדיבידואלי לבין הציר הקולקטיבי. להיות אדם עם דעות, רצונות, זהות, גבולות, רגשות, וגם כזה שמבין שהוא חלק מחברה ותלוי בה ולכן צריך לתרום לה באופן פרואקטיבי- גם כשזה לא מתיישב. זו האומנות הדמוקרטית- למצוא את הדרך לעשות את הבלתי אפשרי וליישב את המחלוקת מהתנועה על הציר הזה. או איך שליאור אמר: אחריות הפרט לצמיחת הקהילה ואחריות הקהילה לצמיחת הפרט.

האורחים שלי בפרק ה25 של חייזרים חינוכיים הם מיכל גלבוע אטר וליאור טל שדה (שאגב, הוא בעצמו פודקאסטר מצוין והמגיש של "קולות של רוח"). המנכ"לית היוצאת והמנכ"ל הנכנס של המכון הדמוקרטי חברה וחינוך. (את המכון ממנכ"לים בצמדים כאשר מיכל מנכ"לה יחד עם יותם טרון וליאור נכנס לתפקיד לאחרונה יחד עם סיגל וסר). מעבר להבהרה של מהו חינוך דמוקרטי וה"לישה" של ההגדרה הזאת, דיברנו בפרק על השינוי שהמכון עבר לאחרונה ועל מה הוא מבשר. ויש כאן בשורה! שהמכון עושה היום את מה שאנחנו קוראים לו "סקייל" לתפיסה של תרבות דמוקרטית: לא רק בתי ספר, ערים וקהילות דמוקרטיות וארגונים חברתיים ואפילו מסחריים יכולים היום לקבל מהם הנחייה ושירותים. למעשה, כל מי שרוצים לעבור מצורת ניהול ושיח היררכי ובירוקרטי להתנהלות שמבוססת על דיאלוג, אחריות הדדית והשתתפותיות יכול ומוזמן לפנות אליהם. שזה דבר מדהים בעיני.


*בשל תקלה קלה בשלב ההקלטה, הסאונד בפרק פחות איכותי, אבל בסך הכל סביר בהחלט ביחס לכלל הפודקאסטים.. עמכם הסליחה.

מוזמנים לשתף, להגיב, לעניין ולהתעניין באהבה.

על העריכה המופלאה של הפרק: שירה קליינהאוס.

לאתר המכון הדמוקרטי:
https:ׂׂ\\www.democratic.co.il\

לפודקאסט קולות של רוח:
https:\\www.kolot.info\podcast

לקהילת דמוקרשת:
https:\\www.facebook.com\groups\democreshet

Feb 09, 202245:19
פרק 24 - יזמות חברתית וחינוכית: מדיבורים גבוהים לעקרונות פשוטים- עם דניאל קובלר מנכ"ל עמותת עתיד פלוס

פרק 24 - יזמות חברתית וחינוכית: מדיבורים גבוהים לעקרונות פשוטים- עם דניאל קובלר מנכ"ל עמותת עתיד פלוס

אם היו מכריזים על תחרות המילים המאוסות והחבוטות ביותר בזירה החינוכית, ״יזמות״  היתה מגיעה, ככל הנראה, למיקום גבוהה מאוד. בעיני חצי בצדק וחצי לא. בעשור האחרון הזירה החינוכית והחברתית ״מפמפמת״,משקיעה ומעודדת יוזמות ויזמות ועל הדרך ממאיסה על כולם את העיסוק בנושא. בפרק הקרוב, אני מקווה לעשות עבורכן ועבורכם ממש את ההיפך- לא להסתפק בבאז וורדס, אלא לפרק את המושג הזה, לעמוד על חלק מהמרכיבים שלו ולהביא דוגמאות של פרקטיקות מהשטח- איך עושים את זה ולא רק איך מדברים על זה. הבאתי אפילו איש מאוד מוכשר ודי מנוסה כדי לדבר איתו על זה.


אחד הדברים הטריקיים ביזמות היא שקשה להגדיר למה בדיוק אפשר לקרוא יזמות. מהסיבה הזאת אנחנו מרגישים שאנשים שקוראים לעצמם "יזמים" ולמה שהם עושים "מיזמים" זו רמאות. מצד אחד יזמות היא חלק ממבנה אישיות, נטיית לב וסט של תכונות. באבחונים תעסוקתיים למשל יכולים לאבחן אתכם ביחס לטיפוס האידאלי ה ״יזמי״ (בדומה ״לחברתי״ או ל ״אנליטי״). מהצד השני, יזמות היא גם תיאור מצב לעשייה שנשענת על פרקטיקות מעולמות העסקים והארגונים ולתוצר שניתן לראות בשטח. כלומר- מה שהופך אותך ליזם הוא התוצר או העשייה שלך.


בין אם יש לכם נטיות כאלה או כאלה ורזומה כזה או אחר, שווה לא למהר ולזלזל בעולם היזמות החברתית והחינוכית משתי סיבות מרכזיות: האחת- זה תחום שמייצר אימפקט חברתי מדהים באופן ישיר. רוצה לומר שהצלחה של מיזמים חינוכיים תורמת לחלקים רחבים בחברה. והשניה היא שיזמות באופן כללי היא אחד הנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר של החברה בישראל כמדינה. אם תרצו- היכולת שלנו להמשיך להוות מעיין נובע של מיזמים, חדשנויות והמצאות היא היא תעודת הביטוח (והביטחון) של החברה והכלכלה שלנו. ובעיני כל נסיון להצמיח כאן תרבות, עשייה או סגנון שמעודד את התובנה הזאת חייב לעבור בהכרח דרך השדה החינוכי כדי להצליח בקנה מידה משמעותי. תודו שזה עושה שכל.


זה מגניב שהגענו לפרק 24, כי בדיוק בגיל הזה האורח שלי בפרק, דניאל קובלר, מצא את המשקיע הראשון בפעילות שלו במקום האחרון שהייתם מצפים למצוא משקיע. הוא היה ילד צ׳ארמר עם רעיונות גדולים, נסיון דל יחסית וקשר חצי רופף עם עולם החינוך אבל זה לא הפריע לו להקים כבר אז את עמותת עתיד פלוס. בעשור שחלף מאז הוא הגדיל את פעילות עמותה למספר כפרי נוער וכיום לוקחים בה חלק כ-3000 תלמידות ותלמידים. על הדרך הוא הספיק להקים מיזם עם טכנולוגיית למידה אדפטיבית ולמכור אותו. במקביל הוא הקים חברה נוספת, גייס כ- 40 מליון ש׳׳ח ונבחר לעל ידי מגזין פורבס לאחד מ- 30 הצעירים המבטיחים בקטגוריית יזמות חברתית. היום הוא מנהל את המרכז לחדשנות בחינוך בבית ברל (שנשמע שקורים שם דברים גדולים אגב- צרפתי לכם לינקים בתיאור הפרק בספוטיפיי).


בכל מקרה, אם נבהלתם קצת מכל הכותרות המפוצצות, תצפו לקבל בדיוק ההיפך. בשיחה האותנטית שלנו נספר על הדברים שיזמים לא נוטים לדבר עליהם וננסה לפשט לכם ולכן, ככל שניתן, איך לוקחים רעיון והופכים אותו לדבר קיים ובמה סביר שתתקלו בדרך. על הדרך ננפץ גם כמה מיתוסים על יזמות ויזמים (למשל על זה שהם אנשים שלא מפחדים).

על מה תוכלו לשמוע בפודקאסט?

  •  באיזה שלב להשיק את המיזם שלכם
  •  איך לשכנע גופים ומשקיעים בקונספט שלכם
  •   איך לרתום אנשים לעשייה שלכם
  •  למה יש כל כך הרבה מיזמים כתובים וכל כך מעט מיזמים מבוצעים
  •  מתי להשיק את המיזם שלכם

ועוד ועוד

הפרק זמין עכשיו גם בספוטיפיי, אפל פודקאסטים ובאתר ״חייזרים חינוכיים״

למי שבא לקבל התראה בכל פעם שיוצא פרק- אפשר להירשם באתר

https://www.tzachi-e.co.il/podcast

על העריכה הנפלאה של הפרק: Shira Kleinhaus   💜


כאן אפשר לקבל טעימה ממה שעושים במרכז לחדשנות ויזמות בית ברל

https://bit.ly/3rVaS55

ומערב Tedx שדניאל יזם לאחרונה

https://bit.ly/3AxXzM7

לאתר עתיד פלוס

https://atidplus.org/?lang=he

Jan 26, 202247:37
פרק 23 - חינוך יער: איך להפחית חרדות ולטפח מסוגלות באמצעות הטבע- עם רון מלצר – מנכ"ל גני יער

פרק 23 - חינוך יער: איך להפחית חרדות ולטפח מסוגלות באמצעות הטבע- עם רון מלצר – מנכ"ל גני יער


הנה דילמה חינוכית שצריכה להעסיק כל הורה במדינת ישראל: מהו החינוך הראוי- למנוע מהילדים שלנו להיות חשופים, או לעודד אותם להחשף? כהורים ומחנכים יש לנו אחריות לשמור על הילדימות מכל משמר, אבל מכאן עולה השאלה מה זה אומר לשמור עליהם בכלל? מצד אחד הנטייה הטבעית שלנו היא להרחיק את האהובים עלינו מכל דבר שעשוי לפגוע, להכאיב או לסכן את בטיחותם. מהצד השני, אם נמנע מהם להחשף, לטייל, לגעת, לטעות, להתלכלך- תחושת המסוגלות שלהם תפגע, ובהתאמה גם איכות החיים שלהם ככל שיעברו השנים. זה מה שאני מכנה "פרדוקס הביטחון ההורי"- מרוב שאנחנו רוצים להגן, מושאי החינוך שלנו לא מפתחים חוסן, אחריות אישית, תחושת מסוגלות ומנהיגות תוך-אישית.

אם אתם.ן מסוג האנשים שמאמינים בחשיפה ועדיין לא שמעתם על חינוך יער, אז כדאי שתשמעו. זו אחת מצורות החינוך שמאפשרת את המפגש עם החיים ואת הלמידה מהם בצורה המקסימלית.

כשהקורונה התפרצה, הבנו כולנו שאנחנו זקוקים לשהות ולהתחבר לטבע. למגע עם הטבע יש כח מרפא וסגולות תרפויטיות- הדבר הזה מוכח. לא צריך לנסוע לחור הכי נידח בעולם, גם אם אתה מגדל עציץ על המרפסת שלך בדיזנגוף או מדליק מדורה עם חברים אתה מרגיש את זה. ויש, כך מסתבר, שיטת חינוך שלוקחת את היכולת של הטבע ללמד ולהעצים אותנו ומשתמשת בו כגישה חינוכית. קוראים לזה חינוך יער.

לאיש שאתם רואים בתמונה קוראים רון מלצר והוא הקים את גן היער הראשון בארץ במצפה רמון. כמו בכל סיפור טוב, הוא גדל בתרבות שמייצגת את ההיפך הגמור ממה שהוא עושה היום. הוא נולד במילאנו למשפחה שעסקה במסחר ואופנה ועבר לשכונת דניה בחיפה בצעירותו. אחרי שחווה משבר נפשי- הוא חיפש פתרונות ומצא אותם בפעם הראשונה בתוך מנהרה בהרי איטליה. במשך שלושה חודשים הוא חי שם ללא מים זורמים, מערכת ביוב או תא שירותים. הוא מתאר את התקופה ההיא כתקופה בה גילה סט חדש לגמרי של סקילז, ופיתוח תחושת מסוגלות עצמית שעזרה בתהליך הריפוי שלו.

רון מגדיר את עצמו כאיש חינוך ולא כאיזה איש טבע מהולל, אבל הכח המרפא של הטבע סקרן אותו בהקשרים חינוכיים. אז הוא עשה מה שכולנו עושים כשאנחנו סקרנים- חיפש בגוגל. ככה הוא גילה שחינוך יער היא תנועה עולמית שנהוגה בלא מעט ארצות בעולם ובמיוחד בגני ילדים. גנים שמתקיימים אך ורק בטבע- כן, גם כשגשום וגם כשיש שלג.

אני חושב שהדבר הכי מעניין בפרק שהקלטנו הוא הסוגיות הפילוסופיות של האחריות שלנו כמבוגרים כלפי ילדים- למשל, השאלה האם האחריות שלנו היא להרחיק את הילדים מסכנות ואתגרים, או ללמד את הילדים לעמוד מולם ולהתמודד איתם?

אני באמת מאמין שהתנועה של העולם קדימה והעידן הטכנולוגי מובילים אנשים גם לכיוון ההפוך- למצוא שקט בתוך כל הרעש ולחזור ליסודות שלנו. בתוך העולם מלא הגירויים והעומסים חינוך יער הוא אלמנט ששווה מאוד להכיר ולתת עליו את הדעת. בעיני הוא אפילו צריך להיות חלק אינהרנטי מתוכנית הלימודים. אנשים כמו מלצר הם חלק ממהפכה שקטה שמתקיימת ממש בהקשרים האלה וממש בימים האלה- הוא כתב ספר (שבטח תשמעו עליו בקרוב) ומעביר סדנאות והכשרות בנושא בשיתופי פעולה עם עיריות וארגוני חינוך בכל הארץ. אז על מה שהוא עושה כבר סיפרתי לכם, ועכשיו נשאר לכם.ן רק להקשיב קצת למה שיש לו להגיד.

להצעות, בקשות, שיתופיי פעולה ורכישת מוצרים ושירותים, כנסו לאתר חייזרים חינוכיים

https://www.tzachi-e.co.il/podcast

למי שבא לקבל התראה בכל פעם שיוצא פרק- אפשר להרשם באתר

תודה לשירה קליינהאוז על עריכת הפרק💜


לאתר של גני יער (תוכלו גם לקרוא שם עוד המון על השיטה):

https://gan-yaar.co.il/about/

להרצאה של רון על חינוך יער:

https://www.youtube.com/watch?v=VvUvRXh-OGI

Jan 12, 202241:49
פרק 22 - חינוך אנתרופוסופי: שיטה מרובעת או פילוסופיה משחררת? עם רלי פיגנבלט מנהל תיכון זומר

פרק 22 - חינוך אנתרופוסופי: שיטה מרובעת או פילוסופיה משחררת? עם רלי פיגנבלט מנהל תיכון זומר

בפעם הראשונה ששמעתי על חינוך אנתרופוסופי הציגו לי אותו באור קצת שלילי- כשיטת חינוך שאמנם היא פרוגרסיבית, אבל גם מאוד קפדנית ומרובעת. האמת? בכל מפגש שהיה לי עם החינוך האנתרופוסופי בסופו של דבר יצאתי מופתע לטובה ואפילו חשבתי שהדיבור הביקורתי כלפי הגישה הזאת ממש לא מוצדק. זה קרה לי גם בעבודה על הפרק הזה.

ככל שלמדתי על החינוך האנתרופוסופי ופגשתי במורים ותלמידים שחינכו והתחנכו בו, הבנתי שהחינוך האנתרופוסופי הוא מורכב להבנה ובגלל שהוא מורכב להבנה, כושר השיפוט שלנו אותו מוטה. שיטת החינוך הזאת, שמבוססת על משנתו של ד׳׳ר רודולף שטיינר, היא יצירה חינוכית-אנושית מתוכננת, מנומקת ועמוקה מעין כמוה שצריך להשקיע כדי להבין אותה. זאת לא גישה ״עצלנית״.

בעיני המורכבות של האנתרופוסופיה היא שהיא מייצגת דבר והיפוכו. כלומר, לפעמים ה״איך״ עושים את הדברים בשיטה האנטרופוסופית משדר את ההפך מה״מה״ או מהמהות שהעשייה החינוכית חותרת להשיג. החינוך האנתרופוסופי בנוי משכבות, מוקדי התייחסות ודגשים חינוכיים שונים המותאמים לשלב ההתפתחותי של האדם. בציר הרוחב יש את הנושאים כמו שימוש באומנות או התייחסות לטבע ולגוף ובציר העומק יש את השלבים שנבנים נדבך על נדבך בכל אחד מהנושאים בהתאם לצרכים של הילד. ולמרות שזה נשמע מצויין, אם לא מבינים את המבנה השיטתי, אותה שיטתיות נראית לא טוב, או לחלופין נראית כאילו היא מדגישה ערכים או סגננון שעלולים לבלבל ולהראות לא טוב.

אני רוצה לתת דוגמא שמסבירה טוב יותר על מה אני מדבר- למשל על העניין האמנותי. קצת לפני שהתחלנו את הראיון, רלי מנהל התיכון לקח אותי לסיבוב בבית הספר. אישית, היה קשה לי לראות קיר יצירות שכל הציורים בו נראים פחות או יותר אותו הדבר. למרות שאני יודע מה הרעיון שעומד מאחורי זה, עברו לי מחשבות אינטואיטיביות אחרות בראש: לא הבנתי, מה אתם מכריחים את כולם לצייר בדיוק אותו הדבר? הרי יצירה צריכה להיות הבמה המרכזית לחופש וביטוי אישי. רלי האיר את הסיטואציה בפני באור אחר: ״זאת עבודה על פרספקטיבה, לדעתי זה של שכבת ח׳ ואם תשים לב אתה תראה שהציורים מאוד דומים אבל כל אחד בחר להדגיש דברים קצת אחרת״. כשהתבוננתי טוב יותר הבנתי שהוא צודק.

ויותר מזה, שזאת שיטתיות שההגיון ההתפתחותי שלה מופתי. אם להיות כן עם עצמי, אני מאמין בתפיסה של שטיינר שלפיה בגילים הרכים ובגילי יסודי החינוך צריך להיות יותר הקנייתי, ברור, מכווין ומפתח מיומנויות כדי לבנות תחושת ביטחון וודאות בקרב הילדימות. בעולמות החינוך, חופש צריך להנתן בהדרגה כי לפעמים הוא עלול גם להזיק.

ובקיצור, לפעמים אנחנו שופטים דברים בחומרה כשאנחנו בכלל לא מבינים אותם.

ואת השיטה האנתרופוסופית צריך להתאמץ כדי להבין, אז הכנו לכם פרק שבוודאי לא יהפוך אתכם.ן לכאלה שמבינים, אבל הוא יקדם את ההבנה על האנתרופוסופיה. לי אישית, אגב, עוד לא יצא להתקל בבוגרי חינוך אנתרופוסופי שלא אהבו את התקופה במערכות החינוכיות וזה לא שלא הייתה להם נקודת מבט ביקורתית על הגישה- בעיני זה אומר המון.

בפרק ה 22 של חייזרים חינוכיים אירחתי את רלי פיגנבלט - מנהל תיכון זומר האנתרופוסופי כאמור. ״קצת אורבני פה מדי בשביל אנתרופוסופי לא?״ אמרתי לו. מה ״שחשוב זאת המהות האנתרופוסופית שנשמרת, בסוף אנחנו בלב רמת גן״ הוא ענה לי וצדק. רלי הוא בדיוק מסוג המנהלים שהייתי רוצה שיהיו לי. פיו וליבו שווים והוא מבין מה חשוב יותר ומה פחות. כשאין לו זמן הוא מכין עם חבורת תלמידים מהתיכון דגם של ירושלים העתיקה שהם מדפיסים במדפסת תלת מימד כי הוא ״חייב לאוורר את הראש״ וליצור עם התלמידים שלו. הדבר הכי מגניב בבית הספר זומר באופן כללי בעיני הוא שההייפ הוא בעיקר בגלל התוכן. הייתי כבר בבתי ספר עם חללים ״חדשניים״ שהכל טוב ויפה בהם חוץ מהחינוך. במקרה הזה אין ציפוי, אלא להיפך. יש תוכן והציפוי לא ממש חשוב (הגם שבית הספר יפה ומטופח).

בקיצור, אם תמיד התחשק לכם להכיר וללמוד קצת יותר על חינוך אנתרופוסופי ולא יצא, יש לכם כאן פרק שיקדם את ההבנה של מי לא מכיר ומי שחושב שהוא מכיר, אבל לא מספיק טוב.

להצעות, בקשות, שיתופי פעולה ורכישת מוצרים ושירותים, כנסו לאתר חייזרים חינוכיים
https://www.tzachi-e.co.il/

תודה לשירה קליינהאוז על עריכת הפרק

Dec 29, 202144:07
פרק 21 - פיתוח חוסן: איך לחנך לאיכות חיים? עם פרופסור דני חמיאל מנהל מרכז חוסן

פרק 21 - פיתוח חוסן: איך לחנך לאיכות חיים? עם פרופסור דני חמיאל מנהל מרכז חוסן

אחת ההגדרות המוכרות לחוסן (Resilience) היא היכולת לצמוח מתוך משברים, זאת הגדרה טובה אבל לא מספיקה בעיני. ככל שהולכים ומעמיקים בדבר מגלים שיש הרבה דרכים להגדיר, לבחון, לאפיין ולהעריך חוסן. הדרך לפתח חוסן טוב קשורה באינדיבידואל, אבל גם, ואולי בעיקר, במרחב ובסביבה שמקיפה אותו. לא מעט פרקי פודקאסט כבר הוקלטו על חוסן, בגלל זה היה חשוב לי שלא נסתפק בהגדרה של המושג, אלא ״נלוש״ אותה לאורך הפרק. וזה למה? כי חוסן, כך מסתבר, הוא לא בהכרח מה שעובר לנו בראש באופן אינטואיטיבי כשאנחנו חושבים עליו.

אנחנו מניחים באופן אינטואיטיבי שאדם בעל חוסן הוא בטח איזה מישהו שעבר המון דברים קשים, כאלה שההתמודדות איתם הפכה אותו לחסין. זה קצת נכון וקצת לא נכון. חוסן אכן נבנה מתוך התגברות על סיטואציה קשה או משברית, אבל מן הצד השני, אדם שמקבל מספיק מכות - בסוף נשבר והשאלה הבאמת מעניינת בהקשרים של חוסן היא מה קורה מתוך השבר הזה. ילד שלא בוכה, למשל, לא בהכרח חסין יותר מילד שכן בוכה. הבכי הוא רק דרך התמודדות ולכל אחד דרך התמודדות שונה. מי שיש לו חוסן טוב הוא לא בהכרח זה שנשאר אחרון על הרגליים או נמנע ממשברים, אלא זה שבטווח הרחוק מצליח לפרמט אותם בצורה שתאפשר לו לצמוח מהם ולא להיתקע. ואגב, גם ל״צמיחה״ יש כל מני מופעים- אין דרך אחת להתמודד.

חוסן קשור גם להקשר החברתי והסביבתי. הוא נבנה בהתאם לסביבה שמאפשרת (או שלא מאפשרת) לו להבנות ומתוכה. כלומר, היכולת שלנו לפתח חוסן לא תלויה בנו באופן בלעדי, אלא גם בהקשרים ובתנאים שניתנים לנו. הסביבה או הדמויות המשמעותיות עבורנו משפיעות על הפרשנות ומכאן על החוויה ויכולת שלנו להתמודד. להורים, מורים, מדריכים, מאמנים, מטפלים ועוד "אחרים משמעותיים" יש משקל סגולי קריטי ויכולת משמעותית להשפיע על הבנות החוסן בקרב אנשים.

אבל כדי להשפיע לטובה על הילדימות שלנו- אנחנו צריכים לרדת לעומקם של דברים ולהבין את הגיון הפעולה שעומד מאחריהם.

האורח שלי בפרק ה 20 של חייזרים חינוכיים הוא פרופסור דני חמיאל- המנהל המקצועי של מרכז חוסן ע"ש כהן האריס שמקדם תוכנית מניעתית לאומית ליצירת חוסן בקרב ילדימות בגילאי גן ועד התיכון. דני הוא איש מנוסה, מספיק מנוסה כדי לא להיצמד לאיזה תסריט אחד ידוע מראש- זה מה שהופך את השיחות איתו למרתקות (אם תחפשו, תוכלו למצוא לא מעט ראיונות שלו בנושא בהקשרים שונים). כל המחקרים שיצא לי לקרוא בשנתיים האחרונות בנוגע לחוסן לא הצליחו לבטא ממש את מה שהצלחנו להוציא מבחינת עומק העניין בפרק הזה- שאני מודה שהפתיע גם אותי. השיחה איתו התגלגלה למחוזות מופשטים שגרמו לי להבין טוב יותר מהו חוסן ובאילו תנאים הוא מתפתח, ואני מקווה שכך יקרה לכם ולכן. בסופו של דבר, חוסן טוב מוביל לאיכות חיים והיכולת לסייע ולקדם את איכות החיים של כל אדם היא אולי הביטוי העמוק ביותר של חינוך וטיפול.

להצעות, בקשות, שיתופי פעולה ורכישת מוצרים ושירותים, כנסו לאתר חייזרים חינוכיים 👾👇🏻
https://www.tzachi-e.co.il/

תודה לשירה קליינהאוז על עריכת הפרק ❤

Dec 15, 202150:00
 פרק 20 - רגולציה וחינוך: האם הפיקוח הורס את עולם החינוך? עם עידן ארץ- עיתונאי דאטה בגלובס

פרק 20 - רגולציה וחינוך: האם הפיקוח הורס את עולם החינוך? עם עידן ארץ- עיתונאי דאטה בגלובס

כל הסיפור של רגולציה וחינוך מעניין בעיני בראש ובראשונה כי אין לנו מודעות אליו. זה מעין מנגנון כח שקוף. אולי בגלל זה הרגשתי שקריטי ביותר להנגיש לכל מי שרוצה להקשיב פרק בנושא. כשעבדתי על התחקיר לפרק הזה, חיפשתי בגוגל מידע על צימודי המילים "רגולציה" ו"חינוך" בכל מיני וריאציות, מצאתי בעיקר מחקרים אקדמיים ודוחות של עמותות חברתיות ומכוני מחקר ופיתוח בחינוך. השיח על רגולציה בעולמות החינוך נשאר איפשהו בספירה הבלתי נגישה- וכנראה שלא סתם כך.

זה לא שלא מדברים על תוכניות הלימודים או על מודל השכר של המורות והמורים, אלא שאנחנו לא מתכללים את כל הפיקסלים האלה לתמונה אחת שקשורה במדיניות הרגולטורית בחינוך. לתחושתי אנחנו כציבור נוטים להסתכל על כל אחד מהדברים בנפרד, במקום לחבר את הנקודות ולהבין שהן חלק מרצף. בשורה התחתונה, החברה שלנו התרגלה לברירת המחדל החינוכית שהמדינה מציעה על תכניה ומנגנוניה, והצעד הראשון שנדרש מכולנו כדי לדון בסוגייה הוא לפתח מודעות לקיומה מלכתחילה.

עוד נקודה למחשבה בקשר לזה היא סוגיית מנגנון הפיקוח עצמו על החינוך (עבודת המפקחות במשרד החינוך שמדווחות למטה ומהוות כלי בקרה על התכנים שמועברים), נשאלת השאלה האם המנגנון שאמור להבטיח את איכות החינוך- הוא הוא זה שמחריב את מערכת החינוך ואנשיה. רוצה לומר שיתכן שבחסות הטיעון של סטנדרטיזציה וחינוך שווה לכולם, משרד החינוך יושב על ה"שיבר" של מי יכול לעשות מה ומי ילמד איזה חומר. ואולי הרגולציה ההדוקה כל כך גם על מוסדות החינוך וגם על מנהלות ומנהלי בית הספר והמורות והמורים בו בכלל מעקרת את מוסדות החינוך מהכישרון, המוטיבציה והיכולת שהם מעוניינים להביע. כך, בנקודת הקצה, המערכת בעצמה מעכבת את עצמה מלממש את הפוטנציאל והכשרונות של אנשי ונשות החינוך שפועלים בה.

איך שאני לא הופך את זה, סוגיית הרגולציה על החינוך קשורה במובן העמוק לשאלה את מי החינוך נועד לשרת או, אם תרצו, מיהו האדם המחונך? מנקודת מבט נאיבית, אפשר לומר שמערכות החינוך אמורות להיות בנויות על בסיס התשובה לשאלה הזאת ולשרת את כולם לטובת איזה ערך אנושי עליון ונשגב. מה שקורה בפועל הוא שבמאות השנים האחרונות המדינות ניכסו לעצמן בצורה טוטאלית את השליטה על מערכות החינוך והן מפעילות רגולציה נוקשה וקפדנית מאוד לא רק לטובת פיקוח ובקרה, אלא גם לצורכי שליטה שיצאו מפרופורציה. בחלק מהמקרים זה מוצדק לגמרי, אבל גם בחלק משמעותי זה ממש לא. זה לא קורה סתם. המאבק על השליטה במוסדות החינוך על תכניהם ושיטותיהם הוא הרי המפתח להכל: ליצרת התרבות, השפה, הנורמות והערכים שהמדינה מאמינה בהם. הוא הדרך של המדינה להבטיח שלכלל אזרחיה עוברים מסלול שיקנה להם את סל הערכים, הכישורים והמיומנויות שיהפכו אותם ל....

למה? תענו אתם.ן ....

הרוח החזקה שנושבת בעולמות החינוך נובעת, בין היתר, מהתחושה שלחלק ניכר מציבור ההורים והילדים שלהם ולמערכת יש אינטרסים שונים. ההורים שיכולים להרשות לעצמם לא סומכים על מוסדות החינוך ומחפשים אלטרנטיבות חינוכיות לבתי הספר המסורתיים או למודלים הפועלים בהם, אבל האלטרנטיבות מתקשות לצמוח מאחר והרגולציה חונקת ומכבידה משקל כבד מדי על מי שמבקשים לאתגר את הסטטוס קוו שהתרגלנו אליו. או במילים אחרות- המערכת מתגוננת וחוסמת אפשרויות התפתחות וצמיחה מכל מי שלא מדבר בשפה שלה. זה קורה, אגב, לעיתים רבות בגלל מבנה המערכת הבירוקרטית האיטית והכבדה שבה כל רכז מקצוע עסוק בלקדם את הציונים וההישגים במקצוע שלו מבלי להסתכל על התמונה הגדולה. כך, למשל, בזמן שמדברים על רפורמה שתאפשר לכל מנהל.ת אוטונומיה לבחור את נושאי הלימוד תוך שמירה על מספר מקצועות ליבה מצומצם, כל רכז מקצוע יכול להסכים שזה נכון, אבל לא שהמקצוע שהוא אחראי עליו חשוב פחות. וככה אנחנו נשארים תקועים.

בפרק ה-20 של חייזרים חינוכיים אירחתי רוקסטאר אמיתי. עידן ארץ- עיתונאי דאטה בגלובס, ליברל כלכלי וחושב ביקורתי חריף במיוחד, לשיחה על הרגולציה בחינוך, המשמעויות והמקורות שלה.

להצעות, בקשות, שיתופי פעולה ורכישת מוצרים ושירותים, כנסו לאתר חייזרים חינוכיים 👾👇🏻
https://www.tzachi-e.co.il/

תודה לשירה קליינהאוז על עריכת הפרק 

Dec 01, 202147:49
פרק 19 - הרנסאנס המונטסורי: למה דווקא עכשיו והאם האינסטוש הורג את השיטה? עם שני זילברשטיין מייסדת ומנכ״לית HOMESTART

פרק 19 - הרנסאנס המונטסורי: למה דווקא עכשיו והאם האינסטוש הורג את השיטה? עם שני זילברשטיין מייסדת ומנכ״לית HOMESTART

אז מה הקטע עם החינוך המונטסורי הזה ואיך קורה שגישה ושיטה חינוכית בת למעלה ממאה שנים זוכה ל״רנסנס״ דווקא עכשיו? האם התחייה המחודשת של החינוך המונטסורי קשורה במיאוס וחוסר המספיקות של צורת החינוך המסורתית או שזה פשוט מצטלם טוב באינסטגרם?

לפני כמה חודשים התקשר אלי חבר ואמר לי ״תשמע, אולי תעשה פרק על חינוך מונטסורי?״ אמרתי לו שמונטסורי זה מיינסטרים וחייזרים חינוכיים מנסה ליצור חיבורים חדשניים יותר בעולמות החינוך. עברו כמה שבועות ופתאום הבנתי שיש מאות אלפי הורים בישראל שמאוד מתעניינים ברעיון המונטסורי, אבל יש מצב שהם לא באמת מבינים אותו. ובכלל, שאולי שווה לא ללכת רחוק מדי ולעצור לרגע להסביר מה עומד בבסיס של גישות חינוכיות מוכרות יותר כמו חינוך מונטסורי, אנתרופוסופי, חינוך יער וכו...

(שאגב, החלטתי להקדיש פרק לכל אחת מהגישות האלה, אז תודה על הרעיון חבר)

בואו נתחיל מהסוף. בעיני מריה מונטסורי היא אחת הנשים המבריקות, האמיצות, היצירתיות ומעוררות ההשראה ביותר בעת המודרנית. היא היתה אחת הנשים היחידות באיטליה שבחרו ללמוד מדעים מדוייקים, הוכתרה כד׳׳ר לרפואה ופרופסורית לאנתרופולוגיה. מונטסורי היתה אשה גאונית וכך גם הגישה שלה. ואולי זאת הסיבה שהפריחה של החינוך המונטסורי משמחת אותי מאוד, אבל גם קצת צורמת לי.

המגמה המתרחבת של הורים ומוסדות חינוך שבוחרים בשיטה המונטסורית מבורכת, רק צריך לשים לב שבדרך להנגיש את השיטה, אנחנו לא מאבדים את העומק ואת הליבה הרעיונית של ההגות המונטסורית. זה מגניב ביותר (בלי ציניות) שיש מאות עמודי אינסטגרם וקהילות שמדברות מונטסורי, אבל זה גם קצת בעייתי משתי סיבות: האחת, שאנחנו יותר עסוקים בהלראות את עצמנו עושים מונטסורי כדי לאשרר לעצמנו שאנחנו הורים טובים ומשקיעים וזה מגיע לרוב על חשבון העמקה והמצאות בדיאלוג החינוכי עצמו. השניה היא שלפעמים העזרים המונטסוריים גונבים את הפוקוס לעקרון שהם נועדו לשרת. רוצה לומר, יותר מאשר חשוב לעבוד עם מגשי עץ, צריך להבין איזה עקרון הם מקדמים- מדוע דווקא עץ ומדוע דווקא בתוך מגש- מה הטכניקה מנסה לקדם ואיזה זה מועיל לילדים שלנו לפי מונטסורי.

האורחת שלי בפרק ה 19 של חייזרים חינוכיים היא שני זילברשטיין- יזמת חינוכית, בוגרת תואר שני ומוסמכת בלימודי מונטסורי (אי.אמ.איי-המוסד היחיד שרשאי להסמיך ללימודי מונטסורי) היא הבעלים של ״הום סטארט״ שעובדת עם הורים, עיריות ואנשי חינוך ועוזרת ללמד ולהטמיע את הגישה המונטסורית. הדבר המגניב ביותר במפגש איתה היה שני בעצמה היא תוצר מוגמר של חינוך מונטסורי. היא גדלה במקסיקו בבית ספר מונטסורי לאמא שהוסמכה גם היא כמחנכת מונטסורית וינקה את הגישה כבר מילדות. בפרק איתה תוכלו לשמוע קצת על ההיסטוריה של מונטסורי והרבה על העקרונות שעומדים בבסיס הגישה, להרחיב את הידע והמחשבה הביקורתית על השימוש במונטסורי ולמקם את עצמכם.ן כהורים ואנשי חינוך על הסקאלה המונטסורית.

להצעות, בקשות, שיתופי פעולה ורכישת מוצרים ושירותים, כנסו לאתר חייזרים חינוכיים 👾👇🏻
https://www.tzachi-e.co.il/
תודה לשירה קליינהאוז על עריכת הפרק ❤

Nov 18, 202142:05
פרק 18 - מהצד השני: איך מורות ומורים חווים את מערכת החינוך- עם ליאור ידגר וסער ליברנט

פרק 18 - מהצד השני: איך מורות ומורים חווים את מערכת החינוך- עם ליאור ידגר וסער ליברנט

פעם שמעתי ממישהו שארגון בריא הוא כזה שכל דרג יכול להציע בו הצעות ומה שקובע הוא טיב הפתרון או הרעיון ולא התפקיד של מי שנתן אותו. אני מאוד מסכים עם המשפט הזה. הזירה החינוכית, לדאבוני, לא ממש פועלת ככה. כמעט את כולם שואלים בנוגע לשינוי שמערכת החינוך צריכה לעבור. שואלים את ההורים וראשי מנהלי החינוך, שואלים את החוקרים באקדמיה, את היועצות החינוכיות והארגוניות, מדברים עם הסתדרות וארגון המורים....את מי לא שואלים? את המורות והמורים.
זה חבל.

כל מנהלת ומנהל טובים צריכים לצאת מנקודת הנחה שהאנשים שמחזיקים בידע הכי חייוני על הארגון שלהם הם אלה שעובדים ב"רצפת הייצור". בכל מפעל יצור יש איזה בחורצ'יק שנמצא שם כבר מספיק שנים כדי לדעת פי אלף יותר טוב ממאה מהנדסים שתביאו לו איך להפעיל את המכונה. אז מערכת החינוך היא עדיין לא מפעל, אבל אנשי השטח שקמים בכל בוקר ונכנסים לכיתות הם הם אלו שיודעים לתת את האינדיקציה הטובה ביותר לגבי מה קורה במערכת החינוך.

ככל שאני מעמיק בנושא, מבקר בבתי ספר ומדבר עם אנשי שטח אני לומד שיש מלא דברים שאנחנו חושבים שאנחנו מבינים על מערכת החינוך ועל חוויית ההוראה ואנחנו לא. למען האמת, די אין לנו מושג. אני באופן אישי חשבתי כבר כמה וכמה פעמים שאני מפצח איזה משהו עם איזה רעיון שהיה לי והבנתי שהוא קיים כבר שנים במערכת ומתבצע בצורה מרשימה. מהצד השני היו דברים שדיברנו עליהם בפרק שפשוט לא האמנתי שאני שומע כמו למשל שעד היום תלמידי תיכון נוסעים לטיול שנתי ואוסרים עליהם לאכול באוטובוס. זה, ככל הנראה, לא קורה כבכל בתי הספר, אבל זה קורה במערכת החינוך בטוח.

בפרק ה- 18 של חייזרים חינוכיים פגשתי את ליאור ידגר וסער ליברנט לדבר על החוויה שלהם כמורים. ליאור עסקה בחינוך עוד מהנעורים ונכנסה למערכת החינוך כמורה במסגרת תוכנית "חותם" המצויינת להכשרת מורים. אחרי חמש שנים כמורה היא בחרה לעזוב את בית הספר בקיץ האחרון ולעבור לתפקיד חינוכי אחר. סער סיים את השירות בסיירת מטכ''ל, התגלגל לעבוד כהנדסאי בניין והחליט על איזו מרפסת בטיול בהודו שהוא רוצה להרגיש משמעותי ולהיות מורה. למען האמת, הוא הקצה לעצמו 3-5 שנים לבחון את העניין שאפשר לומר שהוא עבר אותן בהצלחה יתרה.

זה פרק משונה בלי פרסונות שכבר עברו קריירה סופר מרשימה ובאו לספר עליה וזה כל היופי שבו. הא נותן טעימה אותנטית, אישית, בתולית על הדברים שקורים מפי האנשים שנמצאים בשטח. דיברנו על דברים גדולים כמו תפקידה של מערכת החינוך בחברה, דברים עקרוניים כמו הקביעות שניתנת למורים וגם על על "טיקי-טקה" של מה שכרוך בלהיות מורה. כשסיימנו את ההקלטה נזכרנו בעוד המון דברים שלא דיברנו עליהם כי לך תסביר עכשיו באמצע פרק פודקאסט על מבנה השכר של מורה ולמה זה שיש לך שעה משולמת כדי "לתכנן שיעור" זה פחות או יותר בלתי אפשרי כשחלק גדול מבתי הספר לא מקצים משרד או פינה שקטה ליצור בה. שלא לדבר על זה שכל זמן שאתה בבית הספר- צריכים אותך למשהו אחר. למרות שהארכתי מעט את הפרק, עדיין הרגשנו שלא כיסינו מספיק. זה לא נורא כי גם אם היינו מקליטים עוד עשרה פרקים בנושא היינו מרגישים ככה.

אז למה לכם בכלל להקשיב לפרק הזה?
זה עובד על אותו עקרון של גל גדות הולכת עם סניקרס על השטיח האדום באוסקר:
זה מעניין כי זה פשוט ואותנטי, לא צועק ולא מתיימר.
אם אנחנו כציבור וכהורים נבין את מערכת החינוך מתוך החווייה של המורים, אם נשכיל להקשיב להם וללמוד מהנסיון שלהם, אז, ורק אז, הדברים יתחילו לזוז.

להצעות, בקשות, שיתופי פעולה ורכישת מוצרים ושירותים, כנסו לאתר חייזרים חינוכיים 👾👇🏻
https://www.tzachi-e.co.il/

תודה לשירה קליינהאוז על עריכת התוכן 💜

Sep 08, 202154:57
 פרק 17 - סוכני שינוי: למצוא וללטש יהלומים אנושיים- עם דפנה גבר מנכ׳׳לית עמותת תפוח

פרק 17 - סוכני שינוי: למצוא וללטש יהלומים אנושיים- עם דפנה גבר מנכ׳׳לית עמותת תפוח

מה הופך מדינה או חברה לעשירה? יש מדינות שיש להם נפט, שטחים חקלאיים, כח עבודה יצרני, זהב ויהלומים. ומה יש לנו? קצת גז והרבה שכל ותושייה. מדינת ישראל נשענת על ההון האנושי שלה. זו הסיבה המרכזית שישראל מתייגת את עצמה כ Startup Nation ובצדק. רק שיש בעיה שכולנו מרגישים אותה: הקטר שמניע את הכלכלה הישראלית התנתק והפערים החברתיים בישראל הולכים וגדלים. ישראל היא מדינה עשירה וחזקה, אבל החברה שבה הולכת והופכת מקוטבת מיום ליום. מי שחושב שהקיטוב הזה פוגע רק בשכבות המוחלשות בחברה טועה ובגדול. בפרק הנוכחי דבר, בין היתר, על למה כדאי לשכבות החזקות בחברה להתחיל לפתח קהלים ואוכלוסיות נוספות בישראל ואיך הם יכולים לעשות את זה באמצעות טכנולוגיה.

מה שקורה בשוק התעסוקה מדינת ישראל הוא מעט אבסורדי. אין מחלקת HR היום שלא תגיד לכם שיש מחסור אדיר בעובדים וכשרונות ובו זמנית יש בחוץ אלפי כשרונות פוטנציאלים שמחפשים עבודה בנרות ולא מצליחים להכנס, להתקבל או אפילו להציע מועמדות לאותן משרות (קצת מזכיר לי את התחושה שיש לי כשאני יושב עם חבר רווק שה ואז עם חברה רווקה ששניהם מהממים ושניהם מתלוננים על זה ש״אין גברים״ ו״אין נשים״ מהממים בחוץ). ההערכה היא שתעשיית ההייטק נמצאת במחסור של עשרות אלפי משרות טכנולוגיות שצריך לאייש. השוק מיצה את קהל העובדים שלו ומחפש בנרות עובדים ועובדות.

היפותטית יש כאן מצב של כשל שוק. בפועל יש כאן מצב של Lose Lose Situation שאפשר להפוך ל Win Win. ואנשים כמוני וכמו האורחת שלי בפרק הנוכחי מאמינים שאפשר לעשות את זה באמצעות טכנולוגיה.

בפרק ה 17 של חייזרים חינוכיים ארחתי את דפנה גבר- מנכ׳׳לית עמותת תפוח שעוסקת בצמצום פערים באמצעות טכנולוגיה. דפנה היא אשה חדה ומפוכחת שמבינה בדיוק את השוק שבו היא פועלת. לא שמעתי הרבה א.נשים שמדברים כמוהה ובגדול אני חושב שצריך ממש לשכפל את התפיסות שהיא מציגה בפודקאסט ולהפיץ אותן לעולם. שאלתי אותה ״תגידי, למה שיהיה אינטרס למי שלמעלה לעזור למי שלמטה״ והאמת שהיא ענתה לי תשובות משכנעות יותר ממה שחשבתי שאקבל (אני לא לא אשאיר פה ספויילרים כדי שתוכלו ליהנות יותר מהפרק).

טכנולוגיה היא כח העל שלנו היא יכולה לצמצם פערים או להגדיל אותם. השימוש שלנו בה ככלי יגדיר ויטעין אותה בערכים חיוביים או שליליים- זה עלינו. אנחנו יכולים להגיע למצב בו החברה חיה בשני מימדים: הטכנולוגי והלא טכנולוגי.מהצד השני אנחנו יכולים להשתמש בטכנולוגיה גם כדי להקפיץ את המעמד החברתי-כלכלי של אנשים צעירים ובוגרים, לחבר בין אוכלוסיות גיל שונות, לקרב את הפריפריה למרכז ולהנחית כשרונות על מהחברה הבדואית, מרמלה או מהתיישבות בדרום בחברות על.

הפרק הזה מחובר אלי באופן אישי ומאוד נהנתי לעבוד עליו. מקווה שתפיקו ממנו גם אתם ערך ומזמין אתכם ואתכם לכתוב לי בפרטי או דרך האתר על התובנות שלכם על הפרק ועל הפודקאסט באופן כללי.

להצעות, בקשות, שיתופי פעולה ורכישת מוצרים ושירותים, כנסו לאתר חייזרים חינוכיים 👾👇🏻
https://www.tzachi-e.co.il/

תודה מיוחדת שוב לדפנה ולכל צוות עמותת תפוח שלקחו חלק בעבודה על הפרק.
לאתר של עמותת תפוח:
https://www.appleseeds.org.il

תודה רבה לשירה קליינהאוז על עריכת הפרק 🧞‍♀️

Aug 25, 202146:40
 פרק 16 - פילוסופיה עם ילדים: איך ולמה לפתח מחשבה משוכללת עם ד׳׳ר קרן סדן

פרק 16 - פילוסופיה עם ילדים: איך ולמה לפתח מחשבה משוכללת עם ד׳׳ר קרן סדן

מה הערך של פילוסופייה בעולם שמקדש את המוחלט? אחת לכמה זמן אני נתקל באיזו כתבה שמתפארת בכך שחברות טכנולוגיות וסטארטאפים מחפשים בוגרי ובוגרות של לימודי פילוסופיה. יעני כזו שבאה לומר- כן, העולם רואה ערך גם באנשים עם יכולת מחשבה מופשטת, יכולת העמקה, ויכוח, ביקורת וכדומה. אמממ, זה לא נכון, או לא מדוייק לכל הפחות. האמת היא שהתרבות שאנחנו חיים בה מקדשת את החומרי, משתוקקת למיידי ומתרשמת מכל מה שאפשר למדוד. מעת לעת עולה איזה סיפור רומנטי כמו זה שהזכרתי שמשמש עלה תאנה לכל התפיסה הטכנוקרטית שלנו על איך נכון ולא נכון לחיות את החיים ומהם החיים מלכתחילה. התרבות שאנחנו חיים בה לא יודעת לעמוד על חשיבות החשיבה הפילוסופית ועל התרומה שלה לפרט ולחברה.

זה לא כך בכל מקום ובכל תרבות. בצרפת למשל, בחינת הבגרות בפילוסופייה היא חלק ממקצועות הליבה והתלמידים נשאלים בה שאלות כמו ״האם אפשר לחמוק מהזמן״ או ״האם רק למה שיש תמורה יש ערך״. יש מצב, אגב, שהשאלה הפילוסופית השניה שהזכרתי היא כל הסיפור מלכתחילה- שאנחנו מחפשים את התמורה של פילוסופייה או הדיון הפילוסופי כדי להבין מה הערך שלה. פילוסופייה בתרגום פשוט- אהבת החכמה. מה זה אומר לאהוב את החכמה ומה היא החכמה הזאת בכלל? האם מי שפותר תרגילים מתמטיים הוא חכם בהכרח? לחלופין, האם אפשר להיות חכם מבלי שתהיה לך היכולת לבטא את החכמה הזאת בצורה אנליטית, שפתית, מספרית, יצירתית. פילוסופייה היא עולם ותרבות- יש בה טכניקה, תוכן, חוקיות ופריצות מחשבתית לכן היא חשובה בעיני וחשוב עוד יותר שנכיר בחשיבות שלה ונאמן את השריר הפילוסופי של ילדים וילדות כבר מגיל צעיר.

האורחת שלי בפרק ה 16 של חייזרים חינוכיים היא ד׳׳ר קרן סדן והיא עושה פילוסופייה עם ילדימות. קרן מעבירה קורסים וסדנאות ועובדת עם שלל גילאים מגני הילדים ועד לבתי הספר ומול ההורים מתון רצון לפתח את היכולות הפילוסופיות של ילדימות. בפרק תוכלו ללמוד מה זה אומר בכלל ״לעשות פילוסופיה״ ואיך עושים את זה בפועל וגם לגלגל עוד כמה וכמה מחשבות מעניינות על המפגש הפילוסופי בינננו כהורים, מחנכים ומנהלים לבין ילדים ואנשים אחרים שעומדים מולנו.

להצעות, בקשות, שיתופי פעולה ורכישת מוצרים ושירותים, כנסו לאתר חייזרים חינוכיים 👾👇🏻
https://www.tzachi-e.co.il/

תודה רבה לשירה קליינהאוז על עריכת הפרק 🧞‍♀️

Aug 12, 202141:57
 פרק 15 - קיימות: איך לחזור לחיות בהרמוניה עם העולם? עם איציק גזיאל מייסד ״חווה ואדם״

פרק 15 - קיימות: איך לחזור לחיות בהרמוניה עם העולם? עם איציק גזיאל מייסד ״חווה ואדם״

את חווה ואדם הקים בחור מגניב במיוחד עם זיק של גאונות בעיניים בשם איציק גזיאל.
והאיציק המגניב הזה הצליח לעשות משהו שלא הרבה אנשי חינוך מצליחים לעשות: להקים מערכת חינוכית עם שפה ותרבות שמביאה לידי ביטוי בצורה מדהימה את ההיגיון החינוכי שעומד מאחוריה דרך מעשה. זאת חוויה אקולוגית מקיימת שעובדת עם מגוון קהלי יעד- מהגילאים הרכים, דרך ילדים בעלי צרכים מיוחדים, שינש''ינים שגרים ועובדים שם וילדים שבאים לעבוד, לחרוש, לעדור, לפסל, ליצור בעץ. הכל יש שם...

אז מה זאת קיימות ולמה כולנו התחלנו להכין קומפוסטים ולגדל צמחים בקורונה?
אולי כי זה טרנד, אולי כי זה מצטלם יפה באינסטגרם, אבל אולי זה בכלל בגלל שהנפש שלנו מבקשת לחזור ולהתחבר למשהו גדול יותר. אם תשאלו את איציק, מהרגע שאנחנו יוצאים מהרחם, אנחנו בחוויה של אי נחת. העולם בנוי על המתח שבין אותו חוסר ואי שקט לרצון שלנו להתחבר לבסיס ולשורשים שלנו. במובן הזה, קיימות היא גם מתודה וגם דרך חיים. היא תפיסת עולם שתכליתה לחיות ביחסים של "הוגנות" עם הכדור על כל המורכבויות שבו. לחפש ולמצוא את המקום שבו אתה והעולם מתמזגים.

בפרק ה 15 בפודקאסט שלי תוכלו לשמוע עוד על איך אפשר לשזור רעיונית ופרקטית בין עולם החינוך והקיימות באופן מנומק. אבל יותר מזה, תוכלו לקבל זריקת עידוד שתקרקע אתכם למהות של החיים שאנחנו חיים ולעמוד על המקום ממנו באנו ואליו, בין אם נרצה או לא נרצה, כולנו נחזור. בסופו של דבר, הפרק הזה עוסק במערכות יחסים בין דברים לדברים.

להצעות, בקשות, שיתופי פעולה ורכישת מוצרים ושירותים, כנסו לאתר חייזרים חינוכיים 👾👇🏻
https://www.tzachi-e.co.il/

תודה רבה לשירה קליינהאוז על עריכת הפרק 🧞‍♀️

Jul 28, 202144:13
בונוס- צחי מתארח בפודקאסט רעב לידע- מה זה חייזרים חינוכיים?

בונוס- צחי מתארח בפודקאסט רעב לידע- מה זה חייזרים חינוכיים?

צחי מתארח בפודקאסט רעב לידע של אור דניאל- שחוקר עולמות ידע שונים בדגש על עלמות החדשנות בתחום טכנולוגיות הלמידה. 

בפרק נדבר על הקונספט של חייזרים חינוכיים- איך הוא נולד ומה המוטיבציות שעומדות מאחוריו, ונציג נקודות מבט אישיות, עסקיות, ביקורתיות וקריאייטיביות בנוגע לחינוך


Jul 15, 202145:16
FreshBiz פרק 14 - אינטואיציה: איך לעבוד עם הקוד של עצמנו- עם רונן גפני מנכ׳׳ל

FreshBiz פרק 14 - אינטואיציה: איך לעבוד עם הקוד של עצמנו- עם רונן גפני מנכ׳׳ל

.בניגוד לדימוי שלה, אינטואיציה היא לא תחושת בטן, היא למעשה יותר דומה לקוד. מנגנון מתוחכם ביותר שמסייע לנו לקבל החלטות על החיים שלנו. אני קראתי לזה "לדעת בלי לדעת", רונן גפני, האורח שלי בפרק, רואה אותה כמערכת קבלת החלטות שמשלבת את כל הרבדים, אבל לא נשענת על שכלתנות. שנינו מאמינים שאינטואיציה היא מערכת לא פחות איכותית ומשמעותית מהמערכת הרציונלית שלנו, ושאנשים פשוט לא נותנים לה מספיק קרדיט.
אינטואיציה יכולה לשרת אותנו מאוד בכל אספקט בחיים, אבל כדי שזה יקרה אנחנו צריכים להכיר אותה ולאמן אותה וזה, בגדול, מה שרונן עושה (הוא גם יספר לנו בפרק כמובן איך אפשר לעשות את זה).

אז איך זה קשור לחינוך? יש שתי תשובות מרכזיות לעניין הזה. הראשונה פשטוה- זה קשור לאדם ולכן זה קשור לחינוך מאחר שחינוך עוסק באדם. השניה, והפרקטית יותר, היא שהיכולת להשתמש באינטואיציה, לעבוד איתה, להקשיב לה ולאמן אותה יכולה להוות כלי מאוד יעיל לטובת הורים, מורים, מנהלים וכמובן ילדים. כך נדע לקבל החלטות טובות יותר עבורנו וכך נלמד את האנשים הקטנים שאנחנו עובדם איתם לקבל החלטות טובות יותר בשביל עצמם. ובגדול זה נשמע לי אחלה של דבר....

בפעם הבאה שאתם נמצאים בצומת וצריכים לקבל החלטה, אתם יכולים להכין טבלה של יתרונות וחסרונות, אבל אתם יכולים גם להקשיב למה שמתעורר בכם מתוך היכרות עם  הקוד הפנימי שלכם. יש לכולנו מצפן מדהים בתוכנו ואסור לנו לזלזל בו ולפספס אותו.

להצעות, בקשות, שיתופי פעולה ורכישת מוצרים ושירותים, כנסו לאתר חייזרים חינוכיים 👾👇🏻
https://www.tzachi-e.co.il/

תודה רבה לשירה קליינהאוז על עריכת הפרק 🧞‍♀️

Jul 14, 202143:34
  פרק 13 - מעורבות בלמידה עם ניר רווה מנהל ״דרך הילד״ בעבר ויועץ לניהול החינוך בהווה

פרק 13 - מעורבות בלמידה עם ניר רווה מנהל ״דרך הילד״ בעבר ויועץ לניהול החינוך בהווה

הסיפור של מעורבות בלמידה עוסק, בסופו של דבר, בפרקטיקה ובתיאוריה של היכולת להניע אנשים לעשות דברים. כהורים, מחנכים ומנהלים אנחנו אמורים לגרום לילדים לעובדים או לתלמידים שלנו לעשות דברים שיועילו להם, אבל הם לא בהכרח נהנים מהם.
ומסתבר שיש מדע שלם סביב מעורבות בלמידה שעובר דרך הממד הרגשי, ההתנהגותי והקוגניטיבי וכולנו יכולים ללמוד וליישם אותו כדי להגביר את המעורבות בתהליך הלמידה וללמד אנשים ללמוד וליהנות מלמידה.

כאנשים מבוגרים אנחנו מבינים שהנאה היא לא אושר ושיש הבדל בין הנאה רגעית לסיפוק מתמשך, אבל איך אנחנו אמורים להביא ילדים למצב הזה? איך אנחנו אמורים לגרום לילדים לשבת ולפתור מאה תרגילים במתמטיקה או לשנן פעלים באנגלית מבלי שהם ירגישו שזה מועיל להם באופן מיידי? אם תשאלו האורח בפרק הזה, התשובה נמצאת בסוגיית המעורבות בלמידה. ככל שאנחנו מעורבים יותר, הסיכוי שלנו לרצות ללמוד גדל יותר. ולא רק זה, אנחנו יכולים להיות מעורבים בכל מני דרכים וצורות- והדבר הזה הוכח מדעית.

בפרק 13 של חייזרים חינוכיים אירחתי את ניר רווה לשיחה על כל הסוגיות האלה.
ניר הוא איש חינוך עם בוץ על הנעליים שחינך, לימד וניהל בעשרים השנים האחרונות. הוא יודע לבסס את הדברים שהוא אומר גם תיאורטית וגם פרקטית. בשיחה ביננו נדבר גם על המהות של מעורבות בלמידה וגם על התאכלס- איך עושים את זה מחר בבוקר.

להצעות, בקשות, שיתופי פעולה ורכישת מוצרים ושירותים, כנסו לאתר חייזרים חינוכיים 👾👇🏻
https://www.tzachi-e.co.il/

תודה רבה לשירה קליינהאוז על עריכת הפרק 🧞‍♀️

Jun 29, 202143:04
פרק 12 - האטה בחינוך עם מיקה דפני וד''ר אורית פרנפס- מייסדות תנועת ״האטה בחינוך״

פרק 12 - האטה בחינוך עם מיקה דפני וד''ר אורית פרנפס- מייסדות תנועת ״האטה בחינוך״

Jun 16, 202139:45
פרק 11- סכנות ובטיחות בעידן המידע- עם ד''ר תהילה שוורץ אלטשולר- מומחית לחקר האינטרנט

פרק 11- סכנות ובטיחות בעידן המידע- עם ד''ר תהילה שוורץ אלטשולר- מומחית לחקר האינטרנט

בואו נדבר על הפיל שבחדר- אין לנו מושג לאיזה עולם אנחנו מגדלים את הילדים שלנו. כהורים ומחנכים, אנחנו מזהים תזוזות טקטוניות שהמרחב הדיגיטלי, טכנולוגיית המידע והרשתות החברתיות יוצרות, אבל לא בהכרח מעמיקים ומתייחסים למשמעויות ולהשפעות של העידן הזה בהקשרים חינוכיים. כל אחת ואחד מאתנו לשאול את עצמו את השאלה מה אני יכול לעשות כדי לתת כלים והנחייה לילדי ותלמידי כדי להתמודד עם העידן הזה. או במילים פשוטות יותר- איך לפתח וללמד אוריינות דיגיטלית. בפרק ה 11 של חייזרים חינוכיים צחי חנניה מארח את ד''ר תהילה שוורץ אלטשולר לשיחה על אוריינות דיגיטלית ואתגרי החינוך בעידן המידע- בשיחה נדבר על הכוחות שפועלים עלינו, המניעים שעומדים מאחוריהם, השינויים שהעידן הטכנולוגי יוצר והמשמעויות שלהם עבור הורים, מחנכים וילדים. וגם, מה אנחנו יכולים לעשות כדי להתמודד עם כל אלה.

להצעות, בקשות, שיתופי פעולה ורכישת מוצרים ושירותים, כנסו לאתר חייזרים חינוכיים 👾👇🏻
https://www.tzachi-e.co.il/

תודה רבה לשירה קליינהאוז על עריכת הפרק 🧞‍♀️

May 19, 202101:00:52
פרק 10 - למה צריך משפיענים בחינוך עם יהונתן דורון- סופר, מרצה ואיש חינוך

פרק 10 - למה צריך משפיענים בחינוך עם יהונתן דורון- סופר, מרצה ואיש חינוך

כמעט בכל תחום, בוודאי כזה שמשפיע על כל כך הרבה א.נשים, יש לגיטימציה לפעילות עסקית, ייצור תכנים והתפרנסות מהם ומייעוץ. בחינוך זה גם קורה, אבל גורר המון ביקורות. בעיני, אין סיבה שבחור שסיים 8200, עבד בחברה טכנולוגית ואחרי זה הפך את הידע שלו בתחום לעסק יהיה שונה ממורה שהחליט לעשות את זה. ועדיין, הציבור לא מתייחס למי שפועלים בזירה החינוכית כיזמים או מנהלים שעוסקים במלאכה מורכבת.

בפרק העשירי צחי חנניה מארח את יהונתן דורון לשיחה על קונספט חדשני שהולך ונברא ממש בשנים האחרונות- משפיענים בחינוך. בחלק הראשון של הפרק נדבר על ההפיכה לדמות ציבורית שקרתה לו כמעט בטעות ועל מה שהיה כרוך בה. בחלק השני נדבר על העדר הלגיטימציה של אנשי חינוך לפעול כמשפיענים, להתפרנס מהידע והיכולות שלהם.ן ועל החלום ליצור שוק חדש שהציבור לא יודע שהוא לא יודע עליו דבר.

להצעות, בקשות, שיתופי פעולה ורכישת מוצרים ושירותים, כנסו לאתר חייזרים חינוכיים 👾👇🏻
https://www.tzachi-e.co.il/

תודה רבה לשירה קליינהאוז על עריכת הפרק 🧞‍♀️

Apr 28, 202143:31
בונוס- צחי מתארח- 7 מיתוסים שצריך לשבור במעבר בין תקופת הלימודים לעולם העבודה

בונוס- צחי מתארח- 7 מיתוסים שצריך לשבור במעבר בין תקופת הלימודים לעולם העבודה

צחי חנניה מתארח אצל נתנאל גולדפדר בסדרת המומחים של הפודקאסט המצויין "לא רק סטודנטים" ומדבר על שבעה מיתוסים שכדאי לנפץ ועל איך להתכונן מנטאלית למעבר  בין תקופת הלימודים לכניסה לשוק העבודה ובכלל. פרק לחיזוק החוסן והשרירים המנטליים לסטודנטים מכל הגילאים וגם סתם לאנשים שנמצאים בצמיחה מתמדת

Apr 25, 202140:57
פרק 9 - עיצוב מרחבים בחינוך עם משה בן-דוד קאסוטו- אדריכל חינוכי

פרק 9 - עיצוב מרחבים בחינוך עם משה בן-דוד קאסוטו- אדריכל חינוכי

בפרק התשיעי של חייזרים חינוכיים צחי חנניה מארח לשיחה את משה בן דוד קאסוטו- בעלים ומייסד של משרד אדריכלות לילדים ונוער
הפרק עוסק בקשר בין עיצוב לחינוך ועומד על האופן בו עיצובים צריכים לשרת רעיונות, ערכים ותפיסות חינוכיות ולהביא אותם לידי ביטוי

להצעות, בקשות, שיתופי פעולה ורכישת מוצרים ושירותים, כנסו לאתר חייזרים חינוכיים 👾👇🏻
https://www.tzachi-e.co.il/

תודה רבה לשירה קליינהאוז על עריכת הפרק 🧞‍♀️

Apr 12, 202140:32
SEL.ILעם ד"ר דפנה קופלמן רובין- מנכ׳׳לית מרכז SELפרק 8-חינוך

SEL.ILעם ד"ר דפנה קופלמן רובין- מנכ׳׳לית מרכז SELפרק 8-חינוך

צחי חנניה מארח את ד''ר דפנה קופלמן רובין לשיחה על למידה חברתית רגשית (אס. אי. אל) שהפכה להיות אחת הבאזוורדס המשמעותיות והמעניינות בעולמות החינוך בשנים האחרונות. הפרק יעסוק במעבר לדגש על פיתוח מיומנויות וכישורים על פני הקניית ידע ויציג את התחום ואת האופן שבו ניתן ליישם ולהטמיע את התוכנית במערכות החינוך השונות.

להצעות, בקשות, שיתופי פעולה ורכישת מוצרים ושירותים, כנסו לאתר חייזרים חינוכיים 👾👇🏻
https://www.tzachi-e.co.il/

תודה רבה לשירה קליינהאוז על עריכת הפרק 🧞‍♀️

Mar 25, 202101:02:01
פרק 7- איך ללמד חינוך פיננסי? עם כרמי אור- מייסדת ״בוטיק כלכלי״

פרק 7- איך ללמד חינוך פיננסי? עם כרמי אור- מייסדת ״בוטיק כלכלי״

השיח על חינוך, פיננסים וכלכלה נע על הציר שבין הקונקרטי לרעיוני. כשמדברים על כלכלה למשל, אנחנו יכולים לדבר על מושגים כמו עקומת הביקש וההיצע, או על מדיניות מוניטרית או מכשירי השקעה, אבל אנחנו יכולים גם לדבר על הצד המהותי יותר כמו אילו משאבים יש לנו בחיים, איך אנחנו מקצים אותם ולמה. לכלכלה יש שני ממדים: רוח וחומר, ושניהם קשורים האחד בשני. בפרק השביעי של חייזרים חינוכיים צחי חנניה מארח את כרמי אור לשירה שבין התיאוריה לפרקטיקה וכיצד בכוחו של חינוך פיננסי להנגיש את התחום לציבור הלומדים והלומדות וגם... על הקול הנשי בהקשר הכלכלי.

להצעות, בקשות, שיתופי פעולה ורכישת מוצרים ושירותים, כנסו לאתר חייזרים חינוכיים 👾👇🏻
https://www.tzachi-e.co.il/

תודה רבה לשירה קליינהאוז על עריכת הפרק 🧞‍♀️

Mar 04, 202101:12:42
 פרק 6 - חינוך ביתי עם ד''ר תמר פשוט מייסדת ״אדיוקן״

פרק 6 - חינוך ביתי עם ד''ר תמר פשוט מייסדת ״אדיוקן״

צחי חנניה מארח את ד''ר תמר פשוט לשיחה על הבחירה בחינוך ביתי כדרך חיים. איך נכנסים למיינדסט הנכון ומה אנחנו יכולים ויכולות לעשות כדי להתעניין ולהצטרף לזרם החינוכי הזה. לאורך הפרק נזכיר עקרונות כמו אנסקולינג ודיסקולינג ונתייח תייחסנו גם למשמעויות ולממדים הטכניים של המעבר הזה ומה כרוך בו.

להצעות, בקשות, שיתופי פעולה ורכישת מוצרים ושירותים, כנסו לאתר חייזרים חינוכיים 👾👇🏻
https://www.tzachi-e.co.il/

תודה רבה לשירה קליינהאוז על עריכת הפרק 🧞‍♀️

Feb 18, 202151:24
פרק 5 - מה זה לעזאזל חינוך סינגולרי? עם ארז ליבנה- מדען ויזם חינוכי

פרק 5 - מה זה לעזאזל חינוך סינגולרי? עם ארז ליבנה- מדען ויזם חינוכי

בפרק החמישי והמרתק של חייזרים חינוכיים צחי חנניה מארח את ארז ליבנה- מדען, חוקר עתידים ויזם בשדה החינוכי.
ארז הקים בארץ מיזם שמבוסס על מודל אליו נחשף לראשונה כמדען שנשלח לנאס''א, התאים אותו לאטמוספירה של הארץ וזכה בפרס החינוך הארצי.  
מדובר במודל חדשני במיוחד שנשען על עקרונות שרובנו לא ממש מכירים. לאורך הפרק שוחחנו על בית הספר הסינגולרי ומושג הסינגולריות בכלל ועל הקשר שלהם ליזמות ולעידן האקספוננציאלי בו אנחנו חיים. 

להצעות, בקשות, שיתופי פעולה ורכישת מוצרים ושירותים, כנסו לאתר חייזרים חינוכיים 👾👇🏻
https://www.tzachi-e.co.il/

תודה רבה לשירה קליינהאוז על עריכת הפרק 🧞‍♀️

Feb 02, 202148:57
 G-team פרק 4 - איך מחנכים לצמיחה? עם ערן גפן- מנכ׳׳ל

G-team פרק 4 - איך מחנכים לצמיחה? עם ערן גפן- מנכ׳׳ל

בעולם ההפוך בו אנחנו חיים, איכשהו יצא שדווקא חברות מסחריות שנמדדות לפי ביצועים ורווחיות התחילו להבין שכדי לצמוח הן צריכות להצמיח את האנשים בארגון יחד איתן. מוסדות החינוך לעומת זאת, נעו בכיוון ההפוך ועם השנים תהליכי הברוקרטיזציה והפוליטיקה של החינוך שחקו את התכלית העליונה שמצדיקה את עצם קיומם. בפרק הרביעי של חייזרים חינוכיים צחי חנניה מארח את ערן גפן לשיחה על צמיחה כדרך חיים בחינוך, בהורות, למנהלים ולכל מי שרוצה להטיב עם עצמו ועם אנשים אחרים.

להצעות, בקשות, שיתופי פעולה ורכישת מוצרים ושירותים, כנסו לאתר חייזרים חינוכיים 👾👇🏻
https://www.tzachi-e.co.il/

Jan 21, 202144:58
 פרק 3 - האתגר: חינוך מיני- עם מעיין רוטהולץ ונועה נופר

פרק 3 - האתגר: חינוך מיני- עם מעיין רוטהולץ ונועה נופר

 צחי חנניה מארח את מעיין רוטהולץ ונועה רובינשטיין נופר לשיחה על למה כל כך קשה לנו לדבר על מיניות, מה חייב להשתנות ביחס שלנו לחינוך מיני ואיך אפשר לעזור לתלמידים.ות  ולילדים.ות של כולנו לקדם שיח בריא בנושא.

להצעות, בקשות, שיתופי פעולה ורכישת מוצרים ושירותים, כנסו לאתר חייזרים חינוכיים 👾👇🏻
https://www.tzachi-e.co.il/

Jan 07, 202146:45
 פרק 2 - החינוך הדני: מה לנו ולהם? עם שני שביט- מומחית לחינוך הדני

פרק 2 - החינוך הדני: מה לנו ולהם? עם שני שביט- מומחית לחינוך הדני

שני שביט וצחי חנניה בפרק פודקאסט על סוד הקסם של החינוך הדני- למה הדנים הם האנשים המאושרים בעולם, מה אנחנו יכולים ללמוד מהתרבות החינוכית שלהם ואיך נוכל לייבא עקרונות דומים למערכת החינוך בישראל.

להצעות, בקשות, שיתופי פעולה ורכישת מוצרים ושירותים, כנסו לאתר חייזרים חינוכיים 👾👇🏻
https://www.tzachi-e.co.il/



Dec 28, 202039:23
פרק 1 - מינימליזם בחינוך עם עמית נויפלד

פרק 1 - מינימליזם בחינוך עם עמית נויפלד

עמית נויפלד וצחי חנניה על אילו אלמנטים אנחנו יכולים לייבא מתנועת ההאטה לחינוך, למה כדאי לכם לשעמם את הילדים שלכם ואיך יוצרים סביבה מינימליסטית מחשבתית.

להצעות, בקשות, שיתופי פעולה ורכישת מוצרים ושירותים, כנסו לאתר חייזרים חינוכיים 👾👇🏻
https://www.tzachi-e.co.il/

Dec 28, 202040:08