החקולטה
By Hafakulta agriculture
החקולטהAug 21, 2021
פרק 27- על התפתחות של צמחים עם פרופסור נעמי אורי
הפרק הזה הוא גם הפרק האחון של שירן בתור המגיש של הפודקאסט הזה. מי שמעוניין בעוד תכנים של שירן יכול לחפש:
ShirAG
בכל הפלטפורמות ובקרוב יעלו פרקים שם הפודקאסט החדש של שירן- שיהיה באנגלית ויעסוק במחקר חקלאי בצמחים מכל מיני אוניברסיטאות וללא רק מהפקולטה לחקלאות
Bonus episode- Prof Pamela Ronald (U.C. Davis) in a panel with students at the HUJI Facultty of Agriculture
פרק 26- על אקולוגיה של צמחים חד ורב שנתיים ואיך היא קושרה לחקלאות ולנוף שלנו עם דוקטור ניב דה מלאך
דוקטור ניב דה מלאך מסתכל על הטבע. זו העבודה שלו. והוא מאד שמח על זה. בתוך הטבע הוא מסתכל על צמחים ושואל שאלות לגבי למה צמחים מסוימים גדלים באזורים מסוימים ואחרים לא, ובאיזה תנאים זה ישתנה. מה להגיד. אין יותר מעניין מזה!
פרק 25- על הרגלי אכילה ורביה של חרקים ועל איך החיידקים שבתוכם משפיעים עליהם- עם פרופסור בועז יובל
המון דברים שקורים במהלך מחזור החיים של חרקים, כולל תקשורת בין חרקים לחרקים אחרים, הרגלי אכילה והרגלי רבייה, נשלטים לא רק בידי החרקים אלא גם על ידי החיידקים שגרים שחיים על ובתוך החרקים. מה שעוד מעניין הוא שיש סיבה טובה להאמין שזה ככה גם אצלנו! ועוד משהו, הפודקאסט יוצא לפגרה של חודש בערך
Bonus episode- Soil microbiome and some of its effects on plants with professorJenny Kao knifin (Cornell University)
לביצועי צמחים. מתברר שזו השפעה מאד דומה לזו של חיידקי המעי שלנו וההשפעה שלהם עלינו
פרק 24- על חוש הריח של יתושים והקשר שלו אלינו. עם דוקטור יונתן בוכבוט (הפרק באנגלית)
כולנו מכירים את האנשים שהם מלכודות יתושים מהלכות. למה זה קורה בעצם? דוקטור יונתן בוכבוט אומר שזה קשור לחיידקים במערכת העיכול שלנו. יונתן גם מחפש סטונטים לתואר שני ולדוקטורט, עוד פרטים כאן: https://jonathanbohbot.weebly.com
פרק 23- על חלב, ההרכב שלו והיצור שלו עם פרופסור נורית ארגוב ארגמן
חלב הוא אחד החומרים הכי מעניינים בטבע, הוא מגוון מאד ועומד בסיס של הקיום שלנו ושל כל היונקים האחרים, המורכבות שלו גם הופכת אותו למורכב מאד לייצור. אלו הנושאים שפרופסור נורית ארגוב ארגמן חוקרת, והיא אפילו מצליחה לייצר חלב מחוץ לבעל החיים!
פרק 22- על הבשלה פרי בליצי ותמר עם דוקטור סמדר הרפז סעד
התהליך שבו פרי מבשיל כולל בתוכו את מלוא הדר הטבעץ זה פלא של תיאום ושל השלמה. ומי שחוקרת את התהליך המרגש הזה היא סמדר הרפז סעד. שגדלה בין מטעים וחיה את החקלאות בכל כולה. היא בחרה לעשות במחקר חקלאי וגם במחקר בסיסי ובכך ממש מגלמת את רוח המחקר של הפקולטה לחקלאות
פרק 21 ב' על עתיד חקלאות גידולי השדה בישראל עם אור רם ויואב גולן
אשר המחקר המדעי עוסק בגידולים חקלאיים. תמיד יש מרחק בין החוקר והשדה. לתוך המרחק הזה נכנסים מדריכים חקלאיים, שמשמשים כשופטים, האם התוצאות חשובות לשדה, וגם כחוקרים- האם התוצאות באמת מתקבלות בשדה אמיתי.
שירות ההדרכה ומהקצוע של משרד החקלאות מעסיק בדיוק מדריכים כאלה. והייתה לי הזכות לראיין שניים מהם.
בחלק ב' דיברנו על העתיד של חקלאות גידולי השדה בישראל. וקצת על אור ויואב
פרק 21 א' על גידולי השדה בישראל ועל ההדרכה החקלאית בהם עם אור רם ויואב גולן
כאשר המחקר המדעי עוסק בגידולים חקלאיים. תמיד יש מרחק בין החוקר והשדה. לתוך המרחק הזה נכנסים מדריכים חקלאיים, שמשמשים כשופטים, האם התוצאות חשובות לשדה, וגם כחוקרים- האם התוצאות באמת מתקבלות בשדה אמיתי.
שירות ההדרכה ומהקצוע של משרד החקלאות מעסיק בדיוק מדריכים כאלה. והייתה לי הזכות לראיין שניים מהם.
בחלק א' דיברנו על העבר והווה של חקלאות גידולי השדה בישראל.
פרק מיוחד לקראת היום הפתוח (25.2.22)- על הלימודים בפקולטה עם תלמידי תואר ראשון
הפרק הזה הוא קצת אחר ומספר יותר על החוויה של ללמוד בפקולטה האהובה שלנו
פרק 20 ב' על השימושים של פטטידים שהורגים חיידקים עם פרופסור צבי חיוקה
בפרק הזה פרופסור צבי חיוקה מספר לנו על השימושים האפשריים של הטכנולוגיות והשיטות שמתפתחות אצלו במעבדה
וגם על הדרך שלו אל ובתוך הפקולטה
פרק 20 א על פפטידטים שהורגים חיידקים עם פרופסור צבי חיוקה
חלבונים הם אחד המרכיבים הבסיסיים בכל צורות החיים בעולם. הם בנויים מחומצות אמינו. מתברר, שאם משתמשים בחומצות אמינו אפשר למצוא תחליפים לאנטיביוטיקה ולפגוע במגוון מיקרובים. פרק מרתק עם פרופסור צבי חיוקה.
פרק 19 על דבורי הבר בישראל ועל האבקה וסביבה- עם דוקטור יעל מנדליק
הרבה פעמים אנחנו לא חושבים על המורכבות של ייצור המזון שלנו
למשל, כדי שנאכל שקדים למשל, מישהו היה צריך לקחת אבקה מעץ אחד ולהגיע לרפח של עץ אחר כדי שיהיה שקד אחד
הרבה מ"שירותים" האלה נעשים בידי חרקים
דוקטור יעל מנדליק לומדת את החרקים המאביקים ושואלת שאלות עליהם ועל הקשר בינם לבנינו ובנינו לבין העולם שסביבנו
פרק 18- על אבולוציה מכוונת והשימושים שלה עבור האדם- עם דר אביהוא יונה
אבולוציה היא אולי אחד התהליכים החשובים ביותר בביולוגיה
אבולוציה לוקחת הרבה זמן ואנחנו ריגלים לדבר עליה בקבועי זמן של אלפי, מאות אלפי, או מיליוני שנים
אבל, יש אנשים שעושים שימוש באבולוציה ממש, וקבועי זמן קצרים מאד- של חודשים בודדים
אחד האנשים האלה הוא דוקטור אביהוא יונה שעושה שימוש באבולוציה כדי למצוא מיקרובים שיעזרו לאדם לעכל ולהכין מזון מכל מיני סוגים
פרק17- על איך צמחים מנהלים מים ואיך אנחנו לומדים את זה - עם פרופסור מנחם מושליון
בפרק הזה אני מדבר עם מנחם על ניהול המיםבצמח והדרכים למדוד את זה. ואנחנו מדברים על החשיבות של הנתונים האלה בגידול בקנאביס
פרק16- על השעון הביולוגי שלנו והקשר שלו לתזונה עם פרופסור אורן פרוי
למוח שלנו, וגם לאיברים השונים בגוף שלנו יש התנהגות שונה בשעות שונות של היום.
כדי שהכל יעבוד בהתאמה ולא יהיה לנו פיק של אנרגיה בדיו באמצע הלילה כשאנחנו רוצים לישון יש לאיברים האלה שעונים ביולוגים שמכווינים את הפעולות שלהם
השעונים האלה קובעים המון דברים בגוף שלנו ואם אנחנו לומדים לכוון אותם נכון ולהתנהג בסנכרון איתם אז הרבה פונקציות בגוף משתפרות
בין היתרונות הבולטים של ההתאמה לשעונים שלנ, אם אנחנו מכוונים את השעון נכון אז חילוף החומרים שלנו משתפר, מאד! וזה תחום המחקר של פרופסור אורן פרוי
פרק 15ב- על רווחת החיה וגידול עופות וחיות אחרות בחקלאות עם פרופסור ישראל רולי רוזנבוים
בחלק הזה של הפרק אני מדבר עם פרופסור רוזנבוים על היבטים אחרים של המחקר שלו וגם על מה זה רווחת חיה ועל איך ולמה אנחנו בודקים שחיות המשק שלנו מרגישות נוח
פרק 15א- על חישת אור בעופות והיישומים שלה בחקלאות עם פרופסור ישראל רולי רוזנבוים
בחלק הראשון של הפרק הזה אני מדבר עם פרופסור רוזנבוים על ההשפעות שיש לאורך זמן התאורה ולצבע התאורה על התפתחות של עופות בחקלאות
פרק14- על הכלכלה של החקלאות הישראלית- עם ובלי קשר לרפורמה עם פרופסור אייל קמחי
לפעמים מרוב רומנטיקה אנחנו שוכחים שחקלאות היא גם עסק. שצריך להרוויח ומעסיק עובדים וכו
מי שלא שוכח את זה הם כלכלנים חקלאיים, כמו פרופסור אייל קמחי מהמחלקה לכלכלה סביבתית בפקולטה לחקלאות.
בפרק אייל מדבר על משקים של מושבים ואיך הם משפיעים על המשפחות שמפעילות אותם, וגם על הרפורמה שתשפיע עליהם ועל כולנו.
פרק 13- על קינוקו שמייצרת חלבון אלטרנטיבי באמצעות פטריות וצמחים עם דוקטור יסמין רביד
מכירים את זה ששואלים אתכם.ן מה תעשו עם זה אח"כ?
אז יסמין, היא עשתה עם זה סטארט אפ. מהבולטים שיצאו מהפקולטה.
תשמעו את יסמין!
פרק 7ב'- על המר והמתוק ועל קורונה עם פרופסור מאשה ניב
ברוכים הבאים לפרק 7 חלק ב' – כאן אני שואל איזה טעם יש לוירוס הקורונה וגם לומד שהוירוס הזה נכנס בעיקר המהאף, אז עטו את המסיכה כמו שצריך
פרק11 ב'- ההווה והעתיד של ההתמודדות עם העשבים- עם פרופסור ברוך רובין
המשך הראיון עם פרופסור ברוך רובין
פרק 11 א' – מי הם העשבים בשדות שלנו, ולמה להדביר אותם- עם פרופסור ברוך רובין
תראו, לדבר על הדברת עשבים זה כמו ללכת בגינת כלבים, אתה יכול לעשות הכל נכון ועדיין תמצא את עצמך בתוך סירחון של מישהו שלא הבין את כללי הפורמט.
אז אגיד את זה בראש הפרק, יש גם פתרונות אורגניים לחלק ממה שאדבר עליו, אבל אני רוצה להציג כמה שאלות עקרוניות, שעליהם יענה גם פרופסור רובין.
1. האם אפשר לשלוט בעשבים בשדה בצורה שתאפשר לייצר מזון לאוכלוסיית העולם הגדלה בשיטה שלא כוללת כימיה.
2. האם חומרי ריסוס שמשמשים בחקלאות האורגנית – וכן, גם החקלאים האורגניים מרססים, פשוט חומרים אחרים- בטוחים יותר לשימוש ולצריכה של האדם.
3. האם החקלאות האורגנית מסוכנת פחות לסביבה מחקלאות קובנציונלית?
פרק 10 – על קשירת חנקן בטבע ובחקלאות עם דוקטור אפרת שפר
כל היצורים החיים על כדור הארץ צריכים כל מיני חומרים כדי לחיות. אחד הבולטים שבהם הוא חנקן. שהוא גם די נדיר. וזה מוזר כי 70 מהאויר סביבנו הוא חנקן. אז מה הסיפור? גלו בפרק..
פרק 9 - העיקר לא לפחד כלל מהנדסה גנטית
ירין ושירן מדברים על GMO
או בעברית ייצור שעבר שינוי גנטי מכוון, אבל בלי לפשט מדי את המשמעות של מה זה אומר, ודווקא להתעכב על מונחים בסיסיים כדי שנוכל בהמשך הפרק לדבר יותר לעומק ולהציג אמת. אמיתית. מהסוג שקשה למצוא.
פרק 8- דברים שרואים מכאן ומשם עם דוקטור איתי הרמן
כשאני מגדל על המרפסת עציץ של עגבניה, אני מסתכל על כל עלה, כל פרח כל חנט כל פרי. אני עוקב אחרי הכל ומדבר עם הצמח לעיתים מאד קרובות.
כשאני מגדל שדה, אפילו כזה ניסויי, של מספר דונמים קטן, אני בעצם מדבר אל מקהלה. ואם שואלים קהל גדול של אנשים למשל איך מרגישים, מאד קשה לשמוע את אלה שאומרים "קשה לי" בתוך התשובה הכוללת של "סבבה". זו בעיה גדולה עבור חקלאים שמובילה לחוסר זיהוי של מזיקים או מחלות או אפילו רק בעיות השקייה. וככל שחוקרים ומגלים דברים יותר ויותר מעמיקים ומגניבים על הצמח הבודד ואיך הוא מגיב ומשדר לסביבה שלו, ככה הפער הזה בין העציץ במרפסת לבין שדה גדול ומסחרי הולך וגדל.
כדי לנסות ולסגור את הפער, אנשים כמו דוקטור איתי הרמן, הם אלה עם הפתרון. אני חושב שאיתי היה מגדיר את תחום שלו בתור חישה של צמחים. גם חישה מקרוב שזה אומר מדידה של צמחים בכל מיני אופנים ממרחק קרוב וגם חישה מרחוק שעושה שימוש ברחפנים ולווינים.
פרק 7א'- על המר והמתוק עם פרופסור מאשה ניב
בפרק 7 דיברתי עם פרופסור מאשה ניב, מהמכון לביוכמיה מזון ותזונה. היא מתמחה בטעם המתוק והטעם המר, וזה נושא כל כך מעניין שנסחפתי לתוך השיחה איתה
הכל כאן מעניין, ונוגע גם לאוכל שלנו וגם לקורונה וזה רלוונטי מאד. אז בחלק הראשון נתעסק בעיקר במחקרים הכלליים שלה, ובחלק השני בחלק שנוגע לקורונה
פרק 6- החומרים שלא חשבנו שנמצאים במי ההשקייה שלנו. עם פרופסור בני חפץ
ישראל היא מעצמה של מחזור המים. ברמה שיש כל כך הרבה מים ממוחזרים שזה משנה את הנוף.
מי הקולחין בעצם מכילים את התוצרים של כל החיים שלנו. כל החיים שלנו. קמת בבוקר? שתית קפה? חלק מהקפה עכשיו בקולחין, הכנת סנדויץ? יש קצת מיץ של עגבניה וקצת טחינה בקולחין. סידרת את הכוסות מהערב הקודם? יש קצת יין קולחין. וחשוב יותר, לקחת כדור בשביל הכאב ראש של היין? אז תיכף יהיה גם קצת מהחומר הזה במים. קצת אני אומר, האמת שיש הרבה יותר ממה שאני למשל ידעתי לפני שהתכוננתי לפרק הזה.
הסיפור שתשמעו תיכף בראיון שלי עם פרופסור בני חפץ, חוקר במחלקה לקרקע ומים של הפקולטה לחקלאות וגם הדיקן שלה. הוא סיפור מפחיד. אבל צריך לזכור שאם אנחנו מדברים על זה, אז אנחנו יודעים על זה. ואז אפשר לבנות על לטפל בזה ואפשר לדעת מתי מים הם לא ראויים לשימוש. ואת כל זה, אפשר לדעת כשקונים מקומי. אין משגיחי איכות מים שטסים סביב העולם לבדוק את איכות המים איתם משקים את הירקות והפירות שנאכל אחכ.
פרק 5- שיפור הערכים התזונתיים בחסה עם ירין עקנין
בפרק 5 ירין עקנין מספרת לנו על העבודה המאד מאד מגניבה שלה בדוקטורט, שבה היא משנה ומשפרת את היכולת של חסה לייצר ויטמינים וסיבים תזונתיים. ועל הדרך אנחנו מדברים על עריכה גנטית ועל הכלים המגניבים שמרכיבים אותה.
פרק 4 חלק ב'- מזון אולטרא מעובד וההשפעה שלו על הגוף שלנו. המשך השיחה עם עם פרופסור אפרת מונסונגו אורנן.
חלק ב' הוא המשך השיחה עם פרופסור אפרת מוסונגו אורנן, בחלק הזה דיברנו על דברים שהם קצת מחוץ לספרות המדעית וקצת יותר נוגעים ליום יום שלנו.
פרק 4 חלק א'- מזון אולטרא מעובד וההשפעה שלו על הגוף שלנו. עם פרופסור אפרת מונסונגו אורנן.
למה בעצם לא כדאי שילד יאכל מזון מהיר? בהכללה, למה לא כדאי שכולנו נאכל מזון מעובד או מזון אולטרא מעובד?
כאן, מצופה מכם לשאול, מה זה מזון אולטרא מעובד? וגם, מה? באת להרוס? תן לבן אדם לאכול חטיף!
אבל, ברצינות, האוכל הזה, שמגיע מוכן לאכילה, וגם נשמר חודשים או שנים בתוך האריזה שלו, עבר משהו. הוא עובר שינויים ועיבודים שמשפיעים על התכונות שלו. ובהתאם מוסיפים לו מגוון של חומרים כדי שאנחנו נמשיך לאכול אותו. וזה לא טוב. כמה לא טוב?
פרק 3- שימוש בקרובי הבר עם פרופסור צבי פלג
לפני הרבה הרבה שנים, הלכה לקטת כלשהי לאסוף גרגרים לארוחת ערב. היא מצאה צמח של חיטה שהגרגרים שלו, לא נפלו לרצפה! מאושרת היא אמרה לצמח "בוא נהיה חברים! רוצה לעבור לגור אצלי?" וכמו ששמענו מפרופסור שחל עבו, אותו דבר קרה עם עוד צמחים מעוד לפחות 7 סוגים שונים והיה סוג של מהפכה..
אבל.. ברגע שהלקטת בחרה צמח אחד, היא גם לא בחרה את כל שאר הצמחים. ולכן בעצם סיננה שלא במודע, חלק גדול מהאושר הגנטי שהיה בחיטת הבר.
מבלי לגרוע לשנייה מהגאונות של אותה לקטת, וכן, אני נשוי כבר 6 שנים וחי בעולם 33 שנה וכל ניסיון חיי מעיד שזו הייתה אישה שיזמה את המהפכה הכי חשובה בתולדות האנושות, ותודה לה על זה. יכול להיות שהיה כדאי לשמר את הצמחים השכנים של אותה חיטה. למזלנו, באיזורי המוצא של גידולי הבר, כמו למשל, כאן אצלנו בישראל, הטבע שימר אותם בשבילנו.
פרק 2- המהפכה החקלאית עם פרופסור שחל עבו
דמיינו רגע כיכר לחם. תחשבו רגע על מי שגידל טחן אפה הסיע לסופר סידר בסופר בנה את האתר ממנו הזמנתם ועוד ועוד. כמה רחוקים אנחנו מהאוכל שלנו? למה שלא אעזוב הכל, אלך להתובב באיזו סוואנה. אהיה צייד או לקט. הבעיה שקשה לי עם ציד, ואם ללקט, אני ממש לא מכיר מספיק צמחים כדי לשרוד.
הצמחים שאני כן מכיר ברמה של לאכול, גדלים בשדות. פעם הם אולי גדלו בכל מיני מקומות, באופן טבעי, אבל היום אני לא מחפש בשדות, ואני כבר לא תלוי בגשם, ולא צריך בעצם להתעסק כל הזמן במה לאכול. אז יש לי זמן לעשות דוקטורט, ופודקאסט. איך זה קרה?
פרק 2 – המהפכה החקלאית עם פרופסור שחל עבו מהמכון למדעי הצמח והגנטיקה בחקלאות שבפקולטה.
פרק1- גידול חדש בישראל
הפרק עוסק בשלבים של הכנסת גידול חדש לישראל עם הסכנות והקשיים שכרוכים בכך