לפני למעלה משנה התחדד אצלי הצורך בעיסוק בקליטת העלייה של יהודי ברית המועצות. בתהליך תנועתי שעברנו הבנתי עד כמה אנחנו רחוקים מהאוכלוסיה הזאת, ודווקא כשבעבר היינו קרובים אליה מאוד. במהלך שנה שעברתי ציינתי במחוז את הנובי גוד, מתוך רצון לכבד ולהכיר את תרבותם של עולי ברית המועצות, וזה עורר שיח עמוק ורציני בתנועה ומחוצה לה. לאחר מכן, בתשיעי במאי ציינו בצורה מכבדת ומשמעותית את יום הניצחון על גרמניה הנאצית, שתופס מקום מרכזית במורשת של עולי ברית המועצות. קצת לאחר מכן, ציינו גם 50 שנה למבצע חתונה, אחד המבצעים הגדולים שהניעו את התהליך של הפלת מסך הברזל והוביל לעליית מאות אלפי יהודים מברית המועצות לארץ ישראל.
תנועת בני עקיבא והציונות הדתית היו בחוד החנית של המאבק להסרת מסך הברזל ועליית יהודי ברית המועצות, אך כיום, עשרים שנה אחרי, הקשר בין הציונות הדתית לבין עולי ברית המועצות רחוק מאוד, לפעמים ניכור ולפעמים אפילו שנאה.
בני עקיבא, כתנועה ציונית הנושאת את דגל קליטת העלייה צריכה לעשות שינוי ביחס שלה לאוכלוסיה הזו, ולהתאים את עצמה לצרכיה על מנת לפעול לחיבור בין חלקי העם ולסייע לתהליך הקליטה של מאות אלפי עולים שהם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית.
המשימה המעשית היא פיתוח המערך בתנועה שעוסק בקליטת יהודי ברית המועצות, ע"י הקמת תוכנית ייעודית במחלקת מעורבות חברתית, פתיחת סניפים ותוכניות מנהיגות המיועדות לדוברי רוסית, ובניית תהליך עם החברה הקולטת ועם חברי בני עקיבא בכלל ביחס להכרה וההערכה לעליה מברית המועצות.
כיום אין כמעט תוכניות או גופים בכלל מסגרות הציונות הדתית שעוסקים בדוברי רוסית. כמעט כלל המסגרות הן חילוניות או חרדיות. יחד עם זאת, בני עקיבא ידעה לעסוק בכך בעבר, והיא עוסקת כל העת בקליטת עלייה, ולכן מן הראוי שתעסוק גם במגזר זה, והיא גם תצליח בזה.
עיקר הרעיון-
1. חשיפת חניכי בני עקיבא לתוכן ולמורשת של יהודי ברית המועצות.
2. הכרה פומבית של חברי בני עקיבא בערכי יהודי ברית המועצות.
3. הקמת סניפים ומסגרות ייעודיות ומותאמות לדוברי רוסית.
4. פתיחת תוכנית בהנהלה העוסקת בקליטת עליית דוברי רוסית במחלקת מעורבות חברתית.
--

